רשימת מקבלי פרס ישראל

פרופסור עמנואל פלד הינו מדען וחוקר בעל שם עולמי בתחום המחקר והפיתוח של סוללות ותאי דלק, ומחלוצי טכנולוגיית סוללות הליתיום. פרופ' פלד היה הראשון בארץ שהקים מעבדת מחקר המתמחה בסוללות ותאי דלק באקדמיה, וכבר בתחילת דרכו המדעית (1979) הציע מודל פורץ דרך להבנת תהליכי מעברי יונים אלקליים בממשק הביניים בין האנודה המתכתית והאלקטרוליט הנוזלי. המודל, שכונה מודל ה־Solid Electrolyte Interphase (SEI), סיפק הסבר חדשני למנגנון הבסיסי שלפיו פועלות כל סוללות הליתיום־יון, הליתיום, הנתרן, והאשלגן המתכתיים. המודל והבנתו היוו את הבסיס לפיתוח של סוללות הליתיום־יון, המשמשות כיום להנעת רכבים חשמליים, להפעלת ציוד אלקטרוני נייד, ולאגירת אנרגיה בת־קיימא.

הרבנית רחל הבר היא דמות כריזמטית וצנועה, חדורת שליחות ונחושה, הממשיכה את דרכו של בעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל, ומובילה את ארגון "מתנת חיים". באופן מעורר כבוד, על אף מגבלות נגיף הקורונה בשנים האחרונות וכנגד כל הסיכויים, הפעילות בארגון הולכת ומתעצמת. התרומות נעשות מתוך מניעים אלטרואיסטיים, לרוב ללא קרבה משפחתית, וברובן גם ללא היכרות מוקדמת עם החולה הנזקק. הרב ישעיהו הבר ז"ל הקים את הארגון בשותפות עם אשתו הרבנית רחל, ולאחר פטירתו הוסיפה רחל להביא את הארגון להישגים מרשימים וחסרי תקדים. מדובר בתופעה ייחודית לישראל והיא זוכה להתעניינות גורמי רפואה וחברה מכל רחבי תבל.

אביהו מדינה הוא זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי שיצירתו הענפה מגוונת, איכותית ופופולרית מאוד בחתך רחב של האוכלוסייה בישראל. אביהו תרם משמעותית בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה תקשורתית וממסדית של הזֶמר הישראלי ים תיכוני, ולהכרה בו כחלק בלתי נפרד מן התרבות הישראלית.

פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק בזאת למר איזי שרצקי על תרומתו המשמעותית ורבת השנים לחברה הישראלית ולפריפריה הצפונית. השפעתו ניכרת בפסיפס תחומים, בהם החינוך, חיי החברה והתרבות, קידום הבריאות וקידום הספורט כמנוף לצמיחה, שינוי ומעורבות חברתית.

פרופ' יהושע זק נמצא ראוי לפרס ישראל עבור תרומותיו הנכבדות מאוד לפיזיקה הקוונטית המתמטית, ושימושיה להבנת תנועת אלקטרונים בשדה מגנטי ומצבים טופולוגיים במוצקים. שלוש מתרומותיו הידועות בעולם והמקושרות לשמו הן אלה: התמרת זק (Zak Transform), הצגות חבורת ההזזות המגנטיות (Magnetic Translations group), ומופע זק (Zak Phase).

פרס ישראל בתחום היזמות והחדשנות טכנולוגית לשנת תשפ"ב מוענק לפרופ' יורם פלטי על חדשנות ויזמות מעוררת השראה. פרופ' יורם פלטי מייצג רוח חדשנית רב תחומית, ובפעילותו הוכיח כיצד הטכנולוגיה והמחקר – שבסיסם בישראל – יכולים לשנות ולשפר את חייהם של רבים ברחבי העולם. פרופ' פלטי חוקר ויזם, פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן. פרופ' פלטי הקים את נובוקיור (Novocure Ltd) על בסיס המצאתו ובימים אלו פועל פרופ' פלטי להרחיב את השימוש בשיטה לטיפול בסוגי סרטן נוספים. הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביטיות גבוהה. סיפורו האישי מעורר השראה, שכן פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה ואמונה בדרך, וחייבה את פרופ' פלטי להתמודד עם אמונות ותפיסות קיימות בתחום ולשנותן.

פרופ' ימימה בן מנחם היא פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחית בעל שם עולמי בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. פרופ' בן מנחם נולדה בירושלים בשנת 1946. לאחר לימודים לתואר בוגר במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית המשיכה שם ללימודי מוסמך בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. את הדוקטורט שלה עשתה בן מנחם בהנחיית הילרי פטנם מאוניברסיטת הרווארד, מחשובי הפילוסופים האנליטיים במאה העשרים, ובשיתוף מרק שטיינר מהאוניברסיטה העברית, מהוגי הדעות המובילים בפילוסופיה של הפיזיקה והמתמטיקה. עבודת הדוקטור, שכותרתה "פרדוכסים ואינטואיציות", הוגשה לאוניברסיטה העברית ואושרה ב־1983. זמן קצר לאחר מכן זכתה בן מנחם במלגת אלון התחרותית, מה שהוביל למינוייה באוניברסיטה העברית, בה לימדה עד פרישתה ב־2013.

משה (מוסא) יודעים, יליד טהרן, התחנך באנגליה ורכש את התואר הראשון, השני והשלישי במחלקה לביוכימיה של אוניברסיטת מקגיל, במונטריאול קנדה, והוא רק בן 26. את עבודת הדוקטורט שלו עשה מוסא במחלקה הפסיכיאטרית באוניברסיטת מקגיל בהנחייתו של מדען ידוע שם, פרופ' תאודור סורקס, שפיתח את מודל החיה הראשון המאפשר בדיקת השפעת חומרים כימיים על תסמיני מחלת הפרקינסון. כבר אז גמלה בליבו ההחלטה להמשיך ולחקור את התהליכים המתרחשים במוח ואת השפעתם על התנהגות האדם, ולהקדיש את חייו לחיפוש תרופות למחלות הדיכאון, האלצהיימר והפרקינסון. בתום לימודיו זכה יודעים במלגת בתר דוקטורט באוניברסיטת לונדון, ואחר כך במכללת דה פראנס בצרפת. בשנת 1973, הוצע לו מינוי יוקרתי של חוקר בכיר במחלקה לרפואה ביחידה לפרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד, שם התפרסם כמדען בעל הישגים מרשימים.

פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק בזאת לגב' מריומה קליין, על תרומתה המשמעותית ורבת השנים לחברה הישראלית, ובפרט לאוכלוסיית הנוער בסיכון ובהדרה. מריומה מעניקה בית חם במובן הרחב של המילה לאוכלוסיות החסרות את הבסיס הראשוני לקיומן. הדיבר "ואהבת לרעך כמוך" הוא נר לרגליה. מריומה ובית השנטי אחד הם, מפעל ענק של לב גדול וחם שלא מפסיק לפעום בחברה הישראלית. הבית מעניק טיפול משמעותי למגוון בני נוער בפסיפס החברתי בישראל ללא הבדל דת, גזע ומין. גם במצבים קשים וחסרי סיכוי היא דואגת לכך שסיכון יפגוש סיכוי לשינוי.

פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב מוענק למר עודד קוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, כבמאי וכמנהל אומנותי.

קוטלר ייסד וניהל מסגרות חלוציות שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית. קוטלר מופיע בהצלחה ובכישרון מרובים על הבימות שלנו כבר יותר משבעים שנה וממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי.לאורך כל חייו קוטלר ביקש ליצור מתוך הממסד ומחוצה לו, ותר אחרי מסגרות חדשות ופורצות דרך, אחת מהן היא "במת השחקנים", אותה הקים בשנת 1964. אחרי חמש שנות קיום עצמאיות הצטרף עם חברי "במת השחקנים" לתיאטרון חיפה כמנהלו האומנותי.