רשימת מקבלי פרס ישראל

דוד גורפינקל הוא מהוותיקים, הבולטים והמשפיעים שבצלמי הקולנוע בישראל. במשך כשישה עשורים של צילום הוא ליווה את הקולנוע הישראלי מראשית דרכו ועד לפסגות הגבוהות ביותר. גורפינקל יצר שיתופי פעולה מקצועיים עם מיטב הבמאים, פיתח שפה חזותית מקורית ודינמית, ותרם רבות לפיתוח תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. הוא זכה בפרסי צילום בארץ ובחו"ל, וחנך דורות של צלמים ישראלים מצליחים.

אסתר הרליץ – קצינה בצבא הבריטי ובצה"ל, דיפלומטית וחברת כנסת – היא אישה פורצת דרך במגוון רחב של תחומים. עוד מנעוריה תרמה רבות לביטחון המדינה בפעילות בארגון ההגנה. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי, ובמלחמת השחרור הייתה אחת הקצינות שנותרו בירושלים הנצורה.

בפעילותה הדיפלומטית הייתה בין מניחי היסודות לקשרים ההדוקים בין ישראל ליהדות ארה"ב ולממשל האמריקני, ונמנתה עם מקימי ועידת הנשיאים וועדת התביעות. היא הייתה שותפה למשא ומתן על השילומים ופעלה לחיסול החוב קצר המועד של ישראל לארה"ב.

בפועלה העשיר היא פרצה דרך לנשים במגוון תפקידים. היא הייתה האישה הראשונה ששימשה שגרירה של ישראל (בדנמרק) והיא כיהנה בוועדת החוץ והביטחון. הרליץ פעלה רבות במגוון תפקידים למען השוויון לנשים בישראל, ועסקה בתחומי החינוך, התרבות והאמנות. הגב' אסתר הרליץ המשיכה בדרכו של אביה – מופת לפעילות ציונית מסורה ונלהבת.

דיויד וייסבורד – פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד המדענים הבולטים בחקר הקרימינולוגיה בימינו. מחקריו עוסקים בתחומים רבים של ההתנהגות העבריינית ותגובת מערכת אכיפת החוק. תרומתו המרכזית נוגעת לקשר שבין העבריינות לסביבה הגאוגרפית. ממצאיו מיושמים בפעילות המשטרה בישראל וברחבי העולם ומביאים לעלייה ניכרת ברמת הביטחון של האזרחים. פרופ' וייסבורד תרם רבות לחקר הקרימינולוגיה בעולם והרים את קרנה של האקדמיה בישראל בתחום זה.

חיים טופול הוא מהשחקנים הישראלים הידועים והמצליחים ביותר בעולם. במשך למעלה משישים שנות קריירה, מאז ימי להקת הנח"ל, גילם טופול מאות תפקידים בקולנוע, בתאטרון ובטלוויזיה. הוא זכה להכרה עולמית כשגילם את טוביה החולב במחזה "כנר על הגג" ואחר כך בסרט הקולנוע, תפקידים שעליהם זכה בפרסים רבים. טופול הוא גם צייר מצליח והוא אייר ספרים רבים. במשך השנים השקיע רבות בפעילות למען רווחת הילד בישראל, ובין השאר ייסד את הסניף הישראלי של ארגון וראייטי והקים את "כפר נהר הירדן" לפעילות נופש לילדים חשוכי מרפא.

צבי שיפרין – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד מחוקרי סין המובילים בעולם. מחקריו שפכו אור חדש על התהליכים שהפכו את סין ממדינה קיסרית ומסורתית לרפובליקה משגשגת, ובראשם התהליכים החברתיים שעמדו בבסיס המהפכה. הוא גם הביוגרף המוביל של סון יאט-סן, אבי הלאומיות הסינית. שיפרין היה חלוץ המחקר של סין בישראל והקים באוניברסיטה העברית את החוג הראשון בארץ ללימודי מזרח אסיה. הוא מרצה נערץ, ורבים מתלמידיו היו למומחים לסין, בעלי תפקידים בכירים באקדמיה בישראל ומחוצה לה, במודיעין, בשירות החוץ ובעסקים.

עדינה בר שלום – פעילה למען החינוך והחברה בישראל – היא מייסדת המכללה החרדית, שסללה את הדרך להשתלבותם של אלפי חרדים בלימודים אקדמיים מלאים, תוך שמירה על אורח חייהם. המכללה הביאה לקידומן של נשים רבות ולשילוב מוצלח של בוגריה בשוק העבודה. עדינה בר שלום פועלת רבות גם לקידום השלום בין ישראל לאויביה, לצמצום השסעים החברתיים בישראל, לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים ולקידום כבוד האדם. בזכות פעילותה הרבה והמגוונת היא נעשתה לאחד מעמודי התווך של החברה האזרחית בישראל, ומשמשת מופת והשראה לפעילים חברתיים רבים.

מרטה וינשטוק-רוזין, פרופסור לפרמקולוגיה בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים, היא מומחית בעלת שם עולמי לפיתוח תרופות. בין השאר פיתחה את התרופה "אקסלון", המשמשת כיום לעיכוב הפגיעה בזיכרון אצל חולי אלצהיימר, ותרופה למניעת הפגיעה בזיכרון הנמצאת כיום בניסויים קליניים מתקדמים. מחקריה היסודיים סייעו לפענח מנגנונים רבים של תרופות וקולטנים והניחו את היסודות לפיתוח תרופות למערכת הנשימה, לטיפול בכאב, ליתר לחץ דם ולהפרעות הורמונליות. כמו כן היא תרמה רבות להבנה כיצד לחץ ומתח בעת ההיריון משפיעים על העובר.

פרופ' חיים לוי הוא אחד החוקרים החשובים והבולטים במדע הניהול בעולם. תוצאות הדוקטורט של פרופ' לוי, אשר פורסמו ב-1969 במאמר משותף עם פרופ' גיורא חנוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ייסדו תחום חדש בניתוח כלכלי של השקעות. תחום זה, הנקרא שליטה סטוכסטית (stochastic dominance), מדרג בחירות השקעה באופן יחסי. פרופ' לוי הוא אחד המובילים בשיטה זו, הנחשבת לאחד הכלים החשובים בתורת ההחלטות הפיננסיות.

אהרן ליכטנשטיין, רב ודוקטור לספרות אנגלית, עומד זה למעלה מארבעה עשורים בראש ישיבת הר עציון והעמיד דורות של תלמידים. יצירתו התורנית מקיפה רבדים רבים של המקורות ונודעת בעומקה ובהיקפה. שיעורי התלמוד של הרב ליכטנשטיין היו לשם דבר. הוא שכלל ופיתח את שיטת בריסק ללימוד הגמרא, ושיעוריו הוגדרו פורצי דרך בלימוד התלמוד ובהבנת מושגיו. יצירתו הספרותית כולה מאופיינת במחשבה מעמיקה, מקורית, יצירתית והומניסטית, והיא תרמה להנחלת מורשת האבות לציבור היהודי בישראל ובתפוצות.

פרופ' עירד מלכין הוא היסטוריון מהשורה הראשונה, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר יוון העתיקה. בתחום התמחותו הראשון, היחס בין דת לקולוניזציה בספרטה הארכאית, הוא הראה כי ספרטה הייתה מעצמה ימית שפניה לקולוניזציה, ולא מעצמה יבשתית מסוגרת. בהמשך דרכו הרחיב פרופ' מלכין את מחקריו וחקר את הולדתה והתגבשותה של ציוויליזציה יוונית במאות ערי המדינה היווניות, במרחב העצום שבין גרוזיה לספרד. פרופ' מלכין נעשה מומחה בנושא המרחב הים תיכוני היווני, וראה בו עולם שבו לים ולפרספקטיבה הימית חשיבות מרכזית; עולם המפוזר מבחינה גיאוגרפית, אך בד בבד מתאפיין בארגון של רשתות הזדהויות וזהויות קולקטיביות.