רשימת מקבלי פרס ישראל

עודד גולדרייך תרם תרומות יסודיות וחשובות לתיאוריה של מדעי המחשב במגוון רחב של תחומים הכולל קריפטוגרפיה, סיבוכיות, אקראיות, הוכחות בדיקות מקומית (PCP), קושי של קירובים, והתורה של בדיקת תכונות מדגמית (property testing).
גולדרייך תרם תוצאות משמעותיות, הגדרות בסיסיות פורצות דרך, וכיווני מחקר חדשים במשך למעלה משלושה עשורים. נוסף לתרומותיו המרשימות ויוצאות הדופן קידם את השטחים לעיל באמצעות ספרים ומאמרי סקירה מצוינים שכתב.

פרופ' אברהם בן־צבי הוא מבכירי החוקרים בישראל בתחום היחסים הבינלאומיים. מחקריו עוסקים בעיקר בסוגיות הקשורות ליחסי ארה"ב–ישראל תוך דגש מיוחד על ניתוח שורשיה, התגבשותה והתפתחותה של הברית האמריקנית–ישראלית לאורך השנים. מחקריו הם מכֻווני מדיניות אך במקביל נועדו גם להוסיף ידע ומסגרות חשיבה לציבור הרחב המתעניין בתהליכי עיצוב האסטרטגיה הדיפלומטית־ביטחונית של ישראל. פרופ' בן־צבי כתב ופרסם מספר ניכר של מחקרים פורצי דרך גם בסוגיית ההפתעה האסטרטגית ומקורותיה. מחקריו נשענים על מסד ארכיוני מקיף, הכולל בין השאר את הספריות הנשיאותיות האמריקניות ואת גנזך המדינה בישראל.

בשנת 1990 החל אבישי ברוורמן לכהן כנשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הוא מצא אוניברסיטה במצוקה פיננסית, בה למדו כ־5,600 סטודנטים, ונשמעו קולות שהביעו ספקות באשר ליכולתה להתמודד עם האתגרים המדעיים והאקדמיים של אוניברסיטה, ועל כן הציעו להפוך אותה למכללה.

ב־2006, בתום 16 שנות עשייה של פרופ' ברוורמן, למדו באוניברסיטת בן־גוריון כ־18 אלף סטודנטים. היא הייתה האוניברסיטה המבוקשת ביותר בארץ לתואר ראשון, מתחרה ברמתה עם האוניברסיטאות הגדולות במרכז הארץ, ואף כבשה לה מוניטין בינלאומי בתחומים רבים, ומשמשת דוגמה לשילוב וקירוב בין האקדמיה לבין כל שכבות האוכלוסייה.

בנימין זאב קדר הוא בין החוקרים החשובים של מסעי הצלב בדורנו. חיבוריו פורצי הדרך עיצבו מחדש את השיח המדעי ופתחו אופקים חדשים, שהחשוב שבהם עומד בחזית המחקר ההיסטורי העכשווי – סוגיית המפגש והדיאלוג הבין־תרבותי. קדר בחן באופן שיטתי ומעמיק את סוגיית המרחב התרבותי הבין־דתי, שהתקיים בצילן של מלחמות ושל עימותים אלימים. קדר גם בחן את העמדות שהתגבשו כלפי האסלאם בעולם הנוצרי וניתח את המפגשים בין נוצרים, מוסלמים ויהודים בהיבטים רבים של החיים הימי ביניימיים: בעיר ובכפר, בשדה הקרב, בזירה הכלכלית, בחיי היום־יום, בתודעה ובהגות.

פרופ' רכבי נמנה עם בכירי האונקולוגים בארץ, והתמחה במיוחד בממאירויות אונקולוגיות של ילדים. בתחום זה זכה להכרה בינלאומית רחבה בזכות הצלחתו ליישם גישות אבחון מולקולריות חדשניות לטובת טיפולים רפואיים פורצי דרך. בין שאר פעילויותיו הקים וניהל את המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא ואת מרכז שיבא לחקר הסרטן. לפני שלוש שנים ייסד, ומאז מנהל, את מרכז וואהל לרפואה תרגומית מותאמת אישית, המשתמש ביכולות גנומיות ופרוטאומיות מתקדמות לאבחון הבסיס המולקולרי למגוון מחלות, להתאמת טיפול מושכל לחולי סרטן, למתן ייעוץ גנטי לחולים ולמשפחות ולפיתוח טיפולים חדשניים לסרטן ולמחלות גנטיות.

פרופ' לגנטיקה דני זמיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים הוא מדען בעל מוניטין עולמי בתחום הגנטיקה וההשבחה של צמחים. ייחודיות פועלו היא בשילוב מוצלח בין מחקר אקדמי בסיסי לבין יישום המחקר לקידום החקלאות בפועל בישראל ובעולם.
פרופ' זמיר העמיד דורות של סטודנטים ובתר־דוקטורנטים המאיישים כיום את האוניברסיטאות והחברות העוסקות בהשבחת צמחים בארץ. פעילותו העיקרית של פרופ' זמיר היא בתחום הגנטיקה וההשבחה של צמחים ממשפחת הסולניים, ובמיוחד העגבנייה.

פרופ' ורד נעם נמנית בין ראשי המדברים בחקר הספרות התלמודית. היא קנתה לעצמה שם כקובעת סדר יום מחקרי בשורה של חזיתות בתחום הידע הזה. מעטים הם החוקרים שבעיסוקם האקדמי נגעו במכלול ההיבטים של המחקר הביקורתי בספרות התלמוד כפרופ' נעם: היא היסטוריונית של התקופה, חוקרת של גלגולי הספרות ופילולוגית של הטקסטים, ובכל ההיבטים הללו היא מציגה אות ומופת למחקר מדעי.

פרס ישראל בחקר הכימיה ניתן לפרופ' יוסף קלפטר על תרומותיו פורצות הדרך בדינמיקה של תנועות אנומליות, תנועות שאינן מצייתות לחוקי הדיפוזיה המקובלים. ברבות השנים מתבררת החשיבות העצומה והאוניברסלית של עבודתו שכן ככל ששיטות המדידה מתקדמות יותר, נצפות עוד ועוד מערכות שבהן תהליכי הדיפוזיה ותופעות הנגזרות ממנה, כמו ראקציות ודעיכות, אינן ניתנות לתיאור באמצעות חוקי הדיפוזיה המקובלים כפי שנוסחו על ידי איינשטיין. פרופ' קלפטר פיתח תשתית עיונית לתיאור סטיות אלו, תשתית המאפשרת תיאור ממצה של התופעות האנומליות. ברור היום שהאנומליה היא משמעותית ונפוצה מאוד.

הרב יעקב אריאל משמש קרוב לשישים שנה בתפקידים רבניים מגוונים: רב המושב כפר מימון, רב העיר רמת גן, ראש ישיבה בישיבות בית יהודה וימית, וראש ונשיא מכונים ומוסדות תורניים, בהם מכון התורה והארץ, צוהר ועוד.
הרב אריאל הוא מראשי המנהיגים הרוחניים של הציבור הדתי לאומי – הן בשאלות הלכתיות, הן בשאלות הגותיות, הן בהדרכה ובעצה אינדיווידואלית והן בהנהגה ציבורית.
תרומתו הגדולה של הרב אריאל לספרות התורנית בדורנו היא רבגונית: הלכה ופסיקה, פרשנות, הגות והשקפה, והדרכה רבנית ורוחנית לפרט ולציבור.

בשנת 1981 הקימה נעמי סטוצ'ינר את בית איזי שפירא, מעון יום ראשון מסוגו בארץ ל־16 ילדים עם מוגבלות שכלית קשה. מאז הלכה פעילותו וגדלה לפעילות כלל ארצית ועד להקמת מתחם שלם ברעננה המהווה מודל לחיקוי בעולם כולו. היום פעילות בית איזי שפירא כוללת לא רק מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות, אלא גם פיתוח ומתן שירותי חינוך פורצי דרך, העלאת המודעות הציבורית, שינוי עמדות, פעילות בקרב מקבלי החלטות לשינוי מדיניות, מחקר והכשרה מקצועית ומגוון שירותים נוספים. בתוך פחות מ־40 שנים הפך בית איזי שפירא לְמרכז המשפיע לטובה על חייהם של למעלה מחצי מיליון ישראלים מדי שנה. בהובלתה של נעמי הפך בית איזי שפירא למכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות ולאבן שואבת במגזר השלישי.