רשימת מקבלי פרס ישראל

שלמה בנטין – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית. מחקריו בתחום זיהוי הפנים פרצו את הדרך לשדות ידע חדשים ולהבנה טובה יותר של הקשרים בין מבנה המוח לתפקודו. עבודותיו בולטות במגוון רחב של תחומים ונושאים, והניבו תרומה ניכרת לא רק למחקר הטהור, אלא גם לתחומים אחרים, משיפור לימוד הקריאה ועד שיפורים ברפואה הקלינית. פרופ' בנטין הדריך עשרות תלמידי מחקר, רבים מהם ממשיכים להוביל את המחקר הנוירופסיכולוגי בישראל ובמקומות אחרים.

דוד קשדן – פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי החוקרים בעולם בחקר תורת החבורות, ובאחד הענפים העיקריים שלה – תורת ההצגות. בין השאר הוא פיתח את "תכונת T", ואת הפולינומים של קשדן ולוסטיג, תרומות שסייעו לגאומטריזציה של תורה ההצגות ולהבנת הקשרים בינה לבין טופולוגיה ותחומים אחרים במתמטיקה. פרופ' קשדן מקיים שיתופי פעולה מחקריים עם טובי המתמטיקאים בעולם, ובחר לעלות לישראל לאחר שנות עבודה באוניברסיטת הרווארד – אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים בעולם.

פרופ' יוסי כץ הוא מומחה בעל שם עולמי בגאוגרפיה היסטורית מודרנית.
מחקריו וספריו הרבים והמגוונים התמקדו בין היתר בחקר תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, בתכניות הממסד הציוני להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בסוגיית הבעלות על הקרקעות במדינת ישראל, בנושא רכוש קרבנות השואה המצוי בישראל ובחקר הקומונות ההוטריות בצפון אמריקה.

פרופ' עירד מלכין הוא היסטוריון מהשורה הראשונה, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר יוון העתיקה. בתחום התמחותו הראשון, היחס בין דת לקולוניזציה בספרטה הארכאית, הוא הראה כי ספרטה הייתה מעצמה ימית שפניה לקולוניזציה, ולא מעצמה יבשתית מסוגרת. בהמשך דרכו הרחיב פרופ' מלכין את מחקריו וחקר את הולדתה והתגבשותה של ציוויליזציה יוונית במאות ערי המדינה היווניות, במרחב העצום שבין גרוזיה לספרד. פרופ' מלכין נעשה מומחה בנושא המרחב הים תיכוני היווני, וראה בו עולם שבו לים ולפרספקטיבה הימית חשיבות מרכזית; עולם המפוזר מבחינה גיאוגרפית, אך בד בבד מתאפיין בארגון של רשתות הזדהויות וזהויות קולקטיביות.

רון נחמן ז"ל – ממייסדי "גרעין ת"א" שמטרתו הייתה להקים יישוב בשומרון – לימים אריאל שהוקמה בפועל בשנת 1978. היה ליו"ר המועצה הנבחר הראשון של היישוב החדש וראה לנגד עיניו את ההתיישבות ואת בניין הארץ כערך עליון, ועל כן ביקש להפוך את אריאל לעיר – בירת השומרון. מאז ועד יום מותו כיהן כראש העיר ונרתם לקידום פעילות ציבורית במשך יותר משלושים שנים. נחמן דגל באינטגרציה ובשילוב של קהילות שונות בעיר. בהנהגתו הפכה אריאל כעיר חילונית לאבן שואבת גם לעולים חדשים מבריה"מ, וביוזמתו נקלטה בה קהילה דתית של מפוני היישוב נצרים מחבל קטיף. הוא הוביל להפיכת אריאל לעיר חכמה בטכנולוגיות עירוניות בתחום התקשורת, שהן מודל לחיקוי במישור המוניציפלי, ודאג לקדם את התרבות והחינוך באמצעות בניית הספרייה העירונית, היכל התרבות, מוסדות החינוך הממוחשבים והפארק האתגרי לפיתוח מנהיגות. נחמן פעל להפיכת המכללה באריאל לאוניברסיטה שבין כתליה לומדים בצוותא עולים חדשים לצד ותיקים, יהודים ובני מיעוטים, חילוניים ודתיים, וכולם שואפים למצוינות אקדמית.

פרופ' יוחנן פרידמן נמנה עם המומחים הגדולים בארץ ובעולם לתולדות האסלאם.
מחקריו הרבים, אשר עסקו באסלאם בתת-היבשת ההודית, בתפיסת הנבואה, בסובלנות וכפייה דתית באסלאם, בהגות ובמשפט, זיכו אותו בפרסים והביאו לתפנית בהיסטוריוגרפיה של הודו המוסלמית. פרופ' פרידמן העמיד דורות של תלמידים והעשיר את ידיעותיהם בהבנת המקורות המורכבים בערבית, בפרסית ובאוּרדוּ.

אליהו הכהן – יליד נווה צדק בתל אביב ונחשב "הכהן הגדול" של חקר תולדות הזמר העברי. הוא הקדיש יותר מיובל שנים מחייו לפעילות זאת. ערך והגיש עשרות תכנית רדיו וטלוויזיה, המגוללות את סיפורו של היישוב היהודי בארץ דרך שיריו.  פרסם ספרים ומאמרים רבים שחשפו את פועלם החלוצי של ראשוני יוצריה של זמרת הארץ. בסבלנות אין קץ דובב את אחרוני העדים, וכך הצליח להציל משכחה ודאית מידע חיוני ותוסס, שהוא עדות אותנטית של האפוס הציוני, עדות שאין למוצאה בספרי ההיסטוריה. הכהן מרצה מבוקש ובר סמכא בנושא הזמר העברי, ה"חורש" את הארץ לאורכה ולרוחבה ומנחיל את הידע העצום שלו על התפתחות ההוויי המוזיקלי בארץ ועל תולדותיהם של שירים רבים ותולדות מחבריהם ואת אהבת הזמר העברי לציבור הרחב, מתוך שליחות פנימית הפועמת בו ללא לאות.

יעקב קטן – פרופסור לפיטופתולוגיה (מחלות צמחים) בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית – הוא ממובילי החוקרים של מחלות צמחים המועברות בקרקע. הוא פיתח עם עמיתיו את שיטת החיטוי הסולארי לחיטוי הקרקע ממזיקים בעזרת אור השמש, שיטה המשמשת חלופה ירוקה ונקייה לשימוש בחומרי הדברה רעילים. השיטה אומצה עד כה ב-70 מדינות ברחבי העולם. קטן נבחר פעמים רבות למרצה מצטיין, ורבים מתלמידי המחקר שהדריך נושאים כיום משרות בכירות בתחום החקלאות בישראל – במחקר, בהדרכה ובהוראה.

נולה צ'ילטון היא שחקנית, במאית ומורה למשחק, בעלת תואר פרופסור בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. מפעלה התיאטרוני הטביע חותם עמוק על התיאטרון והחברה בישראל. מראשית דרכה האמנותית לפני כשישים שנה היטיבה צ'ילטון לשלב שלושה תחומים בעלי משמעות בתיאטרון: הוראת המשחק, בימוי וחינוך ולעבדם למכלול של יצירה אמנותית בעלת מחויבות חברתית עמוקה בישראל. הצלחתה בהוראת המשחק ניכרת בהצמחת דורות רבים של שחקנים ואנשי תיאטרון. מתוך אמונה בתפקידו החברתי והפדגוגי של התיאטרון היא דואגת תמיד להרחיב את אופקיהם האישיים של תלמידיה ולפתח בהם אמונה הומניסטית בנפש האדם. דרישותיה מהם נרחבות: להיות אנשים בעלי מוסר גבוה, בעלי הכרה במורכבותה של החברה שבה הם חיים ובעלי מודעות חברתית עצומה למצוקותיהם של החלשים בחברה. בפרויקטים שהיא מקימה ויוזמת עם שחקניה ותלמידיה היא משלבת בין הפעילות הקהילתית של אנשי התיאטרון לבין השמעת קולם של "האחרים", קבוצות מיעוטים וקבוצות חלשות בחברה בישראל.

פרופ' יורם בילו הוא מחלוצי האנתרופולוגיה הפסיכולוגית בארץ. הקדיש את מרבית מחקריו להבנה ולחשיפה של הקודים התרבותיים בקהילות שונות בישראל, ובעיקר מקרב יוצאי צפון אפריקה והחרדים האשכנזים. במחקריו מצא בילו כי הקודים התרבותיים, ששורשיהם נעוצים בתרבות ובהיסטוריה הייחודית של קהילות אלה, מיטיבים להסביר הן את המצוקות האישיות של הפרט הן את המצוקות של הקולקטיב במעבר מהחברה המסורתית לחברה המודרנית הישראלית. מחקריו העשירו את הידע שלנו על קהילות שתרבותן לא הייתה מוכרת לחלקים ניכרים בחברה הישראלית.