רשימת מקבלי פרס ישראל

התאחדות התעשיינים היא הגוף המאגד כבר כמעט 90 שנה את תעשייני ישראל. ההתאחדות והתעשיינים הובילו את המשק הישראלי מראשית ימי היישוב והצעידו את ישראל לעוצמתה הטכנולוגית ולשגשוגה הכלכלי. התעשייה בישראל ממלאת תפקיד מפתח בכל תחומי החיים, מתרומתה הרבה לביטחון המדינה וסיועה בקליטת העלייה ובחיזוק הפריפריה ועד להשקעתה הרבה בחינוך ובקהילה.

"הסוכנות היהודית לארץ-ישראל" היא הגוף האמון על העלאת יהודים ארצה ועל קליטתם, על פיתוח הארץ ויישובה ועל תיאום עבודתם של המוסדות הפועלים בתחומים אלה. הסוכנות נוסדה עוד לפני קום המדינה, ניהלה למעשה את ענייני היישוב היהודי בארץ והניחה את התשתיות להקמת המדינה היהודית.

בשנים האחרונות הרחיבה הסוכנות את פעילותה להעמקת הזהות היהודית והציונית של יהודי התפוצות ופעלה רבות לסייע ליישובים שנפגעו במתקפות הטילים מרצועת עזה ובמלחמת לבנון השנייה.

נילי מירסקי – מתרגמת ועורכת בהוצאת "עם עובד" – היא מחשובי המתרגמים בישראל. עבודותיה מאופיינות בהקשבה דרוכה לקול האמנותי של המקור וברמה אמנותית גבוהה במיוחד. תרגומיה החדשים והמחודשים לקלאסיקות של הספרות הרוסית והגרמנית העשירו את הקוראים הישראלים והוסיפו נדבך חשוב לעושר של התרבות העברית החדשה.

טוביה ריבנר – משורר, מתרגם ופרופסור לספרות – הוא מחשובי המשוררים העבריים. בשירתו הוא מתמודד בדרך אישית וייחודית עם ייסורי האבדן של היחיד, עם האסון של שואת היהודים ועם קשייו של המהגר בעל שתי המולדות. שירתו מתחדשת ומחדשת, אך יונקת מן התרבות העברית ומהמסורת המרכז אירופית. ספריו ראו אור גם בגרמניה, בשוודיה ובסלובקיה. תרגומיו מגרמנית הרחיבו את אופקיו של הקורא הישראלי, ותרגומיו לגרמנית – במיוחד של כתבי ש"י עגנון – קידמו את הספרות הישראלית בעולם.

אידה פינק היא מחשובי הסופרים הישראלים הכותבים על שואת יהודי אירופה. בסיפוריה המרתקים והאנושיים, המבוססים כולם על אירועים אמיתיים, היא מצליחה לתאר באיפוק ובתמציתיות מצמררת את זוועות ההיסטוריה ואת החיים בצל איום ההשמדה התמידי. ספריה תורגמו לשפות רבות ותרמו להנחלתו של זכר השואה ברחבי העולם.

שלישיית "הגשש החיוור" – היא להקת הבידור הישראלית הוותיקה והפופולרית ביותר. שלושת חברי הלהקה, גבריאל בנאי (גברי), ישעיהו לוי (שייקה) וישראל פוליאקוב (פולי), התחבבו על הקהל בארץ ואף זכו לשם מחוץ לגבולות ישראל בעשר תכניותיהם ובהופעות אחרות, לרבות סרטי קולנוע, בשל רמתם האמנותית הגבוהה ויכולתם המקצועית מצד אחד ובשל העממיות האותנטית שלהם והנגיעה שהם נוגעים בכל רובדי החברה בישראל מצד שני.

ההוויי הבא לידי ביטוי בתכניות השלישייה הוא חלק מן התרבות הישראלית זה יותר משלושים שנה. הלהקה העשירה את הפולקלור הישראלי בדמויות, במושגים ובמצבים ותרמה לשפה הישראלית המדוברת מטבעות לשון ייחודיות.

אריה קרול – עובד מדינה ואיש ציבור, היה הממונה מטעם משרד ראש הממשלה ובמסגרת המשרד החשאי "נתיב"/"לשכת הקשר" על עידוד הפעילות החשאית בענייני יהדות וציונות בברית המועצות. הוא ממשיך, לאחר פרישתו מהמשרד, לעסוק במסגרות של הקיבוץ הדתי ו"בני עקיבא" העולמי בעידוד העלייה מארצות חבר העמים ובחיזוק הזהות היהודית שם. הוא ממייסדי קיבוץ סעד וחבר בו עד היום ומהפעילים לביסוס ההתיישבות היהודית בנגב.

נולד בשנת ‏1923 בעיירה חולופיניצ'י באזור מינסק, רוסיה הלבנה, ועלה ארצה בשנת ‏1935 עם אמו.

שולמית אלוני – מנהיגת ציבור, לוחמת למען זכויות האדם, משפטנית ומחנכת, מייסדת התנועה לזכויות האזרח ולשלום (ר"ץ), מייסדת המועצה הישראלית לצרכנות, חברת כנסת במשך 27 שנים ושרה בממשלות ישראל – גדלה בתל אביב, שירתה בפלמ"ח ובצה"ל והשתתפה במלחמת השחרור.

מיכה בר-עם – צלם, מבכירי הצלמים במדינת ישראל ובעל מוניטין בינלאומים, יוצר ופועל בתחום הצילום בארץ קרוב לחמישים שנה – נולד בברלין בשנת ‏1930, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת ‏1936. שירת בפלמ"ח, ובצה"ל והשתתף במלחמת השחרור ובפריצת הדרך לירושלים. מצלמתו עוקבת אחרי הנעשה ומנציחה דמויות, מצבים ומוקדים של עניין ציבורי. כצלם פעיל וכאוצר תערוכות הוא מסייע להם.

מיכאל גרוס – פסל וצייר, מן האמנים הבולטים בישראל, דור שישי בארץ – נולד בשנת ‏1920 בטבריה וגדל על שפת הכינרת, במושבה מגדל, שירת כנוטר ב"משטרת היישובים", והשתתף במלחמת השחרור. גרוס הוא אמן הנוף, האור והצבע המקומיים. יצירתו רבת השנים הוא רב-גונית בנושאיה בטכניקות שלה ובחומריה. יצירותיו מוצגות במוזיאונים בארץ ובעולם ופסליו מוצגים באתרים רבים בארץ.