פרופ' צור פרסם מאות מאמרים בכתבי עת מקצועיים וערך ספרים רבים בחקר הספרות. תרגומי שירה רבים מפרי עטו ראו אור בכתבי עת ובמוספים ספרותיים. כמו כן
פרופ' ראובן צור
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ט בתחום חקר הספרות הכללית.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' מנחם ברינקר, יו"ר, פרופ' זיוה בן-פורת, פרופ' עליזה שנהר
פרופ' ראובן צור הוא מחשובי החוקרים של הספרות בארץ, והוא מוכר בארץ ובעולם כתיאורטיקן יוצא דופן במקוריותו. במחקריו הרבים הוא תרם לפיתוח תחום חדש, המחקר הקוגניטיבי של הספרות, ואף השם שניתן לתחום, "פואטיקה קוגניטיבית", נזקף לזכותו.
הפואטיקה הקוגניטיבית עוסקת בתהליכי הקליטה, השימור והעיבוד של המידע המגיע למוח ומראה כיצד הם מעצבים את תגובת הקורא וקובעים אילו צורות ספרותיות אפשריות. זהו מחקר בינתחומי מובהק הנעשה לאור תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה, הבלשנות והפילוסופיה ונסמך על ניסויים לשם אימות הנחותיו.
המחקר הקוגניטיבי תופס מקום חשוב במדעי הרוח מאז הרבע האחרון של המאה העשרים, אך פרופ' צור החל לחקור בכיוון זה עוד בטרם התגבש תחום המחקר. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים עסק צור בתרגום שירה ובתיאוריה של התרגום. הרגשתו שהשירה מייצרת חוויות ומעבירה איכויות נתפסות בחושים שאינן מושגיות באמצעות הלשון שהיא מושגית – הרגשה זו הביאה אותו להתמקד באופן שבו מבנים לשוניים, ארגונים ריתמיים, או הסימבוליזם של הגאי הדיבור וגורמי תפיסה נוספים, מכוננים את החוויה השירית. מאוחר יותר הוא הגיע לידי הכרה שכדי לקשר בין מבנים ספרותיים לבין התרשמויות הקורא יש להניח תודעה אנושית ומנגנוני קליטה והתנסות חווייתית הפועלים במידה רבה של עקביות.
העמדה הקוגניטיבית מקשרת את מגוון הנושאים שפרופ' צור עסק בהם במחקריו. הללו כוללים דיונים בחרוז, בריתמוס, בסימבוליזם של צלילי הלשון, במטאפורה, בשירה ההיפנוטית ובסינאסתזיה, כמו גם דיונים בסגנון תקופה, בז'אנרים ובתבניות ארכיטיפיות. מחקריו המרובים כוללים – בין השאר – דיונים ביוצרים מרכזיים ובתקופות מרכזיות של השירה העברית, ובהם דיונים בשירת ימי הביניים ובשירתם של ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי ועמיחי.
לציון מיוחד ראויים הישגיו בתחום המחקר הריתמי של השירה. הדעה הרווחת בין חוקרי הפונטיקה האינסטרומנטלית היא, שחלק חשוב של הריתמוס השירי (למשל המתחים בין סכמה משקלית לבין הרגלי ההטעמה הלשונית או אלה שבין יחידות תחביריות ליחידות משקל) מתרחש במוח ולא בקול, ולפיכך אי אפשר לחקור את הריתמוס השירי בכלים פונטיים. לאחר קרוב לשלושה עשורים של חיפוש מצא פרופ' צור שיטות מחקר שתאפשרנה לנתח ביצועים קוליים של טקסט ולקבל מן המחשב נתונים בדבר הביצוע הריתמי של השירה.
מחקריו של פרופ' צור פורסמו בשישה עשר ספרים ובעשרות מאמרים בעברית ובאנגלית, ורבים מהם זכו למעמד בכיר בתחומם. תרומתו אינה מוגבלת לתלמידים הרבים שזכו ללמוד ממנו במישרין, והיא חורגת מגבולות המדינה.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' ראובן צור ראוי לפרס ישראל בחקר הספרות הכללית לשנת תשס"ט.
קורות חיים
פרופ' צור מתגורר בירושלים, והוא נשוי לאילנה. בתם היחידה, ענבל, הלכה לעולמה לפני חמש שנים מטרשת נפוצה.
תפקידים אקדמיים
1971–1973 עמית מחקר בכיר, אוניברסיטת סאות'המפטון, בריטניה
1973– חבר בסגל החוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל אביב (מ-1992 בדרגת פרופסור ומ-2000 פרופסור אמריטוס)
תפקידים אחרים
1996– סגן נשיא (למזרח התיכון), האגודה העולמית לאסתטיקה אמפירית
1997– חבר הוועדה המייעצת, אתר האינטרנט "ספרות, קוגניציה והמוח"
כמו כן הוא חבר במערכת של כמה כתבי עת בין-לאומיים לחקר הספרות והקוגניציה.
מפעל חיים
"התחלתי להתעניין בספרות יומיים אחרי שנולדתי. זה אולי מופרז מעט, אבל אינני זוכר את הימים שבהם לא התעניינתי בספרות", אומר פרופ' ראובן צור, מומחה בעל שם עולמי בחקר השירה.
צור נולד ב-1932 בעיר נודיואראד (אורדיאה) שבטרנסילבניה, וחלק ניכר מילדותו עבר בצלה של מלחמת העולם השנייה. כשהיה בן 11 נמלטה המשפחה מהגטו שבעיר והצליחה לחצות את הגבול לרומניה, אך הילדים נותקו מההורים ונתפסו, וצור נשלח לכלא צבאי. בשל המלחמה היה חינוכו מקוטע מאוד.
"עוד לפני תקופת הגטו נהגתי לקרוא שירים של משוררים הונגרים נודעים, ופתאום גיליתי שאני יודע אותם בעל פה. אהבתי מאוד את אמנות הדקלום, ואף קיבלתי שיעורים משחקנית תיאטרון שהקומוניסטים פיטרו. בגיל 13 קיבלתי במתנה את הספר 'מאה שירים', שבו כינס היסטוריון הספרות היהודי-הונגרי אנטל סֶרְבּ את מאה יצירות המופת משירת העולם שהוא ביקש להציל משרפת העולם הגדולה, מקור מול תרגום הונגרי משובח. הספר הזה חשף אותי למיטב שירת העולם וגם לאמנות התרגום, וכעבור זמן קצר התחלתי לתרגם שירה בעצמי".
כשהיה צור בן 16 עלתה המשפחה ארצה ביזמתו, והוא הגיע למוסד "אלוני יצחק" של עליית הנוער. עוד בטרם למד לומר משפט רהוט בעברית, ישב עם מחזות של שייקספיר והשווה את המקור לתרגום העברי וההונגרי. עד מהרה גם התחיל לתרגם בעצמו לעברית. בשירותו הצבאי בחיל הרגלים ניצל את המסעות הארוכים לתרגם בראשו שירים שידע בעל פה, ואחר-כך, במאהל, העלה אותם על הכתב. בתקופה ההיא התחיל לפרסם מתרגומיו.
לאחר השירות הצבאי למד צור ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית. הוא התחיל ללמד בבתי ספר תיכוניים, בעיקר ב"חוות הנוער הציוני" בירושלים, ושם יצר קשר מיוחד עם רבים מתלמידיו. כעבור כמה שנים יצא ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת סאסקס שבאנגליה.
בעבודת הדוקטור שם ניסה לעמוד על טיבן של "איכויות פואטיות" ולקשר בין המבנה הלשוני של שיר לאיכויותיו האסתטיות והספרותיות. העבודה זכתה לשבחים רבים, ועם שובו ארצה, ב-1973, הוזמן צור להצטרף לחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. הוא המשיך לפתח את חקר האיכויות השיריות, ויצר תחום מחקר חדש – פואטיקה קוגניטיבית. "כאשר אנו אומרים ש'המוזיקה עצובה' או 'השיר עצוב', אין הכוונה לרגשות שהשיר או המוזיקה מעוררים בנו. אדם יכול להיות עקבי בהחלט באמרו 'המוזיקה העצובה הזאת השרתה עליי אושר'. אנו מדווחים שהבחַנּו בדמיון מבני בין המוזיקה או הטקסט לבין המבנה של רגש מסוים. הפואטיקה הקוגניטיבית חוקרת את הדמיון בין מבנה הרגשות למבנה הטקסט".
בהמשך עבודותיו חקר צור תחומים נוספים של ההשפעה הפסיכולוגית של שירה, ובעיקר את השפעת העמימות והדו-משמעות שלה. "יש נטייה של מבקרים לחפש את המשמעות החבויה של שיר, אף שהאי-ודאות היא חלק ממהותו. למחקר שפיתחתי בתחום זה יש השלכה רחבה גם בתחום החינוך. לדעת סארטר אי-סבילת האי-ודאות היא שורש האנטישמיות, ולדעת אסכולות פסיכולוגיות מסוימות היא הבסיס לאישיות הסמכותית", מסביר פרופ' צור.
תחום מרכזי אחר בעבודתו הוא חקר הפרוזודיה השירית – משקל, ריתמוס, אליטרציות, חריזה – "כל מה שקשור באופן שבו השירה נשמעת", אומר צור. "זה בוודאי קשור לאהבתי הישנה לדקלום. בשנים האחרונות חקרתי איך שחקנים המדקלמים שיר מתמודדים עם בעיות הריתמוס ועם סמליות של הגאי הדיבור. לימים התברר כי אחדות מהתיאוריות שפיתחתי על בסיס שפות אירופיות ושמיות חלות גם על לשונות כמו סינית ויפנית, ומלהיב לגלות כי הן חוצות תרבויות".
פרופ' צור הוא חלוץ בניצול האינטרנט לקידום השיח המחקרי בספרות. הוא פרסם רבים ממאמריו בכתבי עת מקוונים, והוא בין החוקרים היחידים בספרות המנצלים כלי מולטימדיה למחקריהם. הדבר מאפשר לו לצרף להם גם הקלטות שונות של השירים שהוא מנתח וכלים ממוחשבים להשוואה בין ביצועים. ספריו ומאמריו מלווים בפרסום מקוון באתר שלו, עם קובצי קול להמחשת ניתוחיו.
נוסף על הצלחתו המחקרית פרופ' צור הוא מרצה נערץ, ורבים מתלמידיו שומרים על קשר אתו גם עשרות שנים לאחר שסיימו את לימודיהם. "הקשר עם התלמידים חשוב לי מאוד", הוא אומר. "רעיונות מחקר רבים נולדו אצלי כתשובה על שאלות בלתי צפויות של תלמידים".
פרסומים נבחרים
-
- 1987 השירה העברית בימי הביניים בפרספקטיבה כפולה
- 1996 טקסט, קורא, עולם – סגנון ההכרעה של המבקר המובלע והקורא בשר ודם
- 2000 בין פואטיקה קוגניטיבית לפואטיקה היסטורית
- 1992 What Makes Sound Patterns Expressive: The Poetic Mode of Speech-Perception
- 1992 Toward a Theory of Cognitive Poetics
- 1998 Poetic Rhythm: Structure and Performance – An Empirical Study in Cognitive Poetics
- 2003 On The Shore of Nothingness: Space, Rhythm, and Semantic Structure in Religious Poetry and its Mystic-Secular Counterpart – A Study in Cognitive Poetics
- 2006 "Kubla Khan" – Poetic Structure, Hypnotic Quality and Cognitive Style: A Study in Mental, Vocal, and Critical Performance