רשימת מקבלי פרס ישראל

אריה לוין – פרופ' אמריטוס לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מן החוקרים החשובים של הלשון הערבית ושל תולדותיה. מחקריו המקיפים והיסודיים בכתביהם של המדקדקים הערבים הקדומים שפכו אור רב על תולדות הדקדוק הערבי ועל המינוח והתיאוריות שלו ועל ההיסטוריה של הלשון הערבית והדיאלקטים הרבים שלה. תרומתו המקצועית למערכות החינוך והביטחון שיפרה מאוד את הוראת הערבית ותרמה לקידום המקצוע.

מרדכי שני – פרופסור לרפואה, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות (שתי תקופות) ומנהל בית החולים "שיבא" – הוא מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. במשך יותר מ-40 שנות פעילות ציבורית הוביל שני רפורמות רבות לקידום הבריאות בישראל ולשיפור מצבן הרפואי והחברתי של אוכלוסיות מצוקה – אוטיסטים, חולי נפש, נכים, קשישים, מפגרים ועוד. בין השאר הוא הוביל את הרפורמות בביטוח הבריאות ובשירותי בריאות הנפש, הפך את מינהל הבריאות לתחום אקדמי ופעל לגיבושה של מדיניות בריאות לאומית.

משה אדד – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר אילן – הוא מחשובי החוקרים והמרצים הבכירים בתחום הקרימינולוגיה בישראל. מחקריו המקיפים קידמו את הבנת התנהגותו של האדם בכלל ושל העבריין בפרט, וסייעו לפתח שיטות לניבוי עבריינות וכן לטיפול בעבריינים ולשיקומם. פרופ' אדד תרם רבות לחקר עבריינות הנוער ולהבנת הקשר בין מחלות והפרעות נפשיות להתנהגות עבריינית. כמו כן הוא קידם מאוד את ההוראה ואת המחקר בקרימינולוגיה והעמיד תלמידים רבים.

רות רזניק – מייסדת ומנהלת עמותת "ל"א" למאבק באלימות נגד נשים – היא מן הפעילות המרכזיות למען נשים ולמען צדק חברתי בישראל. פעולותיה הרבות העלו את המודעות הציבורית לתופעת האלימות במשפחה ומחוצה לה, תרמו לשינוי בעמדות החברה הישראלית, וסייעו לרשויות לשפר את מאבקן בתופעות אלימות. רזניק הייתה מחלוצות המאבק הפמיניסטי בישראל, והארגונים שייסדה הובילו תהליכים רבים של קידום שוויון לנשים ולמגזרים מקופחים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא סוכן שינוי מוביל בחברה הישראלית. זהו גוף א-פוליטי ולא מפלגתי הפועל על התפר שבין הפוליטיקה לאקדמיה ומחקריו משמשים כלי ראשון במעלה לקובעי מדיניות, לרשות המחוקקת ולגופים רבים בישראל. המכון מקדם את הדו-שיח בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ובין הנהגת המדינה לאקדמיה ולגופים ציבוריים, מוביל תכניות רבות לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ותורם תרומה רבה לחוסנה החברתי של המדינה.

יאיר אהרני – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב – הוא מן המייסדים של תחום לימודי המינהל בישראל. הוא הקים את הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, כתב תכניות לימוד, אירועים לימודיים וספרי לימוד, היה ממייסדי המסלול האקדמי של המכללה למינהל והקים תכניות רבות להכשרת מנהלים ולמחקר בתחום. אהרני הוא גם חוקר פורה ופורץ דרך בעל שם עולמי, ומחקריו שינו את דפוסי החשיבה בכמה מתחומי המינהל.

אברהם ניצן – פרופסור באוניברסיטת תל אביב – הוא מן החוקרים הבולטים בישראל בתחום הכימיה הפיזיקלית ואחד המובילים בעולם בתחום התיאוריה של דינמיקה כימית. מחקריו תרמו רבות להבנת התהליכים האנרגטיים המתרחשים בתגובה הכימית, ושימשו בסיס למחקרים יישומיים רבים בכימיה, בפיזיקה, בביולוגיה ובתחומים אחרים. בשנים האחרונות מחקריו מובילים את תחום האלקטרוניקה המולקולרית.

אבישי מרגלית – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד הפילוסופים החשובים ביותר היום הכותב על שאלות מוסר ומדינה. מחקריו הם תערובת של ניתוח מושגי ולוגי של מושגי יסוד פילוסופיים בלוויית הדגמות נרחבות מתחומי ההיסטוריה, האמנות והמדע. השילוב של אנליזה מושגית בצד מודעות היסטורית עמוקה הוא מקווי ההיכר של עבודתו המכסה תחומים נרחבים, בהם הפילוסופיה של הלשון, הפסיכולוגיה, הדת, המוסר, התרבות, החברה והפוליטיקה. בכמה מן התחומים האלה שינו עבודותיו את התפיסות הפילוסופיות המקובלות, ובתחומים אחדים הוא העלה על סדר היום הפילוסופי נושאי דיון חדשים.

פטר מירום – מעמודי התווך של הצילום התיעודי האמנותי של ישראל – הוא אחד הצלמים הבולטים והמוערכים ביותר בארץ. תצלומיו מציגים זווית מבט ייחודית על חיי הארץ, על אנשיה ועל נופיה, ובראשם על חיי הקיבוץ. ספרו "שירת האגם הגווע" הוא התיעוד הייחודי של אגם החולה ושל תהליך ייבושו. במשך כעשור שנים הוא הוציא לאור את השנתון הישראלי לצילום, שהיה ונותר הפרסום היחיד בארץ בתחום. עבודותיו, המבטאות אהבה רבה לטבע ולאדם, השפיעו רבות על צלמים אחרים והותירו חותם על תקופה שלמה.

דב זלצר – מלחין, מנצח ומעבד – הוא מן הבולטים והפוריים ביצירת המוזיקה העברית. שיריו נטועים עמוק בהוויי הישראלי, מימיה הראשונים של להקת הנח"ל, שהוא היה בין מייסדיה ומובילי יצירתה, דרך שירי הטבע, הנוף, המלחמות והשלום, ועד ליצירות סימפוניות הנוגעות בשורשיה של התרבות היהודית. המוזיקה והשירים שהלחין למחזות זמר, להצגות ולסרטים תרמו תרומה של ממש לתרבות הזמר הישראלית, לקולנוע ולתיאטרון בישראל.