מדינת ישראל, משרד החינוך
פרסי ישראל
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

רשימת מקבלי פרס ישראל

share
שתפו עמוד:
רשימת מקבלי פרס ישראל

חיפוש חופשי ברשימת הזוכים משנת תש"ס 2000 עד היום

מציג 41-50 מתוך 319 תוצאות
שרה בריטברג־סמל

שרה בריטברג־סמל היא אוצרת, עורכת ומבקרת אמנות שחקרה והציגה את המודרניזם העילי בישראל ואת המגמות שבאו בעקבותיו וכנגדו בשורת תערוכות ומאמרים במסגרת תפקידיה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב (1977–1989), כאוצרת הביתן הישראלי בביאנלה של ונציה (1982, 1997), כעורכת כתב העת "סטודיו" לאמנות בת זמננו (1993–2004), וכאוצרת וכותבת עצמאית בשנים שלאחר מכן. פעילותה ונוכחותה הטביעו חותם עז על התחום.

תחום: אומנות פלסטית – ציור, פיסול, צילום
מירי וחיים ארנטל

בשנת 1973 התחתנו בני הזוג חיים ומירי ארנטל. שנה לאחר הולדת בנם הבכור מנחם הוא אובחן בסרטן מסוג לוקמיה. מנחם נאבק בגבורה בסרטן במשך 14.5 שנה עד שנפטר בערב פסח 1990.

כשישבו אבלים הבינו שהסיפור של מנחם לא נגמר, הוא בעצם רק עכשיו מתחיל. מנחם נתן להם המון בחייו, והעניק להם את ההשראה להעביר את זה הלאה. את מה שלמדו על בשרם, כמשפחה מתמודדת, הם מעבירים עד היום למשפחות שחוות מציאות חיים דומה – להם, ולילדיהם המתמודדים באומץ עם מחלת הסרטן.

תחום: מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
פרופ' אמנון בן־תור

פרופ' אמנון בן־תור נמנה עם השורה הראשונה של הארכאולוגים הישראלים בדורנו. מחקריו, שפורסמו במאמרים ובספרים, זכו למוניטין בינלאומי ורבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל עבור חוקרים בארץ ובעולם.

בראשית דרכו האקדמית זכה אמנון בן־תור להיות תלמידם של כמה מהאבות המייסדים של הארכאולוגיה הישראלית, ובתוכם פרופ' רות עמירן, פרופ' נחמן אביגד ופרופ' יגאל ידין. עבודת הדוקטור שלו על קשרי החוץ של ארץ ישראל באלף השלישי לפנה"ס (תקופת הברונזה הקדומה) הניבה שורה של מאמרים חשובים וכן מונוגרפיה מיוחדת על אודות טביעות חותם מתקופה זו שנתגלו באתרים ברחבי הארץ. מאז, במשך כמעט חמישה עשורים, הוא עוסק בניהול חפירות ארכאולוגיות, בפרסום ממצאים מדעיים, ובהכשרת דורות של תלמידים וחוקרים בשדה ובקמפוס האוניברסיטה העברית. 

תחום: חקר הגאוגרפיה, חקר ידע ארץ ישראל, חקר הארכיאולוגיה
פרופ' דבורה ברנשטיין

דבורה ברנשטיין תרמה במחקריה לערעורן של מוסכמות בחקר החברה הישראלית, והעמידה יחסי כוח, ניצול מעמדי ואי־שוויון מגדרי במוקד החשיבה הסוציולוגית בישראל. ברנשטיין אתגרה את הגישה אשר טענה לקיומה של סולידריות חברתית, מיזוג גלויות, והשלמה בין כל זרועות החברה למען טובת הכלל. למולה היא העמידה גישה הטוענת לקיומם של אינטרסים פוליטיים, מעמדיים ומגדריים סותרים, ולביסוסו של מבנה ריבודי המשעתק יחסי אי־שוויון ושליטה.

תחום: חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה
פרופ' אדריכל דן איתן

פרופסור אדריכל דן איתן הוא ממניחי היסודות לסיפורה של האדריכלות הישראלית. לצד פעילותו בתחומי הבנייה הפרטית והציבורית במשך כשישה עשורים, בולט חלקו הפעיל כאינטלקטואל מחויב המביא את האדריכלות אל תוך התרבות הישראלית המתהווה – בשיח מתמשך עם אוכלוסיות שונות בארץ ובעולם, ובתיווכה אל פניהם הרבים של הכלכלה, התרבות והממסד הישראליים.

תחום: אדריכלות ועיצוב
פרופ' דן יקיר

הקשרים המורכבים בין הביוספרה לבין האטמוספרה הם מרכיבים קריטיים בהבנת תהליכים בתחום מדעי כדור הארץ. פרופ' יקיר השיג בתחום זה מספר פריצות דרך מדעיות בעלות חשיבות עולמית ונחשב לאחד המדענים המובילים בתחום.

ההשפעה הגדולה ביותר של עבודתו המדעית של פרופ' יקיר הינה בפעילותו החלוצית בהקמת תחנת ניטור של גזי חממה בשנת 1995 ותחנת מחקר ייחודית ביער יתיר בשנת 2000. 

תחום: חקר הגאולוגיה, חקר מדעי כדור הארץ, חקר מדעי האטמוספירה
פרופ' אהרן ממן

פרופ' אהרן ממן הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא נשיא החברה לחקר התרבות הערבית יהודית בימי הביניים, ומאז שנת 2009 הוא סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית בירושלים. פרופ' ממן נמנה עם ראשי המדברים בתחומים רבים בחקר העברית ולשונות היהודים. תחומי המחקר שלו מגוונים ועשירים: חקר הלשון העברית וחוכמת הלשון בימי הביניים, לצד חקר לשונות היהודים בכלל ובצפון אפריקה בפרט. בכל מחקריו הוא מתייחד ביכולת נדירה לחדור ולבחון פרטי פרטים, ומהם לפתח תמונה כוללת ומקיפה.

תחום: חקר לשונות היהודים וספרויותיהם, חקר התרבות העממית
נעמי פולני

נעמי היא אומנית יצירתית יוצאת דופן, בעלת רוח חופשית ועצמאית המצטיינת בחיבור בין מילה לצליל, בין צליל לתנועה ולמחווה, ועושה זאת בעדינות ובדייקנות, באמצעים הפשוטים, היעילים והמרשימים ביותר, ומתוך מתן כבוד רב למשמעות הטקסט והמוזיקה, במקצועיות ובהבנה עמוקה לאיכות הנדרשת מהאומנות וממבצעיה. 

בעבודתה הבימתית המתוחכמת נעמי פולני תרמה לתרבות העממית עומק מפוכח והעלתה אותה לדרגת אומנות גבוהה. היא עשתה זאת בכישרון רב, בעידון ובפיקחות עתירת הומור משובח. פולני היא דוגמה ייחודית ונדירה לכך שרק מי שניחנו בטעם מבינים מהו טעם טוב במוזיקה, בשפת התנועה של התיאטרון ובשימוש ברובדי העברית המגוונים. זהו טוב־טעם הנרכש בחינוך, בהשכלה, בניסיון רב ובעבודה קשה – והוא אינו מנת חלקם של אלה שאינם מכירים בחשיבות האומנות בחיי האדם והחברה.

תחום: אומנויות הבמה – תיאטרון ומחול
פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הוא החוקר המובהק של הגניזה הקהירית בדורנו, תלמידו וממשיך דרכו של פרופ' שלמה דב גויטיין, גדול חוקרי הגניזה בדור הקודם.
גילוי הגניזה הקהירית פתח צוהר לחקר ההיסטוריה של יהדות ארצות האסלאם בימי הביניים, והעשיר מאוד את הידיעות עליה. פרופ' פרידמן פיתח יכולת יוצאת דופן לפענוח כתבי היד שהתגלו בגניזה. הוא עוקב אחרי חליפות מכתבים, הלכות, קשרים והשפעות חברתיות ותרבותיות בכל מרחבי העולם המוסלמי של ימי הביניים, מספרד ועד תימן ועד להודו. 

תחום: חקר ההיסטוריה
פרופ' עדי קמחי

פרופ' עדי קמחי, ילידת הארץ, גדלה בעיר תל אביב ולמדה באוניברסיטת תל אביב. משנת 1982 נמנית עם סגל מכון ויצמן למדע. היא מבכירי החוקרים בביולוגיה מולקולרית של התא, חלוצה ומובילה בתחום מוות תאי מתוכנת, Programmed Cell Death. היא פיתחה גישה גנטית הנחשבת לפריצת דרך בזיהוי גנים בעלי תפקידי מפתח בתהליכים ביולוגיים בתא, עוד בטרם גילוי שיטות להשתקת גנים ועריכת הגנום. יישום הגישה הוביל לזיהוי גנים חדשים המבקרים מוות תאי מתוכנת, אותם כינתה DAP genes.

תחום: חקר מדעי החיים