פרופ' צבי שיפרין

פרופ' מיכל בירן, יו"ר, פרופ' רותם קובנר, חבר, פרופ' מאיר שחר, חבר

פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק (לימודי אסיה) לשנת תשע"ה מוענק לפרופ' צבי שיפרין בזכות הישגיו המדעיים בנושא ההיסטוריה המודרנית של סין ובזכות היותו אבי לימודי מזרח אסיה בישראל.

פרופ' שיפרין, העוסק בהיסטוריה החברתית והאינטלקטואלית של סין המודרנית, הוא אחד החוקרים החשובים בעולם בנושא המהפכה הרפובליקאית של 1911, ששמה קץ לשלטון הקיסרי בן אלפיים השנים בסין. ספריו על חייו ועל פועלו של ד"ר סון יאט-סן, אבי הרפובליקה הסינית ומייסדה של סין המודרנית, הם מחקרים מקוריים ופורצי דרך והם נכסי צאן ברזל של המחקר על התהוותה של סין המודרנית. על ערכו הרב של מחקרו זה תעיד העובדה כי ספרו Sun Yat-sen and the Origins of the Chinese Revolution ("סון יאט-סן ומקורות המהפכה הסינית") זכה בפרס היוקרתי על שם ג'והן קינג פיירבנק מטעם האגודה ההיסטורית האמריקנית. הספר אף נדפס מחדש בברקלי בשנת 2010, ערב יובל המאה למהפכת 1911, ויותר מארבעים שנה לאחר שחובר. עד היום מחקריו של פרופ' שיפרין הם בגדר חומר חובה לכל סטודנט הבא להתמחות בקורות סין בראשית המאה העשרים.

ההוקרה וההערכה שלהן זוכים מחקריו של פרופ' שיפרין מקורן לא רק בחוקרים מן המערב. ספריו ורבים ממאמריו של פרופ' שיפרין תורגמו לסינית ופורסמו הן בסין העממית הן בטייוואן, וזוכים שם להערכה רבה ביותר. יתרה מזו, בשנת 2010 בחרה בו הספרייה הלאומית של סין לאחד ממאה הסינולוגים הגדולים בכל הזמנים. באותה שנה, ערב יובל המאה למהפכת 1911, יצא לאור בבייג'ינג קובץ חדש של תרגומי כל כתביו של פרופ' שיפרין לסינית. במעשים אלו יש משום הצהרה מצד סין על חשיבותם העכשווית של מחקריו, והוקרה מיוחדת במינה למפעל חיים דגול זה של פרופ' שיפרין – הכרה שזכו לה בסין רק חוקרים מערביים בודדים, ואף לא חוקר ישראלי אחד מלבדו.

מעבר להישגו המדעי היוצא דופן, ראוי שיפרין להוקרה ולהערכה בזכות היותו האב המייסד של לימודי מזרח אסיה בישראל, ומי שהניח את היסודות למחקר ולהוראה של התחום כולו במדינת ישראל. כאשר בשנת 1958 החל צבי שיפרין לעסוק בהוראת ההיסטוריה, התרבות והפוליטיקה של אזור מזרח אסיה באוניברסיטה העברית, וגם עשור אחר כך, כאשר הקים שם את החוג הראשון בארץ ובמזרח התיכון כולו ללימודי מזרח אסיה, היו דבריו ופעולותיו בגדר חזון לא מובן. תחום הידע של מזרח אסיה כולה – סין, יפן, קוריאה ומדינות אחרות באזור – היה תחום לא מוכר, שהעיסוק בו נחשב אזוטרי ולא ראוי. היום, למעלה מחמישים שנה מאז אותן התחלות, כאשר אנו עדים להכרה הבין-לאומית הגורפת בחשיבותו של אזור מזרח אסיה ולהכרה בנחיצותם של הלימוד והמחקר בתחום גדול זה, ויותר מכך, כאשר מתבוננים בחוגים ובתכניות שקמו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל על היסודות שהקים פרופ' שיפרין – מתמלא הלב גאווה ותודה. לא זו בלבד שחזונו של פרופ' שיפרין להקים בישראל מחקר והוראה ברמה גבוהה בתחום מזרח אסיה עלה יפה, אלא שתלמידיו ותלמידי תלמידיו הציבו את האוניברסיטאות בישראל בין המרכזים הטובים ביותר לחקר מזרח אסיה בעולם כולו.

תרומתו של פרופ' שיפרין למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, לחברה בישראל ולמדינת ישראל – המקיימת היום קשרים מרובים וענפים עם סין, יפן, קוריאה ושאר מדינות אסיה – ניכרת היום יותר מאי פעם. לולא המומחים שהכשיר פרופ' שיפרין, לולא דאג להביא לכאן את טובי החוקרים ולהקים את החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית, ספק רב אם הייתה מדינת ישראל ערוכה להתמודד עם עלייתו של האזור, עם הצמיחה הכלכלית שחלה בו, ועם החשיבות הבין-לאומית הגדלה של מזרח אסיה בעשרות השנים האחרונות. כיום – כאשר תלמידיו וממשיכי דרכו זוכים אף הם להכרה בין-לאומית איש איש בתחום מחקרו, כאשר אנשי כלכלה וקובעי מדיניות נעזרים במחקר הנערך בארץ בתחום, וכאשר לישראל קשרים משמעותיים עם סין ומזרח אסיה – אין ספק כי בחזונו ובראייתו למרחוק השפיע מעשהו החלוצי ופורץ הדרך של פרופ' שיפרין לא רק על התחום האקדמי אלא על החברה בישראל כולה.

פרופ' צבי שיפרין הוא חוקר דגול, והוא מקור גאווה לאקדמיה הישראלית. הוא מורה מחונן, שבכוח הוראתו הצליח לסחוף אחריו קהלים גדולים ולהביא לתודעתם של מעצבי המדיניות בישראל את חשיבותו של אזור מזרח אסיה. הוא בעל החזון אשר ייסד את חקר התחום במדינת ישראל.

על כל אלה הוא ראוי לקבלת פרס ישראל – ובפעם הראשונה שבה מוענק הפרס בתחום חקר מדעי המזרח הרחוק – אין ראוי ממנו.

צבי שיפרין – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד מחוקרי סין המובילים בעולם. מחקריו שפכו אור חדש על התהליכים שהפכו את סין ממדינה קיסרית ומסורתית לרפובליקה משגשגת, ובראשם התהליכים החברתיים שעמדו בבסיס המהפכה. הוא גם הביוגרף המוביל של סון יאט-סן, אבי הלאומיות הסינית. שיפרין היה חלוץ המחקר של סין בישראל והקים באוניברסיטה העברית את החוג הראשון בארץ ללימודי מזרח אסיה. הוא מרצה נערץ, ורבים מתלמידיו היו למומחים לסין, בעלי תפקידים בכירים באקדמיה בישראל ומחוצה לה, במודיעין, בשירות החוץ ובעסקים.

פרופ' צבי שיפרין מתגורר בכפר סבא, נשוי לרות, והם הורים למאירה וליעל. יש להם שני נכדים – אסף וקרן, ושני נינים – זיווה ואלי.

"לסין יש תרבות עשירה והיסטוריה מרתקת, ואפשר להקדיש את כל החיים ללימודה", אומר פרופ' צבי שיפרין, מחשובי הסינולוגים בארץ ובעולם. "יש לה כיום חשיבות רבה בתחומים העסקיים, המדיניים והביטחוניים, אבל קודם כול – זו תרבות מעניינת מאוד".

צבי (הרולד) שיפרין נולד ב-1922 ברוצס'טר, ניו-יורק, בנם של מהגרים מליטא ובלארוס (של ימינו). בסיום התיכון פנה ללימודי רפואה בעקבות אחיו. ואולם מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו. הוא גויס לצבא האמריקני ובטרם הוצב לשירות באוקיינוס השקט, נשלח לקורס ללימוד סינית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, לצורכי המודיעין הצבאי.