מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' רפאל משולם

share
שתפו עמוד:
פרופ' רפאל משולם

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תש"ס בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה.

רפאל משולם – פרופסור מן המניין במחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות,שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, כימאי וחוקר תרופות וחומרי טבע, מגלה החומר הפעיל בחשיש – טטרה-הידרוקנבינול – וחומרים במוח המחקים את פעילותו – נולד ב-‏1930 בסופיה, בולגריה.

נימוקי השופטים

פרופ' דן שכטמן, יו"ר, פרופ' אברהם בן ראובן, פרופ' פאול זינגר, פרופ' דן מאירשטיין, פרופ' הלל פורסטנברג

פרס ישראל בחקר הכימייה מוענק לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו לחקר חומרי טבע צמחיים, לחקר מנגנון התגובה של חומרי טבע המשמשים ברפואה, לזיהוי הקולטנים של חומרי טבע ממשפחת הקנבינואידים בגוף, לבידוד חומרים טבעיים בגוף האדם המתקשרים לקולטנים אלו ולהפקה של חומרים אנלוגיים לחומרי הטבע היכולים לשמש ברפואה ללא תגובות לוואי בלתי רצויות הקיימות בחומרי הטבע.

מחקריו של פרופ' משולם מגשרים בין הסינתזה של חומרי-טבע והאנלוגים שלהם לבין חקר מנגנון תגובותיהם בגוף. חומרים שהוא הפיק וגילה נמצאים בשלבי בדיקה קליניים מתקדמים כחומרים העשויים לשמש לטיפול רפואי בפגועי ראש ובפגועי שבץ מוחי.

פרופ' משולם חינך דור של תלמידי מחקר שחלקם ממלאים היום תפקידים אקדמיים בכירים. הוא גם כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית בתקופה שבה חזרו חלק מהפקולטות שלה לקמפוס הר הצופים.

פרופ' רפאל משולם זכה להוקרה בינלאומית נרחבת, ובין השאר נקרא על שמו הפרס השנתי של החברה הבינלאומית לחקר הקנביאונידים.

על כל אלה החליטה ועדת השופטים להעניק את פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת התש"ס לפרופ' רפאל משולם.

קורות חיים

רפאל משולם – פרופסור מן המניין במחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות,שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, כימאי וחוקר תרופות וחומרי טבע, מגלה החומר הפעיל בחשיש – טטרה-הידרוקנבינול – וחומרים במוח המחקים את פעילותו - נולד ב-‏1930 בסופיה, בולגריה.

נשוי לדליה לבית שרגא בורוביץ, ולהם בן, פרופסור למתמטיקה בטכניון, שתי בנות רופאות ונכדים.

לימודים והשתלמויות

1952 M.Sc. בביוכימייה, החוג לכימייה, האוניברסיטה העברית
1956–1958 דוקטורט במחלקה לכימייה אורגנית, מכון ויצמן למדע
1959–1960 פוסט-דוקטורט, מכון רוקפלר, ניו יורק

מחקר ותפקידים אקדמיים

1960–1965 חוקר וחוקר בכיר במחלקה לכימייה אורגנית, מכון ויצמן למדע. (חקר מרכיבי צמח הקנביס ובבידוד החומר הפעיל בו, ה-THC)
1966 מרצה בכיר (אורח) במעבדה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית
1968– פרופסור חבר
1972– פרופסור מן המניין ומנהל המחלקה לחומרי טבע בקתדרה ע"ש ליונל ג'ייקובסון בכימייה של תרופות
1979–1982 רקטור האוניברסיטה העברית
1982 פרופסור אורח באוניברסיטת אוהיו בקולומבוס אוהיו
1993 פרופ' אורח בקולג' הרפואי בריצ'מונד, וריג'יניה
1994 חבר האקדמיה הישראלית למדעים
1999 נשיא החברה הבינלאומית לחקר קנבינואידים

פרסים ותפקידים

1964 "פרס זקס" מטעם מכון ויצמן למדע על מחקר מדעי מצטיין
1994 "פרס קולטהוף" לכימייה מטעם הטכניון
1997 "פרס האנף", גרמניה, על חקר מרכיבי צמח הקנביס
1998 "פרס דוד בלום" מטעם האוניברסיטה העברית על מחקר פרמקולוגי
1998 מדליה ע"ש הנוש של "החברה הצ'כית לכימייה"
2000 הפרס השנתי של "החברה הפרמקולוגית ההולנדית" הרצאות כבוד וזיכרון בבית הספר לרפואה בטוסון שבאריזונה, בבית הספר לרוקחות בקופנהגן ובמכון "קרולינסקיה" בשטוקהולם
1991–1999 יו"ר ועדת המחקר של "הרשות למלחמה בסמים"

מפעל חיים

בצמח הקנביס, שמפיקים ממנו את הסם האסור החשיש, קיימים כמה חומרים בעלי תכונות מרפא. את החומר הפעיל בחשיש, הטטרה-הידרוקנבינול (THC), גילה פרופ' משולם עוד בתחילת הקריירה המדעית שלו, בעודו חוקר צעיר במכון ויצמן למדע ברחובות. שותפיו למחקר ולגילוי היו ד"ר יחיאל גאוני וד"ר יובל שבו. הגילוי פתח פתח לתחום מחקר חדש, חקר הקנבינואידים. מאז בידודו ב-1964 ועד היום נכתבו על ה-THC כעשרת אלפים מחקרים מדעיים. פרופ' משולם וצוותו במחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית המשיכו במחקר החומרים בחשיש והמטבוליטים הנוצרים מהם בגוף. פרופ' משולם סינתז חומרים דומים בעלי השפעות שונות על הגוף, המצויים כעת בפיתוח על ידי חברות לייצור תרופות. משולם וקבוצתו מצאו ב-1992 חומר המיוצר בגוף באופן טבעי המתקשר לקולטן החשיש.

רפאל משולם נולד בשנת 1930 בסופיה, בירת בולגריה, למשפחה ציונית ששורשיה בוונציה ובבווריה. אביו, ד"ר מורנו משולם, היה רופא ילדים ומנהל בית החולים היהודי בסופיה וגם נשיא ההסתדרות הציונית "מכבי".

בראשיתה של מלחמת העולם השנייה שמרה בולגריה על נייטרליות, אך ב-1941 כרתה ברית עם גרמניה והחלה לרדוף את יהודיה. משפחת משולם עזבה את ביתה הנאה בסופיה, ומצאה מקלט בכפר נידח ועני באזור הררי ומרוחק בבלקן. המשפחה לא הסתירה את יהדותה, והאב המשיך לעבוד כרופא. כאשר גבר האיום על היהודים הצליח מורנו משולם להשיג, בזכות קשריו במשרד החוץ של תורכיה, אשרות כניסה לארץ זו. אלא ששלטונות בולגריה סירבו להתיר למשפחת משולם לצאת מגבולות המדינה. ד"ר משולם לא ויתר, והגיע לסופיה כדי לקבל היתר נסיעה לתורכיה. באחת מנסיעותיו הוא נעצר ונשלח למחנה ריכוז. הגברת רוזה משולם ושני ילדיה, אברם ורפאל, נותרו לבדם בכפר הנידח, בתנאים הקשים של אזור ההרים. לקראת סוף המלחמה ניתקה עצמה ממשלת בולגריה משותפותה עם הגרמנים, והעצירים במחנות הריכוז נשלחו לחופשי. ד"ר משולם חזר לביתו, והמשפחה יצאה דרך תורכיה לכיוון ישראל. ב-1944 הגיעה משפחת משולם לארץ ישראל המנדטורית והתיישבה בתל אביב. "אבי עבד כרופא" – מספר משולם – "ואני למדתי בירושלים בבית ספר חקלאי. ב-1947 חזרנו לבולגריה כדי להשיב לבעלותנו את הרכוש שהותרנו שם וכדי שאסיים את חוק לימודיי בגימנסיה בסופיה, עד שובנו ארצה ב-1949".

רפאל משולם הוא כימאי שעניינו רב בקשר ההדוק שבין הכימייה לביולוגיה. הוא נתן לכך ביטוי כבר בשירותו הצבאי כחוקר במכון לחקר רפואה צבאית בתל השומר. משולם הוא בוגר המחזור הראשון של העתודה האקדמית. עם סיימו את לימודי המוסמך בחוג לכימייה באוניברסיטה העברית התגייס לצבא. תחילה היה מפקד מחלקה בחטיבת "גבעתי", ואחרכך העביר אותו פרופ' ארנסט דוד ברגמן אל מעבדת המחקר הרפואי של הצבא.

את עבודת הדוקטור בנושא סינתזה של סטרואידים עשה משולם במכון ויצמן למדע בהדרכתו של פרופ' פרנץ זונדהיימר. עם חזרתו למכון, לאחר הפוסט-דוקטורט, פנה לנושא שהעסיק אותו במהלך מרבית הקריירה המדעית שלו, חקר הקנבינואידים. ב-1964, בשיתוף פעולה עם ד"ר יחיאל גאוני, גילה את החומר הפעיל בחשיש, ה-THC. מן המחקר הכימי-האנליטי פנה לקבוע את הפעילות הביולוגית של החומרים הפעילים. ב-1966 חזר משולם לאוניברסיטה העברית, והוזמן להקים את המעבדה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות.

פרופ' משולם פנה למחקר רב-תחומי עוד בתחילת דרכו. "הדרך המיוחדת הזאת אינה קלה למימוש באוניברסיטאות" – קובע פרופ' משולם – "משום שהעבודה המדעית בהן בנויה על הפרדה לתחומים". במחלקתו של פרופ' משולם בבית הספר לרוקחות של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית פועלים יחדיו מומחים מתחומים שונים: כימייה, ביולוגיה ורפואה.

משולם הוא החוקר הראשון מן הפקולטה לרפואה שנבחר לרקטור האוניברסיטה. תקופת כהונתו נחשבת לאחת מתקופות הצמיחה וההתפתחות החשובות של המוסד האקדמי הירושלמי. על אף הסד הכלכלי המעיק שהאוניברסיטה הייתה נתונה בו עקב ההחלטה של קודמיו לבנות קמפוס חדש על גבי הקמפוס הישן בהר הצופים, הצליח משולם לבצע את המעבר בצורה חלקה, וכן ליזום ולחדש. בתקופתו הוקמה המחלקה ללימודי המחשב הנחשבת לאחת המחלקות הטובות בעולם, הוקם בית הספר הראשון בארץ לרפואה וטרינרית, ויחידות רבות בפקולטה למדעי הטבע הורחבו.

לאחר כהונתו כרקטור חזר משולם לעבודת המעבדה, והמשיך בחקר המטבוליטים של ה-THC ובסינתזה של חומרים דומים. אחד החומרים החשובים מכונה HU-211, על שם האוניברסיטה העברית HU = Hebrew University. לחומר זה אין השפעה פסיכוטרופית, דהיינו לא כמו זו של החשיש, ונתגלה כי הוא יעיל בבלימה של תהליכי מוות של תאי עצב. לממצא זה חשיבות קלינית, והחומר נמצא כעת בשלב בדיקה מתקדם כטיפול בפגועי ראש לאחר חבלות ראש או שבץ מוחי. יצרנית התרופות הישראלית, "פארמוס", הוכיחה כי מתן תרופה זו לאחר חבלת ראש מונע חלק מהפגיעה המוחית בבני אדם. המחקר על חומר זה מתבצע בשיתוף פעולה עם הפרופסורים מ' סוקולובסקי, א' שוהמי ור' גלילי.

במקביל לחקר המטבוליטים הניח משולם כי קיים חומר המיוצר על ידי הגוף והמתקשר לקולטן ל-THC. משולם וקבוצתו איתרו שני חומרים כאלו ב-1992: האננדמיד (השם לקוח מהסנסקריטית ופירושו אושר) התגלה במוח, וידוע כי הוא משפיע על הקואורדינציה של התנועות, על התיאבון, על השינה, על טמפרטורת הגוף ועל הזיכרון. החומר השני, ארכידונואיל גליצרול, התגלה בכלי דם, והוא משפיע על לחץ הדם ועל היניקה ביילודים.

פרופ' משולם עוסק בהיסטוריה של התפתחות התרופות ובחקר תרופות צמחיות עממיות. בין השאר הוא חוקר את פעילות השרף של התאנה נגד גידולים. הוא חקר את תולדות השימוש בקנביס בעת העתיקה, ומצא כי בניגוד למסורות כתובות של עמים אחרים אין הסם חשיש מוזכר בשמו בתנ"ך. הוא תולה זאת ברתיעה שהייתה בעם ישראל מן התרבות האשורית שבה רווח השימוש בסם. בהדרכתו מבוצע כעת מחקר על הרשומות של בית מרקחת שפעל, עד המאה ה-19, במנזר הדומיניקני בירושלים.

פרופ' משולם הוא מדען פעיל, הממשיך במחקר בתחומים שונים. החומרים פרי תגליותיו של משולם מעוררים עניין רב בעולם, ומתוארים, בין היתר, בכתב העת המדעי החשוב "סיינס" כפריצת דרך חשובה בפענוח סודותיה של מערכת ביולוגית חשובה ביותר.