רשימת מקבלי פרס ישראל

אלוף במיל' דורון אלמוג הקדיש את מרבית חייו למדינת ישראל ולאזרחיה ותרם תרומה משמעותית בתחום הצבאי בשורה של תפקידים פיקודיים במלחמות ובמבצעים צבאיים נועזים.

בהיותו אב לערן, ילד שנולד עם פגיעה מוחית קשה, ומתוך היכרותו האישית הקרובה עם צורכיהם של ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים, יזם דורון אלמוג את הקמת הכפר השיקומי "עלה נגב – נחלת ערן". הכפר מאפשר לאוכלוסייה זאת להתקיים בדרך מכובדת ומקדמת, מתוך מטרה לשבור את חומות הבושה ולשנות את האופן שבו נתפסים אנשים בעלי מוגבלויות בעיני החברה. הקמת הכפר נבעה מתפיסה ציונית עמוקה הרואה ביישוב הנגב ובשיתוף הקהילה והסביבה בצרכיו של הפרט ערכים מן המעלה הראשונה.

רונה רמון ז"ל לא אפשרה לשכול לעטוף אותה והתרוממה מיד לעשיית הנצחה ערכית וציונית. היא פעלה להקמת "קרן רמון" במשרד המדע בשנת 2008. הקרן הקימה בעשור האחרון שורה של מיזמים חברתיים חינוכיים דוגמת אולימפיאדות ותחרויות חקר בחלל וכ־15 מרכזי מדעים בפריפריה החברתית והגאוגרפית, וחילקה מלגות לחוקרים מצטיינים.

בנוסף יזמה רונה ז"ל יחד עם פילנתרופים ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית את כנס אילן רמון הבינלאומי. כנס זה הפך לאבן הפינה של תעשיית החלל בישראל, והאורחים המגיעים אליו – מנכ"לי סוכנויות חלל מהעולם, משקיעים וחברות ענק – טווים בו קשרים עסקיים וטכנולוגים עם תעשיית החלל בישראל. רונה הייתה גם ממייסדי "שבוע החלל הישראלי" – בו לוקחים חלק מידי שנה כ־100,000 תלמידים בכל רחבי הארץ.

ארז ביטון הוא משורר מרכזי בשירה העברית אשר הצליח להרחיב באופן דרמטי את טווח החוויות הביוגרפיות והזיכרונות התרבותיים הנוטלים חלק בעיצובה של השירה העברית. חומרים שנתפסו בראשית דרכו כצדדיים התגבשו ביצירתו לשירה חדה ומדויקת שהגדירה מחדש את מגמותיה הבסיסיות של השירה הישראלית. שירתו עוסקת באהבה, בפחד מהמוות ובשאלות זהות על רקע ההגירה ועל רקע העיוורון.

פרופ' עדי קמחי, ילידת הארץ, גדלה בעיר תל אביב ולמדה באוניברסיטת תל אביב. משנת 1982 נמנית עם סגל מכון ויצמן למדע. היא מבכירי החוקרים בביולוגיה מולקולרית של התא, חלוצה ומובילה בתחום מוות תאי מתוכנת, Programmed Cell Death. היא פיתחה גישה גנטית הנחשבת לפריצת דרך בזיהוי גנים בעלי תפקידי מפתח בתהליכים ביולוגיים בתא, עוד בטרם גילוי שיטות להשתקת גנים ועריכת הגנום. יישום הגישה הוביל לזיהוי גנים חדשים המבקרים מוות תאי מתוכנת, אותם כינתה DAP genes.

פרופ' דוד שולמן הוא חוקר פורץ דרך וחדשן בתחום הספרות והדת ההודית. עיקר תרומתו בחקר התרבות הדתית וחיי היצירה והדמיון של דרום הודו, תרבות שנפתחה בזכותו לרווחה לעיני החוקרים והציבור הרחב. הוא רכש לעצמו ידע מרשים בשפות הודיות רבות – סנסקריט, הינדי, טמילית, טלוגו ומלאיאלאם – ובשפות העיקריות של אירופה ושל המזרח התיכון. בסקרנות אינטלקטואלית חסרת גבולות הוא חותר להרחיב את ידיעותיו במגוון דרכים: באמצעות קריאה נרחבת, דרך שיח עם חברים למקצוע ומלומדים הבקיאים בתרבויות ההודיות העתיקות והחדשות, ועל ידי ביקורים תכופים וארוכים במחוזות שבהם התרבות של דרום הודו פעילה ויוצרת. הוא מגלה עניין מיוחד בהופעות מחול ותאטרון בדרום הודו, ומשמר את המסורת הזאת לדורות הבאים על ידי תיעוד ביצועי התאטרון בהקלטות וידאו.

דוד גורפינקל הוא מהוותיקים, הבולטים והמשפיעים שבצלמי הקולנוע בישראל. במשך כשישה עשורים של צילום הוא ליווה את הקולנוע הישראלי מראשית דרכו ועד לפסגות הגבוהות ביותר. גורפינקל יצר שיתופי פעולה מקצועיים עם מיטב הבמאים, פיתח שפה חזותית מקורית ודינמית, ותרם רבות לפיתוח תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. הוא זכה בפרסי צילום בארץ ובחו"ל, וחנך דורות של צלמים ישראלים מצליחים.

דיויד וייסבורד – פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד המדענים הבולטים בחקר הקרימינולוגיה בימינו. מחקריו עוסקים בתחומים רבים של ההתנהגות העבריינית ותגובת מערכת אכיפת החוק. תרומתו המרכזית נוגעת לקשר שבין העבריינות לסביבה הגאוגרפית. ממצאיו מיושמים בפעילות המשטרה בישראל וברחבי העולם ומביאים לעלייה ניכרת ברמת הביטחון של האזרחים. פרופ' וייסבורד תרם רבות לחקר הקרימינולוגיה בעולם והרים את קרנה של האקדמיה בישראל בתחום זה.

זליג אשחר – פרופ' לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ובבית החולים איכילוב – הוא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום ההנדסה הגנטית של תאי מערכת החיסון. מחקריו תרמו רבות להבנת פעילותה של מערכת החיסון, במצב רגיל ובהתמודדות עם מחלות קשות. גולת הכותרת של עבודתו המדעית היא פיתוח תאי T מהונדסים גנטית לתקיפה של תאים סרטניים. ניסויים קליניים בשיטה שפיתח כבר מניבים תוצאות חיוביות ומצילים את חייהם של חולים רבים. עבודותיו של אשחר תרמו רבות לביסוסה של תשתית המחקר והפיתוח בתחום האימונולוגיה בישראל, והעמידו אותה בחזית המחקר העולמית.

נעמי היא אומנית יצירתית יוצאת דופן, בעלת רוח חופשית ועצמאית המצטיינת בחיבור בין מילה לצליל, בין צליל לתנועה ולמחווה, ועושה זאת בעדינות ובדייקנות, באמצעים הפשוטים, היעילים והמרשימים ביותר, ומתוך מתן כבוד רב למשמעות הטקסט והמוזיקה, במקצועיות ובהבנה עמוקה לאיכות הנדרשת מהאומנות וממבצעיה. 

בעבודתה הבימתית המתוחכמת נעמי פולני תרמה לתרבות העממית עומק מפוכח והעלתה אותה לדרגת אומנות גבוהה. היא עשתה זאת בכישרון רב, בעידון ובפיקחות עתירת הומור משובח. פולני היא דוגמה ייחודית ונדירה לכך שרק מי שניחנו בטעם מבינים מהו טעם טוב במוזיקה, בשפת התנועה של התיאטרון ובשימוש ברובדי העברית המגוונים. זהו טוב־טעם הנרכש בחינוך, בהשכלה, בניסיון רב ובעבודה קשה – והוא אינו מנת חלקם של אלה שאינם מכירים בחשיבות האומנות בחיי האדם והחברה.

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הוא החוקר המובהק של הגניזה הקהירית בדורנו, תלמידו וממשיך דרכו של פרופ' שלמה דב גויטיין, גדול חוקרי הגניזה בדור הקודם.
גילוי הגניזה הקהירית פתח צוהר לחקר ההיסטוריה של יהדות ארצות האסלאם בימי הביניים, והעשיר מאוד את הידיעות עליה. פרופ' פרידמן פיתח יכולת יוצאת דופן לפענוח כתבי היד שהתגלו בגניזה. הוא עוקב אחרי חליפות מכתבים, הלכות, קשרים והשפעות חברתיות ותרבותיות בכל מרחבי העולם המוסלמי של ימי הביניים, מספרד ועד תימן ועד להודו.