רשימת מקבלי פרס ישראל

רון נחמן ז"ל – ממייסדי "גרעין ת"א" שמטרתו הייתה להקים יישוב בשומרון – לימים אריאל שהוקמה בפועל בשנת 1978. היה ליו"ר המועצה הנבחר הראשון של היישוב החדש וראה לנגד עיניו את ההתיישבות ואת בניין הארץ כערך עליון, ועל כן ביקש להפוך את אריאל לעיר – בירת השומרון. מאז ועד יום מותו כיהן כראש העיר ונרתם לקידום פעילות ציבורית במשך יותר משלושים שנים. נחמן דגל באינטגרציה ובשילוב של קהילות שונות בעיר. בהנהגתו הפכה אריאל כעיר חילונית לאבן שואבת גם לעולים חדשים מבריה"מ, וביוזמתו נקלטה בה קהילה דתית של מפוני היישוב נצרים מחבל קטיף. הוא הוביל להפיכת אריאל לעיר חכמה בטכנולוגיות עירוניות בתחום התקשורת, שהן מודל לחיקוי במישור המוניציפלי, ודאג לקדם את התרבות והחינוך באמצעות בניית הספרייה העירונית, היכל התרבות, מוסדות החינוך הממוחשבים והפארק האתגרי לפיתוח מנהיגות. נחמן פעל להפיכת המכללה באריאל לאוניברסיטה שבין כתליה לומדים בצוותא עולים חדשים לצד ותיקים, יהודים ובני מיעוטים, חילוניים ודתיים, וכולם שואפים למצוינות אקדמית.

נתן נלסון - פרופ' אמריטוס במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו בשטח החלבונים הממברנליים הקנו לו מוניטין בין-לאומי. פרסם יותר מ-240 מאמרים מדעיים שצוטטו יותר מ-15,000 פעמים. בעשור האחרון הוא מהמובילים בחקר תהליך "הפוטוסינתזה" המסקרן את קהילת המחקר העולמית היות שהוא אחראי לייצור רוב המזון, הדלק והחמצן על פני כדור הארץ. גולת הכותרת במחקריו של נלסון הייתה גילוי המבנה המרחבי של מערכת פוטוסינתזה PSI מצמחים עילאיים. נלסון נמנה עם מקימי המכון לקריסטלוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, שקידם מאוד את המחקר בפקולטה. הוא העמיד סטודנטים מצטיינים הפועלים בחזית המחקר המדעי ותורמים לקידומו.

נולה צ'ילטון היא שחקנית, במאית ומורה למשחק, בעלת תואר פרופסור בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. מפעלה התיאטרוני הטביע חותם עמוק על התיאטרון והחברה בישראל. מראשית דרכה האמנותית לפני כשישים שנה היטיבה צ'ילטון לשלב שלושה תחומים בעלי משמעות בתיאטרון: הוראת המשחק, בימוי וחינוך ולעבדם למכלול של יצירה אמנותית בעלת מחויבות חברתית עמוקה בישראל. הצלחתה בהוראת המשחק ניכרת בהצמחת דורות רבים של שחקנים ואנשי תיאטרון. מתוך אמונה בתפקידו החברתי והפדגוגי של התיאטרון היא דואגת תמיד להרחיב את אופקיהם האישיים של תלמידיה ולפתח בהם אמונה הומניסטית בנפש האדם. דרישותיה מהם נרחבות: להיות אנשים בעלי מוסר גבוה, בעלי הכרה במורכבותה של החברה שבה הם חיים ובעלי מודעות חברתית עצומה למצוקותיהם של החלשים בחברה. בפרויקטים שהיא מקימה ויוזמת עם שחקניה ותלמידיה היא משלבת בין הפעילות הקהילתית של אנשי התיאטרון לבין השמעת קולם של "האחרים", קבוצות מיעוטים וקבוצות חלשות בחברה בישראל.

פרופ' יוסף קפלן – חוקר החברה והתרבות היהודית בעת החדשה המוקדמת. מחקריו תרמו להבנה של תהליכי מפתח בהתפתחות החברה היהודית, והשלכותיהם על המעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. כמו כן תרמו להכרת עולמם החברתי והאינטלקטואלי של אנוסי ספרד ופורטוגל ששבו ליהדות, במרחב המערב האירופי בעידן הנאורות המוקדמת.

במפעלו המחקרי הפרטני והמדוקדק, המבוסס על ניתוח מקורות בשפות רבות, יצר קפלן תמונה מורכבת ומגוונת של החברה היהודית באותה תקופה, בזיקה הדוקה לחברה האירופית.

קפלן זכה בהכרה בין-לאומית מרשימה ונחשב מנהיג אקדמי בולט. נוכחותו בעשייה האקדמית, המקצועית והציבורית בארץ יחידה במינה. הוא כיהן כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית ומכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות. הוא נמנה עם מייסדי בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית ועמד בראשו במשך ארבע שנים. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

יעקב אחימאיר – עורך ומגיש תכניות בטלוויזיה הישראלית ובקול ישראל – הוא מן העיתונאים הוותיקים והמוערכים בתקשורת האלקטרונית בישראל. 50 שנה בקירוב הוא משמש בשידור הציבורי, שבו מילא תפקידים רבים של כתב בישראל ובחו"ל, עורך ומנחה במשדרי החדשות והאקטואליה המרכזיים וכן פובליציסט ומתעד. הוא התווה את דרכה של הטלוויזיה הישראלית על בסיס עקרונות מקצועיים: מהימנות חסרת פשרות, הפרדה בין דעות לעובדות, יסודיות, העמקה ורוחב אופקים. ב-17 השנים האחרונות הוא עורך ומגיש את תכנית חדשות החוץ "רואים עולם", הנחשבת אחת התכניות הטובות והמעמיקות ביותר בתקשורת החדשות בישראל.

עזריה אלון – מייסד החברה להגנת הטבע ופעיל מרכזי למען הסביבה והטבע בישראל – הוא מאושיות שמירת הטבע והסביבה בארץ כבר שבעה עשורים. פעילותו הרבה בחברה להגנת הטבע ובמסגרות אחרות הביאה בין השאר להקמתה של רשות שמורות הטבע; להרחבת החינוך והידע בתחומי טבע אצל ילדים ובוגרים; להנחלת אהבת הארץ; להגברת המודעות הסביבתית ולהצלחתם של מאבקים רבים למען שמירה על הטבע, הנוף, הסביבה הירוקה ואתרי מורשת. מפעל חייו מתפרש גם לעבודה ספרותית ענפה, כתיבה ושידור באמצעי התקשורת, פעילות ציבורית רחבת היקף, פעילות חינוך והסברה, ובעיקר דוגמה אישית של אהבת הארץ ונופיה.

שלמה בנטין – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית. מחקריו בתחום זיהוי הפנים פרצו את הדרך לשדות ידע חדשים ולהבנה טובה יותר של הקשרים בין מבנה המוח לתפקודו. עבודותיו בולטות במגוון רחב של תחומים ונושאים, והניבו תרומה ניכרת לא רק למחקר הטהור, אלא גם לתחומים אחרים, משיפור לימוד הקריאה ועד שיפורים ברפואה הקלינית. פרופ' בנטין הדריך עשרות תלמידי מחקר, רבים מהם ממשיכים להוביל את המחקר הנוירופסיכולוגי בישראל ובמקומות אחרים.

יואב בנימיני, פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, הוא מן החוקרים המובילים בעולם בתחום ההשוואות המרובות. הוא ניסח עם פרופ' הוכברג את גישת "שיעור התגליות השגויות" והמשיך לפתח אותה עם תלמידיו ושותפיו למחקר. הגישה מקובלת כיום כאחת מאבני היסוד של התחום, והיא סללה את הדרך לעידן הסטטיסטי המאפשר טיפול בבעיות מורכבות, בעלות מאות אלפי משתנים ויותר. בנימיני הוא מדען רב תחומי, ונוסף על עיסוקו במחקר סטטיסטי הוא משתף פעולה, בין השאר, עם חוקרים מתחומי הזואולוגיה, חקר המוח, גנטיקה, ביואינפורמטיקה, רפואה קלינית, גאוגרפיה וחקר האקלים. הוא הדריך עשרות תלמידי מחקר וממלא תפקידים ציבוריים רבים בתחומי עבודתו.

חיים דרוקמן – ראש ישיבת "אור-עציון" ומייסד ישיבת ההסדר והפנימייה הצבאית "אור עציון" – הוא מחשובי הרבנים ואנשי החינוך של הציונות הדתית. בעשרות שנים של פעילות בתנועת "בני עקיבא" ובמוסדות החינוך שהנהיג וייסד, העמיד דור של תלמידים ברוח דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב דרוקמן היה חבר כנסת במשך שנים ארוכות ופעל לקדם אחדות והידברות בעם ישראל. כמו כן עמד בראש מערך הגיור הלאומי, וסייע להשיב עשרות אלפים לחיק היהדות.

רות כ"ץ – פרופסור אמריטה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – היא מן החוקרות החשובות והבולטות בעולם של המוסיקה המערבית. מחקריה, המצטיינים ברוחב יריעה, בעומק מחשבה וברב-תחומיות, שפכו אור חדש על תהליכים כמו התפתחות האופרה, התפתחות התיווי המוסיקלי המערבי, תהליכי ההשתנות במוסיקה לאור תהליכים היסטוריים, המוסיקה בהגות הפילוסופית ותרומת האסתטיקה המוסיקלית לחקר הקוגניציה. כמו כן היא ו פרופ' דליה כהן שותפות באחד המחקרים המקיפים ביותר על אודות המוסיקה הערבית לצד מחקרים משותפים נוספים. כ"ץ תרמה רבות להעשרתו ולהעמקתו של המחקר באוניברסיטה העברית, ובין השאר ייסדה את תכנית המצטיינים "אמירים" וניהלה אותה שנים רבות.