רשימת מקבלי פרס ישראל

אהרן ידלין הוא מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל. במשך יותר משישה עשורים של פעילות ציבורית ענפה הוביל ידלין את ההתיישבות בנגב ואת הפרחתו, את קידום החינוך הציוני והערכי בישראל ואת התנועה הקיבוצית. בין השאר היה שר החינוך והתרבות, סגן שר החינוך, חבר כנסת ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת. ידלין היה מרצה, מורה ומחנך, והוא עדיין נושא תפקידים ציבוריים רבים בתחומי החינוך, התרבות וקידום הנגב.

ירדנה כהן – הכוהנת הגדולה של המחול בישראל – היא כוריאוגרפית בעלת סגנון ייחודי שהתווה את כיווני התפתחותו של המחול בישראל וחיבר בין המוזיקה המסורתית המזרחית לסגנון המערבי, דרך נופיה ומורשתה של ארץ-ישראל. כהן העמידה דורות של תלמידים, שחלקם הפכו לבעלי שם בין-לאומי בתחומי האמנות השונים.

אריה לוין – פרופ' אמריטוס לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מן החוקרים החשובים של הלשון הערבית ושל תולדותיה. מחקריו המקיפים והיסודיים בכתביהם של המדקדקים הערבים הקדומים שפכו אור רב על תולדות הדקדוק הערבי ועל המינוח והתיאוריות שלו ועל ההיסטוריה של הלשון הערבית והדיאלקטים הרבים שלה. תרומתו המקצועית למערכות החינוך והביטחון שיפרה מאוד את הוראת הערבית ותרמה לקידום המקצוע.

פטר מירום – מעמודי התווך של הצילום התיעודי האמנותי של ישראל – הוא אחד הצלמים הבולטים והמוערכים ביותר בארץ. תצלומיו מציגים זווית מבט ייחודית על חיי הארץ, על אנשיה ועל נופיה, ובראשם על חיי הקיבוץ. ספרו "שירת האגם הגווע" הוא התיעוד הייחודי של אגם החולה ושל תהליך ייבושו. במשך כעשור שנים הוא הוציא לאור את השנתון הישראלי לצילום, שהיה ונותר הפרסום היחיד בארץ בתחום. עבודותיו, המבטאות אהבה רבה לטבע ולאדם, השפיעו רבות על צלמים אחרים והותירו חותם על תקופה שלמה.

כמאל מנצור – יועץ נשיא המדינה לענייני מיעוטים – הוא מן הפעילים הציבוריים הבולטים בעדה הדרוזית וממובילי המאמץ לקירוב בין יהודים ללא-יהודים בישראל. במשך שנים ארוכות הוא שימש שליח הסברה של ישראל בעולם. בכל שנות פעילותו הציבורית הוא השכיל לפרוץ דרך לתפקידים שהיו שמורים עד אז ליהודים בלבד, ופעל רבות לחיזוק האוכלוסייה הערבית והדרוזית ולהעמקת הברית בין מדינת ישראל לאזרחיה שאינם יהודיים. ביתו הפתוח לכול, נועם הליכותיו וסבלנותו סייעו לו לקנות את אמונם של כל הצדדים, ואפשרו לו לפייס, לקרב ולהשכין שלום.

אבישי מרגלית – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד הפילוסופים החשובים ביותר היום הכותב על שאלות מוסר ומדינה. מחקריו הם תערובת של ניתוח מושגי ולוגי של מושגי יסוד פילוסופיים בלוויית הדגמות נרחבות מתחומי ההיסטוריה, האמנות והמדע. השילוב של אנליזה מושגית בצד מודעות היסטורית עמוקה הוא מקווי ההיכר של עבודתו המכסה תחומים נרחבים, בהם הפילוסופיה של הלשון, הפסיכולוגיה, הדת, המוסר, התרבות, החברה והפוליטיקה. בכמה מן התחומים האלה שינו עבודותיו את התפיסות הפילוסופיות המקובלות, ובתחומים אחדים הוא העלה על סדר היום הפילוסופי נושאי דיון חדשים.

אברהם ניצן – פרופסור באוניברסיטת תל אביב – הוא מן החוקרים הבולטים בישראל בתחום הכימיה הפיזיקלית ואחד המובילים בעולם בתחום התיאוריה של דינמיקה כימית. מחקריו תרמו רבות להבנת התהליכים האנרגטיים המתרחשים בתגובה הכימית, ושימשו בסיס למחקרים יישומיים רבים בכימיה, בפיזיקה, בביולוגיה ובתחומים אחרים. בשנים האחרונות מחקריו מובילים את תחום האלקטרוניקה המולקולרית.

אריה סיון הוא מחשובי המשוררים בני דור המדינה ואחד האבות המייסדים של השירה הישראלית. שירתו קשורה לנופי הארץ, לאנשיה, לעיר הולדתו תל אביב ולמאבקה של ישראל על קיומה ועל כינון חברה צודקת. לשון כתיבתו משקפת את רובדי העברית מן התנ"ך ועד לשפת היום-יום. אריה סיון לימד ספרות בבתי ספר תיכוניים במשך כארבעה עשורים, ונטע את אהבת הספרות והעברית בלבותיהם של אלפי תלמידים.

יהושע קולודני – פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי הגיאולוגים בישראל ומן החוקרים הבולטים בעולם בתחום הגיאוכימיה. במחקרים פורצי דרך הוא פיתח שיטות חדישות לקביעת גילם של סלעים ומחצבים, שהיו לנדבך יסוד במחקר הגיאולוגי המודרני. מחקריו קשורים במחקר מרבצי פוספטים ברחבי העולם, בהפקת אנרגיה מפצלי שמן ובמניעת המלחתם של מי הכינרת.

מיכה אולמן – פסל ומורה לאמנות – הוא מן הבולטים והחשובים בפסלי ישראל. עבודותיו הייחודיות, בעיקר בפסלי בורות למיניהם, מאופיינות בדיאלוג מרתק בין החומר לסביבה, להיסטוריה, לפוליטיקה ולזיכרון. פסליו זכו להערכה רבה בישראל ובעולם. פסלי חוצות שלו מוצגים דרך קבע במקומות ציבוריים, ופסלים אחרים מוצגים בתערוכות רבות מן השורה הראשונה של האמנות העולמית.