כמו כן כתב פרופ' זאב שטרנהל עוד פרקים בספרים ומאמרים רבים בכתבי עת מרכזיים בתחום.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום חקר מדע המדינה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' שלמה אבינרי, יו"ר, פרופ' אלה בלפר, פרופ' אברהם בריכטה
פרופ' זאב שטרנהל הוא אחד ההוגים המובילים בארץ ובעולם בתחום המחשבה המדינית וחקר האידיאולוגיות. הוא חקר במשך שנים את הממד האינטלקטואלי של תנועות פוליטיות וחברתיות שעיצבו את העולם המודרני, ועיקר התמקדותו באותן תופעות אשר ערערו על תשתיתו של הליברליזם הדמוקרטי – הפאשיזם, הלאומיות הרדיקלית והמאבק נגד הנאורות.
את מקומו בשורה הראשונה של חוקרי המחשבה המדינית בעת החדשה קנה לו שטרנהל בזהותו את הפשיזם כאידיאולוגיה קוהרנטית ולא כאוסף אופורטוניסטי של ססמאות החסרות תכנים אידיאולוגיים משמעותיים. לתופעה זו קרא שטרנהל בשם "ימין רדיקלי", ובמחקריו הראה כיצד השתלבו בו יסודות מורכבים שביטאו את השינויים החברתיים והרעיוניים שעברו על אירופה במוצאי המאה הי"ט, בחיפוש אחר תשובות לשאלות שהן הליברליזם הקפיטליסטי הקלאסי והן הסוציאליזם המהפכני לא תמיד השכילו לתיתן. תופעה חדשה זו, ששטרנהל אפיין אותה בתור "לא ימין ולא שמאל", קראה תיגר על המסורת הרציונליסטית של הנאורות, והיא הייתה תופעה חדשנית, שטרפה את קלפיו של הניגוד המסורתי בין "שמאל" ל"ימין" ובכך דיברה אל רבדים שונים של החברה האירופית.
במקביל – וזהו הישגו השני – הראה שטרנהל, תוך מעקב אחרי השינויים הרעיוניים כמו גם אחר ההתפתחויות הפוליטיות בארצות אירופה השונות, כי מבחינה אינטלקטואלית ואידיאולוגית צרפת - ולא איטליה – היא ערש הפאשיזם, אם כי בהופעתו הבשלה כתנועה פוליטית מגובשת הוא מתגלה רק מאוחר יותר באיטליה. במשבר הרפובליקניות הצרפתית במוצאי המאה הי"ט – מפרשת בולאנז'א ועד משפט דרייפוס – שטרנהל מוצא את השילוב הנפיץ שמביא לעלייתה של אידיאולוגיה מגובשת המבוססת על אנטי-נאורות, על אנטי-דמוקרטיות, על אנטי-סוציאליזם ועל לאומיות אינטגראלית – וכל זאת תוך קבלתו של הסדר הקפיטליסטי ותוך הוספת ממד של מעורבות אוטוריטארית של השלטון בחיי הכלכלה.
כאשר פיתח שטרנהל לראשונה את גישתו, היא זכתה לביקורת לא מועטת, בייחוד בצרפת, שחוגים לא מעטים בה לא היו מוכנים להתייצב בפיכחון מול עברם. אך לאחר ויכוחים נוקבים – שלוו לעתים בהשמצות מכוערות – נתקבלה גישתו אף בצרפת וזכתה גם שם להערכה מרובה ולהוקרה ברמה האקדמית ובשיח האינטלקטואלי. היא ידועה כיום כ"אסכולת שטרנהל" ומשמשת בעצמה נושא למחקרים ולחיבורים מקיפים.
בגישתו החדשנית שינה שטרנהל את השיח האקדמי והאינטלקטואלי בכל הקשור לתופעות הימין הרדיקלי. ספריו תורגמו לשפות רבות והפכו לחיבורים קלאסיים בתולדות המחשבה המדינית. ההכרה בתרומתו של שטרנהל הביאה להזמנתו לאוניברסיטאות המובילות בעולם, באירופה כמו בארה"ב, ולעריכת סימפוזיונים המוקדשים למחקריו ולספריו.
לאחרונה הרחיב שטרנהל את אופק מחקריו, ובאותה גישה ביקורתית ביקש להתמודד עם שאלת היחס בין רעיונות אוניברסאליים למציאות פרטיקולארית גם בתולדות היישוב והתנועה הציונית. גם כאן עוררו מסקנותיו לעתים מחלוקת וויכוחים סוערים, אך בזכות הממד ההשוואתי האוניברסאלי ששטרנהל הוסיף לדיון ישראלי זה זכה השיח ההיסטוריוגרפי בישראל להעשרה ולהעמקה. ספרו האחרון, הדן בשורשי האנטי-נאורות, מנסה גם הוא לקשר בין הוגים שונים, שאחדים מהם הוזנחו בשיח הקונבנציונלי, ולהראות כי מורשת הנאורות הביאה גם לתנגודות חזקות שלא פסחו לעתים על טובי ההוגים והאינטלקטואליים בגיא החיזיון האירופי.
שטרנהל הוא גם אינטלקטואל מעורב, הנוכח בשיח הציבורי בארץ ובעולם. בדיונים אלה הוא מגלה שאר רוח אינטלקטואלי, כמו גם יושרה ונאמנות לערכים הליברליים העומדים ביסוד השקפת עולמו. מאמריו הפובליציסטיים, על נימתם הביקורתית לעתים, כתובים מתוך זיקה עמוקה למדינה ולחברה, גם כאשר נאמרים בהם דברים שלא תמיד ערבים לאוזנו של הקורא הישראלי.
מחקריו של שטרנהל, רוחב אופקיו ומעמדו כאינטלקטואל מוביל בקהילייה האקדמית בארץ ובעולם מביאים כבוד לרמת המחקר בישראל, לפתיחותו של השיח הציבורי בארץ ולמחויבות העומדת בבסיסו של כל מחקר בתחומים של מדעי הרוח והחברה.
אשר על כן מצאה הוועדה את פרופ' זאב שטרנהל ראוי לקבלת פרס ישראל בחקר מדע המדינה לשנת תשס"ח.
קורות חיים
זאב שטרנהל – פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי החוקרים בעולם בתחום המחשבה המדינית. עבודותיו פורצות הדרך הובילו לשינוי כולל בתפיסה המחקרית של הפאשיזם והתוו מחדש מושגי יסוד בתחום החקר של אידיאולוגיות אנטי-ליברליות ואנטי-דמוקרטיות. כתביו כבר משמשים נושאי מחקר בעבודות אקדמיות באירופה. רבים מתלמידיו היו במשך השנים לחוקרים בעלי שם.
פרופ' שטרנהל מתגורר בירושלים. הוא נשוי לזיווה, אב לטלי וליעל וסב לנטע ולדפנה.
לימודים והשתלמויות
1960: תואר ראשון (בהצטיינות) בהיסטוריה ובמדע המדינה, האוניברסיטה בירושלים
1964: תואר שני (בהצטיינות) במדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1969: תואר דוקטור (בהצטיינות) במדע המדינה, המכון הלאומי למדע המדינה, צרפת
תפקידים אקדמיים בארץ
1966–1968 מורה עוזר, החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1969– במחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1982 פרופסור מן המניין)
1975–1977 מנהל מכון לוי אשכול למחקר חברתי, האוניברסיטה העברית בירושלים
1975–1978 ראש המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1980–1981 עמית במכון למחקרים מתקדמים, האוניברסיטה העברית בירושלים
1986–1987 עמית במכון למחקרים מתקדמים, האוניברסיטה העברית בירושלים
1989– בעל הקדתרה ע"ש לאון בלום למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1972 עמית מחקר ופרופסור אורח, המכון הלאומי למדע המדינה, פריז, צרפת
1973–1974 עמית מחקר, קולג' סט' אנתוני, אוקספורד, בריטניה
1978 עמית מחקר, המרכז הלאומי למחקר מדעי, פריז, צרפת
1978–1979 פרופסור אורח למדע המדינה ולהיסטוריה, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב
1983–1984 עמית מחקר במכון למחקרים מתקדמים, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב
1991–1992 עמית מחקר, מרכז וודרו ווילסון, וושינגטון, ארה"ב
1997–1998 עמית מחקר, המכון ההולנדי למחקרים מתקדמים, ואסנאר, הולנד
2003 עמית מחקר, המכון הלאומי למדע המדינה, פריז, צרפת
2005 עמית מחקר, מכון רימרק, אוניברסיטת ניו יורק, ארה"ב
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1991 אביר מסדר מדעי הרוח והאמנויות מטעם ממשלת צרפת
2003 תואר "מפקד" במסדר "Palmes Académiques", על תרומה מיוחדת לתרבות הצרפתית
מפעל חיים
זאב שטרנהל נולד ב-1935 בפשמישל שבפולין. לאחר הכיבוש הנאצי נשלח עם משפחתו לגטו. דודו ודודתו הצליחו להבריחו לעיר לבוב, ושם הסתתר עמם במסווה של קתולי עד סיום המלחמה. ב-1946 עבר להתגורר אצל דודיו בצרפת, וכעבור חמש שנים עלה ארצה ב"עליית הנוער" לחברת הנוער במוסד החינוכי במגדיאל.
לאחר תקופה קצרה בקבוצת אושה עבר לחיפה, ושם חי בגפו, ובתוך שנתיים השלים שלוש שנות לימודים בתיכון.
עם סיום הלימודים התגייס שטרנהל לצה"ל, היה קצין בחטיבת "גולני", ולחם באזור רפיח במבצע קדש. לאחר שחרורו התחיל ללמוד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. "עוד כילד וכנער אהבתי לקרוא ספרים היסטוריים, ואפילו ניסיתי לכתוב ספר כזה", הוא נזכר. "בחרתי בשני התחומים המשלימים האלה כי בהם ראיתי את המפתח להבנת עולמנו".
שטרנהל סיים בהצטיינות את התואר הראשון ואת התואר השני במדע המדינה ופנה לחקר התקופה של חילופי המאות, משום שקינן בו הרעיון ש"אם לא מבינים נכון את המגמות שעלו על פני השטח בסוף המאה ה-19, אובדת המשמעות העמוקה של האירועים במאה ה-20". שטרנהל יצא לפריז, ובעבודת הדוקטור שלו במכון הצרפתי הלאומי למדע-המדינה חקר את כתביו של מוריס בארס. "עד אז בארס לא הוכר כהוגה דעות פוליטי אלא כסופר מיושן ולא רלוונטי", הוא מספר, "אבל הייתה לי תחושה שיש לכתביו משמעות עמוקה יותר". ב-1969 השלים שטרנהל את עבודת הדוקטור, והיא ראתה מיד אור בספר "מוריס בארס והלאומיות הצרפתית".
שטרנהל שב ארצה, ומונה למרצה באוניברסיטה העברית. באמצע שנות השבעים התחיל להתמקד בחקר הימין הרדיקלי. ספרו "הימין המהפכני" שינה כמה מנדבכי היסוד בהגדרות המסורתיות של ימין ושמאל. בשני הספרים הבאים, "לא ימין ולא שמאל" ו"יסודות הפאשיזם", הוא השלים את שינוי הפרדיגמה בחקר הפאשיזם ומגמות אנטי-ליברליות ואנטי-דמוקרטיות אחרות. הוא הראה כי מדובר בבעיה תרבותית עמוקת שורשים, בתופעה אירופית כוללת ורחבה מאוד, באידיאולוגיה נפוצה ולא רק בבעיה פוליטית שנולדה כביכול מתוך מלחמת העולם הראשונה. שטרנהל גם המחיש במחקריו שהסיבות האידיאולוגיות המיידיות של האסון האירופי מצויות בתקופת מפנה המאות ושאף שהפאשיזם כתנועה תרבותית ופוליטית הגיע לשלטון תחילה באיטליה, זרעיו האידיאולוגיים נטמנו שנים רבות קודם לכן דווקא בצרפת. "המחקרים האלה הציעו התבוננות חדשה בהיסטוריה ובפוליטיקה האירופית של המחצית הראשונה של המאה העשרים", הוא אומר. "השינוי התפיסתי שבהם עורר ויכוחים סוערים בקהילה האקדמית". העיתון הצרפתי החשוב "לה מונד" בחר בספרו של שטרנהל "לא ימין ולא שמאל" לאחד מארבעים הספרים החשובים ביותר שראו אור בשנות ה-80 בכל תחומי היצירה התרבותית במדינה.
בשנות ה-90 פנה שטרנהל לחקור בעיה אחרת שהעסיקה אותו. "תמיד שמעתי וקראתי על הסוציאליזם הישראלי, אבל כשעליתי ארצה ב-1951 לא ממש מצאתי אותו מחוץ לגדר הקיבוץ". בספרו "בניין אומה או תיקון חברה" הוא מציג את ממצאי מחקרו המקיף. "לתנועת העבודה לא הייתה תפיסה של שינוי הסדר החברתי; המטרה הלאומית הושגה במלואה ובצורה מרשימה, ואילו בתחום החברתי לא הוצבו מטרות בקנה מידה גדול, ולכן גם לא הושגו".
בשנים האחרונות מיקד שטרנהל את מרצו במחקר אחר ששינה את התפיסות המקובלות וראה אור בספר "האנטי-נאורוּת". "אני טוען בו שההיסטוריה האינטלקטואלית של אירופה מהמאה ה-18 לפחות עד אמצע המאה ה-20, אם לא עד לסופה, היא בבחינת מאבק לא בין מודרניות לאנטי-מודרניות אלא בין שני סוגים של מודרניות. כנגד המודרניות הרציונליסטית, המטפחת ערכים אוניברסאליים, ניצבת מודרניות המבוססת על יחסיות של ערכים ועל שלילת מיטב המורשת של הנאורות".
ספריו וכתביו של שטרנהל תורגמו ללשונות רבות, וכמה מהם היו לעמודי תווך בלימודי המחשבה המדינית בעולם.
שנים רבות מחייו לוותה פעילותו האקדמית בשירות מילואים פעיל. כקצין מבצעים במילואים לחם בסיני במלחמת ששת-הימים, וב-1973 חזר מאוקספורד כדי להצטרף ליחידתו במלחמת יום הכיפורים. בגיל 47 עוד השתתף במלחמת לבנון הראשונה.
נוסף על כתיבתו האקדמית שטרנהל הוא פובליציסט מסור, והוא כותב כבר 35 שנה בעיתון "הארץ". הכתיבה הזאת היא מבחינתו שליחות חברתית. "תפקידו של אינטלקטואל הרוצה לשרת את החברה שלו מעבר לתרומתו המדעית הוא לבקר את השלטון ולהצביע על פגמים חברתיים". אחרי שנים של מחקר היסטורי וביקורת חברתית שטרנהל מודאג מעתידה של המדינה. "אין שום חברה המחוסנת גנטית מפני התופעות שאירופה נפלה להן קרבן", הוא אומר. "זה הלקח ההיסטורי הבסיסי לדורנו".
פרסומים נבחרים
-
- 1972 Maurice Barrès et le Nationalisme Français
- 1978 Le Droite Révolutionnaire 1885-1914, Les Origines Françaises du Facisme (תורגם גם לאיטלקית)
- 1983 Ni Droite, Ni Gauche, L'Idéologie Faciste en France (תורגם לאנגלית, לאיטלקית ולעברית)
- 1989 Naissance de L'ideologie faciste (avec M. Sznajder & M.Asheri) (תורגם לאנגלית, לעברית, לאיטלקית, לספרדית, לפורטוגזית ולגרמנית)
- 2006 Les Anti-Lumières: du XVIIIe siècle à la guerre froide תורגם לאנגלית, לאיטלקית וליוונית)
- 1995 בניין אומה או תיקון חברה: לאומיות וסוציאליזם בתנועת העבודה הישראלית (תורגם לצרפתית, לאנגלית ולאיטלקית)
-
- 1987 The Facist Thought and Its Variations. Collection of Texts in Political and Social Thought.
- 1996 The Intellectual Revolt against Liberal Democracy: International Conference in Memory of Jacob L. Talmon
- 1994 L'Éternal Retour. Contre la Démocratie, L'idéologie de la Décadence
- 2003 Europe's Century of Discontent: Reflections on the Legacy of Facism, Nazism and Communism (with S. Avineri)