מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

יוסף צ'חנובר

share
שתפו עמוד:
יוסף צ'חנובר

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"א על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"א מוענק ליוסף צ'חנובר על תרומתו המשמעותית רבת השנים למדינה במגוון תחומי עשייה בתחום הציבורי, הכלכלי, הביטחוני, המדיני והמשפטי – בשירות הציבורי ומחוצה לו.
צ'חנובר החל את דרכו הציבורית כמנהל המנגנון והיועץ המשפטי במשרד החקלאות של מדינת ישראל הצעירה, שם פעל להתאים את חוקי המנדט הבריטי לשינויים המתחייבים עם הקמת המדינה ובחקיקת חוקים חדשים כמו החוק להגנת הטבע והקמת מנהל מקרקעי ישראל והמועצות לייצור ולשיווק של תוצרת חקלאית.

נימוקי השופטים

פרופ' יצחק קרייס, יו"ר, גב' יהודית גריסרו, פרופ' חיים טייטלבאום, מר ישעיהו (שייקה) לוי, גב' מרים פרץ

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"א מוענק ליוסף צ'חנובר על תרומתו המשמעותית רבת השנים למדינה במגוון תחומי עשייה בתחום הציבורי, הכלכלי, הביטחוני, המדיני והמשפטי – בשירות הציבורי ומחוצה לו.

צ'חנובר החל את דרכו הציבורית כמנהל המנגנון והיועץ המשפטי במשרד החקלאות של מדינת ישראל הצעירה, שם פעל להתאים את חוקי המנדט הבריטי לשינויים המתחייבים עם הקמת המדינה ובחקיקת חוקים חדשים כמו החוק להגנת הטבע והקמת מנהל מקרקעי ישראל והמועצות לייצור ולשיווק של תוצרת חקלאית.

במהלך חמשת העשורים הבאים הפך צ'חנובר לאחד מעמודי התווך של המערכת הביטחונית־מדינית בישראל בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה, גלויות ונסתרות מן העין. כיועץ המשפטי למערכת הביטחון הוביל חקיקה בתחומים שונים ומורכבים.

לאחר מכן בלט כראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בצפון אמריקה, ותרם תרומה חשובה לבניית כוחו ותהליך התעצמותו של צה"ל. על תפקיד זה אף הוענקה לו מדליית השירות הציבורי המצטיין על ידי מזכיר ההגנה של ארצות הברית על תרומתו להידוק קשרי הביטחון בין ישראל לארצות הברית. 

במהלך שירותו במערכת הביטחון התבקש על ידי דוד בן־גוריון לכתוב את צוואתו. בצוואתו הפקידו בן־גוריון להיות בין האחראים למורשתו הרוחנית.

במהלך עשייתו רבת השנים הייתה לצ'חנובר השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצומתי הכרעה רבים ועל הסדרת יחסי החוץ בעיתות שלום ומשבר. צ'חנובר זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה ומנהיגיה ונקרא לדגל בכל עת שבה היה צורך בעצה חכמה, חשיבה יצירתית ומתן פתרון לא שגרתי. בתקופת כהונתו של משה דיין כשר החוץ היה צ'חנובר מנכ"ל משרד החוץ ובמסגרת זו היה מעורב במשא ומתן על הסכם השלום עם מצרים, ב־2016 מונה על ידי ממשלת ישראל כנציג ישראל בועדת האו"ם (ועדת פאלמר) שעסקה במשבר החמור עם ממשלת טורקיה בנושא האונייה מרמרה וניסח את ההסכם להסדרת היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, וב־2019 מונה לייצג את ישראל בשיחות הפיוס עם ממשלת פולין בעקבות המשבר שפרץ עקב הניסיון להכחשת מעורבות פולין בשואה.

כמו כן נבחר בידי ראשי הממשלה לעמוד בראש ועדות בעלות חשיבות ביטחונית חיונית כגון הוועדה לבדיקת ניסיון החיסול הכושל בירדן של איש החמאס ח'אלד משעל אשר גרמה למשבר ביחסים עם ירדן והוועדה לבחינה וליישום דוח טירקל להתאמת המשפט ומערכות החקירה בישראל לעקרונות המשפט הבינלאומי ההומניטרי. הוא אף היה חבר הוועדה שהוקמה בעקבות מבצע צוק איתן לבחינת סמכויות הקבינט המדיני־ביטחוני.

כחלק ממפעל חייו תרם צ'חנובר רבות גם בתחום הכלכלי ושימש בתפקידים מרכזיים במשק הישראלי, כגון יו"ר מועצת המנהלים של בנק דיסקונט בישראל, חבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל ויו"ר מועצת המנהלים של אל־על בתקופה שבה הוצאה החברה ממעמד של כינוס נכסים למעמד של חברה מסחרית רגילה.

צ'חנובר לא הסתפק בפעילות המדינית, הביטחונית והכלכלית כי אם פעל ועדיין פועל בהתנדבות, ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים. בין היתר היה יו"ר המועצה למלחמה בסמים ושותף להקמת שני כפרי גמילה לשיקום אנשים ונוער שהתמכרו לסמים, גזבר ומזכיר "קרן אלי ויזל" ישראל, המפעילה מרכזים קהילתיים וראש קרן איסלר לסיוע לנכי צה"ל ולמשפחות שכולות. כן הוא חבר במועצות המנהלים של גופים שונים בתחומי המדע, התרבות והחברה בישראל, ובהם מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון תל אביב, יד ושם, הקרן הלאומית למדע, אוניברסיטאות באר שבע, הטכניון ותל אביב, ומרכז דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.

על פעילותו רבת השנים זכה צ'חנובר לפרסים ועיטורים רבים בישראל ובעולם ובהם דוקטור לשם כבוד מהסמינר היהודי התאולוגי של ניו יורק, מאוניברסיטת בוסטון, מאוניברסיטת בר־אילן ומהטכניון בחיפה, עמית כבוד מהמכללה האקדמית להנדסה בירושלים וכן עיטור לגיון הכבוד הצרפתי.

לעתים רחוקות מוצאים אדם שבמהלך חייו עמד בצמתים כה רבים וחשובים בתולדות המדינה ותרם תרומה מכרעת לחברה ולמדינה בישראל.

על מפעל חיים ייחודי זה של עשרות שנים מוענק לו פרס ישראל לשנת תשפ"א.

קורות חיים

ד"ר יוסף צ'חנובר היה נשוי לעטרה ז"ל, והוא אב לתמר, דפנה ויצחק וסב לשישה נכדים.

לימודים

1953–1957 מוסמך למשפטים (M.Jur), האוניברסיטה העברית בירושלים
1960 מוסמך להוראה, הפקולטה לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים
1967–1966 מוסמך למשפטים (L.L.M), הפקולטה למשפטים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי
1970–1971 לימודי מנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
1991 תואר דוקטור בפילוסופיה ומדעי היהדות, אוניברסיטת בוסטון

תפקידים ציבוריים

1960–1957 הועסק במחלקת המנגנון במשרד החקלאות
1960–1966 סגן היועץ המשפטי, ואחר כך היועץ המשפטי למשרד החקלאות
1968–1974 היועץ המשפטי למערכת הביטחון
1974–1978 ראש משלחת משרד הביטחון בקנדה ובארצות הברית
1978–1980 מנכ"ל משרד החוץ, בתקופת משה דיין, מנחם בגין ויצחק שמיר
1992–1995 יו"ר המועצה למלחמה בסמים
1992 מונה לשמש חבר במועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה, החל משנת 2014 מכהן כיושב ראש המועצה
1997 מונה לשמש יושב ראש הוועדה לבדיקת פרשת ניסיון החיסול של איש החמאס ח'אלד משעל
2010–2016 מונה לייצג את ישראל בוועדת האו"ם לחקירת המשט הטורקי (ועדת פאלמר) ולאחר מכן מונה בידי ראש הממשלה לרכז את השיחות עם הטורקים, והביא לחתימת הסכם בין ישראל לטורקיה
2013 מונה לכהן כיושב ראש הוועדה הציבורית להגנת אישים
2014 מונה לשמש יו"ר הועדה לבחינה ויישום של דוח השופט טירקל, להתאמת המשפט ומערכות החקירה בישראל לעקרונות המשפט הבינלאומי ההומניטרי
2019 מונה לייצג את ישראל בשיחות הפיוס עם ממשלת פולין בעקבות החוק הפולני היוצר עבירה פלילית למאשימים פולנים בהשתתפות בהריגת יהודים בתקופת השואה

פעילויות ציבוריות

  • חבר בהנהלת קרן אלי ויזל בישראל, המפעילה מרכזים קהילתיים באשקלון ובקריית מלאכי לכאלף נערים ממוצא אתיופי ומשמש מזכיר וגזבר של הקרן
  • יו"ר קרן איסלר לסיוע לנכי צה"ל ולמשפחות שכולות
  • חבר במועצת המנהלים של מוזיאון ישראל בירושלים ובחבר הנאמנים של מוזיאון תל אביב
  • חבר במועצת יד ושם
  • חבר בקרן הלאומית למדע שליד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  • יזם את הקמת מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ומאז שנת 2013 משמש יושב ראש חבר הנאמנים של המרכז
  • החל מהקמתה ועד אוקטובר 2014 כיהן כחבר עמותת קרן רש"י
  • מכהן כחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב
  • דירקטור באגודה לגנטיקה קלינית
  • יו"ר הלל ישראל בשנים 1998–2012, בתקופת כהונתו הוקמו 7 בתי הלל חדשים במוסדות אקדמיים בישראל

אותות והוקרות

תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הסמינר היהודי התאולוגי של ניו יורק, אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת בר־אילן והטכניון בחיפה; עמית כבוד של המכללה האקדמית להנדסה בירושלים
1980 מדליית השירות המצטיין של משרד ההגנה האמריקאי
1993 התקבל לחבר באקדמיה הצרפתית למדעי הרוח
2010 עיטור לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת קצין
2010 יקיר בית החולים רמב"ם בחיפה
2014 עיטור לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת Commandeur

פרסומים

  • קובץ החקיקה החקלאית בישראל (בתקופת שירותו כיועץ המשפטי של משרד החקלאות)
  • קובץ חקיקת הביטחון: החקיקה הראשית והמשנית המסדירות את פעילויות יחידות המערכת
  • קובץ חקיקת השיקום (בתקופת שירותו כיועץ המשפטי של מערכת הביטחון)

מפעל חיים

יוסף צ'חנובר נולד בחיפה בשנת 1933 לאימו בלומה לבית לובשבסקי, פקידה ומורה לאנגלית, ולאביו יצחק צ'חנובר, עורך דין. הוריו עלו ארצה מפולין בסוף שנות העשרים והתיישבו בחיפה, שם הכירו והתחתנו. כילד וכנער למד בבית הספר חוגים בחיפה (יסודי ותיכון) והשתתף בתנועת הנוער בני עקיבא. "בבית הספר היו מורים מצטיינים", מספר צ'חנובר. "הבית היה מסורתי, היינו הולכים לבית הכנסת כל שבת". בשנת 1951 התגייס ושובץ בחיל התותחנים. במהלך שירותו נשלח לקורס קצינים ובתפקידו האחרון היה השליש הצבאי של בסיס ההדרכה של התותחנים.

בשנת 1954 החל בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. מן הלימודים זכורים לו במיוחד הפרופסורים גד טדסקי, בנימין אקצין, אביגדור לבונטין ומנחם אֵלון – שלימד משפט עברי. לצידו למדו בין היתר אהרן ברק ומישאל חשין, לימים שופטי בית המשפט העליון. בשנתיים הראשונות היה עובד לפרנסתו חצי שנה בבית חרושת לחוטי חשמל בחיפה ולומד חצי שנה בירושלים. אחר כך התקבל לעבודת לילה בסוכנות הידיעות United Press בירושלים; תפקידו היה לתרגם את הידיעות שהגיעו מרחבי העולם ולהפיצן למערכות העיתונים. כן למד במשך שנתיים בפקולטה לחינוך והוסמך להוראה. 

בשנת 1957 עת היה בשנתו הרביעית בלימודי המשפטים התקבל לעבודה במנגנון משרד החקלאות. "תוך כדי עבודתי במשרד החקלאות עשיתי סטאז' במשרד עורכי דין והמשכתי את הסטאז' במשרד החקלאות אצל היועץ המשפטי", מסביר צ'חנובר. בשנת 1960 החל לכהן כסגן היועץ המשפטי של משרד החקלאות ואחר כך מונה ליועץ המשפטי של המשרד, בין היתר תחת השרים חיים גבתי, קדיש לוז ומשה דיין, והחזיק בתפקיד זה עד 1966. במקביל להיותו יועץ משפטי לימד משפט חקלאי ומנהלי בפקולטה לחקלאות ברחובות: "הכנסתי ללימודי התואר השני את מקצוע המשפט החקלאי והמנהלי", הוא מספר. בשנת 1962 נישא לעטרה לבית פכור, לימים אֵם שלושת ילדיו ואשתו למשך למעלה מחמישים שנה עד פטירתה.

בעבודתו במשרד החקלאות בשנות השישים עמל על התאמת חוקי המנדט הבריטי המיושנים לצורכי מדינת ישראל הצעירה, כך לדוגמה יזם תיקונים לפקודת היערות ולפקודת מחלות בעלי החיים. הוא יזם וליווה חקיקה של חוקים חדשים כמו החוק להגנת הטבע, חוקי מנהל מקרקעי ישראל וחוקי המועצות לייצור ולשיווק של תוצרת חקלאית. "ניסחתי את החוקים האלה והובלתי אותם בכנסת", מסביר צ'חנובר.

בשנת 1966 קיבל מלגה מארגון המזון והחקלאות של האו"ם וממשרד החקלאות ופנה ללמוד לימודי המשך באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי. בשנת 1968, כאשר מונה מאיר שמגר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ביקש משה דיין, אז שר הביטחון, ממאיר שמגר: "תביא את יוסי צ'חנובר". ואומנם, החל משנת 1968 עד 1974 שימש היועץ המשפטי למערכת הביטחון. בתקופה זו יזם למשל את התקנות לפיקוח על היצוא והיבוא הביטחוני ("הסדרנו את הנושא הזה", הוא אומר, "זה היה שטח פרוץ מבחינה משפטית, לא היה צריך לקבל רישיון") וניסח את חוק נציב תלונות החיילים וחוקים רבים נוספים, בין היתר תקנות המתייחסות לשטחים. תרומה חשובה בתקופה זו תרם צ'חנובר בהקשר של האמברגו הצרפתי על ישראל: "ייצורם של חמישים מטוסי מיראז' כבר הושלם, והצרפתים עצרו את היצוא שלהם לישראל", מסביר צ'חנובר, "שמגר ואני נסענו לצרפת לבחון אפשרויות לתביעה נגד ממשלת צרפת". לאחר מכן ניהל צ'חנובר משא ומתן להשבת התשלומים ששולמו בגין המטוסים.

מאמצע שנת 1974 עד 1978 שימש ראש משלחת משרד הביטחון באמריקה (ארה"ב וקנדה). המשלחת הייתה אמונה על רכישת ציוד ביטחוני לישראל, והצליחה בתקופתו להגדיל עשרות מונים את היקפי הרכישה. בכך תרם לביסוסה הביטחוני העתידי של מדינת ישראל. על שירותו בתקופה זו ניתנה לו מדליית השירות הציבורי מידי מזכיר מחלקת ההגנה של ארה"ב, על תרומתו להידוק קשרי הביטחון בין המדינות.

בשנת 1978 שב צ'חנובר ארצה והתמנה למנכ"ל משרד החוץ, שוב על פי בקשת משה דיין. בתפקיד זה כיהן כשלוש שנים תחת שלושה שרים: משה דיין, מנחם בגין ויצחק שמיר. בתקופה זו התקיימו שיחות השלום עם מצרים. צ'חנובר שימש כקשר בין הממשלה ובין משלחות שיחות השלום. "כשדיין היה נוסע לשיחות אני הייתי יושב בישיבות הממשלה ומדווח לדיין ולמשלחת שאיתו על החלטות והנחיות הממשלה".

בשנים הבאות (1981–1995) עבר יוסף צ'חנובר לעסוק בפעילות עסקית במגזר הכלכלי. הוא הצטרף לקבוצת IDB ומונה לכהן כנשיא חברת PEC, החברה הכלכלית לישראל, ששימשה זרוע ההשקעות וגיוס הכספים של הקבוצה בארה"ב. במקביל שימש סגן יו"ר מועצת המנהלים של בנק דיסקונט בניו יורק וחבר בוועדת ההשקעות של הבנק. בשנים 1995–2001 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של בנק דיסקונט בישראל. באותן שנים ישב גם בראש מועצת המנהלים של אל־על; בתקופה זו טיפל בהוצאתה של החברה ממעמד של כינוס נכסים וביסס את מעמדה כחברה מסחרית רגילה.

בשנת 1995 הקים את קרנות ההון סיכון "אתגר". "הייתי בין הראשונים שהקימו קרנות הון סיכון בארץ", מסביר צ'חנובר. "גייסתי כסף בעיקר בארצות הברית והשקענו אותו בפרויקטים בארץ – בחברות בתחילת דרכן, סטארט־אפים, וגם בחברות מתקדמות או סחירות".

במהלך השנים אף השלים תואר דוקטור בפילוסופיה ומדעי היהדות מטעם אוניברסיטת בוסטון.

כל העת, גם בהיותו במגזר הפרטי־כלכלי, נקרא לדגל ועסק בפעילויות ציבוריות. כך למשל, החל משנת 1992 התמנה ליו"ר המועצה למלחמה בסמים, ובתקופתו חנך שני כפרי נגמלים – בקדימה ובמלכישוע. בשנת 1997 התמנה ליושב ראש הוועדה לבדיקת ניסיון החיסול הכושל של ח'אלד משעל. "בין היתר הצענו שיפורים בעבודת המוסד", הוא מסביר. בשנת 2010 מונה לנציג ישראל בוועדת האו"ם לחקירת המשט הטורקי שנועד לפרוץ את הסגר הימי על עזה – ועדת פאלמר. "זו הפעם הראשונה ואולי היחידה שוועדה של האו"ם קיבלה כמעט לגמרי את כל טיעוני ישראל, לרבות הזכות שלנו לעלות על אוניות בלב ים אם הן מצהירות שכוונתן היא להפר הֶסגר ימי", מסביר צ'חנובר. משבר בינלאומי נוסף שסייע להרגעתו היה בשנת 2019 כשמוּנה לייצג את ישראל בשיחות עם ממשלת פולין בעקבות המשבר שפרץ אחר שנחקק החוק שלפיו אין להאשים פולנים בפשעי השואה.

יוסף צ'חנובר מסכם: "בכל הדברים שעשיתי היו לנגד עיניי שני דברים: האחד, לדאוג לביטחונה ושלומה של מדינת ישראל, והאחר, להישאר מתחת לרדאר. אימצתי לי את הפסוק 'אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין'".