רשימת מקבלי פרס ישראל

מנחם אמיר – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים הנמנה עם האבות המייסדים של תחום הקרימינולוגיה בישראל ואחד מן החלוצים ומבכירי החוקרים בתחומי עברות האונס, הוויקטימולוגיה, הפשע המאורגן, המשטרה והטרור – נולד בשנת 1930.

פרופ' אברהם דורון – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, מהחוקרים המובילים בארץ בנושאים של מדיניות חברתית בכלל ומדינת הרווחה בפרט – נולד בראדום בפולין ועלה לארץ בשנת 1946.

ישעיהו (צ'רלס) ליבמן – פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן, מחשובי החוקרים של התרבות וההתנהגות הפוליטית של יהדות ישראל והעולם – נולד בשנת 1934 בארה"ב, ועלה לארץ בשנת 1969.

בלהה מנהיים – פרופסור אמריטוס בטכניון בחיפה, ממייסדי תחום הסוציולוגיה של העבודה בישראל ומבכירי הפרופסורים בתחום זה בארץ – נולדה בגרמניה בשנת 1929, ועלתה עם משפחתה לארץ בשנת 1936.

שולמית שחר – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, מבכירי ההיסטוריונים בישראל ומן המוכרים והמוערכים ביותר בעולם בזכות מחקריה בתולדות ימי הביניים, אשר זכתה במוניטין בינלאומיים במיוחד הודות לספריה על תולדות הנשים, הילדים ועולם הזקנה באירופה המערבית של ימי הביניים – נולדה בלטביה בשנת 1928, ומ-1933 היא בארץ.

אברהם גרוסמן - פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, מחשובי ההיסטוריונים היהודיים בימינו, שמחקריו הרבים עוסקים בעולמם התרבותי, האינטלקטואלי והחברתי של חכמי אשכנז וצרפת בימי הביניים המוקדמים - נולד במושבה משמר הירדן בתרצ"ו-1936.

פרופ' דב נוי – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, מבכירי החוקרים של הספרות העממית בעולם וחלוץ בחקר הספרות העממית היהודית והעברית – נולד בשנת 1920 בקולומיה (בזמנו בפולין ועכשיו באוקראינה), ועלה לארץ ב-1938.

ישראל משה תא-שמע – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשי החוקרים של התרבות היהודית התלמודית באירופה בימי הביניים ובראשית הזמן החדש – נולד בתל אביב בשנת 1936.

התיאטרון הקאמרי של תל-אביב – תיאטרון ארץ-ישראלי צעיר ברוחו – מפתח מחזאות ישראלית מקורית; שואף למצוינות ברמת הביצוע; מטפח ייחודיות; מעודד שחקנים צעירים; חותר להרחבת מעגל הצופים; מופיע בכל פינה בארץ, ובכלל זה אזורי העימות; מייצג את ישראל ברחבי העולם; מקרב את בני הנוער לחוויה התיאטרונית; מקיים אירועי מחווה ליוצרים תל-אביבים; פותח דלתות לפני המחזאות העולמית המודרנית; שוקד בעקביות על העלאת הקלאסיקה העולמית ברוח עכשווית וחותר להיות מרכז תיאטרון בינלאומי.

הרב ישראל מאיר לאו – לשעבר הרב הראשי לישראל - הוא דמות מרכזית ומוערכת בחברה הישראלית ובעולם. באישיותו הוא משמש דוגמה לקירוב לבבות בין דתיים לחילונים, בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות ובין הדתות השונות.