מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

המכון הישראלי לדמוקרטיה

share
שתפו עמוד:
המכון הישראלי לדמוקרטיה

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ט בתחום של מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא סוכן שינוי מוביל בחברה הישראלית. זהו גוף א-פוליטי ולא מפלגתי הפועל על התפר שבין הפוליטיקה לאקדמיה ומחקריו משמשים כלי ראשון במעלה לקובעי מדיניות, לרשות המחוקקת ולגופים רבים בישראל. המכון מקדם את הדו-שיח בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ובין הנהגת המדינה לאקדמיה ולגופים ציבוריים, מוביל תכניות רבות לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ותורם תרומה רבה לחוסנה החברתי של המדינה.

נימוקי השופטים

פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר, פרופ' אלה בלפר, אלוף במיל' יאיר נוה

המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנהגת מייסדו ונשיאו, ד"ר אריק כרמון, הוא כיום המוקד בעל ההשפעה המקצועית והציבורית הרבה ביותר על השיח החוקתי והדמוקרטי בישראל ועל תכנון הרפורמות המִמשליות, הנורמטיביות והניהוליות במוסדותיה של הדמוקרטיה בישראל. הוא נתפס על ידי המגוון הרחב ביותר של מגזרים בחברה הישראלית כגורם ההגון היחיד שקנה לו סמכות להתניע דיאלוגים בלבות השסעים הקורעים את החברה הישראלית.

נשיא המכון - ד"ר אריק כרמון, בן ירושלים - השלים בהצטיינות את לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית וזכה לתואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת ויסקונסין. במשך שבע עשרה שנים הוא הרצה באוניברסיטאות בן-גוריון ותל אביב ולאחרונה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחת שרביט מנהיגותו של ד"ר כרמון ביסס המכון הישראלי לדמוקרטיה את תכניותיו ואת פעולותיו על גבי "התפר" שבין עולם מעצבי המדיניות, הפוליטיקאים הנבחרים והמתמנים ועולם הרעיונות והדעת. חזונו של המכון שטבע מקימו ונשיאו הוא להניח על שולחן המחליטים ומבצעי המדיניות תכניות קונקרטיות שתכליתן חיזוק, השבחה ושיפור של המסגרות והמבנים הערכיים והנורמטיביים של הדמוקרטיה הישראלית.

המכון פועל בשלושה רבדים: הרובד הראשון הוא רובד המידע, המשרת את שני הרבדים האחרים, ולצורך כך הוקם מרכז מידע העוסק באיסוף נתוני מידע רלוונטיים לפיתוח ההמלצות בכל אחד מתחומי המחקר. הרובד השני, רובד המחקר, הוא עמוד השדרה של המכון. במהלך שנות קיומו גייס נשיא המכון את מיטב המוחות לשירות המחקר היישומי שהוא עוסק בו. סגניו של נשיא המכון הם פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן הנשיא לחקר הדמוקרטיה, ופרופ' ידידיה שטרן, סגן הנשיא לחקר ישראל כמדינה יהודית. שני חתני פרס ישראל נמנים עם סגל המכון: פרופ' אבי רביצקי ופרופ' אניטה שפירא. ברובד השלישי, רובד השיח עם המחליטים ועם המבצעים, פותח במשך השנים אשכול של פרויקטים, ובהם כנסי קיסריה, פורום ראש הממשלה, פורום "צבא-חברה", פורום "משטרה-חברה" ומפעל "השולחנות העגולים", וגולת הכותרת שלו היא מפעל החוקה בהסכמה. 

על כל אלה נמצא המכון הישראלי לדמוקרטיה ראוי לקבלת פרס ישראל בתחום של מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ט.

קורות חיים

תחומי פעילות והישגים עיקריים

  • יזום פרויקט "חוקה בהסכמה" לניסוח חוקה על דעת כל המגזרים בחברה הישראלית ולחקיקתה
  • ריכוז חומר מחקרי ונתונים להצעות חוק רבות בתחום הדמוקרטיה, החברה, הכלכלה והמשפט בישראל ומידע השוואתי לדמוקרטיות אחרות
  • כתיבת מחקרים וניירות עמדה בנושאים הנוגעים לחברה בישראל
  • ייסוד "פורום קיסריה" – הכנס הכלכלי השנתי של ראשי המשק
  • הקמת פורום ראש הממשלה – מפגשים של ראש הממשלה עם נציגי הציונות הדתית ועם נציגי המגזר הערבי בישראל לליבון סוגיות יסוד
  • הקמת פורום "צבא-חברה" המשותף לחברי המטה הכללי של צה"ל ולמובילי דעה בישראל, לדיון בנושאים שבין הצבא לחברה
  • ניהול מסע ציבורי לעידוד ההשתתפות בבחירות לכנסת
  • הפעלת פרויקט "מצפן הדמוקרטיה" – מיזם מקוון המאפשר לכל אזרח לבחון אילו מפלגות הן הקרובות ביותר לעמדותיו במגוון נושאים
  • קיום כנס בית הנשיא, כינוס שנתי בהשתתפות ראשיהן של שלוש רשויות השלטון, לדון בממצאי "מדד הדמוקרטיה" (הבוחן את מעמדה של הדמוקרטיה בישראל על פי עשרות אמות מידה שונות)
  • הענקת "אות הדמוקרטיה" לאישים בולטים
  • הפעלת תכנית "רבנות וריבונות" לגיבוש הסכמות רחבות בסוגיות דת ומדינה
  • הקמת מרכז המחקר של הכנסת באמצעות הכשרת מתמחים לשמש עוזרים מקצועיים של יושבי ראש ועדות בכנסת
  • הפעלת תכנית חינוכית להטמעת ערכי הדמוקרטיה בקרב תלמידי ישראל
  • הקמת הספרייה הדמוקרטית הישראלית
  • הוצאת כתב העת "העין השביעית" לביקורת התקשורת

בעלי תפקידים עיקריים במכון

  • נשיא המכון ומייסדו: ד"ר אריק כרמון
  • סגן הנשיא לחקר הדמוקרטיה: פרופ' מרדכי קרמניצר
  • סגן הנשיא לחקר ישראל כמדינה יהודית: פרופ' ידידה צ' שטרן
  • יושב ראש בין-לאומי: ברנארד מרכוס
  • יושב ראש כבוד: ג'ורג' שולץ

עמיתים בכירים

  • פרופ' אשר אריאן
  • פרופ' אבי בן בסט
  • פרופ' תמר הרמן
  • פרופ' אייל נווה
  • פרופ' אלי שאלתיאל
  • פרופ' יובל שני
  • פרופ' אניטה שפירא
  • ד"ר מומי דהאן

מפעל חיים

"הדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה הנמצאת עדיין בראשית התפתחותה ובשלבים של עיצוב זהותה", אומר ד"ר אריק כרמון, מייסד המכון הישראלי לדמוקרטיה ונשיאו. "ישראל עסוקה מאוד בשאלות קיומיות – ביטחוניות, כלכליות וחברתיות – ומקבלי ההחלטות עוסקים בעיקר בנושאים בוערים קצרי טווח. אנחנו לקחנו על עצמנו את ההתמודדות עם סוגיות לטווח הבינוני והארוך, כדי לתת למערכות השלטון כלים להתמודד עמן".

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא פרי חזונו של ד"ר כרמון, היסטוריון שחקר בין השאר את גרמניה הנאצית. "את הדוקטורט שלי עשיתי על אוניברסיטת היידלברג בימי עליית הנאצים, והעיסוק במגדל השן האקדמי בתקופה של משבר פוליטי נחרת עמוק בתודעתי", הוא מספר. "הבנתי שמטרתי היא לצאת ממגדל השן ולהשתמש בדעת כדי להשפיע על תהליכים פוליטיים". באמצע שנות ה-80 התחיל כרמון לעצב את הבסיס התוכני והמבני של מכון מחקר יישומי לשירות המדינה והחברה בישראל ולגייס את התרומות לקיומו של המכון כגוף עצמאי, לא פוליטי ולא מפלגתי. ב-1991 נוסד המכון, בסיועו של איש העסקים ברנארד מרכוס, ומטרתו תכנון מדיניות ורפורמות בממשל, במינהל הציבורי, במוסדות הדמוקרטיה ובתשתיותיה הערכיות של המדינה. 

"המכון פועל בשלושה רבדים", מסביר כרמון. "רובד המידע – איסוף נתונים הדרושים לפיתוח המלצות בתחומי המחקר שלו, ובעיקר השוואה לדמוקרטיות אחרות. על בסיס מתמחים שהוכשרו במכון הקימה הכנסת את מרכז המחקר שלה". על פעילות זו קיבל המכון תעודת הוקרה מיוחדת מיו"ר הכנסת.

"עמוד השדרה של פעילות המכון הוא רובד המחקר", אומר כרמון. "מיטב המוחות חוקרים כאן את הדמוקרטיה בישראל, את הקשרים בין דת למדינה, את מדינת הלאום בישראל ונושאים רבים אחרים. תפוקתם של החוקרים משמשת בתהליכי חקיקה בכנסת ובעיצוב תכניות לרפורמות ברשות המבצעת ומונחת גם לפני שופטי בית המשפט העליון. כל מחקר מלווה בהמלצות כיצד ליישמו. הרובד השלישי הוא רובד השיח עם המחליטים ועם המבצעים. המכון יזם שורה של אירועים למפגשים בין הנהגת המדינה לנציגי אקדמיה וגופים אחרים. הבולטים בהם הם פורום קיסריה לכלכלה, פורום ראש הממשלה, שדן עד כה בציונות הדתית ובערביי ישראל, ופורום 'צבא-חברה', המפגיש את ראשי המטה הכללי של צה"ל עם דמויות ציבוריות בולטות".

גולת הכותרת של הרובד השלישי היא מפעל "חוקה בהסכמה", שיצא לדרך בשנת 2000. צוות מומחים של המכון ניסח הצעת חוקה, וב-2005 הקים המכון את עמותת "חוקה בהסכמה", בראשות נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), מאיר שמגר, שעמד בראש הצוות לניסוח החוקה. העמותה והמכון פועלים במשותף לקדם את המודעות הציבורית לחשיבותה של חוקה בישראל ולרתום את מקבלי ההחלטות לחקיקת חוקה. "פרויקט החוקה הוא דוגמה לתחומים מסוימים שבהם אנו נכנסים מעמדת הייעוץ לתחום המעשה", אומר כרמון. "דוגמה אחרת לכך היה מאבקנו לביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שנשא פרי ב-2001". 

נוסף על תחומי הפעילות שהוזכרו המכון פועל בדרכים רבות לחיזוק הדמוקרטיה בישראל. מסע ציבורי שהוביל למען הצבעה בבחירות הצליח במידה רבה לשנות בבחירות האחרונות את המגמה של ירידת שיעורי ההצבעה. כ-800,000 בני אדם השתתפו בפרויקט המקוון "מצפן הדמוקרטיה", שבאמצעות תשובות על סדרת שאלות אפשר לבוחר לבדוק אילו מפלגות הן הקרובות ביותר לעמדותיו. המכון מפרסם בכל שנה את "מדד הדמוקרטיה", הבוחן את אמון הציבור במערכת הפוליטית ובגופים ציבוריים ומעניק כלי מדידה קבוע ואמין לדמוקרטיה הישראלית. מדי כמה שנים המכון מעניק את "אות הדמוקרטיה" לאישיות שתרמה תרומה ייחודית.

פעילות מרכזית אחרת נועדה לקדם את השיח בין דתיים לחילוניים במדינת ישראל ולהגיע לפשרה בנושאים שבמוקד החיכוך בין דת למדינה, כמו שבת ונישואים. נציגי המכון מקיימים פגישות ודיונים ציבוריים עם רבנים ועם אנשי ציבור, ואף יוזמים הצעות חוק בעניין.

בשנים האחרונות עוסקים חוקרי המכון רבות בשאלות ביטחון ודמוקרטיה. עמדות המכון עמדו בבסיס ניסוחו של חוק השב"כ. "חשוב שגם הלחימה למען ביטחון המדינה וגם הכלים המשמשים למאבק בטרור יעמדו באמות המידה של זכויות האדם", אומר כרמון.

המכון לדמוקרטיה הקים בתחומו את הספרייה הדמוקרטית. חוקריו מרבים לעסוק בתחום חופש הדיבור בישראל ובחקר התקשורת. המכון מוציא לאור את כתב העת "העין השביעית", העוסק בביקורת התקשורת בישראל (כעת הוא רואה אור במהדורה מקוונת).

"ההתמודדות של ישראל עם האיומים מחוץ תלויים קודם כול בחוסנה מבית ובחוזקה של ישראל כחברה דמוקרטית", מסכם כרמון. "המכון שלנו בהחלט תורם לחוסן החברתי-לאומי של מדינת ישראל".

המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם מאות ספרים, מחקרים וניירות עמדה במגוון רחב של תחומים הנוגעים לחברה בישראל, לשלטון ולמשטר, לכלכלה, לביטחון ועוד. להלן כמה מן הפרסומים הבולטים בשנים האחרונות:

  • 2005

    • דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים (עורך: אביעזר רביצקי)
    • הפרדוקסים של הדמוקרטיה: שבריריות, המשכיות ושינוי (שמואל נח אייזנשטדט)
    • חוקה בהסכמה: הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה (בהנהגת מאיר שמגר)
    • סוד הכוח: מועצת יש"ע ומאבקיה בגדר ההפרדה ובתכנית ההתנתקות (ענת רוט)
    • שבת אחים – יחסי חילונים-דתיים: עמדות, הצעות, אמנות (עורך: אורי דרומי)

    2006

    • אחרי רבים להטות? עמדת רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה (יאיר שלג)
    • האם הכול כשר בהתמודדות עם הטרור? על מדיניות ההריגה המונעת (הסיכול הממוקד) של ישראל ביו"ש ובעזה (מרדכי קרמניצר)
    • הקרב של המאה ה-21: דמוקרטיה נלחמת בטרור (פורום בראשות דן מרידור)
    • מאזן הכוחות בתהליך התקצוב (אבי בן בסט ומומי דהן)
    • ציפור הנפש של הדמוקרטיה: חופש הביטוי וגבולותיו (מערכי שיעור: אפרת רחף)
    • של מי הארץ הזאת? מסע לניסוח אמנה יהודית-ערבית בישראל (עורך: עוזי בנזימן)

    2007

    • דברים ושברי דברים: על יהדותה של מדינה דמוקרטית (עורכים: אביעזר רביצקי וידידה צ' שטרן)
    • מדוע יש יותר עניים בישראל? (דיון מפורום קיסריה בראשות מומי דהן)

    2008

    • הבעלות בחברה העסקית: תיאוריה, דין ומציאות (ידידיה צ' שטרן)
    • מדד הדמוקרטיה הישראלית 2008: בין המדינה לבין החברה האזרחית (אשר אריאן, תמר הרמן ואחרים)
    • מרמה והפרת אמונים: בחינה ביקורתית והמלצות לשיפור חקיקה (מרדכי קרמניצר, דורון נבות ואחרים)
    • שחיתות פוליטית, כרך א': תולדותיו של מושג שנוי במחלוקת (דורון נבות)

    2009    

    • להמציא מחדש את הדמוקרטיה הישראלית: תכנית לתיקון המשילות בישראל (אריק כרמון)
    • תכלית החברה העסקית (ידידיה צ' שטרן)