מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

רון בן ישי

share
שתפו עמוד:
רון בן ישי

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום התקשורת.

בין אנשי התקשורת הרבים העוסקים בסיקור נושאי הביטחון בישראל, בולט רון בן ישי כ"איש השטח" המובהק: עיתונאי שנמצא בקו הראשון במלחמות ובאירועים ביטחוניים מאז שנות השישים של המאה ה־20. זיקתו האישית העמוקה לנושאי הביטחון החלה בגיל צעיר. בן ישי, שאביו נהרג במלחמת השחרור, הוא בוגר הפנימייה הצבאית ליד בית הספר הריאלי בחיפה. בעת שירותו הצבאי היה קצין בצנחנים ובחטיבת גולני.

נימוקי השופטים

יו"ר מר יעקב אחימאיר, גב' טלי גורן, מר איתן הבר, פרופ' רפי מן

בין אנשי התקשורת הרבים העוסקים בסיקור נושאי הביטחון בישראל, בולט רון בן ישי כ"איש השטח" המובהק: עיתונאי שנמצא בקו הראשון במלחמות ובאירועים ביטחוניים מאז שנות השישים של המאה ה־20. זיקתו האישית העמוקה לנושאי הביטחון החלה בגיל צעיר. בן ישי, שאביו נהרג במלחמת השחרור, הוא בוגר הפנימייה הצבאית ליד בית הספר הריאלי בחיפה. בעת שירותו הצבאי היה קצין בצנחנים ובחטיבת גולני.

על פי תפיסתו המקצועית, ככתב צבאי של קול ישראל, הטלוויזיה הישראלית (ערוץ 1) ואחר כך ככתב ופרשן בידיעות אחרונות ובאתר Ynet, דיווח על שדה הקרב איננו יכול להיכתב ממרחקים, אלא תוך נוכחות בלב ליבן של זירות הלחימה, חרף הסיכונים והקשיים. בהתאם לתפיסה זו הגיע לקו החזית במלחמת ששת הימים, שלאחריה זכה בפרס על כתבת הרדיו "קרב אש בקנטרה", במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה והשנייה, ובעוד עשרות פעולות ומבצעים בהם נלווה לכוחות צה"ל. הוא סיקר גם עימותים צבאיים ברחבי העולם, בהם באפגניסטן, בקוסובו, בקפריסין ועוד. כן יצא למשימות עיתונאיות מיוחדות לחו"ל, תוך סיכון רב. אחת הבולטות שבהן התבצעה בספטמבר 2007, כאשר יצא לסוריה בשליחות ידיעות אחרונות וביקר בדיר א־זור, סמוך לאתר הכור הגרעיני אשר הושמד שבועות אחדים קודם לכן בהתקפת מטוסי חיל האוויר הישראלי.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בחיילים פצועים בצידה המערבי של תעלת סואץ, סמוך לאיסמעיליה. למרות האש הכבדה נטל ציוד רפואי מחובשים שנפגעו מאש המצרים וטיפל בפצועים במקצועיות, באומץ לב ובתושייה. בן ישי עצמו נפצע שלוש פעמים במהלך עבודתו העיתונאית בזירות לחימה.

במלחמת לבנון הראשונה היה בין הראשונים שדיווחו לצמרת המדינה על היקף הטבח שביצעו אנשי הפלנגות הנוצריות במאות אזרחים, בהם נשים וילדים, במחנות הפליטים סברה ושתילה. במכתב ששיגר לראש הממשלה מנחם בגין תיאר את המראות המזעזעים שהתגלו לעיניו בעת שביקר במחנה שתילה זמן קצר לאחר הטבח. דמותו ככתב אמיץ ונחוש באותה מלחמה הונצחה בסרט "ואלס עם באשיר".

לצד הסיקור רב השנים של נושאי ביטחון, מילא גם שליחויות עיתונאיות בחו"ל, והיה בין היתר כתב רשות השידור במערב אירופה וכתב ידיעות אחרונות בוושינגטון. הוא גם עמד בראש מערכות של ארגוני תקשורת בישראל: בשנת 1982 מונה למפקד גלי צה"ל ותרם להמשך התפתחות התחנה חרף ניסיונות שעשו גורמים שונים לצמצם ואף לבטל את שידורי החדשות של גל"צ. בשנת 1995, לאחר שהסתדרות העובדים החליטה לסגור את היומון "דבר", הוביל, כעורך ראשי, קבוצת עיתונאים שהתארגנה כדי לאפשר את המשך הופעתו. שם העיתון שונה ל"דבר ראשון", ובראש עמודו הראשון התנוסס המוטו "מחויבים רק לקוראים". למרות המאמצים שהשקיעו בן ישי ועמיתיו נסגר העיתון בשל חוסר היכולת לגייס משקיעים. לצד פעילותו ככתב ופרשן צבאי בארגוני תקשורת ישראליים היה בן ישי גם כתב שבועון החדשות האמריקאי "טיים" בישראל.

בעידן שבו סקרים מצביעים על ירידה באמון הציבור בתקשורת הישראלית, רון בן ישי מייצג את דמותו של העיתונאי המקצועי, האמין, היסודי והאמיץ, שכתבותיו מבוססות לא על מקורות עלומים אלא בראש ובראשונה על התנסות אישית ועבודת שטח מעמיקה. אף שחלפה כחצי מאה מאז החל לסקר את נושאי הצבא והביטחון, הוא ממשיך לצאת לאזורי עימות וסכנה. ניסיונו המקצועי הרחב כולל עבודה ברדיו, בטלוויזיה, בעיתון ובאינטרנט.

פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום התקשורת מוענק אפוא לבן ישי על סיקור ביטחוני, צבאי ובין־לאומי מעמיק ואמין, תוך גילוי אומץ לב, במשך עשרות שנים.

קורות חיים

רון בן ישי הוא עיתונאי מסור למקצועו, מעמיק ורחב אופקים. בלמעלה מחמישים שנות עבודתו בשדה העיתונות בישראל – ככתב וכפרשן ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות – הוא הקפיד ומקפיד על דיווח מהימן והוגן. רון בן ישי הוא עיתונאי שטח המגלה עוז רוח ואחווה אנושית. בסיקור מבצעים צבאיים ומלחמות שילב דבקות בשליחות העיתונאית עם הגשת עזרה רפואית וסיוע בחילוץ בעת הצורך. בקול ישראלי, ברור ומצפוני, הוא שידר מרחבי העולם והביא לקוראיו, לשומעיו ולצופיו דיווחי חדשות מוסמכים ומהימנים בשורה ארוכה של אירועים מכוננים.

רון בן ישי מתגורר בתל אביב, אב לאיילת, אפרת ותמר, וסב לתשעה נכדים.

ציוני דרך עיקריים

1943 נולד בירושלים
1961–1964 בוגר הפנימייה הצבאית על שם בירם שליד בית הספר הריאלי בחיפה; תפקידי פיקוד ומטה במערך השדה של צה"ל בסדיר: חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני; בוגר קורס קציני חי"ר וקורס מפקדי פלוגות; בוגר שני קורסים נוספים לתפקידי פיקוד ומטה בכירים במערך המודיעין במילואים
1967–1964 תואר ראשון בכלכלה ובגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1966–1967 כתב לענייני כלכלה ביומן החדשות של קול ישראל, מפיק ועורך תוכניות רדיו
1967–1969 כתב צבאי של קול ישראל, השתתף בעשרות פעולות, פשיטות ומרדפים
1969–1972 כתב צבאי בטלוויזיה הישראלית
1972–1976 כתב רשות השידור (רדיו וטלוויזיה) במערב אירופה;
ערך ראיונות עומק עם הקנצלרים של מערב גרמניה וילי ברנדט והלמוט שמידט, מנהיג יוגוסלביה טיטו, קנצלר אוסטריה ברונו קרייסקי, ראש ממשלת שוודיה אולוף פאלמה, הסופרים היינריך בל וגינתר גראס, המחזאי וורנר פסבינדר ואחרים
1973 כתב רשות השידור בחזית במלחמת יום הכיפורים, עוטר בצל"ש הרמטכ"ל
1974 סיקור המלחמה בין הטורקים ליוונים בקפריסין
1974 סיקור ההפיכה בפורטוגל וחשיפת סיפור האנוסים בבלמוטנה לראשונה בתקשורת
1978 ערך והפיק את "גרמניה האחרת" – סדרה דוקומנטרית בת שלושה חלקים
1977–1978 כתב מדיני של חדשות הטלוויזיה הישראלית: סיקר בין היתר את תהליך השלום עם מצרים והיה חבר במשלחת הישראלית הראשונה שיצאה לשיחות השלום במצרים
1978–1981 שליח העיתון ידיעות אחרונות בוושינגטון: סיקר בין היתר את ועידת קמפ דיויד הראשונה ואת תקופת נשיאותם של ג'ימי קרטר ורונלד רייגן
1981–1982 כתב צבאי של הטלוויזיה הישראלית: סיקר בין היתר את מלחמת לבנון וחשף את הטבח שעשו אנשי המיליציות הנוצריות בפלסטינים במחנות הפליטים סברה ושתילה
1983–1985 מפקד גלי צה"ל: בפיקודו הוכנסה רצועת אקטואליה כללית וצבאית והתחנה רשמה שיאי האזנה בשעות שידור נבחרות
1986–1993 פרשן לענייני ביטחון וכתב למשימות מיוחדות של ידיעות אחרונות והמגזין האמריקני "טיים" (Time); נוסף לכך ערך והגיש, יחד עם רם עברון, את תוכנית הראיונות "זה הזמן" ושימש מרצה בקתדרה לתקשורת באוניברסיטת ת"א
1989 סיקור בשטח של מלחמת אפגניסטאן בעבור ידיעות אחרונות ומגזין "טיים"
1989 סיקור בשטח של מלחמת הסמים בקולומביה
1991 סיקור המלחמה בין הארמנים לאזרים בנגורנו קרבך
1992 סיקור בשטח של המלחמה ביוגוסלביה המתפרקת
1992–1993 שליח העיתון ידיעות אחרונות בוושינגטון: סיקר בין היתר את תהליך המשא ומתן עם הפלסטינים ועם הסורים
1993–1994 עורך ראשי ומגיש התוכנית "רשת חוקרת" בערוץ 2
1995–1996 עורך ראשי של העיתון "דבר" ואחר כך העורך הראשי והמנכ"ל של "דבר ראשון"
1996–2001 פרשן לענייני ביטחון וכתב למשימות מיוחדות של ידיעות אחרונות: סיקר בין היתר את המלחמה בין נאט"ו לסרביה בקוסובו, את המלחמה בצ'צ'ניה ואת הנסיגה מלבנון
1996–2001 מרצה לעיתונאות ביטחון, בית הספר לתקשורת "כותרת"
2001–2002 פרשן לענייני ביטחון וכתב למשימות מיוחדות של ערוץ 1 בזמן האנתיפאדה השנייה; אחרי פיגוע מגדלי התאומים יצא פעמיים לאפגניסטן לסקר את מלחמת האמריקנים והברית הצפונית בטאליבן ובאל־קעידה
2002–2003 פרשן לענייני ביטחון ומדיניות חוץ של העיתון הכלכלי "גלובס"; חבר הוועדה שמינתה מועצת העיתונות לניסוח כללים לסיקור פיגועי טרור המוניים
2003 סיקור המלחמה בעיראק בעבור ערוץ 2: שידר בין היתר ממוסול, מכירכוכּ, מתיכרית ומבגדד; היה לעיתונאי הישראלי הראשון ששידר שידור חי מבגדד
2003– חבר בצוות השופטים של בית הדין לאתיקה במועצת העיתונות
2004–2005 יועץ תקשורת לנשיא המדינה משה קצב
2005 סיקור מהשטח של הבחירות הכלליות הראשונות בעיראק
2006– כתב בכיר למשימות מיוחדות של ידיעות אחרונות ופרשן לענייני ביטחון של Ynet
2006 סיקור מהשטח של הלחימה במלחמת לבנון השנייה
2007 מסע לתימן בעקבות היהודים שנותרו שם
2007 מסע לסוריה לסיקור תוצאות ההפצצה של הכור הגרעיני בדיר א-זור ולדיווח על מצב יהודי סוריה
2008–2009 סיקור מהשטח של הלחימה ברצועת עזה במבצע עופרת יצוקה
2011 סיקור מהשטח של אירועי האביב הערבי בתוניסיה ובלוב
2014 סיקור מהשטח של הלחימה ברצועת עזה במבצע צוק איתן

הוקרות ופרסים

1968 פרס שני מטעם אגודת העיתונאים על הכתבה הטובה משדה הקרב
1969 פרס מנכ"ל רשות השידור
1978 פרס כינור דוד לסדרת תוכניות הטלוויזיה הדוקומנטריות של השנה
1989 עיתונאי השנה, על פי בחירת עורכי העיתונים בישראל
2008 פרס אגודת העיתונאים למפעל חיים

מפעל חיים

רון בן ישי נולד בשנת 1943 בירושלים להוריו ברוך בן ישי (במקור גולומבוביץ'), יליד פינסק, ופנינה (פסיה) לבית גינזבורג, ילידת לודז', שניהם היו אז סטודנטים באוניברסיטה העברית. אימו, בת למשפחת חסידי גור ממייסדי בני ברק, אשת חינוך, הקימה בית ספר תיכון בגבעתיים ועמדה בראשו עשרות שנים. אביו שירת במשטרת היישובים ובבריגדה הבריטית במלחמת העולם השנייה וייסד מטעם ארגון הדסה את המתנ"ס הראשון בארץ – ברחוב הטורים בירושלים. ב-19 בינואר 1948, במלחמת השחרור, נהרג האב בקסטל בעת ליווי שיירה לירושלים.

בשנות ילדותו למד רון בבית הספר "המתמיד" ברמת גן, ובכיתה י' נרשם לפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה. "בבוקר למדנו בריאלי ואחרי צהריים עשינו אימונים צבאיים", הוא נזכר. "היינו אוכלים בדיוק רבע שעה והמשמעת הייתה משמעת ברזל".

בנובמבר 1961 התגייס לגדוד 890 של הצנחנים ובהמשך יצא לקורס קצינים. באותה עת גייס מח"ט גולני מוטה גור קציני צנחנים לפקד בחטיבת גולני, וכך היה רון למפקד מחלקה בקורס מ"כים בגולני. אחר כך מונה לסמ"פ בגדוד 13 של החטיבה. בשנת 1964 במהלך הקרבות על המוביל הארצי הניחו הסורים מוקשים על דרך הפטרולים ליד קיבוץ גדות ופצעו שניים מחייליו של רון. בעקבות זאת הוחלט לצאת לפעולת תגמול. בן ישי, שהיה אז מפקד פלוגה בגולני, הצטרף לכוח של קצינים שהוטל עליו לטמון מארב בדרך המוצבים הסוריים. "יצאנו לדרך", מספר רון, "התמקמנו במארב. כבר הנחנו את המטען, ואז כשראינו את האור של המכונית הסורית מתקרב אלינו – קיבלנו הוראת קיפול". בלית ברירה הכוח נסוג. "חזרנו לשטחנו", הוא נזכר, "הגעתי לגדוד, זרקתי את החגור על המיטה וכתבתי מכתב למג"ד שאני לא מוכן להמשיך לשרת". המג"ד יהודה גולן (אשנפלד) ניסה להניאו מהחלטתו אך ללא הועיל. בן ישי החליט לצאת לאזרחות ולהירשם ללימודים.

באוקטובר 1964 התקבל ללימודי כלכלה וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית וב-1966 הצטרף לקורס שדרים וכתבי שדה של קול ישראל, בו לימדוהו בין היתר חיים יבין, נקדימון רוגל, חגי פינסקר ויגאל לוסין. כשסיים את הקורס מונה לכתב כלכלה. באותה תקופה התחתן עם ליאורה כץ ונולדו להם ברבות השנים שלוש בנות – איילת, אפרת ותמר. במלחמת ששת הימים, יוני 1967, גויס למילואים והשתתף בקרבות במסגרת חטיבה 80 של הצנחנים. בין היתר לקח חלק בפשיטות על סוללות תותחים בעורף המתחם המצרי באום כתף בסיני ואחר כך בכיבוש דרום רמת הגולן.

אחרי המלחמה הציע למנהליו ברדיו כי ישלחוהו להכין כתבות על המתרחש בחזיתות השונות. באותה עת עוד לא שימש כתב צבאי, אך האישור ניתן, ורון יצא לגיחות סיקור ארוכות שבהן שהה יחד עם הלוחמים בנקודות שונות – בתעלה, בבקעה ועוד. "ככה הייתי עֵד לתחילת מלחמת ההתשה", הוא מספר. את הכתבות שהכין היה משדר לעיתים קרובות דרך טלפון שדה. אחת מכתבותיו, שבה נשמעים הכדורים שורקים סביבו בעודו משדר, זכתה במקום השני בפרס ארצי לשידורי מלחמה בשנת 1968. שידור זה ואחרים הביאו את מנכ"ל רשות השידור להחלטה למנותו לכתב צבאי. בסוף שנות השישים, זמן קצר אחרי ייסוד הטלוויזיה הישראלית, עבר לשמש כתב לענייני ביטחון בטלוויזיה. בשנת 1972 נשלח לשמש כתב רשות השידור במערב אירופה. "ראיינתי כמעט כל מנהיג אירופי באותה תקופה", הוא נזכר.

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים הורה לו מנהל חטיבת החדשות עמוס גורדון להישאר באירופה ולהמשיך בשליחותו שם, אך בן ישי החליט להפר את ההוראה ולחזור ארצה למלחמה: "זה היה אינסטינקטיבי, לא עניין של שיקול. נדדתי באירופה בעיצומו של הצום לחפש טיסה לארץ". כשהגיע לבסוף ארצה והבין כי יחידת המילואים שלו כבר יצאה לקרבות, ביקש ממנהלי הטלוויזיה לצרף אליו צוות שידור ויצא לחזית התעלה. "נסענו באמבולנס לכיוון התעלה. בא מולנו נגמ"ש של גדוד הסיור ופָרַק גוויות, ואנחנו עלינו על הנגמ"ש", הוא מספר. בימים הבאים נותר צמוד לגדוד הסיור, שגילה את התפר בין הארמיות המצריות ובכך אפשר את צליחת התעלה. "את סרטי הכתבות שצילמנו היינו מצמידים בסרטי הדבקה לפצועים שפונו ארצה". בן ישי צלח את התעלה עם הכוח הראשון וסיקר ב-17 באוקטובר את קרב סרפאום. ב-22 באוקטובר, אחרי הפסקת האש, נקלע כוח צנחנים להפגזה קשה בפאתי אסמעליה. רון בן ישי, שהתלווה לכוח, סייע רבות לפצועים באמצעים שאלתר בשטח. בפעולה זו הציל במו ידיו את חייהם של כמה מן הלוחמים ואף עוטר בעקבות המלצתם בצל"ש הרמטכ"ל.

בשנת 1976 סיים את שליחותו העיתונאית באירופה ושידר עם שובו ארצה את הטרילוגיה הדוקמנטרית "גרמניה האחרת", שעליה זכה בפרס "כינור דוד". בשנת 1978 נשלח מטעם ידיעות אחרונות לשמש שליח העיתון בוושינגטון וסיקר בין היתר את תהליך השלום עם מצרים, ובאוגוסט 1981 חזר לטלוויזיה הישראלית. רון סיקר את מלחמת לבנון הראשונה מתחילתה והיה עד לטבח שעשו הפלגנות הנוצריות בפליטים בסברה ושתילה. הוא מספר: "טלפנתי לאריק שרון מהדירה השכורה בביירות ואמרתי לו שמתבצע טבח. הוא הודה לי והשיחה הסתיימה. בחמש בבוקר לקחתי את צוות הצילום וראינו את סוף הטבח". רון דיווח על כך בבהילות למפקד אוגדה 98 עמוס ירון, והלה הספיק לעצור את הטבח ולהציל רבים. את שראו עיניו תיאר בן ישי במכתב לראש הממשלה מנחם בגין, שהחליט אחר כך להקים את ועדת כַּהַן לבדיקת האירוע.

בשנים 1983–1985 שימש מפקד גלי צה"ל. "הכנסתי את בוקר טוב ישראל ואת רצועות האקטואליה, שרובן קיימות עד עצם היום הזה". משנת 1986 החל לשמש פרשן לענייני ביטחון בידיעות אחרונות ובמקביל עבד ככתב במגזין "טיים" (Time) עד שנת 1993. במסגרת זו סיקר אינספור אירועי ביטחון בארץ וברחבי העולם ואף זכה בפרסים. בשנת 2003 יצא בשליחות ערוץ 2 לסקר את המלחמה בעיראק, אליה הוברח מטורקיה בתוך מִטען של משאית. בן ישי שהה שלושה חודשים בעיראק והיה הכתב הראשון שדיווח בשידור חי מבגדד תוך כדי מלחמה. מאז 2006 הוא משמש פרשן לענייני ביטחון ועניינים בינלאומיים של אתר החדשות Ynet וכתב למשימות מיוחדות של ידיעות אחרונות, והוא נשלח במסגרת זו לאין-ספור שליחויות עיתונאיות בארץ ובעולם. במהלך מבצעים צבאיים הוא מקפיד תמיד להצטרף לכוחות, גם תוך סיכון עצמי משמעותי.

כל שנותיו – הן ככתב והן כפרשן – התעקש רון בן ישי לצאת לשטח. "אין כתבה ואין פרשנות ביטחונית בלי לחוש ולהבין את השטח; בלי לראות את הפליטים הנסים על נפשים ובלי לראות מקרוב איך הלוחם מזיע ומריח את האבק ושומע את פגזי המרגמה נוחתים לידו". שלוש פעמים נפצע בן ישי בלחימה תוך כדי שליחותו העיתונאית. "אין תחליף לעיתונאות שטח ולדיווח משדה הקרב", הוא אומר. "אני שמח מאוד שעם קבלת הפרס זוכים סוף סוף גם בישראל כתבי השטח בכלל וכתבי החזית בפרט להכרה ציבורית".