חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"א בתחום מוזיקה ומוזיקולוגיה.
צבי אבני – פרופסור אמריטוס באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שיצירותיו, מעשה ידי אמן, מספרות בשפת הצלילים את מורשת העבר ואת תרבותו של העם בחמישים השנים האחרונות – נולד בסאארבריקן שבגרמניה בשנת 1927, ועלה לארץ בשנת 1935.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
שופטים: פרופ' מנדי רודן - יו"ר, פרופ' פנינה זלצמן, מר רם עברון, פרופ' מרק קופיטמן
המלחין צבי אבני הוא מהדמויות הבולטות ומהמלחינים המשפיעים בחיי המוזיקה של ישראל במחציתה השנייה של המאה העשרים.
המוזיקה של צבי אבני היא סיפורה בשפת הצלילים של התרבות המתהווה בארץ-ישראל, ושזורים בה, מעשה ידי אמן, מורשת העבר ותמרורי הדרך שהעם בישראל עבר בחמישים השנים האחרונות. יצירותיו הרבות הן ציוני דרך בתולדות המוזיקה האמנותית בארץ.
קשר אמיץ קושר את יצירותיו של צבי אבני לתנ"ך. יצירתו "מזמורי תהלים" למקהלה מעורבת (1965) הייתה הראשונה בשורה ארוכה של יצירות שהתבססו על פרקי תהלים או שאבו את השראתן מהם. מאז חיבורה נחשבת יצירה מרגשת ומרשימה זו לאחד מנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית, והיא מושרת ומוקלטת עד היום בפי מקהלות בישראל ומקהלות יהודיות ולא-יהודיות ברחבי תבל.
פרופ' אבני נחשב לאחר מחלוצי המוזיקה האלקטרונית בישראל. הוא הקים את המעבדה למוסיקה אלקטרונית באקדמיה למוזיקה בירושלים, עמד בראשה יותר מעשרים שנה והעמיד דורות של תלמידים בתחום זה.
ההוויה הרוחנית של פרופ' אבני כיהודי וכישראלי מתבטאת במכלול רחב של נושאים המעסיקים אותו ביצירותיו עד היום, החל בתנ"ך, דרך שירתם של משוררים ישראלים וציוריהם של ציירים, וכלה בחוויותיו הקשות בשואה ובעקבותיה, שעליהן ביסס את יצירתו המרגשת "אם זהו אדם".
צבי אבני כתב יצירות ובהן מוזיקה תזמורתית, מוזיקה קאמרית, מוזיקה קולית ומקהלתית, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה לילדים וכן מוזיקה לבלט, לתיאטרון, לסרטים אמנותיים ולתסכיתי רדיו. יצירות אלה בוצעו ומוסיפות להתבצע ברחבי העולם בידי סולנים, קבוצות קאמריות, מקהלות ותזמורות. רבות מיצירותיו מופיעות על גבי תקליטים ותקליטורים.
תרומתו החשובה של צבי אבני היא בראש ובראשונה כמלחין וכיוצר החי בתוך עמו ומבטא את רוח המקום והתקופה, אך גם כמורה, כמחנך וכאיש ציבור תרומתו היא ללא גבולות. ביצירותיו - בין אם זו מוזיקה דרמטית או לירית, הומוריסטית או פארודית - ניכרת תמיד "משיחת המכחול" האישית המיוחדת לו, ובולטים בה עמקות ההבעה וכושר הביטוי העז, הישיר, הקולח, המרגש והמרתק. אבני הציב לעצמו רף גבוה, ויצירותיו הן דוגמה להלחנה באיכויותיהן ובתוכניהן המוזיקליים והרוחניים. בכל שלבי התפתחותו כאמן צבי אבני שומר על כנות ועל יושר אמנותי, ויצירותיו, גם אם הן תובעניות לעתים, מעניקות למאזיניהן חוויה רוחנית אמיתית.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את המלחין פרופ' צבי אבני ראוי לקבל את פרס ישראל בתחום המוזיקה לשנת תשס"א.
קורות חיים
צבי אבני – פרופסור אמריטוס באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שיצירותיו, מעשה ידי אמן, מספרות בשפת הצלילים את מורשת העבר ואת תרבותו של העם בחמישים השנים האחרונות – נולד בסאארבריקן שבגרמניה בשנת 1927, ועלה לארץ בשנת 1935.
צבי אבני נשוי לחנה ידור-אבני, עיתונאית ומתרגמת, ולבני הזוג בת ובן.
לימודים והשתלמויות
1954–1958 לימודים באקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב
1962–1964 השתלמות במוזיקה אלקטרונית ובספרות המוזיקה באוניברסיטת קולומביה בארה"ב
1963 סמינר קיץ לקומפוזיציה אצל אהרן קופלנד ולוקאס פוס בטנגלווד בארה"ב
תפקידים אקדמיים בארץ
1958–1961 ניהול הקונסרבטוריון העירוני בלוד
1971 הקמת המעבדה למוזיקה אלקטרונית באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים וניהולה עד לפרישתו לגמלאות
1974 מלחין-מרצה אורח בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן
1976 פרופסור מן המניין באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים ולסירוגין ראש החוג לתיאוריה ולקומפוזיציה וממלא מקום של ראש האקדמיה
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1993–1995 פרופ' אורח באוניברסיטת נורת' איסטרן בבוסטון ובקווינס קולג' בניו יורק
תפקידים אחרים
1961–1976 מנהל הספרייה המרכזית למוזיקה בישראל, "אמל"י"
1978–1980 יו"ר איגוד הקומפוזיטורים בישראל
1980 יו"ר הוועדה המארגנת של "ימי המוזיקה הבינלאומיים" בישראל
1984–1988 יו"ר המדור למוזיקה במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות
1989 ו-1992 יו"ר חבר השופטים של התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין
1992– יו"ר הנהלת הנוער המוזיקלי בישראל
פרסים
1965 פרס מיוחד מטעם מקהלת "רינת" על יצירתו "על מלאת" למקהלה א-קאפלה ולמילים של אברהם שלונסקי
1966 פרס אקו"ם על יצירתו "הרהורים על דרמה" לתזמורת קאמרית
1969 פרס ליברסון על הרביעייה מס' 2 לכלי קשת, "ממעמקים"
1973 פרס אנגל על היצירה "דימויים ליום חג" לתזמורת סימפונית
1979 פרס אקו"ם לפרסום יצירה על סונטה מס' 2 לפסנתר, "אפיטף"
1990 פרס קיסטרמאייר, שהוענק לפרופ' אבני מטעם אגודת הידידות ישראל-גרמניה
1998 פרס ראש הממשלה על מפעל חיים מטעם השופטים
1998 פרס האמנות של מדינת הסאאר בגרמניה על מפעל חיים במוזיקה
יצירות מוסיקליות
פרופ' צבי אבני כתב למעלה ממאה יצירות מוזיקה. יצירותיו כוללות מוזיקה תזמורתית, מוזיקה קאמרית להרכבים שונים, מוזיקה קולית ומקהלתית, מוזיקה אלקטרונית וכן מוזיקה לבלט, לתיאטרון, לסרטים אמנותיים, לתסכיתי רדיו ועוד. בין יצירותיו החשובות:
1962 "תפילה" לכלי קשת
1965 "מזמורי תהלים" למקהלה
1965 "הרהורים על דרמה" לתזמורת קאמרית
1968 "חמש פנטומימות" לשמונה נגנים
1978 סונטה לפסנתר מס' 2, "אפיטף"
1980 "מוזיקה תכניתית 1980" לתזמורת סימפונית
1985 "מטמורפוזות על כורל של באך" לתזמורת סימפונית
1990 "חזיונות מדבר" – סימפוניה בשלושה פרקים
1998 "אם זהו אדם" – לסופרן ולתזמורת, לטקסטים של פרימו לוי
1999 "ספינת השעות" – ארבעה רישומים לתזמורת סימפונית בעקבות ציורים של מדרכי ארדון
מפעל חיים
"משיכתי למוזיקה ניכרה כבר בראשית ימי נעוריי, אך ידי לא השיגה ללמוד נגינה או לרכוש השכלה מוזיקלית כשלהי. את רעבוני למוזיקה השבעתי בלימוד עצמי של נגינה בחלילית, במנדולינה ובהרמוניקה שקיבלתי מאמי בהגיעי למצוות. בעזרת כלים אלה הלחנתי את מנגינותיי הראשונות. מאחר שלא ידעתי את כתב התווים, רשמתי את מנגינותיי בסימנים שהמצאתי בעצמי. רק כשמלאו לי 16 שנים, ב-1943, התחלתי בלימוד נגינה בפסנתר בצורה מסודרת, בלא שהיה ברשותי פסנתר לצורך אימונים. כשהגעתי לגיל 18 וקיבלתי פיצויים על חטיפת אבי, זכיתי לפסנתר משלי". זאת הייתה הראשית המוזיקלית של פרופ' אבני.
צבי אבני נולד ב-1927 בעיר סאארבריקן שבגרמניה. ב-1935 עלה עם הוריו, רבקה ושמואל שטיינקה, לחיפה. צבי השתלב בבית הספר "אליאנס", ואביו מצא את פרנסתו כנהג משאית שהובילה תוצרת חקלאית. בימי המאורעות, באוקטובר 1938, הותקפה שיירת משאיות ליד אכזיב. האב, שמואל שטיינקה, נחטף, וגורלו לא נודע עד היום. צבי, אז ילד בן 11, ואמו נותרו ללא מפרנס וללא קרובי משפחה בארץ. האם נאלצה לצאת לעבודה כפועלת ניקיון ולאחר מכן כפועלת בבית החרושת "אתא". בהיותו בן 14 עזב צבי את ספסל הלימודים ויצא לסייע בעול הפרנסה כשוליה בבית מלאכה לתיקון מוני מים. את השכלתו רכש מקריאה ומהשתתפות בפעולות של תנועת "הנוער העובד". בשנת 1949 נשא לאישה את פנינה לבית גרודנאי, ובדצמבר 1951 התגייס לצה"ל, ובאותו זמן למד את יסודות המוזיקה אצל יונל פטין, פרנק פלג, אבל ארליך ופאול בן חיים. ב-1954 החל את לימודיו באקדמיה למוזיקה בתל אביב, ובמקביל שימש מורה למוזיקה בבתי ספר. בתקופה זו כתב את יצירותיו הראשונות, בהן קפריצ'יו לפסנתר ו"שלושה שירי לילה זעירים" לטקסטים של לאה גולדברג. אף שסיים את לימודיו באקדמיה (בהדרכת מרדכי סתר) ב-1958 לא קיבל את תעודת הגמר, משום שלא הייתה בידו תעודת בגרות. רק ב-1961, כאשר היה כבר מנהל הקונסרבטוריון העירוני בלוד, עמד בבחינות הבגרות וקיבל דיפלומה מטעם האקדמיה.
ב-1961 התמנה פרופ' אבני למנהל הספרייה המרכזית למוזיקה בישראל, אמל"י, בתל אביב. באותה שנה זכה בפרס הראשון בפסטיבל הזמר על שירו "שָׂאֵנִי במחול" למילים של רעייתו פנינה. יצירותיו הידועות יותר מאותם ימים הן סונטה מס' 1 לפסנתר ו"תפילה" לכלי קשת. ב-1962 יצא להשתלם בארה"ב. השהות בארה"ב והמפגש עם זרמים חדישים במוזיקה חוללו מפנה בסגנון כתיבתו ובכלי הביטוי שלו. ב-1965 כתב את "מזמורי תהלים" למקהלה א-קאפלה, מן הידועות ביצירותיו, וכן את יצירתו התזמורתית "הרהורים על דרמה", שציינה את המפנה בסגנון כתיבתו.
בשנת 1964 שב צבי אבני לנהל את הספרייה המרכזית למוזיקה, וב-1971 הצטרף לסגל המורים של האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים, והיה שם מנהל המעבדה למוזיקה אלקטרונית ומורה לתיאוריה ולקומפוזיציה. במאי 1973 נפטרה רעייתו פנינה ממחלה קשה. ב-1976 הוענק לו תואר פרופסור מטעם האקדמיה, ומאז שימש לסירוגין ראש המחלקה לתיאוריה ולקומפוזיציה, והיה גם ממלא מקום ראש האקדמיה. ב-1979 נשא לאישה את העיתונאית חנה ידור. באותה תקופה השלים את הסונטה לפסנתר מס' 2, "אפיטף", בהשראת סיפור של ר' נחמן מברסלב, ולאחר מכן כתב את היצירה הסימפונית "מוזיקה תכניתית 1980".
כמחווה אמריקנית ליום העצמאות ה-40 של ישראל נבחר אבני להתארח וליצור במושבת האמנים בסוויט בראייר שבמדינת וירג'יניה. ב-1990 השלים את כתיבתה של הסימפוניה "חזיונות מדבר" בהזמנת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנים 1993-1995 שהה אבני עם משפחתו בשבתון בארה"ב. ב-1998 התבשר כי ממשלתה של מדינת הסאאר בגרמניה החליטה להעניק לו את פרס התרבות היוקרתי המוענק למוזיקאי פעם בשש שנים.
"כיום, לאחר שפרשתי לגמלאות מן האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, אני מוסיף ללמד במוסד זה ואת יתר זמני אני מקדיש להלחנה, להרצאות בארץ ובחו"ל ולפעילות ציבורית. בעשור האחרון אני מוזמן להיות נוכח בביצוע יצירותיי במקומות שונים בעולם. בין החשובות שבהן, שביצועי הבכורה שלהן היו בחו"ל בשנים האחרונות: 'אם זהו אדם' יצירה לסופרן ולתזמורת סימפונית לטקסטים של פרימו לוי; 'ספינת השעות' יצירה סימפונית בהשראת ציורים של מרדכי ארדון; 'א-פרופו קליי' יצירה למקהלה ולקבוצת כלים לפי ציורים של פאול קליי שהשמעת הבכורה שלה הייתה בתערוכה העולמית 'אקספו 2000' בהנובר".