חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ג בתחום חקר ההיסטוריה של עם ישראל.
פרופ' יוסף קפלן – חוקר החברה והתרבות היהודית בעת החדשה המוקדמת. מחקריו תרמו להבנה של תהליכי מפתח בהתפתחות החברה היהודית, והשלכותיהם על המעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. כמו כן תרמו להכרת עולמם החברתי והאינטלקטואלי של אנוסי ספרד ופורטוגל ששבו ליהדות, במרחב המערב האירופי בעידן הנאורות המוקדמת.
במפעלו המחקרי הפרטני והמדוקדק, המבוסס על ניתוח מקורות בשפות רבות, יצר קפלן תמונה מורכבת ומגוונת של החברה היהודית באותה תקופה, בזיקה הדוקה לחברה האירופית.
קפלן זכה בהכרה בין-לאומית מרשימה ונחשב מנהיג אקדמי בולט. נוכחותו בעשייה האקדמית, המקצועית והציבורית בארץ יחידה במינה. הוא כיהן כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית ומכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות. הוא נמנה עם מייסדי בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית ועמד בראשו במשך ארבע שנים. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אברהם גרוסמן, יו"ר, פרופ' שמואל אחיטוב, פרופ' אורה לימור, פרופ' דן מכמן
פרס ישראל בהיסטוריה של עם ישראל לשנת תשע"ג מוענק לפרופ' יוסף קפלן, חוקר החברה והתרבות היהודית בעת החדשה המוקדמת, על תרומתו המכרעת להבנת תהליכי המפתח בהתפתחות החברה היהודית והשלכותיהם ארוכות הטווח. פרופ' קפלן הוא חוקר מעמיק ופורה, חדשן ורב השראה, שעבודתו פורצת דרך ורחבת היקף, דקדקנית ודייקנית. מחקריו עקיבים ומעמיקים, ועם זאת מגוונים ומתחדשים תדיר, והוא פותח אופקים ומתווה נתיבים חדשים לתלמידיו ולהיסטוריונים אחרים של התקופה. הוא נודע כמורה מעולה, נדיב ומסור, שהעמיד תלמידים רבים, הממשיכים את דרכו במוסדות אקדמיים בארץ ומחוצה לה.
מחקריו של פרופ' קפלן מתמקדים בהיסטוריה חברתית ותרבותית של מרכזי הפזורה הספרדית המערבית באירופה ושלוחותיהם בעולם החדש. חשובה במיוחד תרומתו להבנת דרכי המעבר מהחברה היהודית המסורתית לחברה היהודית המודרנית, ולהכרת עולמם האינטלקטואלי של האנוסים וצאצאיהם, ששבו ליהדות במערב אירופה ובעולם החדש. על בסיס מחקר פרטני ומדוקדק בשפות רבות, יצר קפלן תמונה מרשימה ומגוונת של החברה היהודית, הכלכלה, התרבות והדת באותה תקופה, בזיקה הדוקה לחברה הסובבת את היהודים באירופה, שהייתה גם היא נתונה אז בתהליכי שינוי דרמטיים.
פרופ' קפלן הוא חוקר יסודי ורב-פנים, המרחיב את תחומי מחקרו לעבר אופקים חדשים. הפרופיל התרבותי והאינטלקטואלי של הנוצרים החדשים והסיבות שמשכו רבים מהם חזרה אל חיק היהדות, הוויכוח היהודי-הנוצרי, המפגש בין ספרדים לאשכנזים, תולדות המשפחה היהודית, היסטוריה של רגשות, היסטוריה של ספריות וספרים, תהליכי קונפסיונליזציה, חילון וסטייה חברתית בפזורה הספרדית המערבית, הם מקצת התחומים שעליהם הטביע את חותמו. מחקריו בכל הנושאים האלה הם פריצת דרך בהיסטוריוגרפיה של התקופה, ומעלים תרומה ייחודית למחקר החברה והתרבות בעת החדשה המוקדמת בחברה היהודית ובחברה הסובבת אותם גם יחד.
פרופ' קפלן הוא מנהיג אקדמי בולט ומובהק, ונוכחותו בעשייה האקדמית, המקצועית והציבורית בארץ יחידה במינה. הוא הטביע חותם על כל תחום שעסק בו ועל כל מוסד שהצטרף אליו. הוא עמד תקופה ארוכה בראש החברה ההיסטורית הישראלית, העלה את קרנה והצעיד אותה לעבר מחוזות חדשים של עשייה מקצועית. בין השאר ייסד את הבמה לזכרו של פרופ' מנחם שטרן, שהפכה לאחת הבמות הבין-לאומיות היוקרתיות בתחום ההיסטוריה. הוא כיהן כחבר מערכת בכתבי העת המובילים במדעי היהדות היוצאים לאור בירושלים, "ציון" ו"תרביץ", וכחבר במערכות ספרים וכתבי עת בארץ ובחו"ל. כן שימש יושב ראש וחבר בוועדות אקדמיות רבות. בשנת 2004 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומאז 2009 הוא משמש נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות. מתוך מגמה להסיר את המחיצות בין תולדות עם ישראל לתולדות העמים שבתוכם חי עם ישראל, פעל לייסודו של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית ותרם לעיצוב לימודי הליבה המשותפים לכל החוגים ההיסטוריים באוניברסיטה.
על מחקריו המעמיקים, המקוריים ורחבי היריעה זכה פרופ' קפלן בהכרה בין-לאומית מרשימה ואף נדירה. הוא שימש עמית מחקר ופרופסור אורח באוניברסיטאות חשובות באירופה ובארצות הברית, ולאחרונה זכה במענק יוקרתי מטעם המועצה האירופית למדע להכנת מחקר מקיף על תמורות בחיי הדת והתרבות של הקהילות הספרדיות המערביות בעת החדשה המוקדמת.
על תרומתו המחקרית הרבה, על מנהיגותו האקדמית ועל החותם שהטביע על העשייה ההיסטורית בארץ ובעולם.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' יוסף קפלן ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל לשנת התשע"ג.
קורות חיים
פרופ' יוסף קפלן היה נשוי לחסיה ביאלי ז"ל ונולדו להם שני ילדים, יהודה ומיכל. הוא נשוי ללאונטין פרמן, עיתונאית ועורכת, ולהם שני ילדים, נתן וראובן.
לימודים והשתלמויות
1959 סיים את לימודיו בבית המדרש למורים שליד הקהילה היהודית בבואנוס איירס
1962 עלה לישראל ולמד בבית המדרש למורים ע"ש חיים גרינברג בירושלים
1967 תואר בוגר, בחוגים להיסטוריה של עם ישראל וסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית
1972 תואר מוסמך בהצטיינות יתרה, בחוג להיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית
1979 תואר דוקטור בהצטיינות, האוניברסיטה העברית
תפקידים אקדמיים בישראל
1970–1973 מזכיר המערכת המדעית של פרופסור בן ציון דינור
1982–1986 מרצה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית
2012– פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה
תפקידים אקדמיים בעולם
1990 פרופסור אורח בהיסטוריה ולימודי דתות באוניברסיטת ייל, ניו הייבן
1991 עמית מחקר במכון ההולנדי ללימודים מתקדמים, ווסנאר
1992 חוקר אורח בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה, פאריס
1996–1997 חוקר אורח בוולפסון קולג', אוניברסיטת אוקספורד
1996–1997 פרופסור אורח בקתדרה ע"ש גולדשמידט, אוניברסיטת לונדון
1999 חוקר אורח בסורבון, פאריס
2000 עמית אורח במכון ללימודים מתקדמים ביהדות ע"ש הרברט כ"ץ באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה.
2000–2001 עמית אורח באול סולס קולג', אוניברסיטת אוקספורד
2007–2008 עמית בבית הספר להיסטוריה של המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון
2011 פרופסור אורח באוניברסיטת מוסקבה
פרסים ואותות הוקרה
1973–1975 פרס ורבורג לתלמידי מחקר, האוניברסיטה העברית בירושלים
1979–1982 מלגת אלון – לחוקרים מצטיינים צעירים
1983 פרס ע"ש ארנולד וישניצר על הספר הטוב ביותר בתולדות עם ישראל, האוניברסיטה העברית
2003 פרס בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
2004 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2012 מענק לחמש שנים מטעם המועצה למחקר האירופית (ERC) על מחקרים פורצי דרך. נושא מחקרו: "תמורות בתרבות ובחיי הדת של קהילות הפזורה הספרדית המערבית בעת החדשה המוקדמת"
בשנים 1992–1996 היה חבר המערכת של "תרביץ" ובשנים 1998–2005 היה חבר המערכת של "ציון". הוא חבר במועצת המערכת של תריסר כתבי עת וסדרות ספרים בארץ ובעולם.
מפעל חיים
פרופ' יוסף קפלן – נולד בשנת 1944 בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. אביו, דוד היה שחקן תאטרון יידיש מווילנה, ואמו, שרה לבית מלמד, נולדה במאצ'ייב שבפולין למשפחה של חסידי קוצק. "גדלתי בבית ציוני למהדרין, ומגיל שש למדתי בבית ספר יהודי שההוראה בו התנהלה על טהרת העברית. אך הוריי הקפידו לדבר איתי ביידיש, ואבי אף לימד אותי לקרוא ולכתוב בשפה זו", הוא אומר. בשנת 1955 התקבל ללימודים בבית המדרש למורים שליד הקהילה היהודית בבואנוס איירס, וכך בגיל חמש עשרה החזיק בתעודות הוראה, כשנתיים לפני שסיים את חוק לימודיו בבית הספר הכללי וקיבל את תעודת הבגרות.
בשנת 1962 הגיע לישראל לשנת השתלמות במכון למורים ע"ש חיים גרינברג בירושלים. עם תום שנת הלימודים החליט להישאר בארץ וויתר על מלגת לימודים מטעם הקהילה היהודית בבואנוס איירס, שהייתה מחייבת אותו לחזור לארגנטינה. הוא התקבל ללימודים באוניברסיטה העברית בחוגים להיסטוריה של עם ישראל וסוציולוגיה ועבד למחייתו במאפיית ברמן.
לאחר סיום לימודיו לתואר ראשון בסוציולוגיה ובהיסטוריה של עם ישראל שירת בצה"ל בחיל התותחנים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בהיסטוריה של עם ישראל, ובשנת 1972 קיבל תואר מוסמך ב"הצטיינות יתרה". בתקופה זו נשא לאישה את חסיה ביאלי ז"ל, שהייתה אף היא סטודנטית מארגנטינה. לזוג נולדו שני ילדים: יהודה ומיכל. בהמלצת מוריו התקבל לעבודה אצל פרופ' בן ציון דינור כמזכיר המערכת המדעית של סדרת ספריו "ישראל בגולה". "העבודה עם דינור נחשבת בעיניי לאחד הפרקים המשמעותיים ביותר בחיי. לא יכולתי לאחל לעצמי סדנת היסטוריון טובה יותר מאשר העבודה במחיצתו של מי שהיה אחד המייסדים של האסכולה הירושלמית בחקר תולדות ישראל".
בשנת 1979 סיים בהצטיינות את התואר דוקטור בפילוסופיה. את הדוקטורט כתב בהדרכת פרופ' חיים ביינארט על יצחק אורוביו דה קאסטרו (Orobio de Castro), שנחשב להוגה הבולט ביותר בקרב האנוסים שחזרו ליהדות בעת החדשה המוקדמת. הוא היה היהודי היחיד שכתב חיבור שיטתי נגד הפילוסופיה של שפינוזה במאה ה-17, ועמד בקשרים הדוקים עם כמה מחשובי האינטלקטואלים האירופאים בעידן הנאורות המוקדמת. לצורך מחקרו "חרש" קפלן ארכיונים וספריות רבים בפורטוגל, בספרד, בצרפת, בהולנד ובאנגליה, ועיין בעשרות רבות של כתבי יד ודפוסים נדירים בעברית, בספרדית, בפורטוגלית, בלטינית, בצרפתית ובהולנדית. לאחר מכן יצא לשנת השתלמות בהולנד וזכה במלגת אלון, שהבטיחה את העסקתו באוניברסיטה העברית כמרצה בכיר.
בשנת 1983 פרסם את ספרו "מנצרות ליהדות", וזכה בפרס ארנולד וישניצר. בשנת 1986 התמנה לפרופסור חבר ושנתיים לאחר מכן קיבל את הקתדרה לתולדות עם ישראל ע"ש ברנרד צ'ריק, ונבחר לראש החוג להיסטוריה של עם ישראל. בשנת 1992 נבחר ליו"ר החברה ההיסטורית הישראלית. "בשנות כהונתי ייסדנו את הבמה לזכרו של פרופ' מנחם שטרן, שהפכה לאחת הבמות הבין-לאומיות היוקרתיות בתחום ההיסטוריה. מדי שנה מגיע לירושלים אחד מבכירי ההיסטוריונים לשאת הרצאות על סוגיות היסטוריוגרפיות מרכזיות ודבריו מתפרסמים בסדרת ספרים מיוחדת, באנגלית ובעברית", אומר קפלן המשמש עד היום יו"ר ועדת המערכת של הסדרה.
קפלן היה חבר המערכת בשניים מכתבי העת המובילים במדעי היהדות – "תרביץ" ו"ציון". הוא מציין: "חלק גדול מעבודתי בשני כתבי העת האלה הקדשתי להדרכת חוקרים צעירים בתחילת דרכם המחקרית".
בשנת 1993 התחתן עם לאונטין פרמן, עיתונאית ועורכת, ומנישואים אלה נולדו ילדיו נתן וראובן.
"במשך כל שנות עבודתי האקדמית פעלתי למען הסרת המחיצות בין תולדות עם ישראל לבין ההיסטוריה הכללית, הן במחקר הן בהוראה", אומר קפלן שנבחר באותה עת לעמוד בראש ועדת ההיגוי, שהביאה לייסודו של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית, ולימים עמד בראשו.
חיבוריו פורצי הדרך על הפזורה הספרדית המערבית, על המנטליות של האנוסים שחזרו ליהדות ועל התסיסה האינטלקטואלית בקהילותיהם זכו לתהודה רבה בהיסטוריוגרפיה של הדור האחרון, והפכו אותו לאחד החוקרים המובילים של החברה והתרבות היהודית בשלהי ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת. הוא הוזמן ללמד ולהרצות בכמה מהאוניברסיטאות ומוסדות המחקר המובילים באירופה ובארה"ב.
קפלן נבחר בשנת 2004 לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובשנת 2009 נבחר ליו"ר האיגוד העולמי למדעי היהדות. שנתיים לאחר מכן נבחר לעמית במרכז "סכוליון" שבאוניברסיטה העברית. ובשנת 2012 זכה למענק מחקר לחמש שנים מטעם המועצה האירופית למדע (ERC) על מחקרים פורצי דרך.
פרסומים נבחרים
-
- מנצרות ליהדות: חייו ופעלו של האנוס יצחק אורוביו די קאסטרו, ירושלים תשמ"ג (תורגם לאנגלית ולפורטוגלית).
- הפזורה הספרדית המערבית, תל אביב תשנ"ה.
- מנוצרים חדשים ליהודים חדשים, ירושלים תשס"ג (התפרסם גם באנגלית וברוסית).
- שלהי מאות, קצם של עידנים, ירושלים תשס"ה.
- Jews and Conversos. Studies in Society and the Inquisition, Jerusalem 1985.
- Les nouveaux juifs d'Amsterdam, Paris 1999. (התפרסם גם בספרדית).
- The Dutch Intersection. The Jews and the Netherlands in Modern History, Leiden and Boston 2008.