רשימת מקבלי פרס ישראל

פרופ' אמריטה רות ברמן מאוניברסיטת תל אביב היא מגדולי הבלשנים וחוקרי השפה העברית החדשה. היא חברת האקדמיה הישראלית למדעים, כלת פרס א.מ.ת לשנת תשע"ג ופרס למחקר ע"ש הומבולדט ממכון מקס פלנק, בעלת תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, חברת כבוד באגודה האמריקנית לבלשנות (LSA) ובאגודה הספרדית לרכישת שפה, ונשיאה לשעבר של האגודה הבין־לאומית לחקר לשון הילדים.

פרופ' שמעון שמיר הוא מהחוקרים המשפיעים ביותר בדור האחרון על חקר ההיסטוריה של המזרח התיכון בישראל. הוא פרץ דרך בלימוד וחקר ההיסטוריה בת זמננו של האזור, בעיצוב סדר היום המחקרי ובבניית מסגרות אקדמיות חדשות לקידום ההוראה והמחקר בתחום זה.

פרופ' אלי קשת נמנה עם בכירי המדענים הישראלים בתחום מדעי החיים, ומחקריו הקנו לו שם של מדען מוביל בקהילה המדעית העולמית. פרופ' קשת תרם תרומות מרכזיות להבנת המנגנונים המבקרים צמיחה של כלי דם חדשים במהלך ההתפתחות העוברית ואת מעורבותם של מנגנונים אלו במחלות כגון מחלת הסרטן ומחלות עיניים הגורמות לעיוורון.

פרופ' אריאלה לבנשטיין מחזיקה בתואר ראשון בסוציולוגיה ומדע המדינה ותעודת גמר בקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית, ובתואר שני במנהל ציבורי ועבודה סוציאלית מאוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1980 קיבלה תואר דוקטור בסוציולוגיה וקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים על עבודת הדוקטורט שלה שעסקה בדפוסי התמודדות של משפחות אסירים במצבי משבר. פרופ' לבנשטיין הצטרפה בשנות ה־70 כמרצה לאוניברסיטת חיפה ופעלה בה עד פרישתה לגמלאות כפרופסור מן המניין. בשנים 2013–2016 שימשה פרופ' לבנשטיין נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

פרופ' בן־עמי שילוני, פרופסור אמריטוס בחוגים ללימודי אסיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, נחשב לאחד מחשובי ההיסטוריונים של יפן המודרנית במאה העשרים.
הישגיו האקדמיים הם יוצאי דופן, מחקריו הוכרו כנכסי צאן ברזל של ההיסטוריוגרפיה של יפן המודרנית, ותרומתו לייסוד לימודי מזרח אסיה בישראל והכרת יפן בארצנו היא בעלת חשיבות עצומה.

פרופ' יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את שלבי ההתהוות של ספרי המקרא, את ההיבטים הספרותיים של המקרא על כל סוגותיו, ואת הפרשנות הפנים־מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. הוא משלב במחקריו עיון בהתהוות הכתובים עם ניתוח ספרותי של היצירה השלמה כצורתה, עם רגישות מיוחדת לקולו של המקרא.

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"א מוענק ליוסף צ'חנובר על תרומתו המשמעותית רבת השנים למדינה במגוון תחומי עשייה בתחום הציבורי, הכלכלי, הביטחוני, המדיני והמשפטי – בשירות הציבורי ומחוצה לו.
צ'חנובר החל את דרכו הציבורית כמנהל המנגנון והיועץ המשפטי במשרד החקלאות של מדינת ישראל הצעירה, שם פעל להתאים את חוקי המנדט הבריטי לשינויים המתחייבים עם הקמת המדינה ובחקיקת חוקים חדשים כמו החוק להגנת הטבע והקמת מנהל מקרקעי ישראל והמועצות לייצור ולשיווק של תוצרת חקלאית.

מיכל בת־אדם היא במאית, תסריטאית ושחקנית פורצת ומפלסת דרך, אשר פועלת למעלה מחמישה עשורים בשדה הקולנוע הישראלי והעולמי. בת־אדם נולדה בשנת 1945 בעפולה. כבר מילדות, חייה נשזרו באומנויות השונות, ועל אף שאביה הצלם נטע בה אהבה עמוקה לצילום, דווקא המוזיקה שיחקה תפקיד מרכזי ומכריע בצעירותה. היא החלה את דרכה כמוזיקאית קלאסית, למדה באקדמיה למוזיקה בתל־אביב והתפרנסה מנגינה בכינור בתיאטרון – שם התעוררה בה התשוקה לשחק. בצעד אמיץ פרשה בת־אדם מהלימודים באקדמיה ונרשמה ללימודים בבית הספר למשחק בית צבי. היא התגלתה ככישרון אדיר ובתום לימודיה החלה להופיע על במות התיאטראות החשובים של ארצנו: הבימה, הקאמרי, החאן ובית לסין, בכולם בלטה כשחקנית מאופקת, מדויקת ורבת עוצמה.

המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית. למרות כתיבתה המיוחדת במינה והחורגת מן הזרמים המרכזיים בספרות העברית, הצליחה זרחי להטביע את חותמה על הספרות ובלב קוראיה. המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים. כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיזית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מחמישים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת.

פרופ' ניצה בן־דב היא פרשנית חדת־עין ורחבת אופקים, המעמיקה לחדור לנבכי היצירה הספרותית ולהעלות ממנה מטמונים. באזמל פסיכולוגי דק ובבקיאות עצומה במקורות ישראל ובספרות המערב היא מגלה סודות ונסתרות בין קפלי היצירה הספרותית המודרנית. בכתיבה צלולה ומושכת, אלגנטית ומשכנעת היא מעבירה לקוראיה את ממצאי "החפירות הארכיאולוגיות" שלה ובכך יוצרת יצירה ספרותית העומדת לעצמה. בעוד ספרים ומאמרים בחקר הספרות לא נקראים על ידי הציבור המשכיל הרחב – מאמריה וספריה של בן־דב מצאו להם שביתה בלב שוחרי הספרות היפה. כישרונה של בן־דב להכניס את הספרות היפה למחזור הדם התרבותי הוא חסר תקדים.