פרסם עשרות מאמרים ומחקרים בנושאי משפט בעברית, באנגלית ובצרפתית.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"א בתחום חקר המשפטים.
יהושע ויסמן – פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מבכירי המשפטנים בישראל בתחום דיני הקניין – נולד בירושלים בשנת 1931.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יצחק זמיר, יו"ר, פרופ' סיני דויטש, פרופ' רות לפידות
פרופ' יהושע ויסמן, מן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הניח את היסודות והקים את המבנה המדעי של דיני הקניין החדשים בישראל. המבנה הישן של ענף משפטי חשוב ומורכב זה, שהיה מבוסס על המשפט העותומני ועל המשפט האנגלי, נהרס והוקם מחדש, בשנת 1969, על ידי חוק ישראלי, הוא חוק המקרקעין. פרופ' ויסמן היה הראשון שכתב הערות להצעת החוק, ולאחר מכן כתב פירוש לחוק עצמו. על בסיס החוק הזה הוא הוסיף ופיתח את תורת הקניין, והציג תורה זאת בשנים האחרונות בשני הכרכים של ספרו על דיני הקניין. זהו ספר מדעי, בנוי למופת באופן שיטתי, רחב ומעמיק, בהיר ומאלף.
ספר זה הוא רק חוליה בשורה ארוכה של מחקרים חשובים, מהם מחקרים חלוציים, שפרופ' ויסמן ערך ופרסם. בין היתר הוא פרסם בשנת 1966 מחקר משפטי ראשון על הקיבוץ בישראל, בשנת 1969 מחקר על חוק בתים משותפים במבחן המציאות, שהיה מחקר אמפירי ראשון בישראל בתחום המשפט, ובשנת 1974 הוא פרסם ספר יסוד על חוק המשכון. פרופ' ויסמן העלה תרומה חשובה גם לפיתוח דיני הקניין הרוחני, ובכלל זה הוא כתב ומעדכן מדי שנה את הפרק על זכות יוצרים בישראל המתפרסם בספר על דיני זכות יוצרים בעולם. ספריו ומאמריו הרבים מגלמים מחקר משפטי ברמה הגבוהה ביותר.
פרופ' ויסמן פעל הרבה גם מעבר למחקר המשפטי כדי לקדם את התחום של דיני הקניין. הוא היה יושב-ראש וחבר בוועדות שמונו על ידי שר המשפטים כדי להכין חוקים שונים בתחום זה, ואף הוזמן להרצות על נושאים שונים בתחום באוניברסיטאות רבות ומצוינות בעולם.
פרופ' ויסמן עשה לעצמו שם כמורה מצטיין בפקולטות למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, של אוניברסיטת בר-אילן ושל מוסדות אחרים להשכלה גבוהה, וחינך דורות של תלמידים לחשיבה מדעית.
על כל אלה נמצא פרופ' יהושע ויסמן ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר המשפט לשנת התשס"א.
קורות חיים
יהושע ויסמן – פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מבכירי המשפטנים בישראל בתחום דיני הקניין – נולד בירושלים בשנת 1931.
פרופ' יהושע ויסמן נשוי לגלוריה לבית מרנגו, משפטנית, שהייתה עד לפרישתה לגמלאות ראש תחום החקיקה של המשפט הפלילי במשרד המשפטים. לבני הזוג שני בנים ובת.
לימודים והשתלמויות
1954 מוסמך למשפטים (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית
1958–1959 תלמיד מחקר ב-King's College שבאוניברסיטת לונדון
1958–1959 British Council Scholar
1963 דוקטור למשפטים, האוניברסיטה העברית
1967–1968 Fulbright Scholar
1967–1968 עמית באוניברסיטת הרווארד
תפקידים אקדמיים בארץ
1961–1966 מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
1971–2000 מורה (פרופסור) בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן
1981–1984 דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
2001 פרופסור למשפטים במכללה האקדמית ברמת גן
2001 פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
2001 פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1986–1987 London University
1977–1978 University of Southern California
1985 Tulane University Law School
1995–1996 Fellow, The Inns of Court, London
1995–1996 Fellow, The Institute of Advanced Legal Studies, London University
תפקידים אחרים
- יו"ר ועדה שמונתה על ידי שר המשפטים להכנת חוק זכות יוצרים
- יו"ר ועדה שמונתה על ידי שר המשפטים לרפורמה של דיני המשכון
- חבר ועדה שמונתה על ידי שר המשפטים לעריכת קודיפיקציה של המשפט הפרטי
- חבר יועץ של כתב העת Journal of the Society for Advanced Legal Studies,London
חברות בארגונים
1991–1996 חבר המועצה של הארגון הבינלאומי לזכויות יוצרים
1991–1993:
- יו"ר האגודה הישראלית לזכויות יוצרים המסונפת לארגון הבינלאומי ALAI
- עמית כבוד של The Society of Legal Studies, London University
מפעל חיים
"במישור המקצועי חוויתי את הניסיון הנדיר של החלפת שיטת משפט קיימת בשיטת משפט חדשה – על כל האתגרים הכרוכים בכך. בשנות העבודה הראשונות היה עלי להתמודד עם דיני הקניין שהיו בעיקרם עותומניים, אך לאחר שנים מספר היה עלי לסגל לעצמי 'משפט פרטי' חדש, פרי החקיקה הישראלית, אשר ביטל כמעט לחלוטין את הדין הקודם. הדבר אילץ אותי, בין השאר, להכין מערך הרצאות חדש למקצוע דיני קניין, שבו ניתן היה להיעזר אך במעט בעבודתם של קודמיי". כך מסכם פרופ' יהושע ויסמן, ראש וראשון למשפטנים בתחום דיני הקניין, את תמצית עבודתו האקדמית.
פרופ' ויסמן נולד בירושלים בשנת 1931, למשפחה מושרשת בעיר זו כמה דורות. משפחת אמו, ויסנשטרן-וולנשטיין, הייתה משפחה טיפוסית של בני היישוב הישן, ורבים מהגברים שבה עסקו בלימוד תורה. לעומת זאת היו בני משפחת אביו אנשי מעשה שהתקיימו מעמל כפיהם. בית הוריו היה בית דתי מתון, ברוח תנועת "המזרחי".
על ילדותו ועל נעוריו מספר הפרופ' ויסמן: "את אישיותי עיצבו סיפורי חוויות על החיים בירושלים תחת השלטון התורכי שסיפרה לי סבתי וסיפורי הוריי על חילופי השלטון למנדט בריטי. עיצבו אותי גם חוויותיי האישיות בשנים של שלהי המנדט הבריטי." החינוך הטרום-אוניברסיטאי שקיבל היה במסגרות דתיות-ציוניות: בית הספר העממי "גאולה" והסמינר למורים "מזרחי", שהיה גם בית ספר תיכון.
כשפרצה מלחמת העצמאות הופסקו לימודיהם של בני השנתון 1931, והוא התגייס עם בני מחזורו לצה"ל. פרופ' ויסמן השתתף במבצע לכיבוש אילת כקשר ביחידת מרגמות כבדות. "לאחר שנת שירות שוחררתי מצה"ל, ככל מגויסי המחזור הזה, לשם השלמת הלימודים התיכוניים. עם קבלת תעודת הבגרות חזרתי לצה"ל להשלמת השירות והייתי חייל בחיל הקשר. רק לקראת השנים האחרונות של שירות המילואים שלי הועברתי לפרקליטות הצבאית. שוחררתי ממילואים בדרגת סרן".
פרופ' ויסמן סיים את לימודי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בהצטיינות. את עבודת הגמר שלו כתב על "הקיבוץ מבחינה משפטית". זה היה המחקר הראשון שנכתב על הקיבוץ מבחינה זאת. עם סיום לימודיו הוזמן על ידי פרופ' אביגדור לבונטין, מורה לדיני קניין בפקולטה למשפטים בירושלים, לשמש אסיסטנט במקצוע זה. במקביל לעבודתו התמחה במשרדו של עורך הדין יצחק ננר. עם סיום ההתמחות המשיך לעבוד במשך שלוש שנים כעורך דין במשרד שהתמחה בו. בתום תקופה זו הוצעה לו על ידי האוניברסיטה העברית מלגה ללימודים באנגליה לקראת התואר דוקטור למשפטים. "זה היה השלב שבו בחרתי להתמקד במסלול האקדמי", אומר פרופ' ויסמן, וממשיך: "עבודתי על הדוקטורט באוניברסיטת לונדון (King’s College) הופסקה לאחר שנה, משום שנקראתי לשוב לארץ על ידי הדיקן של הפקולטה למשפטים באותה עת, פרופ' לבונטין, כדי ללמד את המקצוע דיני קניין בשלוחה של האוניברסיטה העברית בתל אביב. מאז עסקתי במחקר ובהוראה של המקצוע דיני קניין, שאליו נתווסף לאחר שנים מספר גם התחום של דיני זכויות יוצרים".
פרופ' ויסמן לימד באוניברסיטה העברית בירושלים ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. נוסף לכך הוא לימד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן והוא מלמד במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן. נושא אחר שפרופ' ויסמן הקדיש לו תשומת לב בעבודה המקצועית שלו היה זכויות יוצרים. לבד מהוראת מקצוע זה ומעדכון שנתי של הפרק על זכויות יוצרים בישראל בספר International Copyright: Law and Practice, יזם את הקמתה של "האגודה הישראלית לזכויות יוצרים" ואת הסתנפותה לאגודה הבינלאומית לזכויות יוצרים (ALAI). מאז פרישתו לגמלאות פרופ' ויסמן ממשיך בכתיבת הכרך השלישי של ספרו על דיני קניין.
על עבודתו המדעית כיום אומר פרופ' ויסמן: "בימים אלה צפויה תפנית ב'משפט הפרטי' של מדינת ישראל. 'ועדת קודיפיקציה' בראשות השופט ברק יושבת על המדוכה של הכנת קודיפיקציה של 'המשפט הפרטי', ונפל בחלקי להיות חבר בוועדה זאת. ניתנה לי הזדמנות יוצאת דופן להשפיע על דמותם של דיני הקניין לעתיד".
פרסומים נבחרים
-
- חוק בתים משותפים במבחן המציאות (1969). פורסם גם בשפה האנגלית
- חוק המקרקעין, תשכ"ט 1969: מגמות והישגים (1970). פורסם גם בשפה האנגלית
- חוק המשכון, תשכ"ז-1967 (1974)
- דיני קניין: חלק כללי (1993)
- דיני קניין: בעלות ושיתוף (1997)
- הפרק על דיני זכויות יוצרים בישראל המעודכן מדי שנה בספר International Copyright: Law and (Nimmer & P.E. Galler eds., Matthew Bander Practice (M.B