יהורם גאון

הצגות

אלה הצגות התיאטרון שהשתתף בהן: כינרת כינרת; טורא; צ'יפס עם כל דבר; וייצק; שורש כל רע; קזבלן; פעם בשנה; ילדים חורגים לאלוהים.

קולנוע

אלה הסרטים שהשתתף בהם: דליה והמלחים; כל ממזר מלך; מצור; הפריצה הגדולה; אני ירושלמי (גם ביים); קזבלן; ג'וקר; מבצע יהונתן; כביש ללא מוצא; המאהב; מטולדו לירושלים (גם ביים).

טלוויזיה

במרוצת השנים השתתף יהורם גאון בסדרות טלוויזיה רבות, בתכניות אירוח ובתכניות מוזיקליות חד-פעמיות, ובהן: מי מרום; קרובים קרובים; מר מאני; בלש בירושלים; שישי בגאון (משודרת גם היום).

רדיו

יהורם גאון כתב והגיש ברדיו תכניות מיוחדות לחגים ותכניות אישיות, ובהן: טעם המן; בשמים לשבת; גאון ברדיו.

ועוד מפעילותו האמנותית-התרבותית: 8 מופעי יחיד; 62 תקליטים אריכי נגן; ביום ועריכה עם נשיא מדינת ישראל לשעבר, יצחק נבון, של "הרומנסרו הספרדי"; כתיבה ועריכה של הספר "אמצע הדרך"; הוצאה לאור של ספרו של אביו, משה דוד גאון, "בשמים מספרד" (תרגום ועריכה) * ההדרה מחדש (עם אחיו ועם אחותו) של ספרו של אביו, משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל", שאזל לפני שנים רבות.

יהורם גאון היה חבר מועצת העיר ירושלים ומחזיק תיק התרבות בה בשנים 1993–2003.

יהורם גאון, בן משה דוד ושרה גאון, נולד בשנת 1939 למשפחה ירושלמית ותיקה, ואת שנות ילדותו עשה בשכונת בית הכרם. בבית הספר למד במגמה למזרחנות, והוא שולט גם בשפה הערבית. את שירותו הצבאי היה יהורם אמור לעשות בחיל המודיעין, אך בהחלטה של הרגע האחרון ניגש לבחינות ללהקת הנח"ל (שהייתה אז שם דבר בעולם הבידור הישראלי) עם חברו, האקורדיוניסט תובל פטר. יהורם החל את שירותו בלהקה בשנת 1957 וכיכב בה עם אריק איינשטיין, עם חנן גולדבלאט, עם גברי בנאי, עם ישראל פוליאקוב, עם עליזה רוזן ועוד. על בחירתו זאת הוא מספר: "בבית אבי הועידו לי עתיד של מהנדס או ארכיטקט. על שחקן לא רצו לשמוע. היה אצלנו יחס של זלזול לעולם הבמה. לזמר או לשחקן קראו 'ביילדרו', שפירושו רקדן. אבל אני התעקשתי לעסוק במקצוע הזה. יש בידי חיבור שכתבתי כשלמדתי בכיתה ו' אצל המורה והמשורר יצחק שלו. באותו חיבור כתבתי שאני רוצה להיות שחקן כשאגדל. שנים רבות סירב אבי להשלים עם המקצוע שבחרתי בו, עד שפעם ראה אותי בהופעה של להקת הנח"ל. לאחר אותה הופעה כתב לי אבי מכתב ביקורת, ובין שורותיו הבנתי שסוף סוף, ואולי בלית בררה, הוא משלים עם הדרך שבחרתי בה: חייו של שחקן".

עם שחרורו מהצבא הצטרף יהורם גאון ללהקת "התרנגולים" שהקימה נעמי פולני, ובה ראו לראשונה בארץ העמדה ואילוסטרציה תנועתית לשיר. בשנת 1964 הקים עם בני אמדורסקי ז"ל ועם אריק איינשטיין את "שלישיית גשר הירקון". השלישייה יצאה לסיבוב הופעות בארץ והפיקה את התקליט "אהבה ראשונה", שהניב שירים יפים המושרים בפי כול עד היום. בשנת 1965 הקליט יהורם את תקליט הסולו הראשון שלו, "כל העיר מרכלת עלינו", ויצא לארה"ב ללמוד בימוי, טלוויזיה ומשחק. בשנת 1966 נקרא שוב להשתתף בחזרות של המחזמר "קזבלן" בהפקתו של גיורא גודיק ז"ל. דמותו של קזבלן, שהיה מחוספס כלפי חוץ ורך מבפנים, נגעה ללב היושבים באולם, ויהורם הצליח לסחוט דמעות בעזרת כישרון המשחק המבורך שלו. "קזבלן" היה לסרט קולנוע בשנת 1973, ותרם כמה שירים יפים לזמר העברי המוכרים ומושרים עד היום, כמו: "כל הכבוד" ו"יש מקום".

בשנת 1969 הוציא יהורם, בהשפעת המוזיקאי והמעבד שמעון כהן, את תקליטו "רומנסות בלאדינו", התקליט הנמכר ביותר, שהפך להיות "תקליט חובה" בכל בית בישראל באותן שנים. רומנסות ושירים מבית אבא ליוו את יהורם במשך כל השנים אחר כך: המופע "רומנסרו ספרדי", הסרט "מטולדו לירושלים" ועוד כהנה וכהנה, שנכנסו לתקליטיו. עד היום הקהל מבקש ממנו לשיר בהופעותיו את השירים בלאדינו שהפכו בזכות ביצועיו לנכס צאן ברזל של הזמר העברי. השירים הולבשו בעיבודים תזמורתיים גדולים שעשו להם כבוד, וקיבלו ממד של יוקרה כראוי להם. הם יצאו מתוך הבית האינטימי אל החוץ, אל הקהל הרחב, שקיבל אותם בחום וברוחב לב.

"אני ירושלמי", מגדיר יהורם את עצמו, אף על פי שמאז בגרותו הופעותיו הן בתל אביב ובכל הארץ. והוא מוסיף ואומר: "בשבילי ירושלים היא אהבה שאינה תלויה בדבר. אני אוהב אותה לא רק משום שנולדתי בה, אלא גם משום שאני מושפע ממנה בכל דבר שאני עושה. אפשר להרגיש באוויר שיש משהו שונה ומיוחד בעיר הזו. זה משהו שאינו ניתן למדידה ולהגדרה, אבל אין ספק שזה קיים: עיר ייחודית שאינה מעבר בדרך למקום אחר, אלא מטרה בפני עצמה; הולכים אליה, ולא עוברים בה".

וכך מסכם יהורם גאון את מחשבותיו על הזמר העברי: "על אף אמצעי התקשורת שמקרבים את כל המוזיקות של העולם ויוצרים אצלנו כפר גלובלי עם אמריקה ועם אירופה, ועם כל רצוננו להיות חלק מן הכפר הגלובלי הזה – אי אפשר לה למוזיקה הישראלית שלא תבער כאש תמיד בעצמות כולם; גם אצל אלה המתיימרים להיות 'אמריקה' והעולם הגדול. המוזיקה הישראלית באה והולכת ונעה בגלים גבוהים יותר ונמוכים יותר, אבל בעיקרו של דבר היא קיימת כל העת. עם השנים נוצר בארץ זמר עברי אסוף ומקובץ ברעיונות מוזיקליים מכל המקומות שמהם באו לכאן אנשים, ויגיע היום שהוא יהיה תרכובת של כלל היצירה המוזיקלית בארץ כמו שהיא קיימת בארצות בעלות תרבות מוזיקלית ותיקה ושבהן אפשר לזהות את הארץ שממנה בא השיר לפי שלושת הצלילים הראשונים. אני מאמין שאנחנו בדרך לשם, ויותר מהר ממה שחושבים".