מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' אהרן רזין

share
שתפו עמוד:
פרופ' אהרן רזין

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ד בתחום חקר הביוכימיה.

פרופ' אהרן רזין – פרופסור מן המניין לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מהחוקרים הבולטים בתחום הביוכימיה בישראל ובעולם – נולד בתל אביב בשנת 1935.

נימוקי השופטים

פרופ' יהודית בירק, יו"ר, פרופ' שלמה גרוסמן, פרופ' ורדה שושן-ברמץ

פרופ' אהרן רזין הוא מהחוקרים הבולטים בתחום הביוכימיה בישראל וללא ספק מהבולטים בתחומו בעולם. מדובר במדען ייחודי המשלב ידע אישי נרחב עם הבנת העקרונות הבסיסיים של התהליכים הביולוגיים. הישגיו המדעיים הביאו לקידום הבנתנו את מנגנוני הבקרה של פעילות גנים, ויעידו על כך מחקריו הרבים במשך שלושת עשורי השנים האחרונים שהם ציוני דרך משמעותיים בשטח זה ואשר הקנו לו מוניטין בינלאומיים ומעמד בכיר בקהילה המדעית הבינלאומית.

מאז 1980 הקדיש פרופ' רזין את מאמציו להבנת תפקיד המתילציה של ה–DNA, והוא נמצא בחזית מחקר חשוב זה. פרופ' רזין פיתח שיטות חדשות לאיתור של המתילציה של ה-DNA והוכיח כי המתילציה גורמת להשתקה של ביטוי גנים. הוא הראה כי תבניות המתילציה של הגנים נוצרות בשלבי ההתפתחות הראשוניים של העובר, מעוצבות בתהליך התמיינות התאים לרקמות ולאיברים בשלבים מאוחרים יותר בהתפתחות, ונשמרות בנאמנות לאורך כל חייו לאחר מכן. אולם במהלך ההתפתחות המתילציה נמחקת ונוצרת מחדש. כיום מקובל כי למתילציה של ה-DNA תפקיד חשוב בהתפתחות הסרטן ומחלות גנטיות שונות.

פרופ' רזין נמנה עם המדענים הראשונים שהסבירו כיצד ההטבעה הגנומית פועלת והדגים כיצד המתילציה של ה-DNA מבקרת את הביטוי של גנים ספציפיים באופן המותנה בהורה המוריש. מחקרים אלה פתחו שטח חדש הקרוי "תורשה אפיגנטית".

פרופ' רזין החל במחקרו כאשר החשיבות של תופעת המתילציה של ה-DNA לא הייתה ברורה כלל ועיקר, לא מבחינת חשיבותה הביולוגית ולא מבחינת מנגנוניה. הוא משתמש לצורך עבודתו במגוון נרחב של שיטות מתחום הביוכימייה והביולוגיה המולקולרית שבחלקן הגדול פותחו במעבדתו. תרומתו המפרה לאורך כל הדרך הביאה להבנת החשיבות של התופעה ומנגנוני התרחשותה הבסיסיים וליצירת תשתית מחקר נרחבת בתחום זה, ובעקבותיהם להכרה על ידי הקהילה הבינלאומית כולה בחשיבות התופעה בכל התחומים של הביולוגיה: התפתחות העובר, התפתחות גידולים סרטניים, שיבוט בעלי חיים, תהליכי התפתחות הצמח, מנגנוני הפתוגנזה של מחלות תורשתיות בבעלי חיים ובצמחים ועוד. תרומותיו של פרופ' רזין בחקר המתילציה של ה-DNA הפכו לנכסי צאן ברזל, והן כלולות בספרי הלימוד הבסיסיים בביולוגיה.

התרומה המדעית העצומה של פרופ' רזין – המתבטאת בפרסום מחקריו בכתבי עת מדעיים מהחשובים בעולם, בעריכת שני ספרים מרכזיים בנושא ובהנחיית מדענים צעירים רבים שחלקם מכהנים במשרות בכירות בארץ ובעולם – מעמידה את פרופ' אהרן רזין בשורה הראשונה של המחקר הביוכימי בארץ ובעולם.  

על כל אלה מוענק פרס ישראל בחקר הביוכימייה לשנת תשס"ד לפרופ' אהרן רזין.

קורות חיים

פרופ' אהרן רזין נשוי לוורדה לבית ויטנברג, לשעבר אחות ראשית לבריאות הציבור, ולהם בת ובן ושלושה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1955–1956 מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים
1956–1960 תואר M.Sc. בביוכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים
1962–1967 תואר Ph.D. בביוכימייה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
1968–1970 בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH)

תפקידים אקדמיים בארץ

1971 ואילך מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין לביוכימייה של התא ולגנטיקה של האדם בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
1980–1984 מנהל המחלקה לביוכימייה של התא בפקולטה  לרפואה ומנהל המדור הביוכימי בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים
1985–1989 מנהל המכון לביוכימייה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
1988– מחזיק הקתדרה למדעי הרפואה ע"ש ד"ר יעקב גרינבאום באוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1971 פרופסור אורח במעבדתו של פרופ' סנגר בקיימברידג', אנגליה
1978–1979 פרופסור אורח אצל פרופ' ריגס במכון בקמן לחקר הסרטן, דוארטה, קליפורניה
1984–1986 פרופסור אורח אצל פרופ' קנטוני במכוני הבריאות של ארה"ב בבטסדה

תפקידים אחרים 

1980 יוזם וחבר בצוות הקמת המכון לביוכימייה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
1982–1991 עורך עמית של כתב העת Biochim. Biophys. Acta 
1990–1993 חבר הוועד המנהל של הרשות למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית בירושלים
1996–2000 יו"ר הוועדה לתכנון ולפיתוח של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית
1994–2000 חבר הוועדה המייעצת בנושא של חקר גנום האדם של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אותות הוקרה

1984–1986 Scholar in Residence של מרכז Fogarty הבינלאומי שליד מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב
1995 חבר נבחר בארגון הגנטיקה המולקולרית של האדם – HUGO
1996 חבר נבחר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית – EMBO 

מחקרים

בין מחקריו של פרופ' אהרן רזין: תיקון מוטציה נקודתית בעזרת מקטע DNA מסונתז כימית; חשיבות המתילציה של ה-DNA בפעילות של גנים; תהליך יצירת תבניות מתילציה של גנים בודדים בשלבים שונים של התפתחות העובר; תהליך ההטבעה של קבוצת גנים החשובים להתפתחות תקינה של העובר; גילוי שתי קופסיות הטבעה בשני אזורים מוטבעים בגנום העכבר והאדם, הכוללות בתוכן את האלמנטים האחראים על תהליך ההטבעה.

מפעל חיים

"הוריי, הניה ויחזקאל, עלו לארץ ב-1926 כשכבר היו נשואים והורים לאחי הבכור יעקב. בארץ הקים אבי קואופרטיב לבעלי מלאכה וניהל אותו. הוריי שלחו אותי, מתוך השקפת עולמם, להתחנך בבית החינוך לילדי עובדים ובבית החינוך התיכון ע"ש י"ח ברנר בפתח תקווה", כך מספר פרופ' רזין על בית הוריו ועל האווירה ששררה בו.

הוא נולד בתל אביב ב-1935 וגדל בפתח תקווה. בצה"ל שירת בסיירת גולני. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטה העברית, שבה למד פיזיקה ומתמטיקה. על אף הצלחתו החליט שעתיד המדע הוא בתחום הביולוגיה והחל ללמוד ביוכימייה לתואר שני. משם החל בקריירה מזהירה, שבה תיעל את הרקע שלו לגילויים חשובים בתחום הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה. מחקריו הראשונים של פרופ' רזין עסקו בתחום המטבוליזם של חומצות גרעין. במעבדתו של פרופ' יעקב מגר באוניברסיטה העברית חקר את הפגמים הביוכימיים במחלת השיגדון (גאוט) ובמחלת הפול (פביזם), ומחקריו היו בסיס הידע שהוביל לפיתוח תרופות חשובות.

את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה פרופ' רזין במעבדתו של רוברט סינשיימר ב-CAKTHCH, ושם רכש כלים בסיסיים בתחום הביולוגיה המולקולרית. כששב לארץ החל לחקור את הביוכימיה של המתילציה של ה-DNA. וכך הוא מספר: "ה-DNA בנוי מארבעה בסיסים - A,G,T,C – שהם, בצירופים שונים, האינפורמציה הגנטית. החומר הגנטי באדם מכיל כ-3 מילייארדי בסיסים, והצירופים ביניהם מגדירים את הגנים – בסך הכול 50,000-30,000 גנים שונים זה מזה – וכל גן מגדיר תפקיד ייחודי בתא. ב-1948 התגלה בסיס חמישי ב-DNA, שנקרא 'מתיל C'. לאחר 7 שנים גילה סינשיימר, שכל שיירי המתיל C נמצאים בשכנות ל-G. ידע זה היה רדום עד שנות ה-70. באותה תקופה התגלו במעבדה שלנו הפעילויות האנזימטיות האחראיות למתילציה של שיירי C בתוך ה-DNA". פרופ' רזין היה חלוץ בתחום והבין כבר בשלבים מוקדמים כי למתילציה של ה-DNA עשוי להיות תפקיד ביולוגי חשוב. כיום ידוע שלמתילציה של ה-DNA תפקיד חשוב בהתפתחות העובר והקשר עם סרטן ועם מחלות גנטיות נוספות הולך ומתבהר. בתחילת הדרך פיתח פרופ' רזין מבחנים חדשים לאיתור המתילציה של ה-DNA, ושיטותיו שימשו בסיס ניסויי לכל חקר הנושא הזה.

מאז 1980 הקדיש פרופ' רזין את מאמציו להבנה של תפקיד המתילציה של ה-DNA והראה ששיירי המתיל C, הנמצאים בלעדית ברצפי CG, יוצרים תבניות מתילציה ייחודיות לגנים. הוא הוכיח שתבניות המתילציה נשמרות על ידי מנגנון פשוט המערב אנזים בודד. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הודגם מסלול אפיגנטי אמין לשימור מידע תפקודי לאחר שכפול ה-DNA. פרופ' רזין הדגים שהמתילציה של ה-DNA קשורה בהשתקת גנים וסיפק עדויות לכך שהתהליך מתווך על ידי חלבונים הנקשרים לכרומטין, שהוא החומר הגנטי בתוך התאים. הוא גם הדגים כיצד המתילציה של ה-DNA נמחקת ונוצרת מחדש במהלך התפתחותו של העובר. גילוי זה, שהוכיח כי אפשר לתכנת מחדש את הגנום, הוא מידע בסיסי חשוב להערכת היכולת לשיבוט בעלי חיים. רעיונותיו המקוריים של פרופ' רזין לגבי התפקיד הביולוגי של המתילציה פורסמו על ידו בכתב העת Science בשנת 1980 ועיצבו את עתידו של התחום כולו.

בשנים האחרונות התמקד פרופ' רזין בפענוח המנגנונים המולקולריים המעורבים בהטבעה גנומית. זו תופעה מעניינת, שבה גנים שמקורם בהורה אחד נותרים שקטים, בעוד שהעותק השני של הגנים, מההורה השני, פעיל. פרופ' רזין הראה בוודאות כי למתילציה של ה-DNA יש תפקיד בתהליך זה, ומחקרים נוספים שנערכו במעבדתו הצליחו לחשוף את פרטי המנגנון המעורבים בבקרה של תהליך זה. המחקרים קידמו את הידע שלנו לגבי שתי מחלות גנטיות הקשורות בהטבעה גנטית: תסמונת פרדר-ווילי ותסמונת אנג'למן.

בסוף שנות ה-70 שהה פרופ' רזין בשנת שבתון במעבדתו של פרופ' ארתור ריגס, ושם פיתח את השיטות ליצירת מוטציות מכוונות. השיטה שפותחה על ידי פרופ' רזין תרמה רבות לתחום הביולוגיה המולקולרית בכך ששימשה בסיס לגילויים חשובים שנעשו בתחום הגנטיקה המולקולרית ב-20 השנים האחרונות.

במהלך שנותיו באוניברסיטה נודע פרופ' רזין כמנהיג כריזמטי, ומאז תחילת שנות ה-80 הוא היה הכוח המניע מאחורי הפעילות המדעית במחלקה לביוכימייה של התא, והפך אותה מקבוצה קטנה של מדענים לכוח רב עוצמה בתחום הביולוגיה בישראל. בהנהגתו תרמה המחלקה לתחומי מחקר רבים, ובמיוחד להבנת המנגנונים המולקולריים שבבסיסן של מחלות גנטיות ולהבנה של התפתחות הסרטן.

פרסומים נבחרים

פרופ' אהרן רזין מפרסם את מחקריו בכתבי העת המדעיים החשובים בעולם וערך שני ספרים בנושא המתילציה של ה-DNA.