מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' אהרן צ'חנובר

share
שתפו עמוד:
פרופ' אהרן צ'חנובר

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ג בתחום חקר מדעי החיים.

אהרן צ'חנובר – פרופסור מחקר בטכניון בחיפה שתרומותיו המדעיות החשובות קשורות בפענוח מנגנונים הקשורים בתחום היציבות של חלבוני התא ולמחקריו השלכות מרחיקות לכת בהבנת הבסיס המולקולרי של מחלות שונות, בהן מחלת הסרטן – נולד בשנת 1947 בחיפה.

נימוקי השופטים

פרופ' ורדה רוטר, יו"ר, פרופ' שושנה ארד, פרופ' עמוס פנט

פרופ' אהרן צ'חנובר הוא מדען מהשורה הראשונה שתרם רבות למחקר הביולוגי-רפואי בארץ ובעולם. מחקריו בעשרים השנים האחרונות התמקדו בהבנת המנגנונים הביוכימיים האחראים לפירוק החלבונים בתא. במחקריו המקוריים הוא פרץ דרכים חדשות בהבנת תהליכים ביוכימיים ייחודיים החלים באורגניזם ובמגוון מחלות שונות. את עבודתו המדעית החל בשיתוף פעולה פורה עם פרופ' חיים הרשקו, אף הוא חתן פרס ישראל, במעבדות הטכניון בחיפה, ולאחר מכן המשיך במחקריו באופן עצמאי בארץ ובעולם.

בזמן שמעבדות רבות בעולם חקרו את מנגנוני יצירת החלבונים בתא, חקר פרופ' צ'חנובר את המנגנון ההפוך, דהיינו, את המערכת הביוכימית האחראית לסילוק חלבונים מהתא. מחקרים אלו הראו כי פירוק החלבונים בתא הוא תהליך ביוכימי מורכב המבוקר על ידי מערכת אנזימים ופקטורים חלבוניים שונים. בשיטות ביוכימיות מתוחכמות הצליח פרופ' צ'חנובר להפריד בין המרכיבים השונים של מערכת זו ולאפיין את החלבונים העיקריים המבקרים את פירוק החלבונים. לאחר אפיון המערכת ברמה הביוכימית פנה לחקר הגנים המקודדים למערכת זו. בשיטות גנטיות ייחודיות הצליח לבודד ולאפיין כמה גנים האחראים לקידוד חלבוני המערכת הזו.

תוך כדי מחקרים חלוציים אלו התברר כי למערכת פירוק החלבונים משמעות ביולוגית-רפואית רחבה ביותר, וחוקרים רבים בעולם הצטרפו למחקר בנושא זה. למשל, נמצא כי המערכת החיסונית בגוף, האחראית כרגיל להגנה מפני פולשים זרים כגון חיידקים ונגיפים, תלויה במערכת לפירוק החלבונים שפרופ' צ'חנובר אפיין אותה. תוצרי פירוק החלבונים של החיידק או הנגיף בתא שהודבק הם המאפשרים למערכת החיסונית לכוון את עצמה לפעול נגד הפולש הזר. בהמשך התברר כי במחלות אוטואימוניות שונות, כמו סכרת נעורים, תוצרי פירוק החלבונים שבתא הם המגרים באופן לא תקין את המערכת החיסונית לפעול נגד הגוף.

למחקריו של פרופ' צ'חנבור יש גם השלכות מרחיקות לכת בהבנת מחלת הסרטן ובפיתוח שיטות חדשות לריפוי. המערכת החיסונית מסוגלת להכיר תאים סרטניים בגוף ולחסל אותם כאשר חלבונים ייחודיים בתא הסרטני מתפרקים ועל ידי כן מגרים את מערכת החיסון להרוס תאים סרטניים אלו. ויש למערכת פירוק החלבונים תפקידים רבים נוספים הן בתא הבריא והן במחלות נוספות, ויידרשו מחקרים רבים כדי להבין מערכת מורכבת זו.

לאורך השנים נמצא פרופ' צ'חנובר בחזית מחקר חשוב זה, ותרומותיו זכו להד רב בקהילה המדעית. מחקריו מתפרסמים בעיתונות המדעית המובילה ומצוטטים על ידי מדענים רבים בארץ ובעולם. והוא כבר זכה לפרסים יוקרתיים בארץ ובעולם על הישגיו המדעיים. נוסף לעבודתו המחקרית תרם פרופ' צ'חנובר רבות למדע בישראל בניהול מערכות מחקר בטכניון בחיפה, בהוראה, ובהקמה ובהכוונה של דור חדש של תלמידים.

לאור האמור לעיל ממליצה הוועדה על בחירת פרופ' צ'חנובר לחתן פרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת תשס"ג.

קורות חיים

אהרן צ'חנובר – פרופסור מחקר בטכניון בחיפה שתרומותיו המדעיות החשובות קשורות בפענוח מנגנונים הקשורים בתחום היציבות של חלבוני התא ולמחקריו השלכות מרחיקות לכת בהבנת הבסיס המולקולרי של מחלות שונות, בהן מחלת הסרטן – נולד בשנת 1947 בחיפה.

פרופ' צ'חנובר נשוי למנוחה, רופאה ומנהלת מחלקה גריאטרית בבית החולים "כרמל". לזוג בן אחד, יצחק.

לימודים והשתלמויות

1965–1972 לימודים לתואר דוקטור לרפואה בבית הספר לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה העברית בירושלים
1969–1970 לימודים לתואר מוסמך במדעי הטבע בבית הספר לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה העברית בירושלים
1976–1981 לימודים לתואר דוקטור במדעים בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה
1981–1984 השתלמות בתר-דוקטורלית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (M.I.T.), קיימברידג', מסצ'וסטס, ארה"ב

תפקידים אקדמיים בארץ

1994–2000 מנהל המכון למחקר במדעי הרפואה ע"ש משפחת רפפורט בפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט בטכניון בחיפה
1996– הקתדרה למדעי החיים ע"ש ג'נט ודוד פולק

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1985–1986 פרופסור אורח במכון דנה פרבר לחקר הסרטן בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, בוסטון, ארה"ב
1987– פרופסור אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס, ארה"ב
2000–2003 פרופסור אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קיוטו, יפן
2002– פרופסור אורח בבית הספר לרפואה באוניברסיטת נורתווסטרן, שיקגו, ארה"ב

תפקידים אחרים

1973–1976 רופא צבאי בצה"ל (במסגרת שירות החובה הצבאי)

פרסים ואותות הוקרה

1999 פרס וכטר, אוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו)
2000 פרס אלקלס, הקק"ל
2000 פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו)
2001 פרס מיכאל לנדאו למדעי החיים, מפעל הפיס (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו)
2002 דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת תל אביב
2002 פרס אמ"ת של קרן אמ"ן ומשרד ראש הממשלה (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו ועם פרופ' ליאו זקס)

חברות בארגונים

  • הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO)
  • הארגון האסיאתי-פסיפי לביולוגיה מולקולרית

מחקר

עיקר מחקרו של פרופ' אהרן צ'חנובר נסב על מנגנוני פירוק החלבונים בתא ועל המעורבות של הליך זה בגרימת מחלות.

מפעל חיים

אהרן צ'חנובר נולד בחיפה בשנת 1947. אביו, יצחק ז"ל, היה עו"ד, ואמו בלומה ז"ל לבית לובשבסקי, הייתה פקידה ומורה לאנגלית. ההורים עלו מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. אהרן גדל בהדר הכרמל ולמד בבית הספר "חוגים". הוא התייתם מהוריו בגיל צעיר וגדל אצל דודתו מרים ז"ל ואצל אחיו הבכור יוסף, לימים עו"ד, היועץ המשפטי למערכת הביטחון ומנכ"ל משרד החוץ. לאחר שסיים ב-1965 את לימודיו התיכוניים החל, במסגרת העתודה האקדמית, בלימודי רפואה בבית הספר לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו, בין לימוד מדעי היסוד והמקצועות הקליניים, הפסיק את לימודי הרפואה ועשה שנת מחקר במחלקה לביוכימייה של הפקולטה לרפואה בהנחיית הפרופ' יעקב בר-תנא ובנימין שפירא. במהלך שנה זו חקר את מנגנוני השמנת הכבד המושרית על ידי החומר האורגני פחמן-ארבע-כלורי. בתום שנת המחקר, שבה השלים גם את לימודיו לתואר מוסמך במדעי הטבע, חזר ללימודיו הקליניים. עם השלמת לימודי הרפואה וקבלת התואר דוקטור לרפואה התגייס לשירות חובה בצה"ל, לחיל הרפואה, שבמסגרתו שירת מ-1973, תחילה כרופא קרבי בשייטת ספינות טילים של חיל הים ולאחר מכן במפקדת קצין רפואה ראשי ביחידת המחקר והפיתוח.

בתום השירות הצבאי בחר אהרן לפתח את המשך הקריירה שלו במחקר בסיסי. הוא הצטרף למעבדה של פרופ' אברהם הרשקו במחלקה לביוכימייה של הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, ושם החל את עבודת המחקר שלו כסטודנט לתואר דוקטור במדעים בהנחיית פרופ' הרשקו. במהלך חמש שנים (1976-1981) גילו השניים את מערכת האוביקיטין לפירוק חלבונים. התגלית הייתה מורכבת וחשפה בהדרגה מנגנון תאי רב-שלבי – החל מן הממצא כי הוא נצמד לחלבון המטרה, הגילוי כי צימוד מספר רב של מולקולות אוביקיטין מרגש את חלבון המטרה לפירוק, דרך פענוח מנגנון הצימוד ושלושת האנזימים המעורבים בו וכלה בחשיפת התפקיד הבסיסי של מערכת התא האויקריוטי – פירוק חלבונים קצרי חיים. העבודה פורסמה בעשרה מאמרים מובילים וסוכמה על ידי השניים במאמר סקירה מקיף לפני נסיעתו של אהרן להשתלמות בתר-דוקטורלית. לעבודה זו היו שותפים חשובים: הד"ר אירווינג רוז (Irwing Rose) מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה ועובדי המחלקה לביוכימייה בחיפה, הד"ר חנה הלר, הד"ר דבורה גנות, הגב' אסתר איתן והגב' קלרה סגל. בהמשך תרמו לעבודה הד"ר חדוה גונן והד"ר ביאטריס ברקוביץ וקבוצה גדולה של תלמידים מוכשרים לתארים מתקדמים ובתר דוקטורנטים מצוינים. הצטיינותו יוצאת הדופן של אהרן כתלמיד מחקר העניקה לו, כבר במהלך לימודיו, דרגת מרצה בטכניון (1979).

בשנת 1981, לאחר קבלת התואר דוקטור במדעים, נסע אהרן להשתלמות בתר-דוקטורלית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, M.I.T., בארה"ב. שם, במעבדתו של הפרופ' הרווי לודיש (Harvey Lodish), חקר אהרן את מנגנון פעולת הרצפטור לטרנספרין ושחרור הברזל לתא. במקביל החל לשתף פעולה עם הפרופ' אלכסנדר ורשבסקי מן המחלקה לביולוגיה ב-M.I.T., וביחד הם אפיינו את תא המוטנט הראשון במערכת האוביקיטין, ממצא חשוב שסיפק הוכחה ברורה לכך שהמערכת מעורבת בפירוק חלבונים גם בתא השלם ולא רק במערכת האל-תאית שחקר בחיפה.

בשנת 1984, בתום השתלמותו, חזר אהרן לישראל והקים את מעבדת המחקר שלו במחלקה לביוכימייה של הפקולטה לרפואה בטכניון. הוא המשיך בחקר מערכת האוביקיטין ופרסם בעיתונות המקצועית המובילה את ממצאיו החדשניים.

פרופ' צ'חנובר הכשיר תלמידים רבים לתארים מתקדמים, קיבל מענקי מחקר מקרנות יוקרתיות, והוזמן להרצות בעשרות כינוסים בינלאומיים. אהרן צ'חנובר התקדם במהירות בסולם הדרגות האקדמי.

עם שובו לארץ ב-1984 הוענקה לו דרגת מרצה בכיר עם קביעות, ואחר כך הוענקו לו דרגת פרופסור חבר ב-1987, דרגת פרופסור מן המניין ב-1992 ודרגת פרופסור מחקר בשנת 2002. עבודתו זכתה להכרה לאומית ובינלאומית רחבה, והוא זכה בפרסים, ובהם פרס אוסטריה (1999), פרס אלברט לסקר למחקר בסיסי (2000) – הפרס השני בחשיבותו אחרי פרס נובל, התואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב (2002) ופרס אמ"ת של קרן אמ"ן ומשרד ראש הממשלה (2002).

וכך מסכם פרופ' אהרן צ'חנובר את עיקרי עבודתו המחקרית: "מתברר שגוף האדם והאורגניזמים בכלל – בניגוד לגוף המתכת של המכונית או קירות האבן של הבית שבו אנו מתגוררים – איננו סטאטי, והוא נמצא בתהליך מתמיד של הרס ובנייה מחדש, עד כדי כך שמדי יום אנחנו מחליפים כ-10% מסך מרכיבי הגוף. החלבונים המרכיבים את שרירי הגוף והעצמות ומהווים גם זרזים ובקרים לכל הריאקציות הכימיות המתרחשות בגוף אינם יוצאים מן הכלל, ומתחלפים גם הם. השאלה המרכזית שנשאלה: מדוע אנו נדרשים לדינמיקה אינטנסיבית כזו של הרס ובנייה, ומה המנגנון המוציא אותה לפועל. הדרישה לדינמיקה נובעת משתי סיבות: האחת – כי החלבונים הם בעלי מבנה מורכב ביותר ותפקודם רגיש לשינויים במבנה המתרחשים כתוצאה משינויים גנטיים, מהשפעת הטמפרטורה שאנו חיים בה, מקרינה וממזהמים סביבתיים. על הגוף לסלק את החלבונים הפגומים, לייצר חדשים תחתם, ובאותה עת להשאיר את אלו הלא-פגומים. הסיבה השנייה – בקרת הליכים מסוימים דורשת את סילוקם של חלבונים ספציפיים המשמשים בלמים או זרזים להליכים אלה. המנגנון הבסיסי המבצע את סילוק החלבונים התגלה במהלך המחקר שביצעתי כתלמיד מחקר בהנחיית הפרופ' הרשקו. חלבונים המיועדים להריסה מסומנים קודם לכך על ידי 'תג מוות', שהוא חלבון הקרוי אוביקיטין. רק אלה שסומנו יושמדו. הפרעות בתפקוד המערכת לסילוק חלבונים פגומים נמצאו, בין השאר, בבסיס מנגנוני ממאירויות רבות ובמחלות ניווניות של המוח".

פרסומים נבחרים

פרופ' אהרן צ'חנובר פרסם בעיתונות המדעית בעולם ובארץ כ-140 מאמרים מקוריים, מאמרי סקירה ופרקי ספרים, וכן ערך שני ספרים ותקופון בתחומי מחקריו.