הרב יצחק יוסף

השופטים: הרב פרופ' אברהם שטינברג, יושב ראש, הרב פרופ' יגאל שפרן, גב' רחל סילבצקי

הוועדה החליטה פה אחד להעניק את הפרס בקטגוריה ספרות תורנית ליוצרים לשנת תשפ"ד לראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א.

מפעל־היחיד המונומנטלי של הרב יצחק יוסף הינו סדרת ספריו "ילקוט יוסף" – למעלה מ־40 כרכים גדושים בהלכות בכל שטחי החיים הנוהגים בימינו, כולל נושאים מגוונים ומורכבים שהתחדשו בשנים האחרונות, עד ימינו אלה. היצירה התורנית של הרב יצחק יוסף כוללת את כל ההלכות הנוגעות לאדם מישראל מרגע קומו משנתו ועד הליכתו לשינה, הלכות הנוגעות לימי החול, לשבתות ולכל המועדים והצומות, הלכות הנוגעות לאירועי שמחה ולאירועי עצב, לכשרות המזון, לאישות ומשפחה, לתפילות ולכהנים, ולנושאים הלכתיים אחרים.

מדובר בחיבור המקיף ביותר בכל נושאי ההלכה בימינו, ובכלל זה נושאים חדישים בתחומי הטכנולוגיה וההלכה, רפואה והלכה, כלכלה והלכה, ועוד.

כמו כן עוסק הרב יוסף גם בנושאים רעיוניים ומחשבתיים, וכן בכללי פסיקה ושיטות לימוד התורה וההלכה.

הטקסט ההלכתי כתוב בשפה ברורה, בתמצות יחד עם דיוק מרבי, ובסגנון בהיר ומובן השווה לכל נפש. כאן הראה הרב יוסף את כוחו בפסיקת ההלכה ובהפצתה לכל דורש. כל סעיף מלווה בהערות מרחיבות, בדיונים הלכתיים מעמיקים ומקיפים, ובמראי מקומות תוך בקיאות מפליאה בכל מה שנכתב באותו עניין בספרות ההלכתית מהתלמוד, הגאונים, הראשונים והאחרונים, ועד לרבני דורנו. בכך הראה הרב יוסף את כוחו הלמדני והמעמיק לתועלת תלמידי חכמים העוסקים בפסיקת הלכה למעשה.

הרב יצחק יוסף לא נח על שמריו, אלא ההדיר, הוסיף והשלים הלכות והערות למכביר במהדורות מחודשות ומעודכנות של סדרת ספריו "ילקוט יוסף".

זכה הרב יוסף שסדרת ספריו נפוצה מאוד בישראל ובעולם – בישיבות, בבתי המדרש, בבתי הכנסת, בספריות הכלליות והאקדמיות ובבתים פרטיים. הפופולריות והחשיבות הרבה של סדרת ילקוט יוסף באה לידי ביטוי גם בעובדה שהיא תורגמה לשמונה שפות, מצב תקדימי בספרות התורנית.

הרב יוסף בקי היטב הן בספרות התורנית של הרבנים הספרדים והן בספרות התורנית של הרבנים האשכנזים, ובכך מתייחדת הספרות התורנית ההלכתית שלו כמאגדת את תורתם של כל הפוסקים מכל העדות ומכל המגזרים.

היבול התורני של הרב יצחק יוסף איננו מוגבל רק לסדרה המונומנטלית "ילקוט יוסף". הרב חיבר עשרות חיבורים תורניים נוספים, ובהם שו"ת הראשון לציון, ביאורים על הגדה של פסח, כללי הגיור וגרות כהלכתה, אוצר דינים לאישה ולבת, קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, דיני חינוך קטן ובר מצווה, כיבוד אב ואם, עין יצחק, שולחן המערכת, סידור חזון עובדיה, ועוד רבים.

פרסומיו התורניים מעמידים את הרב יצחק יוסף בשורה אחת עם גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים.

נוסף לתרומתו העצומה לספרות התורנית עוסק הרב יוסף גם בחינוך ובהפצת התורה לשכבות אוכלוסייה רבות ומגוונות. הוא עמד בראש ישיבת חזון עובדיה, ומוסר שיעורי תורה והלכה במסגרות ציבוריות שונות.

מאז שנת 2013 משמש הרב יצחק יוסף כראשון לציון, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. גם במסגרת זו מפעלו התורני בא לידי ביטוי באופן מרשים ביותר.

בפרט רואים אנו להדגיש את משקלן הסגולי הגבוה של תשובותיו ופסיקותיו ההלכתיות החשובות של הרב יוסף בכל התחומים התורניים המורכבים שנבעו מהמלחמה האחרונה. נושא כאוב זה בא לידי ביטוי הן בתשובות תורניות כתובות והן בהנחיות מנומקות בעל פה ביריעה רחבה. תרומתו של הרב יצחק יוסף בנושא זה לא תסולא בפז.

על כל אלה החליטה הוועדה פה אחד להמליץ להעניק לרב יצחק יוסף שליט"א את פרס ישראל בספרות תורנית ליוצרים לשנת תשפ"ד.

הרב יצחק יוסף והרבנית רות יוסף מתגוררים בירושלים. להם חמישה ילדים, עשרים נכדים ונין אחד.

לימודים

1964–1967      ישיבת פורת יוסף, ירושלים
1967–1969      ישיבת הנגב, נתיבות
1969–1972      ישיבת חברון, ירושלים
1980                סמיכה לרבנות ודיינות על ידי הרבנים הראשיים לישראל 

תפקידים ציבוריים

1973–2013      מייסד וראש בית המדרש חזון עובדיה להכשרת רבנים ודיינים, ירושלים
1975                החל לשמש כרב המושבים בר גיורא, נס הרים ומטע
1992–2013      מייסד וראש ישיבת חזון עובדיה
2013–2018      נשיא בית הדין הרבני הגדול
2013               הרב הראשי לישראל
2016               נשיא ישיבת פורת יוסף

יצחק יוסף נולד בשנת 1952 בירושלים לאביו הרב עובדיה יוסף, שאך שנתיים קודם לכן כיהן כאב בית הדין הגדול בקהיר ולימים יהא הרב הראשי הראשון לציון ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, ולאימו הרבנית מרגלית (לבית פטאל), מורה לעברית. על בית ילדותו מספר הרב יצחק יוסף: "ראינו בבית אווירה של תורה כל הזמן. אימי הייתה אישה מיוחדת וצדקת, היא גידלה את כל ילדיה במסירות ובאהבה, ואבא היה יושב ולומד תורה.

עם ישראל וזכות הרבים היו בראש מעייניו. אני לא זוכר ערב אחד שאבא היה בבית – הוא היה הולך לנחם אבלים, לשמח חתן וכלה, לתת שיעורים והרצאות. כל הילדים ספגו ממנו דוגמה אישית. אני הייתי צמוד לאבא שלי, גם כשהיה הרב הראשי וגם קודם לכן. הייתי שומע מה הוא מחדש, איך הוא מדבר, איך הוא נותן שיעורים. הייתי לומד ממנו, כי אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד".