חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבלת פרס ישראל לשנת תשפ"ג בתחום חקר החינוך.
פרופסור זמירה מברך היא חוקרת פורצת דרך, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא־קוגניטיביים וקידום החינוך המתמטי. פרופ' מברך פיתחה וחקרה שיטות הוראה חדשניות לשיפור ההישגים הלימודיים של כלל הלומדים, ובעיקר של תלמידים מהפריפריה ומרקע סוציו־אקונומי מגוון. השילוב בין מחקר פורץ דרך ובין הטמעתו בשדה החינוכי, ותרומה משמעותית לעשייה בשדה החינוך בישראל בפרט ולחברה הישראלית ככלל, מאפיינים את פועלה ותרומתה של פרופ' מברך לאורך כחמישה עשורים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
השופטים: פרופ' עדינה שמיר – יושבת ראש, פרופ' ציפי הורוביץ קראוס, פרופ' אדם ניר, פרופ' אודרי רקח
פרופסור זמירה מברך היא חוקרת פורצת דרך, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא־קוגניטיביים וקידום החינוך המתמטי. פרופ' מברך פיתחה וחקרה שיטות הוראה חדשניות לשיפור ההישגים הלימודיים של כלל הלומדים, ובעיקר של תלמידים מהפריפריה ומרקע סוציו־אקונומי מגוון. השילוב בין מחקר פורץ דרך ובין הטמעתו בשדה החינוכי, ותרומה משמעותית לעשייה בשדה החינוך בישראל בפרט ולחברה הישראלית ככלל, מאפיינים את פועלה ותרומתה של פרופ' מברך לאורך כחמישה עשורים.
כבר בשנות ה־90 המוקדמות החלה לחקור מהם אותם תהליכי־העל המכַוונים פתרון בעיות מתמטיות מורכבות, ומה האופן שבו הם מיושמים הלכה למעשה על ידי לומדים בעלי כישורים מגוונים. מתוך הכרה בהבנת חשיבותם של תהליכי־העל, פיתחה פרופ' מברך פדגוגיה גנרית־ייחודית המכוונת את התלמידים באופן מפורש לחשוב על החשיבה שלהם ולכוון אותה לפעולה, באופן מודע. ממצאי המחקר של פרופ' מברך היוו פלטפורמה לפיתוח שיטות פדגוגיות המכוונות את התלמידים "לחשוב על החשיבה" בתהליך הלמידה בכלל ובלימודי המתמטיקה בפרט. שיטת הלימוד המתמטי שפיתחה מיושמת כיום בבתי ספר רבים בארץ ובעולם.
ממצאי מחקר שונים בתחום החינוך המתמטי מצביעים על כך שהפדגוגיה שפיתחה מקדמת תלמידים עם צרכים מגוונים ומסייעת בצמצום הפערים בין תלמידים מתקשים ושאינם מתקשים בשדה החינוכי. מחקריה, שהתמקדו בתחילה בתחום המתמטיקה, הורחבו במהלך השנים לתחומי המדעים והטכנולוגיה ולסביבות תקשוב סינכרוניות ואסינכרוניות. הפדגוגיה הייחודית שפיתחה הותאמה גם לתחומים רגשיים־חברתיים ובכך הטביעה את השפעתה לא רק בתחומים הקוגנטיביים של הלמידה אלא גם בתחומים הרגשיים התומכים בה.
המחקר והשיטות שפיתחה פרופ' מברך זכו לתהודה בין־לאומית והם זכו לראות אור על במות רבות ברחבי העולם. היא פרסמה את הממצאים של מחקריה בעשרות מאמרים ובספרים רבים אשר צוטטו מעל 6,000 פעמים. כמו כן, היא הדריכה תלמידים רבים והעמידה דור המשך הכולל חוקרים באקדמיה ובעלי תפקידים בכירים במערכת החינוך הממשיכים את דרכה. נוסף על אלה, יש בפעילותה תרומה משמעותית לקידום הכשרת המורים, חשיפת סטודנטים וסטודנטיות למגוון שיטות הוראה מבוססות מחקר, ותרומה לחקר הפיתוח המקצועי של המורים במכללות בישראל, כך שהשפעתה על מערכת החינוך הישראלית באה לידי ביטוי במגוון מישורים גם בימים אלה.
לצד תרומתה למחקר, פרופ' מברך מילאה מגוון תפקידים ציבוריים בכירים במערכת החינוך ובאקדמיה. בין התפקידים הבולטים שמילאה ניתן לציין את היותה המדענית הראשית של משרד החינוך, יושבת ראש אקדמית של הוועדה הלאומית לטיפוח תלמידים מחוננים, ראשת בית הספר לחינוך ודיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר־אילן ונשיאת מכללת דוד ילין. בתפקידים אלה, לפרופ' מברך הייתה השפעה על עיצוב מערכת החינוך בישראל, וכן על ייצוגה של המערכת הישראלית במחקרים בינלאומיים (PISA ו־(TIMSS.
פרופ' מברך הטביעה וממשיכה להטביע חותם מרכזי בקידום החינוך ובהכשרת דור העתיד של המחנכים ואנשי המחקר בתחום מרכזי זה בחיי החברה הישראלית. היא ממשיכה לעסוק במחקר גם בשנים האחרונות, ומחקריה, שזכו למימון בין היתר על ידי המועצה הלאומית למדעים ועל ידי משרד החינוך, מתמקדים בשימוש במודלים המיועדים לאפשר הקניה של מיומנויות המאה ה־21 ללומדים במערכת החינוך. גם בימים אלה פרופ' מברך אינה שוקטת על שמריה והיא פעילה בהפצת הפדגוגיות המטא־קוגנטביות שפיתחה בארץ, במסגרת פרויקטים בין־לאומיים המתמקדים בקידום של תלמידים ממשפחות מוחלשות בצ'ילה, ובהכשרת מורים באיים הקריביים.
על כל אלה מצאה הוועדה את פרופ' זמירה מברך ראויה לקבל את פרס ישראל בחקר החינוך לשנת תשפ"ג.
קורות חיים
פרופ' זמירה מברך נשואה לפרופ' משה מברך והם מתגוררים בירושלים. הם הורים לשלוש בנות וסבים לנכדים ונינים.
לימודים
1970 תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה, חינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים
1979 תואר שני בחינוך, אוניברסיטת בר־אילן
1980 תואר דוקטור במדידות, הערכה וניתוחים סטטיסטיים בחינוך, אוניברסיטת שיקגו
הוראה במערכת החינוך
1967–1977 מורה למתמטיקה
1975–1977 סגנית מנהל תיכון דתי, רחובות
תפקידים אקדמיים באוניברסיטת בר־אילן
1980–2014 מרצה, ממדריך־דוקטור עד פרופ' מן המניין, וראשת יחידות באוניברסיטת בר־אילן
2001–2003, 2007–2010 ראשת בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר־אילן
2004–2006 סגנית הרקטור, אוניברסיטת בר־אילן
2007– ראש אקדמי של מרכז "דע גן" לחינוך מתמטי, מדעי, הנדסי וטכנולוגי בחינוך הקדם יסודי
2010–2014 דיקנית הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר־אילן
תפקידים אקדמיים בארץ ובחו"ל
1978–1980 חוקרת ראשית במחלקה למחקר והערכה, משרד החינוך, שיקגו
1985–1986 חוקרת אורחת באוניברסיטת אדמונטון, קנדה
1990 חוקרת אורחת במכון מקס פלנק, מינכן, גרמניה
1997–2001 מדענית ראשית, משרד החינוך
2006–2009 יו"ר קבוצת המחקר מטא־קוגניציה, EARLI, הארגון האירופי למחקר ולמידה בחינוך
2006–2014 ראש אקדמי באגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, משרד החינוך
2014–2018 נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
2016–2019 מומחית ויועצת מדעית בפרויקט לקידום חשיבה יצתירתית וביקורתית ב־OECD
2020– קידום לימודי מתמטיקה ושפה דרך השבחה ומודל הוליסטי רב־ערוצי, צ'ילה
2022– הכשרת מורים על בסיס השבחה ומודל הוליסטי רב־ערוצי, האיים הקריביים
לאורך השנים: חברה בוועדות רבות בנושאי חינוך וחקר החינוך בארץ ובעולם, חברת מערכת בכתבי־עת מקצועיים
פרסים והוקרות
1977 קרן הנדיב, אוניברסיטת בר־אילן
1978, 1979, 1980 פרסי הצטיינות בלימודים, אוניברסיטת שיקגו
2004 פרס לנדאו על הצטיינות מדעית בחקר החינוך
מפעל חיים
זמירה מברך נולדה בחיפה בשנת 1946 להוריה גניה־אילה והרב נחום ניר. היא למדה בבית הספר היסודי הממלכתי־דתי "עציון" ובבית הספר הריאלי העברי בחיפה. במסגרת השירות הלאומי הייתה מורה בבית ספר בשיכון ד' בטבריה, שבו למדו תלמידים ממשפחות קשות יום. "זו הייתה שכונת מצוקה קשה מאוד", נזכרת מברך. "אז הבנתי את החשיבות בפיתוח שיטות הוראה שייתנו לילדים כלים לצאת מהעוני הקשה שנולדו לתוכו". בשנת 1966 נישאה למשה מברך, לימים פרופ' באוניברסיטת תל אביב, וברבות השנים נולדו שלוש בנותיהם – מוריה, גפן ומעיין.
"בתואר הראשון באוניברסיטה העברית בחרתי ללמוד מתמטיקה, פיזיקה וחינוך, כי אלו היו התכנים שעניינו אותי", אומרת מברך ומדגישה: "בגלל חשיבות החינוך שילבתי אותו בלימודיי". תואר שני בחינוך למדה באוניברסיטת בר־אילן. במקביל ללימודיה שימשה מברך מורה בכל שכבות החינוך, מגיל יסודי ועד לחטיבה העליונה.
בשנת 1977 החלה בלימודי התואר השלישי באוניברסיטת שיקגו במסלול מדידות, הערכה וניתוחים סטטיסטיים בחינוך. "כתבתי את הדוקטורט אצל ה'גורו' של תחום החינוך, פרופ' בנג'מין בלום, מחבר הטקסונומיה לחינוך שזכתה לפופולריות עצומה", היא מסבירה. את פרופ' בלום היא זוכרת כמנחה מעולה ומציינת את הראייה הכוללת שלו לצד ההקפדה על כל פרט. עבודת הדוקטורט שלה התמקדה בשיפור יכולתם של תלמידים לפתור בעיות מורכבות במתמטיקה בעזרת תהליכים יוריסטיים ותהליכי משוב–תיקון. במהלך לימודי הדוקטורט זכתה בפרסי הצטיינות מאוניברסיטת שיקגו בזכות הישגיה הגבוהים.
במקביל ללימודיה עבדה במחלקת מחקר והערכה של משרד החינוך בשיקגו, שם הייתה ראש צוות מחקר ופיתוח. "עבדתי במחלקת המחקר של עיריית שיקגו, שהיקף העבודה שלה היה גדול במיוחד", היא אומרת. "אומנם עסקנו במחקר, אבל ביקשתי לבקר בבתי הספר עצמם, ולא רק לעסוק בעבודת הניתוח במשרד". במחקר רחב היקף שניהלה פותחו מבחנים ייחודיים ותועדו השפעותיהם החיוביות על ההישגים במתמטיקה. "הגישה שלנו הייתה לבנות מבחנים שיַראו איזה אחוז מהילדים יודעים את החומר של תוכנית הלימודים הרצויה, לאו דווקא לקבל התפלגות נורמלית".
עם סיום לימודי הדוקטורט ב־1980 הצטרפה מברך לבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן (היום הפקולטה לחינוך), ובו התקדמה בכל הדרגות עד לפרופ' מן המניין. "כל המחקרים שלי בארץ נעשו במסגרת אוניברסיטת בר־אילן, תוך שיתופי פעולה עם עמיתים ותלמידי מחקר. בגלל המקום הצר, לא אוכל להזכיר שמות ואף לא את כל המחקרים והפרויקטים". עשרות שנים עסקה בהוראה לצד המחקר. "אני מאוד אוהבת ללמד. האינטרקציה עם הסטודנטים מאוד חשובה לי. בשבתונים, למשל, זה היה חסר לי". היא דוגלת בהנחיה פעילה: "גם כשהדוקטורנט ועוזר המחקר אוספים את הנתונים מבתי הספר או מפעילים שיטה התערבותית מסוימת, אני אוהבת ללכת לבתי הספר ולראות את התגובה של התלמידים, את 'הלבן בעיניים' שלהם".
בשנים 1997–2001 כיהנה כמדענית הראשית של משרד החינוך. "אני מאמינה בקביעת מדיניות מבוססת נתונים", מסבירה מברך את הגישה שהנחתה אותה בשנים האלה. "כשהשר רוצה לקדם מדיניות, תפקידו של המדען הראשי להביא נתונים שיראו איך ליישם את המדיניות. לכן צריך מצד אחד להביא את הידע המחקרי הקיים בצורה נגישה, ומצד שני ליזום מחקרים במקרה שאין כאלה בתחום". מברך מדגימה: "הרבה שנים לא היו מחקרים על אלימות בבתי הספר בארץ. לכן יזמתי מחקר על כל היבטי האלימות בבתי הספר; כשהיו לנו הממצאים, המשרד עיצב תוכניות איך למגר, או לפחות להפחית, את האלימות".
כמדענית ראשית הרחיבה את מבחני ההערכה TIMSS גם למגזר הערבי. "היה לי ברור שצריך לצרף את תלמידי המגזר הערבי למבחנים, גם אם התוצאה תשפיע על הדירוג של ישראל". כשהחלו מבחני PISA לא נכללה בהם מדינת ישראל משום שלא הייתה אז חברה ב־OECD, תנאי מקדים להשתתפות במחקר. בסופו של דבר, לא מעט בזכות התעקשותה של פרופ' מברך, צורפה ישראל למחקר. "לתפיסתי חשוב מאוד שישראל תשתתף במחקרים בין־לאומיים, לא רק כדי לבדוק איפה אנחנו עומדים אלא בעיקר כדי להשתפר במגוון המדדים לאור הניסיון של מדינות אחרות. אני מאמינה שנתוּנים השוואתיים מאפשרים לעצב מדיניות מקדמת". מעטים המחקרים בישראל שזכו לתהודה חזקה כל כך. מהלך נוסף שהובילה היה הוספת רשת מעיין החינוך התורני למבחני המיצ"ב הישראלי, מתוך שיח עם מנהלי הרשת. "הבנתי שלא נכון מבחינת המדינה שלא לשתף את המגזר החרדי במבחן החשוב הזה".
במהלך השנים פיתחה מברך וחקרה פדגוגיה מטה־קוגניטיבית, שעשרות מחקרים הוכיחו את יעילותה בשיפור הישגים וצמצום פערים במתמטיקה – אחד התחומים החשובים ביותר בהוראה. "השיטה מלמדת איך לחשוב, 'חשיבה על חשיבה', ומעודדת את התלמידים לפתח אסטרטגיות לפתרון בעיות מורכבות. בכך מתחזקת המוטיבציה של התלמידים ללמוד מתמטיקה וזו גורמת להם הרגשת סיפוק והצלחה". ספרים המבוססים על עקרונות השיטה נלמדים בהצלחה בכשליש מבתי הספר בארץ ובמדינות רבות בעולם. השיטה הורחבה גם לתחומים נוספים ולה תרומה משמעותית לשיפור ההישגים של כל קשת הלומדים, מהפריפריה ומרקע סוציו־אקונומי מגוון. "ממש בימים אלה השיטה מיושמת בצ'ילה בקרב תלמידים משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות מאוד, ומתחיל תהליך של הכשרת מורים בקריביים", היא מוסיפה.
ב־2014 פורסם ספרה (יחד עם פרופ' ברכה קרמרסקי) Critical Maths for Innovative Societies. הספר תורגם ליפנית ולספרדית וזכה לתהודה רחבה. היא הוזמנה לתת הרצאות מפתח רבות בארץ ובעולם.
בשנים 2006–2014 כיהנה כיו"ר אקדמי של הוועדה הלאומית לטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים, עם גב' שלומית רחמל ראשת האגף. "מרכזים למחוננים קיימים שנים רבות ותהליכי הקבלה היו מבוססים על מבחני איטליגנציה. היה צורך להרחיב את המדדים כדי שיכללו יצירתיות ומוטיבציה" – שני מדדים שהם חלק בלתי נפרד מהמחוננוּת, לתפיסתה.
ב־2012 הקימה באוניברסיטת בר־אילן, עם ד"ר מאירה אייזנהמר, את מרכז הסימולציות בהכשרת מורים. מאוחר יותר הקימה מרכז דומה במכללת דוד ילין, ובו ניתן מענה גם לאוכלוסייה הערבית. "על פי מודל המשמש בחלק מבתי הספר לרפואה לדַמוֹת אינטרקציה בין רופאים לחולים, חשבנו ליצור מערך שמדמה את האינטרקציה בין המורה לתלמידים". כיום, מרכזים דומים הוקמו בארץ באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת מורים.
עם צאתה לגמלאות, כיהנה כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מברך מדגישה: "אין ספק שלמורים תפקיד מכריע בחינוך ובהוראה. לכן היה לי חשוב לתרום מניסיוני להכשרת מורים". בהנהגתה, פתחה המכללה מסלולי לימוד חדשים במגוון תחומים, הן בתואר הראשון והן בתואר השני. "שיפור ההוראה, חקר החינוך, ותרומה לקהילה היו הדגלים המובילים במכללה וניתן להם דגש רב".
בשנים 2015–2019 הוזמנה להשתתף כמומחית ויועצת מדעית בפרויקט של ה־OECD לקידום יצירתיות וחשיבה ביקורתית (CCT) בבתי הספר. הפרויקט התמקד במתמטיקה, מדעים ואומנות, והשתתפו בו עשרות אלפי תלמידים ממגוון גדול של מדינות. "הפרויקט חשוב מאוד בהכנת התלמידים למיומנויות המאה העשרים ואחת", מדגישה מברך. "פיתחנו משימות ופדגוגיות שמאתגרות את התלמידים לחשיבה מחוץ לקופסה, ביניהם פדגוגיה מטא־יצירתית שעוצבה על בסיס מחקריי".
"חינוך הוא המפתח לשלומות (well-being) של היחיד ושל החברה כולה", היא מסכמת. "זכיתי לעבוד בתחום כל כך מרכזי ולתרום לקידומם של אלפי תלמידים".
פרסומים נבחרים
-
-
Mevarech, Z. R. and Kramarski, B. (2014). Critical Maths for Innovative Societies: The Role of Metacognitive Pedagogies. OECD Publishing, Paris – תורגם ליפנית ולספרדית
-
Dori, Y. J., Mevarech, Z.R. and Baker, D. (Eds.) (2018). Cognition, Metacognition, and Culture in STEM Education. pp. 1-380. Springer
-
Dignath, C. and Mevarech, Z. R. (Eds.) (2021). Mind the Gap Between Research and Practice in the Area of Teachers’ Support of Metacognition and SRL. Metacognition and Learning Journal, Special Issue 16(4). Springer
-
Mevarech, Z. R. (Ed.) (2020). Innovations in Science, Technology, Engineering and Mathematics (STEM) Education in kindergarten. Journal of Cognitive Education and Psychology, Special Issue, 20, pp. 68-183. Springer.
-
Stillman, G. and Mevarech, Z. R. (Eds.) (2010). Meta-cognitive Research in Mathematics Education. ZDM: The International Journal on Mathematics Education, Special Issue. 42(2). Springer
-
-
- Mevarech, Z. R. (1991). Learning mathematics in different mastery environments. The Journal of Educational Research, 84, 225-231
- Mevarech, Z. R., Silber, O. and Fein, D. (1991). Learning with computers in small groups: cognitive and affective outcomes. Journal of Educational Computing Research, 7, 233-243
- Mevarech, Z. R. and Stern, E. (1997). Interaction between knowledge and context: The detrimental effects of everyday contexts on mathematical understanding. Journal of Experimental Child Psychology, 65, 68-95
- Mevarech, Z. R. and Kramarski, B. (1997). IMPROVE: A Multidimensional method for teaching mathematics in heterogeneous classrooms. American Educational Research Journal, 34, 365-394
- Mevarech, Z. R. (1999). Effects of metacognitive training embedded in cooperative settings on mathematical problem solving. The Journal of Educational Research, 92, 195-205
- Kramarski, B., Mevarech, Z. R. and Liberman, A. (2001). The effects of Multi-level and Uni-level meta-cognitive training on mathematical reasoning. Journal of Educational Research, 94, 292-300
- Mevarech, Z. R. and Kramarski, B. (2003). The effects of worked-out examples vs. meta-cognitive training on students’ mathematical reasoning. British Journal of Educational Psychology, 73, 449-471
- Kramarski, B. and Mevarech, Z.R. (2003). Enhancing mathematical reasoning in the classroom: The effects of cooperative learning and meta-cognitive training. American Educational Research Journal, 40, 281-310
- Zion, M., Michalski, T. and Mevarech, Z. R. (2005). The effects of metacognitive instruction embedded within Asynchronous Learning Network on scientific inquiry skills. International Journal of Science Education, 27, 957-983
- Mevarech, Z.R. and Fridkin, S. (2006). The effects of IMPROVE on mathematical knowledge, mathematical reasoning, and metacognition. Metacognition and Learning, 1, 85-97
- Mevarech, Z. R. and Amrany, C. (2008). Immediate and delayed effects of meta-cognitive instruction on regulation of cognition and mathematics achievement. Metacognition and Learning, 3, 147-157
- Spektor-Levy O., Kesner Baruch Y. and Mevarech Z. R. (2011). Science and Scientific Curiosity in Pre-school: The Teacher's Point of View. International Journal of Science Education, 35(13), 2226-2253
- Zion, M., Adler, I. and Mevarech, Z. R. (2015). The effect of individual and social metacognitive support on students’ metacognitive performances in an online discussion. Journal of Educational Computing Research, 52, 50-87
- Mevarech, Z. R., Verschaffel, L. and De Corte E. (2018). Metacognitive pedagogies in mathematics classrooms: From kindergarten to college and beyond. In D. H. Schunk and J. H. Greene, (Eds.) Handbook of self-regulation of learning and performance. 109-123. New York—London: Routledge
- Mevarech, Z. R. and Paz-Baruch, N. (2022). Meta-creativity: What is it and how does it relate to creativity? Metacognition and Learning, 17(2) 427-441