חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ו בתחום חקר הגאוגרפיה, חקר הארכאולוגיה וחקר ידע ארץ ישראל.
כאן יכנס התקציר על הזוכהפרופ' יוסי כץ הוא מומחה בעל שם עולמי בגאוגרפיה היסטורית מודרנית.
מחקריו וספריו הרבים והמגוונים התמקדו בין היתר בחקר תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, בתכניות הממסד הציוני להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בסוגיית הבעלות על הקרקעות במדינת ישראל, בנושא רכוש קרבנות השואה המצוי בישראל ובחקר הקומונות ההוטריות בצפון אמריקה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אמנון כהן, פרופ' אליעזר אורן, פרופ' יוסי בן ארצי, פרופ' איוון פרידמן
פרופ' יוסי כץ הוא מלומד בעל שם בחקר הגאוגרפיה ההיסטורית וידע ארץ ישראל. פרופ' כץ קנה לו מוניטין בחקר תולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, ובעיקר בחקר רכישת קרקעות, העשייה הציונית בעיצוב הנוף התרבותי של ארץ ישראל, מידת מרכזיותה של ירושלים בעשייה זו, ותחומי ידע משיקים בגאוגרפיה היישובית, התרבותית והמשפטית.
היקף מחקריו ופרסומיו האקדמיים ואיכותם הגבוהה מלמדים על המוניטין והמנהיגות שצבר בתחומים אלה. פרופ' כץ פרסם עד כה 27 ספרי מחקר באנגלית ובעברית, וכן כ-150 מאמרי מחקר בכתבי עת ובקובצי מחקר בעולם ובישראל.
עבודותיו של פרופ' כץ מצטיינות בחשיפה ובניצול של מקורות ראשוניים לא מוכרים, ובעיבודם בגישה רב תחומית. מרבית מחקריו הביאו לשורה של חידושים ולפריצת דרך במגוון נושאים בתחומי הגאוגרפיה וידע ארץ ישראל. ואלה מקצתם:
- דרכו ומקומו של ההון הפרטי הציוני בעיצוב תהליכי התיישבות בכפר ובעיר בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים – מחקר שבו טבע את המונח "הקפיטליזם הלאומי" כמשתנה מרכזי המסביר את פעילותו של ההון הפרטי במרחב ההתיישבותי.
- הקרן הקיימת בבניין הארץ מהקמתה ועד לשנות השישים של המאה העשרים – מחקר שבו עמד כץ על התהליכים שהפכו את הקרן הקיימת לישראל מגורם שולי בבניין הארץ לגורם המרכזי בה, ועל ההשלכות היישוביות-מרחביות שנבעו מכך.
- שורשי הבעלות הציבורית על מרבית קרקעות מדינת ישראל – ניתוח התפתחות עקרון הבעלות הלאומית על יותר מתשעים אחוזים משטחי מדינת ישראל, אשר מקורו בעיקרון ההיסטורי של הקרן הקיימת מלפני מאה שנה ובהשתרשותו העמוקה בקרב מקבלי ההחלטות והחברה בישראל.
מחקריו של פרופ' כץ הרימו תרומה אקדמית נכבדה והשפיעו על שורה ארוכה של נושאים בשיח הציבורי ועל קבלת ההחלטות בדרג הלאומי בסוגיות כבדות המשקל של קרקעות, מצבות צבאיות והנצחת החייל. מחקרו החלוצי ופורץ הדרך על הרכוש הרב של קרבנות השואה הנמצא בישראל הביא לעשיית צדק עם הנספים ויורשיהם. בעקבות מחקרו זה הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית, ובה שימש פרופ' כץ יועץ ויושב ראש ועדת המשנה לענייני נדל"ן. לימים הוקמה ביזמת הוועדה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה.
פרופ' כץ העמיד שורה ארוכה של תלמידי מחקר ותלמידי בתר-דוקטורט, ולצד המחקר וההוראה מילא שורה ארוכה של תפקידים באקדמיה, ובהם יושב ראש ההוצאה לאור של אוניברסיטת בר-אילן, ראש המחלקה לגאוגרפיה, ויושב הראש האקדמי של מכללת צפת. הוא מופקד הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן.
הישגיו הייחודיים של פרופ' יוסי כץ באים לידי ביטוי בהיקף מחקריו בגאוגרפיה ובידע ארץ ישראל, במעמדו המקומי והבין-לאומי בקהיליית חוקרי הגאוגרפיה וידע ארץ ישראל, ובתרומותיו לשיח הציבורי ולמדיניות בסוגיות לאומיות רחבות.
על כל אלה בחרו חברי הוועדה בפרופ' יוסי כץ לקבל את פרס ישראל בחקר הגאוגרפיה, הארכאולוגיה וידע ארץ-ישראל לשנת תשע"ו.
קורות חיים
פרופ' יוסי כץ הוא מומחה בעל שם עולמי בגאוגרפיה היסטורית מודרנית.
מחקריו וספריו הרבים והמגוונים התמקדו בין היתר בחקר תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, בתכניות הממסד הציוני להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בסוגיית הבעלות על הקרקעות במדינת ישראל, בנושא רכוש קרבנות השואה המצוי בישראל ובחקר הקומונות ההוטריות בצפון אמריקה.
בד בבד עם פעילותו המחקרית והאקדמית פרופ' כץ עוסק בפעילויות ציבוריות רבות למען החברה, המדינה והקהילה. הוא מייעץ בענייני בעלויות קרקע היסטוריות ומתנדב בבית החולים העמק בעפולה, ובעבר שימש חבר במליאת רשות שמורות הטבע והגנים.
פרופ' כץ נמנה עם מייסדי היישוב אפרת שבגוש עציון, ומתגורר מזה שמונה שנים בכפר תבור שבגליל. נשוי לרותי, אחות במקצועה. הם הורים לשישה ילדים וסבים ל-25 נכדים.
לימודים והשתלמויות
1977 תואר ראשון בגאוגרפיה וחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים
1979 תואר שני (בהצטיינות) בגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1983 תואר שלישי בגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים
1978–1986 עוזר הוראה, מדריך ומרצה, המחלקה לגאוגרפיה, אוניברסיטת בר-אילן
1987–1990 מרצה בכיר, המחלקה לגאוגרפיה, אוניברסיטת בר-אילן
1991–1995 פרופסור חבר, המחלקה לגאוגרפיה, אוניברסיטת בר-אילן
1996– פרופסור מן המניין, המחלקה לגאוגרפיה, אוניברסיטת בר-אילן
2000–2003 יושב ראש אקדמי, מכללת צפת
2002– ראש הקתדרה ללימודי תולדות הקק"ל ומפעליה, אוניברסיטת בר-אילן
2005–2006 חבר בוועדת מענקי המחקר של הקרן הלאומית הישראלית
2012– יושב ראש ההוצאה לאור של אוניברסיטת בר-אילן
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1988, 1993 עמית מחקר, המחלקה לגאוגרפיה, אוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה
2004 עמית מחקר, המרכז ללימודים יהודיים, אוניברסיטת מק-גיל, מונטריאול, קנדה
2011 מרצה ועמית מחקר, המרכז ללימודים יהודיים, אוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה
תפקידים אחרים
1979–1985 יועץ מדעי להקמת מוזיאונים
1992–1994 סגן נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית
2000–2005 יועץ לוועדת החקירה של הכנסת לאיתור והשבת רכוש קרבנות השואה המצוי בישראל
2002– יועץ בענייני בעלויות קרקע
2003–2007 חבר מליאת רשות הטבע והגנים
2008 ואילך חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן
מפעל חיים
"חקר הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית של ארץ ישראל הוא מבחינתי בעל חשיבות עליונה. יש בו כדי לסייע לנו בהבנת תופעות ושינויים המתרחשים במרחב של ארץ ישראל ומדינת ישראל בהווה".
פרופ' יוסי כץ נולד בירושלים בשנת 1953. אביו עלה ארצה מפולין בשנת 1933 ואמו ילידת הארץ, דור שישי בירושלים.
משפחת כץ התגוררה בשיכון ותיקי ההסתדרות בשכונת קריית משה בירושלים. את לימודיו היסודיים סיים בשנת 1967, במחזור הראשון של בית הספר הממלכתי-דתי קריית משה (לימים בית הספר ע"ש הרב מיימון), ואת לימודי התיכון השלים בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. בשנת 1971 התגייס לצבא והיה חובש קרבי בתעוזים שלאורך תעלת סואץ. במלחמת יום הכיפורים שירת בתפקיד סמל מבצעים בחמ"ל הרפואה בפיקוד דרום.
בשנת 1974 החל את לימודיו האקדמיים במחלקה לגאוגרפיה ובבית הספר לחינוך שבאוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שלוש שנים הוא פנה ללימודי התואר השני בגאוגרפיה ובחר להתמחות בלימודי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית של ארץ ישראל, מסלול שסיים בהצטיינות. עבודת הגמר שלו עסקה במפעל האחוזות בארץ ישראל בשנים 1908–1917.
בשנת 1983 סיים את לימודיו לתואר דוקטור במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שעשה, בהנחייתם של פרופ' שלום רייכמן ז"ל ופרופ' יהושע בן אריה יבל"א, התמקדה בפעילות ההתיישבות בארץ ישראל של החברות והאגודות הציוניות הפרטיות בשנים 1900–1914. מחקריו במשך עשרות שנים בנושא הבעלות על קרקעות ישראל והעיקרון הציוני של קרקע הלאום, הביאו אותו בשנת 2009 להימנות עם מובילי ההתנגדות להפרטת קרקעות המדינה.
בשנת 1996 קיבל דרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן, שבה החל ללמד כבר בשנת 1978. בתחילת שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים כיהן שתי קדנציות בראש המחלקה לגאוגרפיה. בעת שהיה ראש המחלקה נפתח המסלול ללימודי התואר השלישי והמחלקה הגיעה לשיא במספר התלמידים. לצד היותו ראש המחלקה מילא שורה של תפקידים בכירים בוועדות שונות, ובהן ועדת המינויים העליונה, הוועדה ללימודים בינתחומיים, ועדת ההוראה האוניברסיטאית ועוד.
במחצית השנייה של שנות התשעים החל פרופ' כץ לחקור את נושא רכוש קרבנות השואה המצוי בישראל. מחקרו חשף כי בשלהי המאה התשע-עשרה ובשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים השקיעו יהודים רבים כספים בבנקים בארץ ישראל ואף רכשו בה קרקעות. הם עשו זאת מתוך מניעים ציוניים ומתוך רצון למלט את ההון היהודי מאירופה. חלק לא מבוטל מיהודים אלה נספו בשואה. מתוך תחושת שליחות לגילוי האמת וכ"שליח ציבור של ציבור שאיננו" – כפי שכתב בספרו שעסק בנושא, החל פרופ' כץ להתחקות אחר "הרכוש שנשכח" לשם החזרתו לידי היורשים. את ממצאיו פרסם בספר "רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל", ותבע את הקמתה של ועדת חקירה לאיתור הרכוש והחזרתו ליורשים החוקיים. בשנת 2000, בעקבות מאבקיו וספרו, הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית ועל רקע ממצאיה החליטה הממשלה על הקמת החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. המחוקק אימץ את המלצתו של כץ בספרו ולפיה במידה שלא יימצאו יורשי הנספים בעלי הרכוש יועבר הרכוש לטובת ניצולי השואה החיים בישראל.
מתוך תפיסה כי תהליכים במרחב משקפים את השינויים שעוברת החברה, נחשף פרופ' כץ במחקר שערך לפני כעשור ומחצה לסיפורה של המצבה הצבאית. בספרו "לב ואבן" הוא מראה כי השינויים שחלו בחברה הישראלית החל משנות השמונים, שעניינם המעבר ממדינה המעמידה במרכז את הכללי-הלאומי למדינה המעמידה במרכז את הפרטי והאישי, ניכרים מאוד גם בבתי הקברות הצבאיים.
פרופ' כץ מילא שורה ארוכה של תפקידים אקדמיים ציבוריים ובהם סגן נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 1992–1994 וחבר מליאת רשות הטבע והגנים בשנים 2003–2007. בשנים 2000–2003 שימש יושב הראש האקדמי של מכללת צפת. מאז שנת 2002 הוא עומד בראש הקתדרה ללימודי תולדות הקרן הקיימת לישראל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן, ומשנת 2011 הוא עומד בראש בית ההוצאה של האוניברסיטה. הוא חבר הסנט, ומטעמו פועל בחֶבֶר הנאמנים של האוניברסיטה ובשורה של ועדות.
נוסף על כל אלה, פרופ' כץ חקר את הגאוגרפיה ההיסטורית-התיישבותית של קבוצות אתניות במערב קנדה בעת החדשה. במסגרת מחקרים אלו הוא נחשף אל הקהילות ההוטריות שבקנדה ובארה"ב. אלה קומונות נוצריות דתיות החיות בבידוד מרחבי ומתפרנסות בעיקר מחקלאות, והן מנסות כיום, בכוח אמונתן, להתמודד עם אתגרי חדירת האינטרנט והטלפון החכם. על בסיס מחקריו העוסקים בקהילה ההוטרית בצפון אמריקה כתב פרופ' כץ שלושה ספרים ומאמרים אשר זיכו אותו בפרסים מטעם אגודות מקצועיות בקנדה ובארה"ב והעמידו אותו בשורה הראשונה של המומחים בתחום.
"הגאוגרפיה היא מקצוע מרתק, בין היתר בשל הרב-תחומיות שבה. המעבדה שלי היא השטח עצמו".
עד היום פרסם פרופ' כץ 27 ספרים אקדמיים וכ-150 מאמרים. פרסומיו ראו אור בבמות אקדמיות יוקרתיות בארץ ובעולם.
פרסומים נבחרים
-
- 1995: תורה ועבודה בבניין הארץ: הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן
- 2000: רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל, ירושלים: יד ושם
- 2000: מדינה בדרך: התכניות הציוניות לחלוקת ארץ-ישראל ולהקמת מדינה יהודית, ירושלים: מאגנס
- 2001: בחזית הקרקע: קרן קימת לישראל בטרם מדינה, ירושלים: מאגנס
- 2003: ירושלים – משכונות לעיר חצויה, רמת גן: מרכז רנרט לחקר ירושלים, אוניברסיטת בר-אילן
- 2004: לעצור את הדחפור: הקמתם של הכלים המוסדיים לשמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת ההיסטורית של מדינת ישראל, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן
- 2012: Inside the Ark: The Hutterites in North America (in conjunction with J.C. Lehr), Regina: University of Regina, CPRC Press
- 2014: The Tombstone in Israel's Military Cemetery Since 1948: Israel's Transition from Collectivism to Individualism, Berlin, Boston and Jerusalem: De Gruyter & Magnes
- 2016: The Land Shall Not Be Sold in Perpetuity: The Jewish National Fund and the History of State Ownership of Land in Israel, Boston and Jerusalem: De Gruyter & Magnes
-
- 1998: "ועדת השמות של הקק"ל וקביעת שמות היישובים היהודיים בתקופת המנדט", עיונים בתקומת ישראל 9, עמ' 280–315
- 2007: "חוק ומציאות בהליך הרחבת הזכאות להיקבר בבתי קברות צבאיים", המשפט יב (ספר עדי אזר), עמ' 345–361
- 2013: "טורונטו היהודית: הביטוי בשמות רחובות, מספרי מוסדות, סמלים ושלטים בצפון המטרופולין", אופקים בגאוגרפיה 83, עמ' 40–52
- 1986: “Ideology and Urban Development: Zionism and the Origins of Tel Aviv, 1906–1914”, Journal of Historical Geography 12, 4, pp. 402–424
- 1995: “The Re-emergence of Jerusalem: New Zionist Approaches in Attaining Political Goals prior to the First World War”, Political Geography 14, 3, pp. 279–293
- 1997: “Status and Rights of the Arab Minority in the Nascent Jewish State”, Middle Eastern Studies 33, 3, pp. 535–569.