רשימת מקבלי פרס ישראל
חיפוש חופשי ברשימת הזוכים משנת תש"ס 2000 עד היום
אמיר פנואלי, פרופסור מן המניין במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, הוא חוקר מדעי המחשב המתמחה באפיון תוכנות ובאימותן, והוא אחראי להכנסת לוגיקת הזמן (Temporal Logic) למדעי המחשב ולהפצת השימוש בה לתיאור ולאימות מערכות תגובתיות.
עמליה כהנא-כרמון – סופרת, אמנית הסיפור הקצר והנובלה ומחדשת רבת קסם גם ברומן, מסאית, מבקרת, מרצה, מן היוצרים החשובים והבולטים ביותר בספרות העברית החדשה – נולדה ב-1926 בעין חרוד. במלחמת העצמאות שירתה ב"חטיבת הנגב" של הפלמ"ח.
מאיר ויזלטיר – מחשובי המשוררים בישראל, חרג ביצירתו מן ה"קונצנזוס הפואטי של שנות ה-50", ושירתו ביוגרפית ופוליטית והוא עושה שימוש גם בלשון מדוברת ובסלנג. הוא נולד ב-1941 במוסקבה, ולאחר נדודים בימי מלחמת העולם השנייה עלה לארץ עם משפחתו ב-1949.
משה קופפרמן – מן הציירים הבולטים בישראל, עצמאי ומקורי בסגנונו האמנותי, שייחודו בתמציתיות דלת-צבעים – נולד ב-1926 בירוסלב (גליציה) בפולין. ב-1941 הוא גורש עם משפחתו לאוראל וב-1942 לקזחסטאן. ב-1946 חזר לפולין, ועלה לארץ ב-1948 דרך מחנות "שארית הפלטה" בגרמניה, והיה ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. אף שהוא בן ל"דור השואה" ועבר טלטלות רבות, אין הוא מגדיר את עצמו אמן המבטא אותה. יצירותיו מוצגות במוזיאונים בארץ ובעולם.
מיכאל גרוס – פסל וצייר, מן האמנים הבולטים בישראל, דור שישי בארץ – נולד בשנת 1920 בטבריה וגדל על שפת הכינרת, במושבה מגדל, שירת כנוטר ב"משטרת היישובים", והשתתף במלחמת השחרור. גרוס הוא אמן הנוף, האור והצבע המקומיים. יצירתו רבת השנים הוא רב-גונית בנושאיה בטכניקות שלה ובחומריה. יצירותיו מוצגות במוזיאונים בארץ ובעולם ופסליו מוצגים באתרים רבים בארץ.
מיכה בר-עם – צלם, מבכירי הצלמים במדינת ישראל ובעל מוניטין בינלאומים, יוצר ופועל בתחום הצילום בארץ קרוב לחמישים שנה – נולד בברלין בשנת 1930, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1936. שירת בפלמ"ח, ובצה"ל והשתתף במלחמת השחרור ובפריצת הדרך לירושלים. מצלמתו עוקבת אחרי הנעשה ומנציחה דמויות, מצבים ומוקדים של עניין ציבורי. כצלם פעיל וכאוצר תערוכות הוא מסייע להם.
שולמית אלוני – מנהיגת ציבור, לוחמת למען זכויות האדם, משפטנית ומחנכת, מייסדת התנועה לזכויות האזרח ולשלום (ר"ץ), מייסדת המועצה הישראלית לצרכנות, חברת כנסת במשך 27 שנים ושרה בממשלות ישראל – גדלה בתל אביב, שירתה בפלמ"ח ובצה"ל והשתתפה במלחמת השחרור.
אריה קרול – עובד מדינה ואיש ציבור, היה הממונה מטעם משרד ראש הממשלה ובמסגרת המשרד החשאי "נתיב"/"לשכת הקשר" על עידוד הפעילות החשאית בענייני יהדות וציונות בברית המועצות. הוא ממשיך, לאחר פרישתו מהמשרד, לעסוק במסגרות של הקיבוץ הדתי ו"בני עקיבא" העולמי בעידוד העלייה מארצות חבר העמים ובחיזוק הזהות היהודית שם. הוא ממייסדי קיבוץ סעד וחבר בו עד היום ומהפעילים לביסוס ההתיישבות היהודית בנגב.
נולד בשנת 1923 בעיירה חולופיניצ'י באזור מינסק, רוסיה הלבנה, ועלה ארצה בשנת 1935 עם אמו.
שלישיית "הגשש החיוור" – היא להקת הבידור הישראלית הוותיקה והפופולרית ביותר. שלושת חברי הלהקה, גבריאל בנאי (גברי), ישעיהו לוי (שייקה) וישראל פוליאקוב (פולי), התחבבו על הקהל בארץ ואף זכו לשם מחוץ לגבולות ישראל בעשר תכניותיהם ובהופעות אחרות, לרבות סרטי קולנוע, בשל רמתם האמנותית הגבוהה ויכולתם המקצועית מצד אחד ובשל העממיות האותנטית שלהם והנגיעה שהם נוגעים בכל רובדי החברה בישראל מצד שני.
ההוויי הבא לידי ביטוי בתכניות השלישייה הוא חלק מן התרבות הישראלית זה יותר משלושים שנה. הלהקה העשירה את הפולקלור הישראלי בדמויות, במושגים ובמצבים ותרמה לשפה הישראלית המדוברת מטבעות לשון ייחודיות.
אידה פינק היא מחשובי הסופרים הישראלים הכותבים על שואת יהודי אירופה. בסיפוריה המרתקים והאנושיים, המבוססים כולם על אירועים אמיתיים, היא מצליחה לתאר באיפוק ובתמציתיות מצמררת את זוועות ההיסטוריה ואת החיים בצל איום ההשמדה התמידי. ספריה תורגמו לשפות רבות ותרמו להנחלתו של זכר השואה ברחבי העולם.