רשימת מקבלי פרס ישראל

ג'אד נאמן – פרופסור לקולנוע באוניברסיטת תל אביב – הוא יוצר, חוקר, הוגה דעות ומחנך בתחום הקולנוע. סרטיו שעסקו בזכויות האדם ובפצעים של החברה, הטביעו חותם על הקולנוע הישראלי. הוא הוביל מהפכה אקדמית בלימודי הקולנוע, והיה מראשוני החוקרים של הקולנוע הישראלי.

נחום היימן – מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח ומפיק – הוא מעמודי התווך של הזמר העברי. שיריו נטועים עמוק באדמת ארץ-ישראל, ורבים מהם היו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. כמו כן הוא הלחין מוזיקה ליותר ממאה סרטים וסדרות טלוויזיה. נחום היימן גילה, ליווה וטיפח זמרים רבים, ובשנים האחרונות הוא משקיע את מלוא מרצו בהנצחת פועלם של ראשוני הזמר העברי.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא סוכן שינוי מוביל בחברה הישראלית. זהו גוף א-פוליטי ולא מפלגתי הפועל על התפר שבין הפוליטיקה לאקדמיה ומחקריו משמשים כלי ראשון במעלה לקובעי מדיניות, לרשות המחוקקת ולגופים רבים בישראל. המכון מקדם את הדו-שיח בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ובין הנהגת המדינה לאקדמיה ולגופים ציבוריים, מוביל תכניות רבות לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ותורם תרומה רבה לחוסנה החברתי של המדינה.

דב זלצר – מלחין, מנצח ומעבד – הוא מן הבולטים והפוריים ביצירת המוזיקה העברית. שיריו נטועים עמוק בהוויי הישראלי, מימיה הראשונים של להקת הנח"ל, שהוא היה בין מייסדיה ומובילי יצירתה, דרך שירי הטבע, הנוף, המלחמות והשלום, ועד ליצירות סימפוניות הנוגעות בשורשיה של התרבות היהודית. המוזיקה והשירים שהלחין למחזות זמר, להצגות ולסרטים תרמו תרומה של ממש לתרבות הזמר הישראלית, לקולנוע ולתיאטרון בישראל.

עמנואל טוב – פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי החוקרים של מגילות מדבר יהודה. מחקריו החדשניים בנוסח המקרא וחלוציותו ברתימת כלים ממוחשבים לחקר נוסח המקרא ולחקר המגילות הכשירו אותו לעמוד שנים ארוכות בראש המפעל לפרסום מגילות מדבר יהודה – מפעל מדעי רחב היקף לפרסום המגילות. הישגיו בחקר נוסח המקרא והמגילות הקנו לו שם עולמי וזיכו אותו בפרסים רבים, ומחקריו תורגמו ללשונות רבות.

ישראל לוין – פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת תל אביב – הוא מן הבולטים בחקר השירה העברית של ימי הביניים, בעיקר של יהדות ספרד. מחקריו הרבים חשפו מקורות והשפעות קדומות על יצירות עבריות חשובות מן התקופה, הציגו באור חדש היבטים תרבותיים ואסתטיים שלהם, ויצרו כלים חדשים למיונה ולסיווגה של שירת ימי הביניים. הוא גם חשף בעבודותיו את השפעתה של שירת ימי הביניים על הספרות הישראלית בת ימינו וקירב אלפי תלמידים לספרות העברית ולשורשיה.

צבי לרון – מנהל יחידת המחקר לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת בבית החולים שניידר – הוא מייסד תחום האנדוקרינולוגיה של ילדים ברפואה הישראלית ומחשובי החוקרים בעולם בתחום הזה. הוא הוביל פריצות דרך רבות בטיפול בילדים הסובלים מהפרעות גדילה, והיה הראשון שהגדיר את תסמונת הגמדות הנושאת כיום את שמו. שיטת הטיפול שפיתח בחולי סוכרת נעורים אומצה ברחבי העולם גם לטיפול במחלות כרוניות אחרות. הוא חוקר פורה מאוד, ופרסם יותר מאלף מאמרים בכתבי עת בין-לאומיים.

עמיחי מזר – פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי החוקרים של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. החפירות הרבות שניהל יוחדו בעיקר לחקירת תקופת הברונזה ותקופת הברזל בארץ-ישראל. ממצאי החפירות והפרסומים המחקריים שבאו בעקבותיהם שפכו אור על נושאים רבים בחקר התרבויות הכנענית, הפלשתית והישראלית. מזר כתב מחקרים בנושאים שונים הקשורים לתקופות התמחותו ופרסם את אחד מספרי היסוד בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. 

זהבה סולומון – פרופ' לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב – היא מומחית בעלת שם עולמי בחקר השפעות פוסט טראומטיות. מחקריה בתחום האבחון של נפגעי תגובת קרב ופדויי שבי והטיפול בהם שהתחילו במסגרת שירותה במחלקת בריאות הנפש בצה"ל, הניחו את התשתית הטיפולית לסיוע ארוך טווח לנפגעי טראומה, ותרמו רבות להקלת מצוקתם ולהגדלת המודעות הציבורית למאבקם. טווח עבודתה רחב מאוד, ועוסק גם בניצולי שואה, בנפגעי טרור, בילדים בסיכון ובעולים חדשים, ומחקריה היסודיים והמעמיקים תרמו רבות להרחבת בסיס הידע של המערכת הטיפולית.

איתמר פרוקצ'ה – פרופסור במכון ויצמן למדע – הוא מחשובי החוקרים בתחום הפיזיקה התיאורטית של מערכות מורכבות. מחקריו פרצו דרכים בחקר תחומים רבים בפיזיקה, ובהם תורת הכאוס, חקר מערכות זרימה מורכבות, חקר פרקטלים וחקר תכונותיהם של חומרים לא מסודרים. לעבודותיו יש יישומים בשטחים מדעיים רבים, ורבים ממאמריו צוטטו אלפי פעמים בספרות המקצועית. רבים מתלמידיו הגיעו לעמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הטכנולוגיה העילית ברחבי העולם.