רשימת מקבלי פרס ישראל

פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ז מוענק לדוד בארי על התרומה שהרים לירושלים במלאות יובל שנים לאיחוד העיר במפעלו בעיר דוד. בארי חיפש דרכים לשנות את המציאות בעיר דוד, ולהביא לכך שהיא תקבל את המקום הראוי לה בציבוריות הישראלית. הוא שדאג שאדמות עיר דוד שרכש הברון רוטשילד ישובו לרשות עם ישראל ומי שישבו עליהן יקבלו פיצוי כספי מלא.
כדי לקדם את בנייתה מחדש של עיר דוד הקים בארי את עמותת אלע"ד – אל עיר דוד – שמטרותיה הן חיזוק הקשר היהודי לירושלים לדורותיה על ידי סיורים, הדרכה, אכלוס והסברה.

פרופ' אמנון בן־תור נמנה עם השורה הראשונה של הארכאולוגים הישראלים בדורנו. מחקריו, שפורסמו במאמרים ובספרים, זכו למוניטין בינלאומי ורבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל עבור חוקרים בארץ ובעולם.

בראשית דרכו האקדמית זכה אמנון בן־תור להיות תלמידם של כמה מהאבות המייסדים של הארכאולוגיה הישראלית, ובתוכם פרופ' רות עמירן, פרופ' נחמן אביגד ופרופ' יגאל ידין. עבודת הדוקטור שלו על קשרי החוץ של ארץ ישראל באלף השלישי לפנה"ס (תקופת הברונזה הקדומה) הניבה שורה של מאמרים חשובים וכן מונוגרפיה מיוחדת על אודות טביעות חותם מתקופה זו שנתגלו באתרים ברחבי הארץ. מאז, במשך כמעט חמישה עשורים, הוא עוסק בניהול חפירות ארכאולוגיות, בפרסום ממצאים מדעיים, ובהכשרת דורות של תלמידים וחוקרים בשדה ובקמפוס האוניברסיטה העברית. 

פרופ' אהרן ממן הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא נשיא החברה לחקר התרבות הערבית יהודית בימי הביניים, ומאז שנת 2009 הוא סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית בירושלים. פרופ' ממן נמנה עם ראשי המדברים בתחומים רבים בחקר העברית ולשונות היהודים. תחומי המחקר שלו מגוונים ועשירים: חקר הלשון העברית וחוכמת הלשון בימי הביניים, לצד חקר לשונות היהודים בכלל ובצפון אפריקה בפרט. בכל מחקריו הוא מתייחד ביכולת נדירה לחדור ולבחון פרטי פרטים, ומהם לפתח תמונה כוללת ומקיפה.

דויד גרוסמן הוא היוצר הבולט ביותר שהופיע בספרות העברית בארבעים השנים האחרונות, והוא אחד הקולות העמוקים, המרגשים והמשפיעים הנשמעים בה.

ברומנים, בסיפורים, במסות, בכתיבתו התיעודית, ביצירתו הענפה לילדים ולנוער, העמיד שורה של יצירות מופת המצטיינות בכוח דמיון עשיר, בחוכמת לב, ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית רבת המצאות והדהודים. יצירתו העשירה והמגוונת בנושאיה, בסוגותיה ובסגנונותיה אינה רק מפגן מרשים של דמיון אומנותי, אלא חקירה אמיצה של המצב האנושי והישראלי. כתיבתו נותנת ביטוי עמוק לנפש הישראלית על שסעיה ומאבקיה הפנימיים. בכך הוא ממשיך מסורת מפוארת של סופרים עברים דגולים, שנעשו מצפן ערכי לחברתם.

פרופ' יצחק שלזינגר, יליד 1926, הוא מראשוני המורים והחוקרים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1959 הוא השתלב במחלקה לפסיכולוגיה שהוקמה מחדש באוניברסיטה העברית ופרש ממנה כפרופסור מן המניין בשנת 1994. הוא הוסיף ללמד במחלקה כעשרים שנים נוספות. אף על פי שמבחינה אישית וחברתית היה יוצא דופן בתרבות החילונית־אנגלוסקסית במחלקה (בן לעולי גרמניה ושומר על אורח חיים דתי), שהושפעה מאוד בראשית דרכה מאופי האקדמיה בארצות הברית, היה לאורך כל התקופה איש צוות מסור ואהוב, ידוע בחוש ההומור שלו ובלשונו החריפה.

הפרופ' שלמה הבלין הינו בין פורצי הדרך של מספר תחומים בפיזיקה סטטיסטית והשלכותיה במערכות מורכבות בשטחים שונים. מערכות אלו כוללות מערכות פיזיקליות מסודרות, מערכות פיזיולוגיות וביולוגיות, מערכות אקלימיות ומערכות של תשתיות כמו תחבורה וחשמל.

מבין כלל מדעני ישראל, פרופ' הבלין הינו המדען המצוטט ביותר בעולם המדע. הוא הקים דורות של תלמידים שהפכו לחוקרים מהשורה הראשונה בישראל וברחבי העולם. 

פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב מוענק למר עודד קוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, כבמאי וכמנהל אומנותי.

קוטלר ייסד וניהל מסגרות חלוציות שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית. קוטלר מופיע בהצלחה ובכישרון מרובים על הבימות שלנו כבר יותר משבעים שנה וממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי.לאורך כל חייו קוטלר ביקש ליצור מתוך הממסד ומחוצה לו, ותר אחרי מסגרות חדשות ופורצות דרך, אחת מהן היא "במת השחקנים", אותה הקים בשנת 1964. אחרי חמש שנות קיום עצמאיות הצטרף עם חברי "במת השחקנים" לתיאטרון חיפה כמנהלו האומנותי.

משה (מוסא) יודעים, יליד טהרן, התחנך באנגליה ורכש את התואר הראשון, השני והשלישי במחלקה לביוכימיה של אוניברסיטת מקגיל, במונטריאול קנדה, והוא רק בן 26. את עבודת הדוקטורט שלו עשה מוסא במחלקה הפסיכיאטרית באוניברסיטת מקגיל בהנחייתו של מדען ידוע שם, פרופ' תאודור סורקס, שפיתח את מודל החיה הראשון המאפשר בדיקת השפעת חומרים כימיים על תסמיני מחלת הפרקינסון. כבר אז גמלה בליבו ההחלטה להמשיך ולחקור את התהליכים המתרחשים במוח ואת השפעתם על התנהגות האדם, ולהקדיש את חייו לחיפוש תרופות למחלות הדיכאון, האלצהיימר והפרקינסון. בתום לימודיו זכה יודעים במלגת בתר דוקטורט באוניברסיטת לונדון, ואחר כך במכללת דה פראנס בצרפת. בשנת 1973, הוצע לו מינוי יוקרתי של חוקר בכיר במחלקה לרפואה ביחידה לפרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד, שם התפרסם כמדען בעל הישגים מרשימים.

פרופ' אלישע קימרון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוא מחשובי החוקרים של מגילות מדבר יהודה. מחקריו רחבי ההיקף ופורצי הדרך השפיעו על כל תחומי המחקר של תקופת הבית השני. במחקריו הניח אבני תשתית לחקר המגילות ועל כך זכה לפרסום בין־לאומי ולמקום מרכזי וחשוב בין חוקרי המגילות בישראל ובעולם. 

ראשון להישגיו פורצי הדרך הוא חיבורו "דקדוק העברית של לשון המגילות", חיבור ראשוני ויחיד עד עתה, שראשיתו בעבודת הדוקטור שלו. נוסח מצומצם שלו, שפורסם באנגלית ב־1986, היה וממשיך להיות נר לרגלי כל העוסקים במגילות, והוא אבן דרך בהבנת העברית של ימי בית שני. בקרוב עומד לראות אור נוסח מורחב של חיבור זה, ובו מתאר פרופ' קימרון באופן ממצה ומזהיר את כל התופעות הלשוניות המזדמנות במגילות ודן בהן ובקשריהן ללהגים אחרים שנהגו בארץ ישראל באותה תקופה. זה חיבור יסוד הבונה בסיס לכל עיון במגילות ובלשונות שהיו מקובלות בארץ ישראל בעת העתיקה. על כל אלה יש להוסיף תרומות חשובות אחרות של קימרון לחקר הלשון, שאחת הבולטות שבהן היא הצעתו המהפכנית להעמיד את דקדוק לשון המקרא על צורות ההפסק, בניגוד למקובל עד היום לראות בהן הארכה של צורות ההקשר, המצויות יותר.

פרופ' ימימה בן מנחם היא פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחית בעל שם עולמי בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. פרופ' בן מנחם נולדה בירושלים בשנת 1946. לאחר לימודים לתואר בוגר במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית המשיכה שם ללימודי מוסמך בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. את הדוקטורט שלה עשתה בן מנחם בהנחיית הילרי פטנם מאוניברסיטת הרווארד, מחשובי הפילוסופים האנליטיים במאה העשרים, ובשיתוף מרק שטיינר מהאוניברסיטה העברית, מהוגי הדעות המובילים בפילוסופיה של הפיזיקה והמתמטיקה. עבודת הדוקטור, שכותרתה "פרדוכסים ואינטואיציות", הוגשה לאוניברסיטה העברית ואושרה ב־1983. זמן קצר לאחר מכן זכתה בן מנחם במלגת אלון התחרותית, מה שהוביל למינוייה באוניברסיטה העברית, בה לימדה עד פרישתה ב־2013.