רשימת מקבלי פרס ישראל
חיפוש חופשי ברשימת הזוכים משנת תש"ס 2000 עד היום
שבתי טבת – עיתונאי, סופר והיסטוריון – מקדיש במשך יותר משלושים שנה את עתותיו לכתיבת ארבעת כרכי קינת דוד המספרים, דרך קורות חייו של דוד בן-גוריון, את תולדות היישוב העברי לקראת הקמת המדינה.
הרב ישראל מאיר לאו – לשעבר הרב הראשי לישראל - הוא דמות מרכזית ומוערכת בחברה הישראלית ובעולם. באישיותו הוא משמש דוגמה לקירוב לבבות בין דתיים לחילונים, בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות ובין הדתות השונות.
אלכס ליבק – מהמובילים בצלמי העיתונות והצילום התיעודי בארץ, בעל מדור שבועי קבוע בעיתון הארץ.
פרופ' יעקב לנדאו – פרופסור מן המניין אמריטוס, מגדולי ההיסטוריונים של המזרח התיכון בדורנו – תרם רבות לחקר ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של המזרח התיכון ולהוראתם. מחקריו עוסקים באידיאולוגיות ובתנועות לאומיות (במצרים ובתורכיה, בעיקר) ופאן-לאומיות (בייחוד בפאן-אסלאם ובפאן-תורכיזם) ובבעיות של מיעוטים שונים (כגון הערבים אזרחי ישראל והקהילות היהודיות במרחב הערבי והתורכי).
אוהד נהרין – רקדן וכוריאוגרף, מנהלה האמנותי של להקת בת-שבע – שינה את פני במת המחול בארץ והעלה את המחול האמנותי בישראל לדרגה גבוהה המוכרת בארץ ובעולם כולו.
ששון סומך – מגדולי החוקרים של הספרות הערבית בדורנו – עוסק במחקריו בספרות הערבית של המאה ה-20 תוך ניתוח של הטמעת אלמנטים ספרותיים מודרניים בשפה הערבית עתיקת הימים ובדיקת האופן שבו היא התמודדה עם השינוי.
שאול פלדמן – נוירולוג קליני וחוקר בעל שם בינלאומי בתחום הנוירופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה – חקר את הקשרים בין מערכת העצבים לבין מערכת ההורמונים של קליפת יותרת-הכליה ואת המנגנונים הקובעים את תופעת הדחק בבני האדם.
ישראל פנקס – הוא משורר ההולך בנתיב יצירתי עצמאי, ושפתו ממזגת מסורת וחידוש. יצירתו ירשה נכסים תרבותיים של העבר והוסיפה להם מקוריות ורעננות.
אולגה קפליוק – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות – עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות – לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה – ובטיפולוגיה שלהן בהשוואה לשפות הכושיטיות של מזרח אפריקה מחד גיסא ולשפות האיראניות מאידך גיסא.
פרופ' בן-עמי שרפשטיין הוא פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. עיקר עיסוקו הפילוסופי הוא סוג של מסע בין תרבויות וחקירה של מכלול העמדות וההשקפות. עבודתו מתחקה אחר מבני העומק של ההגות האנושית על ריבוי פניה.