פרופ' צבי חשין

תפקידים אקדמיים בארץ

1957–1959 מרצה ומרצה בכיר, המחלקה למכניקה, הטכניון, חיפה
1971–1973 פרופסור במחלקה להנדסת חומרים, הטכניון, חיפה
1973– פרופסור במחלקה למכניקה, חומרים ומבנים, אוניברסיטת תל אביב (מ-1997 פרופ' אמריטוס)
1973–1977 ו-1979–1981 ראש המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים, אוניברסיטת תל אביב

תפקידים אקדמיים בחו"ל 

1959–1960 חוקר אורח, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
1960–1971 פרופסור בבית הספר להנדסה מכנית, אוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית
1977–1979 פרופסור אורח, המחלקה להנדסת חומרים, אוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית
1989–1992 פרופסור אורח, המחלקה להנדסה מכנית, אוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית
1992, 1997 פרופסור אורח, ביה"ס הפוליטכני, פלזו, צרפת
1994 פרופסור אורח, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארצות הברית
1996 פרופסור אורח, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה

כמו כן נשא עשרות הרצאות בכנסים מקצועיים בכל רחבי העולם.

חוזי מחקר

1961–1964, 1978–1982 ו-1989–1992 מחלקת המחקר של הצי האמריקני
1964–1971 מחלקת המחקר, צבא ארצות הברית
1968–1970 סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א)
1971–1976, 1982–1987 ו-1989–1996 מחלקת המחקר המדעי, חיל האוויר האמריקני

תפקידים אחרים

1976–1993 נשיא החברה הישראלית למכניקה תיאורטית ויישומית
1976–1995 חבר האספה הכללית של האיגוד הבין-לאומי למכניקה תיאורטית ויישומית
1988–1996 חבר בוועדת הקונגרס של האיגוד הבין-לאומי למכניקה תיאורטית ויישומית

כמו כן ניהל כינוסים מקצועיים רבים בישראל ובחוץ לארץ, והיה חבר במערכות של כתבי עת מקצועיים מן השורה הראשונה.

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1972 פרס לנדאו, ישראל
1980–1999 מופקד הקתדרה ע"ש נתן קמינגס למכניקת מוצקים
1984 מדליה על הצטיינות בחומרים מרוכבים, אוניברסיטת דלאוור, ארה"ב. אחד מארבעה חוקרים שהמדליה נקראת על שמם ונושאת את דיוקנם
1989 עיטור מדעי ההנדסה, החברה האמריקנית למדעי ההנדסה
1994 תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בריסל, בלגיה
1998 זוכה המושב לחבר זר, האקדמיה הלאומית להנדסה, ארצות הברית
2000 מאמרו על ההתנהגות האלסטית של חומרים (ר' להלן) משנת 1963 נבחר בוועידת האיגוד העולמי למכניקה לאחד מ-100 המאמרים החשובים בתחום במאה ה-20

לאחר שחרורו מהצבא חשב חשין ללמוד מתמטיקה ופיזיקה, אך אביו שכנע אותו לפנות להנדסה בנימוק שבמקצוע זה יוכל להתפרנס טוב יותר. בסיום הלימודים עבד כמה חודשים בחברה אזרחית, ואז החליט לחזור לאהבתו הישנה – המדע - וחזר לטכניון ללימודי התואר השני. "הפרופ' מרקוס ריינר הציע לי לפתח עבודה של איינשטיין, שחישב צמיגות של תרחיפים, ולהסב את השיטה הזאת לחישוב אלסטיות של מוצקים מרוכבים", הוא מספר. "לקח לי ארבעה חודשים להבין את המאמר של איינשטיין וחודש לפתור את הבעיה עצמה".

עם קבלת התואר מוסמך החליט חשין להתרחק מתחום החומרים ולשוב להנדסה אזרחית. בעבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת סורבון בפריז פיתח בתוך שנתיים שיטות לחיזוק גשרים. לאחר קבלת התואר שב לטכניון וקודם במהירות לדרגת מרצה בכיר. כעבור שנתיים יצא לאוניברסיטת הרווארד היוקרתית, ושם חזר לעסוק בחומרים מרוכבים. במחקרו בהרווארד פיתח חשין מודל מתמטי לחישוב תכונות פיזיקליות של חומרים מרוכבים. בזכות הישגיו הוצעה לו משרת פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה, ושם התחיל לשתף פעולה עם שמואל שטריקמן, חברו ללימודים בטכניון. עבודתם המשותפת על חישוב אלסטיות של חומרים מרוכבים נחשבת לאחת מפריצות הדרך בתחום וצוטטה בספרות המקצועית כ-1,500 פעמים ונבחרה לאחת מ-100 העבודות החשובות במאה ה-20 במכניקה.

בסוף שנות ה-60 שב חשין ארצה. תחילה עבד בטכניון, ועד מהרה נענה להצעה לכונן מחלקה חדשה בפקולטה להנדסה שאך הוקמה באוניברסיטת תל-אביב. הוא הקים את המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים וניהל אותה בשנותיה הראשונות. לאחר שהעביר את שרביט הניהול של המחלקה המשיך לחקור וללמד בה – לסירוגין עם תקופות עבודה בארצות הברית - עד צאתו לגמלאות ב-1997. הוא העמיד תלמידים רבים, וכמה מהם הלכו בעקבותיו והגיעו לעמדות בכירות באקדמיה ובתעשייה.

גם לאחר פרישתו, ועד היום, הפרופ' חשין ממשיך בעבודתו המחקרית הענפה. תחומי המחקר הראשיים שלו הם מכניקה של מוצקים, חומרים הטרוגניים, מכניקה של התעייפות חומרים ובעיקר חומרים מרוכבים. 

"חומרים מרוכבים הם שילוב הנדסי של חומר קל, כמו פלסטיק או מתכת, עם חומר אחר, למשל סיבי פחמן דקיקים", מסביר חשין. "התוצאה המתקבלת היא חומר קל מאוד, קשיח מאוד וחזק מאוד". בזכות התכונות האלו הם משמשים מרכיב מפתח בבניית כלי טיס ותעופת חלל (טילים, לוויינים וחלליות) וכלי שיט מיוחדים. בשל עלותם הגבוהה של כלים אלה היו חלוצי השימוש בהם בעיקר גופים צבאיים. "כשהתחלתי לעסוק בתחום הזה היו חומרים מרוכבים בעיקר עניין תיאורטי", אומר חשין. "אחר-כך הם הפכו בהדרגה לחומרים הנדסיים מן המעלה הראשונה. ככל שמייצרים אותם יותר עלויות הייצור פוחתות, וכך מתרחבים תחומי השימוש בהם. היום הם משמשים גם  בהנדסה אזרחית, ואפילו בייצור אבזרי ספורט קלים וחזקים יותר".

כאחד המומחים הבכירים בעולם בתחום החומרים המרוכבים הרבה הפרופ' חשין לחקור בעבור כוחות הצבא האמריקניים, ובראשם הצי וחיל האוויר. הוא גם עבד בשירות סוכנות החלל נאס"א. חשין שימש יועץ לחברות רבות ברחבי העולם. בישראל הוא תרם מן הידע שלו בין השאר לפיתוח מטוס ה"לביא", וכן יעץ לרשות לפיתוח אמצעי לחימה – רפא"ל.

מחקריו האקדמיים והיישומיים של הפרופ' חשין זכו להכרה בין-לאומית רחבה. הוא נשא הרצאות בכנסים מדעיים ומקצועיים בכל רחבי העולם, וארגן בעצמו כינוסים רבים. הוא גם קיבל פרסים ואותות הוקרה רבים על פועלו. אחד מהם הוא המדליה על מצוינות בחקר חומרים מרוכבים מטעם אוניברסיטת דלאוור שבארצות הברית, שהונפקה בפעם הראשונה ב-1984 ונושאת את שמם של חשין ושל שלושה מדענים מצטיינים אחרים ואת דיוקניהם.