חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ה בתחום חקר מדעי החיים.
זליג אשחר – פרופ' לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ובבית החולים איכילוב – הוא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום ההנדסה הגנטית של תאי מערכת החיסון. מחקריו תרמו רבות להבנת פעילותה של מערכת החיסון, במצב רגיל ובהתמודדות עם מחלות קשות. גולת הכותרת של עבודתו המדעית היא פיתוח תאי T מהונדסים גנטית לתקיפה של תאים סרטניים. ניסויים קליניים בשיטה שפיתח כבר מניבים תוצאות חיוביות ומצילים את חייהם של חולים רבים. עבודותיו של אשחר תרמו רבות לביסוסה של תשתית המחקר והפיתוח בתחום האימונולוגיה בישראל, והעמידו אותה בחזית המחקר העולמית.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יוסי לויה, יו"ר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' שולמית מיכאלי, פרופ' עופר מנדלבאום
פרופ' זליג אשחר הוא מבכירי החוקרים של מערכת החיסון בארץ ובעולם. מחקריו פתחו עידן חדש בביולוגיה המולקולרית והתאית של מערכת החיסון וחקר הסרטן.
פרופ' אשחר פיתח יחד עם תלמידיו גישה חדשנית ופורצת דרך בגיוס מערכת החיסון למלחמה ממוקדת בגידולים סרטניים. גישה זו, הידועה כיום בשם Chimeric Antigen Receptor (CAR) T cells, או כפי שכינה אותה בתחילה פרופ' אשחר T-bodies, מבוססת על הנדסה יצירתית של תאי מערכת החיסון לפגיעה בתאים סרטניים, ומגבירה במידה רבה את הסיכוי לטפל בסוגים מסוימים של סרטן. היא מהווה כיום בסיס לפיתוח תרופות במעבדות מחקר ברחבי העולם ולטיפול במקרים מסוימים של סרטן במרכזים רפואיים מובילים.
מערכת החיסון מחולקת לשתי תת-מערכות עיקריות: תת-מערכת מוקדמת הפועלת במהירות ומזהה "אויבים" בגוף (כגון וירוסים חיידקים ותאים סרטניים) באופן כללי, ותת-מערכת מאוחרת יותר הקרויה מערכת החיסון הנרכשת, המזהה אויבים באופן ממוקד. מערכת החיסון הנרכשת מבוססת על פעולתם של מיליוני תאים, כל אחד בעל ייחודיות משלו, המשתייכים לשני סוגים של תאי דם לבנים: תאי B היוצרים נוגדנים המזהים חומרים שמקורם בכמה מחוללי מחלות ובהם תאים סרטניים, ותאי דם לבנים מסוג T שחלקם בעלי יכולת הרג מדויקת של תאים סרטניים. אולם בעוד הנוגדנים מזהים היטב מולקולות רבות של תאים סרטניים, יכולתם לטפל בגידול הסרטני היא מוגבלת, ואילו לתאי ה-T יכולת הרג גבוהה, אך בפועל הם מזהים כאויב רק מיעוט מהתאים הסרטניים.
פרופ' אשחר הגה ופיתח דרך לשלב בין יכולת הזיהוי של הנוגדנים ובין יכולת ההרג של תאי ה-T. הוא הנדס את תאי ה-T לבטא נוגדנים המכירים את תאי הסרטן באופן מדויק ובכך סלל את הדרך ליצירת משפחה של תרופות ביולוגיות אנטי סרטניות חדשות.
חוקרים מובילים ברחבי העולם זיהו את הפוטנציאל הגבוה של שיטה זו והחלו במקביל לפרופ' אשחר להביאה לכדי יישום קליני. חולי סרטן מכמה סוגים מטופלים כיום בהצלחה בגישה הניסויית שפיתח פרופ' אשחר וחברות ענק מפתחות יכולת טיפול מהפכנית זו.
פרופסור אשחר, מדען חלוצי וצנוע, הנחה סטודנטים רבים לתארים מתקדמים. הוא זכה לפרסים יוקרתיים בארץ ובעולם על הישגיו המדעיים, ובהם פרס טבע, הפרס השנתי של האגודה האירופית לתרפיה גנטית ותאית ופרס Massry. פועלו של פרופ' אשחר משמש אות ומופת להישגים מדעיים יוצאי דופן והוא תורם רבות לקידומה ולפיתוחה של חזית המדע בישראל ובעולם. יישום מחקריו מביא לפיתוחן של תרופות מצילות חיים.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' זליג אשחר ראוי לקבלת פרס ישראל במדעי החיים לשנת תשע"ה.
קורות חיים
פרופ' זליג אשחר מתגורר בתל אביב עם בת זוגו ליהיא סמל, הוא אב לשרון, ניר ומרב וסב לשישה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1963 תואר ראשון בביולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1966 תואר שני בביוכימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1968 תואר דוקטור באימונולוגיה כימית, מכון ויצמן למדע, רחובות
תפקידים אקדמיים בארץ
מ-1976 חוקר במחלקה לאימונולוגיה, מכון ויצמן למדע, רחובות (מ-1982 בדרגת פרופסור, מ-2011 פרופסור אמריטוס)
1995–1998 ראש המחלקה לאימונולוגיה, מכון ויצמן למדע, רחובות
2002–2005 ראש המחלקה לאימונולוגיה, מכון ויצמן למדע, רחובות
מ-2012 ראש מערך המחקר האימונולוגי, המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב
מ-2012 פרופסור אורח, הפקולטות לרפואה וביולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1973–1976 השתלמות בתר-דוקטורט, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב
1983–1984 חוקר אורח (בשבתון), מכון DNAX לביולוגיה מולקולרית, פאלו אלטו, קליפורניה, ארה"ב
1991–1992 חוקר אורח (בשבתון), המכונים הלאומיים לבריאות, בת'סדה, מרילנד, ארה"ב
פרסים, מלגות ואותות הוקרה
1972 פרס לדוקטורט מצטיין ע"ש ג'ון קנדי
1973 מלגת פולברייט להשתלמות בתר-דוקטורט
1973 מלגה לחקר הסרטן מטעם ארגון הבריאות העולמי
1977 מלגת הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית
2010 פרס חלוציות מטעם האיחוד האירופי
2013 פרס האגודה האירופית לריפוי גנטי ותאי
2014 פרס החלוציות במדע מטעם כתב העת Journal of Human Gene Therapy
2014 פרס טבע למצוינות על שם אלי הורוביץ
2014 פרס שאול מסרי, אוניברסיטת דרום קליפורניה, ארה"ב
מפעל חיים
"מגיל צעיר ניבאו הוריי שאהיה ביולוג, כי גיליתי עניין עצום בבעלי חיים וצמחים", מספר פרופ' זליג אשחר. "חלק ניכר מילדותי ביליתי באיסוף בעלי חיים ובמעקב אחרי צבים, שבלולים וחיפושיות".
זליג אשחר (ליפקה) נולד ברחובות ב-1941. בסיום לימודיו בעיר התגייס לנח"ל המוצנח. הגרעין שלו היה בקיבוץ יד מרדכי, ואחד מענפיו היה מִכוורת. הוא מצא עניין רב בעבודה עם הדבורים, ושם נחשף לראשונה למחקר מדעי מסודר. הוא פגש במדען וסטודנטים שעשו ניסויי שדה במכוורת, ואחר כך המשיך לעבוד עם החוקר – ד"ר יעקב לנסקי – בפקולטה לחקלאות ברחובות. אשחר החל לימודי תואר ראשון בפקולטה. כעבור שנה עבר ללימודי ביולוגיה בירושלים והמשיך ללמודי תואר שני בביוכימיה באוניברסיטה העברית, שם חקר מקורות עתירי אנרגיה של חיידקים. "בתואר השני נחשפתי לשיטות העבודה המתקדמות ביותר שהיו אז בביוכימיה, דבר שהועיל לי רבות בהמשך", הוא מסביר.
בסיום התואר שמע כי הפרופ' מיכאל סלע ממכון ויצמן מחפש תלמיד מחקר בתחום האימונולוגיה – חקר מערכת החיסון – והתקבל לדוקטורט בהדרכתו ובהדרכת פרופ' דוד גבעול. נושא המחקר היה פיתוח נוגדנים לדיכוי התגובה החיסונית, על מנת למנוע דחיית איברים מושתלים – תחום שהיה אז בראשיתו. אשחר עמל על פיתוח נוגדנים נגד לימפוציטים מסוג T – אחת מקבוצות התאים החשובות של מערכת החיסון.
בסיום הדוקטורט, ב-1972, הגיע בהמלצתו של סלע להשתלמות באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, למעבדתו של ברוך בנאסרף, מבכירי האימונולוגים בעולם ולימים חתן פרס נובל. בעבודתו שם המשיך אשחר לחקור ולאפיין את פעילותם של תאי T בתגובה החיסונית. לקראת סיום השתלמותו בארה"ב שמע אשחר על פיתוח שיטה מהפכנית לייצור נוגדנים חד-שבטיים בידי חוקרים מקיימברידג', אנגליה. השיטה מבוססת על יצירת היברידומה, איחוי בין תא סרטני לתא המייצר נוגדן מסוים, וכך מתקבלת תוצאה כפולה: ריבוי מהיר של התאים ויצירת כמות גדולה של נוגדנים ייחודיים. כאשר מוּנה אשחר לחוקר במכון ויצמן, הקים שם את המעבדה הראשונה בארץ לייצור נוגדנים כאלה.
בין עשרות הנוגדנים שייצר, ניצל אשחר את הטכנולוגיה לפיתוח נוגדנים קטליטיים, המזרזים תגובות כימיות, תוך שימוש ביכולת הזיהוי והקישור הייחודית להם. השיטה שפיתח עם עמיתיו עומדת בבסיס מערכות חישה, כמו טכנולוגיות לזיהוי חומרי נפץ וסמים.
ואולם כיוון המחקר העיקרי שלו התמקד ברתימת מערכת החיסון למאבק בסרטן. הוא החל לייצר נודגנים חד-שבטיים נגד מרכיבים של תאים סרטניים. במקביל השתמש בשיטה דומה לזו של הנוגדנים להכנת היברידומות המייצרות כמויות גדולות של הקולטנים של תאי T, כדי לאפיין ולחקור אותם טוב יותר. השילוב בין שני התחומים הוליד רעיון מהפכני. "הנוגדנים טובים מאוד בזיהוי התאים הסרטניים, אך הם אינם מפעילים נגדם תגובה חזקה די הצורך. הצלחנו בהנדסה גנטית לייצר קולטנים של תאי T המכילים את אזור ההכרה בנוגדן, ועל ידי החדרת גנים של הקולטנים המהונדסים לתאי T להכין תא קטלני עם קולטן בעל יכולת זיהוי וקישור של נוגדן", מסביר אשחר. "זו הייתה דרך להפוך את תאי ה-T לספציפיים יותר ויעילים יותר בהפעלת התגובה החיסונית".
השלב הבא היה פיתוח תאי T מהונדסים בעלי יכולת לתקוף תאים סרטניים. "אנו מסוגלים לקחת תאי T מחולה או מתורם תואם, להשתיל בהם את הקולטנים שהוכנו מנוגדן המזהה תאי סרטן, ואז להרבות אותם ולהזריקם לחולה כדי לשדרג ולנתב את התגובה החיסונית שלו להרס הסרטן". במקביל, אשחר וחוקרים אחרים שִכללו את השיטה, ושיפרו את ייצור התאים ואת פעילותם.
לאחר שנים רבות של ניסויים בבעלי חיים, הניסוי הקליני הראשון בשיטה, אצל חולות בסרטן השחלות, נעשה ב-2006. הטיפול לא הצליח למגר את הגידולים משום שהשתמשו בתאים שביטאו כמות קטנה יחסית של קולטנים כדי למנוע פגיעה בתאים בריאים. כעבור כמה שנים שוכללה השיטה, והתקבלו תוצאות חיוביות מאוד אצל חולים בסרטני דם ולימפה. כיום הניסויים עדיין נעשים בחולים סופניים (ניסויי חמלה), חלקם החלימו ואצל האחרים נרשם שיפור ניכר במצבם.
בשנים האחרונות ממשיך אשחר, פרופ' אמריטוס במכון ויצמן, לעסוק במחקרו. במקביל הקים מעבדה למחקר יישומי בבית החולים איכילוב בתל אביב ובה מתמקדת רוב פעילותו. בין השאר הוא מפתח תאים שיוכלו לתקוף גם גידולים מוצקים, וכן מקדם דרכים לייעול התגובה נגד הסרטן, להוזלת הטיפול ולשיפור הבטיחות שלו. "הפרס האמתי שלי הוא הצלת חיים", מסכם אשחר. "חולים שנרפאים חשובים הרבה יותר מכל פרס כספי, כבוד או תהילה".
פרסומים נבחרים
-
- 1971 Solubilization of lymphocyte and thymocyte antigens by a reversible chemical modification. European Journal of Immunology (with M. Gafni, D. Givol, and M. Sela)
- 1974 Ferritin, a Hodgkin's disease associated antigen. Proceedings of the National Academy of Sciences (with S. E. Order, and D. H. Katz).
- 1980 Monoclonal immunoglobulin G augments hydrolysis of an ester of the homologous hapten: an esterase-like activity of the antibody-containing site? FEBS Letters (with F. Kohen, J. B. Kim, H. R. Lindner and B. Green)
- 1981 Cytotoxic T lymphocyte hybridomas that mediate specific tumor-cell lysis in vitro. Proceedings of the National Academy of Sciences (with Y. Kaufmann, and G. Berke)
- 1985 Variability and repertoire size of T-cell receptor V alpha gene segments. Nature (with D. M. Becker and others)
- 1989 Expression of immunoglobulin-T-cell receptor chimeric molecules as functional receptors with antibody-type specificity. Proceedings of the National Academy of Sciences (with G. Gross and T. Waks)
- 1990 Simple method for selecting catalytic monoclonal antibodies that exhibit turnover and specificity. Biochemistry (with D. Tawfik, R. R. Zemel, R. Arad-Yellin, and B. S. Green)
- 1993 Specific activation and targeting of cytotoxic lymphocytes through chimeric single chains consisting of antibody-binding domains and the gamma or zeta subunits of the immunoglobulin and T-cell receptors. Proceedings of the National Academy of Sciences (with T. Waks, G. Gross, and D. G. Schindler)
- 1995 In vivo antitumor activity of T cells redirected with chimeric antibody/T-cell receptor genes. Cancer Research (with P. Hwu and others)
- 2004 Adoptive Immunotherapy of Prostate Cancer Bone Lesions Using Redirected Effector Lymphocytes. Journal of Clinical Investigation (with J. Pinthus and others)
- 2011 Redirected tumor-specific allogeneic T cells for universal treatment of cancer. Blood (with A. Marcus and T. Waks)
- 2012 Redirected T Cells That Target Pancreatic Adenocarcinoma Antigens Eliminate Tumors and Metastases in Mice. Gastroenterology (with A. Maliar and others)
- 2014 Adoptive cell therapy of spontaneously progressing mammary cancer model. Molecular Therapy (with A. Globerson and T. Waks)
- 2014 Suppression of murine colitis and its associated cancer by carcinoembryonic antigen-specific regulatory T Cells. Molecular Therapy (with D. Blat and T. Waks)