מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' רות לפידות

share
שתפו עמוד:
פרופ' רות לפידות

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תשס"ו בתחום חקר המשפטים.

רות לפידות – מבכירי המשפטנים בתחום הבין-לאומי – עסקה רבות במחקריה  בתחומים הנוגעים למעמדה של ישראל ולגבולותיה, ובין השאר בחנה את זכויות המעבר במצרי טיראן ובתעלת סואץ, ודנה בשאלות של ריבונות ואוטונומיה. בשנים האחרונות מחקריה מתמקדים במעמדה המשפטי של ירושלים, והיא מומחית בעלת שם עולמי בתחום. פרופ' לפידות מילאה שורה של תפקידים דיפלומטיים בשירות המדינה, וייצגה את ישראל בין השאר בעצרת האו"ם, במשא ומתן לשלום עם מצרים ובשיחות הראשונות על האוטונומיה הפלסטינית.

נימוקי השופטים

פרופ' יעקב נאמן, יו"ר, השופטת דבורה ברלינר, פרופ' גבריאלה שלו

פרופ' רות לפידות זכתה להכרה ולמעמד יוצא דופן בקהילה המשפטית בארץ ובעולם, ולא בכדי.

מומחיותה בתחום המשפט הבין-לאומי הפומבי הביאה אותה לשורת הישגים נדירים הן בתחום האקדמיה והן בייצוגה של ישראל בפורומים בין-לאומיים שונים, בצמתים חשובים וקשים של המדינה. כך למשל הייתה חברה במשלחת ישראל לעצרת האו"ם לאחר החלטתה המפורסמת של העצרת ב-1976 כי הציונות היא גזענות.

בין היתר נטלה פרופ' לפידות חלק וייצגה את ישראל בוועידת הצלב האדום ובמשא ומתן שבמהלכו הוכנה אמנת השלום עם מצרים, שבו הציגה בהצלחה את עמדותיה של ישראל כחברה בצוות הבוררים הבין-לאומי בעניין טאבה.

את תואר הדוקטור קבלה פרופ' לפידות בשנת 1956 במשפט בין-לאומי מאוניברסיטת פריז, ובשנת 1960 היא קיבלה דיפלומה בתחום זה מהמכון ללימודים גבוהים בפריז.

מתחילת דרכה האקדמית, ובמשך 50 שנה, תרמה פרופ' לפידות תרומה מסיבית לתחום המשפט הבין-לאומי הפומבי. היא פרסמה לא פחות מ-9 ספרים, ערכה ספרים נוספים, ולצדם פרסמה למעלה מ-90 מאמרים שפורסמו בכל כתבי העת הטובים והיוקרתיים בתחומי המשפט. בנוסף כתבה כמה ערכים לאנציקלופדיה למשפט בין-לאומי של מכון מקס פלנק בגרמניה, שהיא האנציקלופדיה החשובה ביותר בתחום זה.

במיוחד גדולה תרומתה של פרופ' לפידות בחקר המעמד המשפטי של ירושלים והמקומות הקדושים. ספרה על "חוק יסוד ירושלים בירת ישראל", נחשב לאורים ותומים בנושא מעמדה המשפטי של ירושלים. ככלל הייתה למחקרה בתחום זה השפעה רבה הן על חוקרים והן על מעצבי מדיניות בישראל. בין היתר הוכנו כמה דוחות חשובים במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל שבו היא מכהנת כחוקרת בכירה מאז שנת 1989.

זכתה ירושלים, וזכינו אנו, למחקריה ולפרסומיה של פרופ' לפידות. מומחיותה ותרומתה של פרופ' לפידות באו לידי ביטוי בנושאים נוספים: דיני הים בכלל וספציפית ספרה הידוע על ים סוף ועל מפרץ עדן, מושג הריבונות המודרני. המושג "ריבונות פונקציונלית" פותח על ידה ושימש מאוחר יותר אבן מסד לחשיבה ולמחקר בתחום זה.

פרופ' לפידות הביאה כבוד ויוקרה לישראל כאשר הוזמנה להורות ולחקור במוסדות אקדמיים מפורסמים בארה"ב ובאירופה; בין היתר: אוניברסיטת ניו-יורק, הקולג' של סנט אנתוניו באוקספורד, אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, אוניברסיטת מינכן, המכון לשלום של ארה"ב בוושינגטון ואוניברסיטת מלבורן. מאז שנת 1989 היא כלולה ברשימת הבוררים של בית הדין הקבוע לבוררות בהאג, וזכתה גם לתואר "אישה מצטיינת במשפט הבין-לאומי" מטעם האגודה האמריקאית למשפט בין-לאומי.

בשנת 2001 פרשה פרופ' לפידות לגמלאות לאחר 45 שנים שבהן כיהנה כחברת סגל בתפקידים שונים באוניברסיטה העברית בירושלים. גם לאחר פרישתה היא ממשיכה בפעילותה, ובין היתר היא תעמוד בראש הפורום למשפט בין-לאומי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' רות לפידות ראויה לפרס ישראל בחקר המשפט לשנת תשס"ו.

קורות חיים

רות לפידות – מבכירי המשפטנים בתחום הבין-לאומי – עסקה רבות במחקריה בתחומים הנוגעים למעמדה של ישראל ולגבולותיה, ובין השאר בחנה את זכויות המעבר במצרי טיראן ובתעלת סואץ, ודנה בשאלות של ריבונות ואוטונומיה. בשנים האחרונות מחקריה מתמקדים במעמדה המשפטי של ירושלים, והיא מומחית בעלת שם עולמי בתחום. פרופ' לפידות מילאה שורה של תפקידים דיפלומטיים בשירות המדינה, וייצגה את ישראל בין השאר בעצרת האו"ם, במשא ומתן לשלום עם מצרים ובשיחות הראשונות על האוטונומיה הפלסטינית.

נשואה לפרופ' אריה לפידות, אם לתמר ולעמוס וסבתא לנכדים.

לימודים והשתלמויות

1954 תואר מוסמך במשפטים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית, ירושלים
1954 הסמכה לעריכת דין בישראל
1956 תואר דוקטור במשפט בין-לאומי (בהצטיינות) באוניברסיטת פריז, צרפת
1960 דיפלומה בלימודים בין-לאומיים גבוהים באוניברסיטת פריז, צרפת

תפקידים אקדמיים בארץ

19562001 חברת סגל באוניברסיטה העברית, בפקולטה למשפטים ובמחלקה ליחסים בין-לאומיים (מ-1980 פרופסור מן המניין)
1989– חוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל
1994
1996 ראש המרכז ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית, ירושלים
2001– ראש תוכנית הלימודים לתואר מוסמך במשפטים, המסלול האקדמי, במכללה למינהל
2001
2005 ראש הוועד המנהל של מרכז קונקורד לחקר קשרי גומלין בין המשפט הישראלי למשפט הבין-לאומי במכללה למינהל

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1971 מרצה אורחת באוניברסיטת פריז, צרפת
1973
1974 עמית אורח במכון ווילסון, וושינגטון, ארה"ב
1976
1977 פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק, ארה"ב
1976
1977 עמית אורח במרכז לחקר הים, דלאוור, ארה"ב
1977
פרופסור אורח באוניברסיטת ז'נבה, שווייץ
1978
ו-1993 עמית אורח במרכז למחקר ולכנסים, בלאג'יו, איטליה
1982
1983 פרופסור אורח באוניברסיטת דרום קליפורניה, ארה"ב
1986
פרופסור אורח באוניברסיטת טוליין, ניו אורלינס, ארה"ב
1987
פרופסור אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שיקאגו, ארה"ב
1989
פרופסור אורח באוניבסיטת דיוק, דורהאם, ארה"ב
1990
1991 עמית אורח במכון האמריקני לשלום, וושינגטון, ארה"ב
1992, 1993
ו-1997 פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון, וושינגטון, ארה"ב
1995
פרופסור אורח באוניברסיטת סלוניקי, יוון
1996
1997 עמית בכיר בקולג' סנט אנתוני, אוקספורד, בריטניה
1999
2000 ו-2003 פרופסור אורח באוניברסיטת מינכן, גרמניה
2000
פרופסור אורח באוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה

תפקידים אחרים

19761981 חברה בכמה משלחות דיפלומטיות מטעם ישראל, בין השאר לעצרת האו"ם, לשיחות השלום עם מצרים ולוועידת הצלב האדום
1979
1981 היועצת המשפטית של משרד החוץ, ירושלים
1984
1986 יושבת ראש מועצת המערכת של כתב העתIsrael Law Review
1986
1988 חברה בצוות הבוררות הבין-לאומי לקביעת הגבול בין ישראל למצרים
1989– חברה בסגל הבוררים בבית הדין הקבוע לבוררות, האג

אותות הוקרה ופרסים

1959 ו-1962 מלגות לפרסום ספריה מהמרכז הלאומי למחקר מדעי, צרפת
1995 הדלקת משואה בחגיגת יום העצמאות ה-47, ירושלים
2000 פרס לאישה מצטיינת במשפט בין-לאומי מהאגודה האמריקנית למשפט בין-לאומי
2001 פרס על שם עדנה ואוסקר גאס על חקר ירושלים
2004 אות הוקרה מטעם לשכת עורכי הדין בישראל

מפעל חיים

פרופ' רות לפידות נולדה בגרמניה ב-1930, ומגיל צעיר קיבלה חינוך ציוני ולמדה בבית ספר יהודי. היא אף נרשמה בספר הילד של הקרן הקיימת לישראל בזכות פעילות התרמה למען המדינה שבדרך. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה עלתה משפחתה ארצה, והשתקעה ברמת גן. עד מהרה למדה העולה החדשה עברית, והתחילה מתבלטת בכל תחום שבו עסקה. היא הצטיינה בלימודיה ודילגה על שתי כיתות בבית הספר, המשיכה בפעילות למען היישוב בתנועות נוער, הייתה ספורטאית מצטיינת (אלופת הארץ לנוער בהדיפת כדור ברזל), וגם בלטה בכישרונה בנגינה בפסנתר. עם סיום לימודיה בתיכון נסעה לפריז לשנה ללמוד מוזיקה.

עם הקמת המדינה שבה לפידות ארצה, התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל הרפואה. לאחר שחרורה חשבה ללמוד מתמטיקה ופיזיקה, אך אמה שכנעה אותה כי בתחום המשפט תוכל למצוא עבודה ביתר קלות. "גם למשפטים הלכתי בשמחה", היא נזכרת. "רציתי ללמוד הכול, והכול עניין אותי". היא הצטיינה בלימודי המשפטים ונבחרה להתמחות בבית המשפט העליון. לאחר קבלת תואר מוסמך מן האוניברסיטה העברית והסמכה בעריכת דין פנתה להתמחות במשפט בין-לאומי בפריז.

"המראות שראיתי במלחמת העצמאות נטעו בי את ההכרה שעליי לפעול למען השלום, והמשפט הבין-לאומי היה מבחינתי ערוץ לפעילות לקידום השלום", היא מסבירה. בעבודת הדוקטור שלה חקרה לפידות את היחס בין המשפט הבין-לאומי הפומבי למשפט הישראלי הפנימי. בתוך כך למדה במכון ללימודים בין-לאומיים גבוהים של אוניברסיטת פריז, וחקרה שם את כריתתן של אמנות בין-לאומיות בידי ישראל. מחקריה בפריז זיכו אותה במלגות לפרסומם, והספרים שכתבה בעניין נחשבים אבני דרך בתחום.

עם שובה ארצה הצטרפה פרופ' לפידות לאוניברסיטה העברית בירושלים, לימדה קורסים רבים והמשיכה לפרסם מחקרים חשובים. בין השאר היא חקרה את ההיבט המשפטי של חופש השיט. היא בדקה את מעמדם של מצרי טיראן וכן את זכויות השיט בתעלת סואץ. לימים התרחב המחקר לספרים מקיפים על מצרי ים בכלל, וכן על מעמדו המשפטי של ים סוף.

בשנת 1976 הוזמנה לפידות להצטרף למשלחת ישראל לאו"ם, ואחר כך למשלחות דיפלומטיות נוספות. "למדתי שם הרבה מאוד על דיפלומטיה", היא מספרת. בשנים שלאחר מכן היא נמנתה עם הצוותים הישראלים שעיצבו את הסכם השלום עם מצרים, ובין השאר תרמה לניסוח הסעיפים המסדירים את השיט בים סוף ובתעלת סואץ.

ב-1979 מונתה לפידות ליועצת המשפטית של משרד החוץ. היא עסקה בהקמתו של הכוח הרב-לאומי בסיני וצוות המשקיפים על מורכבותו המשפטית הרבה. כמו כן עסקה לפידות רבות במשא ומתן על הקמת האוטונומיה לפלסטינים, כפי שנקבע בהסכמי קמפ-דיוויד ב-1978. השיחות הללו הובילו לכמה מחקרים שראו אור כעבור שנים בספרה על אוטונומיה. הספר זכה לשבחים ולהערכה רבה בחוגי המקצוע ברחבי העולם, ולפידות הוזמנה לייעץ לנציב לענייני מיעוטים לאומיים של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, אף שישראל אינה חברה בו.

כעבור כמה שנים מינתה הממשלה את פרופ' לפידות לנציגת ישראל בצוות הבוררים הבין-לאומי לעניין קו הגבול עם מצרים. רוב הצוות קיבל עקרונית את עמדת מצרים, ואולם מאמציה של לפידות הצליחו להשאיר בידי ישראל כ-250 מטרים מרצועת החוף במפרץ אילת. מעמדה הבין-לאומי של פרופ' לפידות קיבל עוד גושפנקה זמן קצר אחר-כך, כשצורפה לצוות הבוררים של בית הדין הקבוע לבוררות בהאג.

בשנים האחרונות מתמקדים מחקריה של פרופ' לפידות בסלעי המחלוקת עם הפלסטינים – מעמד הפליטים ובעיקר מעמדה המשפטי של ירושלים. צוות מומחים שהקימה במכון ירושלים לחקר ישראל בדק מזוויות שונות את בעיות העיר העתיקה והאגן ההיסטורי שסביבה, ופרסם כמה חלופות אפשריות להסדר עתידי בעיר. "השאיפה המרכזית שלי היא השלום, וכדי להגיע לשלום יש לפתור את בעיית ירושלים", היא מדגישה. "המחלוקת בעניין ירושלים הייתה אחד העניינים שהכשילו את המשא ומתן בקמפ דיוויד בשנת 2000". לפידות נחשבת לאחת מהמומחים הגדולים בעולם למעמדה המשפטי של העיר, ובזכות מחקריה בעניין היא הוזמנה להדליק משואה בחגיגות יום העצמאות בתשנ"ה.

פרופ' לפידות מוזמנת רבות להציג את עבודותיה ולייצג את ישראל בכינוסים בין-לאומיים. גם באוניברסיטה היא לימדה קורסים רבים, ואף נבחרה למרצה מצטיינת. "חשוב לי שהתלמידים יכירו את המשפט הבין-לאומי ויבינו אותו", היא מסבירה. "חשיבות התחום הזה גדלה והולכת, והוא חודר יותר ויותר לחיי הפרט. בכלל, חשוב מאוד לחזק את מעמדו של המשפט, כי הוא המפתח לשלטון החוק".

פרסומים נבחרים

    • 1959 Les rapports entre le droit international public et le droit interne en Israël
    • 1962 La conclusion des traités internationaux en Israël
    • 1972 Les détroits en droit international
    • 1982 The Red Sea and the Gulf of Aden
    • 1995 Whither Jerusalem? Proposals and Positions Concerning the Future of Jerusalem (with M. Hirsch & D. Housen-Couriel)
    • 1997 Autonomy: Flexible Solutions to Ethnic Conflicts
    • 1999 חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (המכון למחקרי חקיקה, האוניברסיטה העברית)
    • 2002 העיר העתיקה של ירושלים (מכון ירושלים לחקר ישראל) (עם אמנון רמון)

    כמו כן ערכה ספרים ופרסמה כמאה מאמרים מקצועיים בכתבי העת המקצועיים המובילים בעולם. בהם:

    • 1983 The Strait of Tiran, the Gulf of Aqaba and the 1979 Treaty of Peace between Egypt and Israel (American Journal of International Law)
    • 1992 Resolution 242 at Twenty Five (Israel Law Review)