רשימת מקבלי פרס ישראל

פרופסור עמנואל פלד הינו מדען וחוקר בעל שם עולמי בתחום המחקר והפיתוח של סוללות ותאי דלק, ומחלוצי טכנולוגיית סוללות הליתיום. פרופ' פלד היה הראשון בארץ שהקים מעבדת מחקר המתמחה בסוללות ותאי דלק באקדמיה, וכבר בתחילת דרכו המדעית (1979) הציע מודל פורץ דרך להבנת תהליכי מעברי יונים אלקליים בממשק הביניים בין האנודה המתכתית והאלקטרוליט הנוזלי. המודל, שכונה מודל ה־Solid Electrolyte Interphase (SEI), סיפק הסבר חדשני למנגנון הבסיסי שלפיו פועלות כל סוללות הליתיום־יון, הליתיום, הנתרן, והאשלגן המתכתיים. המודל והבנתו היוו את הבסיס לפיתוח של סוללות הליתיום־יון, המשמשות כיום להנעת רכבים חשמליים, להפעלת ציוד אלקטרוני נייד, ולאגירת אנרגיה בת־קיימא.

עדינה בר שלום – פעילה למען החינוך והחברה בישראל – היא מייסדת המכללה החרדית, שסללה את הדרך להשתלבותם של אלפי חרדים בלימודים אקדמיים מלאים, תוך שמירה על אורח חייהם. המכללה הביאה לקידומן של נשים רבות ולשילוב מוצלח של בוגריה בשוק העבודה. עדינה בר שלום פועלת רבות גם לקידום השלום בין ישראל לאויביה, לצמצום השסעים החברתיים בישראל, לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים ולקידום כבוד האדם. בזכות פעילותה הרבה והמגוונת היא נעשתה לאחד מעמודי התווך של החברה האזרחית בישראל, ומשמשת מופת והשראה לפעילים חברתיים רבים.

ישראל לוין – פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת תל אביב – הוא מן הבולטים בחקר השירה העברית של ימי הביניים, בעיקר של יהדות ספרד. מחקריו הרבים חשפו מקורות והשפעות קדומות על יצירות עבריות חשובות מן התקופה, הציגו באור חדש היבטים תרבותיים ואסתטיים שלהם, ויצרו כלים חדשים למיונה ולסיווגה של שירת ימי הביניים. הוא גם חשף בעבודותיו את השפעתה של שירת ימי הביניים על הספרות הישראלית בת ימינו וקירב אלפי תלמידים לספרות העברית ולשורשיה.

אהרן ידלין הוא מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל. במשך יותר משישה עשורים של פעילות ציבורית ענפה הוביל ידלין את ההתיישבות בנגב ואת הפרחתו, את קידום החינוך הציוני והערכי בישראל ואת התנועה הקיבוצית. בין השאר היה שר החינוך והתרבות, סגן שר החינוך, חבר כנסת ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת. ידלין היה מרצה, מורה ומחנך, והוא עדיין נושא תפקידים ציבוריים רבים בתחומי החינוך, התרבות וקידום הנגב.

פרס ישראל במדעי החיים לשנת תשפ"ג מוענק לפרופ' מיכל שוורץ על תגליותיה פורצות הדרך, שהביאו להבנה חדשה של התפקוד המשותף של מערכת החיסון והמוח. עבודתה פתחה כיווני מחקר חדשים בחקר המוח ובהבנת מחלות מוח ניווניות חשוכות מרפא. תגליותיה כוללות את תפקיד המפתח של תאי מערכת החיסון בתהליכי ריפוי מערכת העצבים המרכזית, גילוי חשיבותה של מערכת החיסון בתפקוד המוח הבריא וגילוי הקשר בין ירידה בתפקוד מערכת החיסון ודמנציה.

עמנואל טוב – פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי החוקרים של מגילות מדבר יהודה. מחקריו החדשניים בנוסח המקרא וחלוציותו ברתימת כלים ממוחשבים לחקר נוסח המקרא ולחקר המגילות הכשירו אותו לעמוד שנים ארוכות בראש המפעל לפרסום מגילות מדבר יהודה – מפעל מדעי רחב היקף לפרסום המגילות. הישגיו בחקר נוסח המקרא והמגילות הקנו לו שם עולמי וזיכו אותו בפרסים רבים, ומחקריו תורגמו ללשונות רבות.

אבינועם נאור (אהרונוביץ) הוא אחד היזמים החברתיים המובילים בישראל. הוא היה בין מייסדי חברת אמדוקס, אחת מחברות הטכנולוגיה העילית המובילות בעולם. הוא ייסד את עמותת אור ירוק למאבק בתאונות בדרכים, תומך בפעילותה ועומד בראשה. בתוך פחות משני עשורים חוללה אור ירוק מהפכה רב תחומית בכל היבטי הבטיחות בדרכים ובהם מדיניות, תשתיות, מחקר (באמצעות קרן רן נאור), הדרכה, חינוך ואכיפה, והביאה לירידה ניכרת במספר הנפגעים בכבישים. כמו כן משקיע נאור (אהרונוביץ) ממרצו וממשאביו בקידום כפרי נוער המיועדים לנוער ממשפחות מצוקה, ובפיתוח קהילות חינוכיות ביישובי הפריפריה. הוא מוביל את הפילנתרופיה הישראלית בהיקף תרומותיו ביחס להונו, והוא עושה זאת באמות מידה ניהוליות ומקצועיות מתקדמות.

מיכל רובנר היא מבכירות האומניות והאומנים בישראל. יצירתה האומנותית מתייחדת בשפה מקורית ופורצת דרך בתחום הצילום, הווידאו והמיצב האדריכלי. רובנר זכתה להכרה משמעותית והצלחה בארץ ובעולם על ידי המוזיאונים החשובים וקהל שוחרי האומנות.

אברהם טל – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב – הוא מחשובי החוקרים של הלשון הארמית ושל תולדות הלשון העברית. מחקריו שפכו אור על התפתחותה של הלשון הארמית בארץ-ישראל. עבודתו הייחודית בחקר הארמית השומרונית הייתה לנדבך יסוד בחקר ספרות השומרונים ותרבותם. במשך שנים ארוכות הוא מוביל את מיזם המילון ההיסטורי של העברית – מפעל מדעי, לאומי ותרבותי רחב היקף המציג את כל מילות הלשון העברית מראשיתה וסוקר את תהליכי התפתחותן.

פרופ' חיים לוי הוא אחד החוקרים החשובים והבולטים במדע הניהול בעולם. תוצאות הדוקטורט של פרופ' לוי, אשר פורסמו ב-1969 במאמר משותף עם פרופ' גיורא חנוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ייסדו תחום חדש בניתוח כלכלי של השקעות. תחום זה, הנקרא שליטה סטוכסטית (stochastic dominance), מדרג בחירות השקעה באופן יחסי. פרופ' לוי הוא אחד המובילים בשיטה זו, הנחשבת לאחד הכלים החשובים בתורת ההחלטות הפיננסיות.