יהושע קולודני

פרופ' יהודה איל, יו"ר, פרופ' ליזה הלר-קלאי, פרופ' אורי שמיר

פרופ' יהושע קולודני הוא מבכירי הגיאולוגים הפעילים בקהילה הישראלית של חוקרי מדעי כדור הארץ ובעל שם עולמי בתחום הגיאוכימיה האיזוטופית. פעילותו בולטת בתחומים רבים; בהם: תרומה משמעותית לחקר כדור הארץ ופרסום מדעי בעיתונים המובילים בעולם, הקמת דור של תלמידים והנחלת ידע כדור הארץ לציבור הרחב. רבים ממחקריו של פרופ' קולודני, במהלך יותר מארבעים שנה, היו פורצי דרך באחד התחומים המרכזיים במדעי כדור הארץ, שכן רבים מתחומי מחקר כדור הארץ נסמכים על גיאוכימיה איזוטופית, החל ממדידת גיל סלעים וגיל כדור הארץ וכלה בהרכב מים ממקורות שונים, וכן הרכב קרום כדור הארץ והרכב המעטפת שמתחתיו. מחקריו עם תלמידיו ועם עמיתיו הביאו את המחקר האיזוטופי בישראל אל חזית המחקר העולמי.

הפוספטים, המכילים מינרלים של חמצן וזרחן, הם מרבץ שמדינת ישראל בורכה בו. האיזוטופים של החמצן מתחלקים לקלים ולכבדים. פרופ' קולודני, בשיתוף עם עמיתיו ועם תלמידיו, הצליח לקבוע את התנהגות האיזוטופים היציבים של חמצן בפוספט, ובכך לסלול את הדרך למעקב אחרי תהליכים גיאוכימיים שונים בפוספטים. זכות הראשונים על פיתוח שיטה זו מיוחסת בעולם לפרופ' קולודני ולקבוצת המחקר שלו באוניברסיטה העברית.

אחת התופעות הגיאולוגיות המרתקות בארץ הם הסלעים המותמרים (המטמורפיים) של תצורת חתרורים שבמדבר יהודה. הסלעים בנויים מסלעי משקע הנפוצים בארץ, שגילם כשישים וחמישה מיליון שנה, אשר עברו התמרה בטמפרטורות גבוהות במיוחד ובלחץ נמוך שהביאה לגיבושם של מינרלים חדשים. מחקריו של פרופ' קולודני הראו, כי תהליך ההתמרה אירע כחמישים מיליון שנה לאחר היווצרות הסלעים, והוא דומה לתהליך המתרחש בייצור מלט הכולל שרפת חומר אורגני-ביטומיני ודה-קרבוניזציה של סלעי גיר. פִענוחה ותִארוכה של התופעה שאין רבות כמוה בעולם הם הצלחה בקנה מידה עולמי.

הכינרת היא אחד ממקורות המים החשובים של ישראל, ואיכות מימיה היא בעלת משמעות מדעית ומעשית כאחת. פרופ' קולודני תרם רבות להבנת מנגנוני ההמלחה של הכינרת, שהיו חילוקי דעות לגביהם במשך תקופה ארוכה. באמצעות שיטות גיאוכימיות מתקדמות הביא קולודני להבנת תהליכי ההמלחה ומקורותיה, ובכך ליצירת הבסיס להפחתת המליחות של מי הכינרת באמצעות תפיסת מים מלוחים טרם כניסתם לאגם.

בד בבד עם היותו איש מדע מהשורה הראשונה בעולם בתחומו המקצועי, פרופ' קולודני גם מעורב בקהילה המדעית הישראלית הן מן הבחינה המקצועית והן מן הבחינה האישית. במשך כל תקופת עבודתו המדעית התנדב קולודני לשמש בתפקידים ציבוריים, ביניהם תפקידים בעלי חשיבות רבה למדינת ישראל, כגון חברות בוועדת ההיגוי של הכינרת, בוועדות מינויים מקצועיות של ממשלת ישראל ובוועדת הקבלה הארצית לאוניברסיטאות. פרופ' קולודני גם מילא כמעט כל תפקיד אפשרי בתוך האוניברסיטה העברית, ובמיוחד את התפקידים של יו"ר המכון למדעי כדור הארץ ודיקן הפקולטה למדעי הטבע, ותמיד במסירות ובדבקות.

פרופ' קולודני חינך דורות של תלמידים. רבים מהם הם חוקרים מרכזיים ומובילים בתחומם בעולם, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בארץ ובחו"ל. לכולם הוא ממשיך לשמש מקור השראה והכוונה, ועם חלקם הוא משתף פעולה גם כיום.

על מחקריו פורצי הדרך, על ידיעותיו המקיפות, על פרסומיו הרבים, ובמיוחד על החינוך ועל הקמת דור המשך של חוקרים ועל תרומתו הרבה לקהילה ולמדינה – על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' יהושע קולודני ראוי לפרס ישראל במדעי כדור הארץ לשנת תש"ע.

יהושע קולודני – פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי הגיאולוגים בישראל ומן החוקרים הבולטים בעולם בתחום הגיאוכימיה. במחקרים פורצי דרך הוא פיתח שיטות חדישות לקביעת גילם של סלעים ומחצבים, שהיו לנדבך יסוד במחקר הגיאולוגי המודרני. מחקריו קשורים במחקר מרבצי פוספטים ברחבי העולם, בהפקת אנרגיה מפצלי שמן ובמניעת המלחתם של מי הכינרת.

פרופ' קולודני מתגורר בירושלים, נשוי לאמירה, אב לנועם, לאורי ולרחל וסב לשמונה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1965 מוסמך בגיאולוגיה, במינרלוגיה ובכימיה (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית בירושלים
1969 דוקטור לגיאוכימיה (בציון מעולה), אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב