יד ושם

מר מרדכי בן-פורת, יו"ר, מר ארנון מנטבר, השופטת (בדימוס) שרה פריש

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, הוקם לפני יובל שנים ומופקד על ההנצחה ועל הזיכרון של הנספים בשואה ועל תיעוד קורותיו של העם היהודי בתקופת השואה. בחמישים שנות קיומו היה ליד ושם תפקיד מוביל ומשפיע בתהליך המורכב של התפתחות יחסה של החברה הישראלית לשואה וחלק מרכזי בעיצוב זיכרון השואה.

כבר בשנים הראשונות החל יד ושם לעסוק במפעלים מרכזיים הנמשכים עד עצם היום הזה ושהם עמודי התווך שהתיעוד, המחקר ועיצוב הזיכרון וההנצחה של הפרט והכלל נבנים עליהם. ברבות השנים התפתחו והורחבו מפעלים אלה, והם היום נכסים רוחניים ייחודיים ומרכזיים של העם היהודי.

בתחום של איסוף התיעוד ארכיון יד ושם מקיים את משימת האיסוף של כל החומר הקשור לשואה וכל מגוון ביטוייה של היצירה היהודית והבאתו למשמרת עולם בירושלים. הנצחת היחיד מתבצעת באמצעות המפעל הלאומי של איסוף שמות הנספים למאגר שמות המשמש מקור חשוב לחיפוש אחר תיעוד משפחתו. יד ושם גם מוביל את מפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" שבו מוקראים מדי שנה מאות אלפי שמות הנספים במקומות שונים ברחבי ישראל.

מאז הקמתו יד ושם ממלא תפקיד מרכזי בחקר תולדות השואה ובהוצאת פרסומים שבין המקיפים והחשובים שבהם הם האנציקלופדיה של השואה, מפעל פנקסי הקהילות, האנציקלופדיה של הקהילות, מפעל תולדות השואה ועוד. ליד ושם תפקיד מרכזי ומשפיע בקרב הקהילה האקדמית הישראלית והבינלאומית.

יד ושם מקיים את מפעל ההוקרה העולמי בשם העם היהודי ומדינת ישראל להענקת תוארי "חסידי אומות העולם" ללא-יהודים ששמו את נפשם בכפם והצילו יהודים בתקופת השואה.

ציר נוסף ומרכזי בעבודת יד ושם הוא הפעילות החינוכית. יד ושם מוביל ומשפיע במילוי משימה חשובה זו בשיתוף עם מערכת החינוך, תנועות הנוער, צה"ל ואחרים. ביד ושם הוקם בית הספר המרכזי להוראת השואה, שהוא היחיד מסוגו בעולם ושבפעילותו הוא מגיע לכל קצות הארץ באמצעות ניידות המקיימות פעילות חינוכית בבתי ספר ומאפשרות גם לתלמידי הפריפריה לקחת חלק בתכניות חדשניות. בית הספר שם דגש מיוחד על החינוך היהודי ועל פעילות במדינות חבר העמים.

יד ושם קנה לו אחיזה במודעות הציבורית בארץ ובעולם, והוא ממלא תפקיד ייצוגי חשוב ביותר. יד ושם הוא סמל ומופת לאחדות העם ולמסורת היהודית של ערבות הדדית. הוא פונה לכל מגזרי האוכלוסייה ומשמש מוקד הזדהות לציבורים שונים.

יד ושם בהר הזיכרון הפך להיות חלק אינטגרלי של ההוויה הישראלית, מוסד מרכזי של העם היהודי ומקום בעל חשיבות הולכת וגדלה בתודעה העולמית.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את יד ושם ראוי לקבל את פרס ישראל לשנת תשס"ג בתחום של מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

פרס ישראל תשס"ג על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה מוענק ליד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה – שהוקם לפני יובל שנים בירושלים ומופקד על ההנצחה והזיכרון של הנספים, על תיעוד קורותיו של העם היהודי בתקופת השואה ועל הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים.

ציוני דרך בתולדות יד ושם

1952 חוק יד ושם הובא לכנסת על ידי שר החינוך, פרופ' בן ציון דינור (אושר ב-1953) שנתמנה להיות היו"ר הראשון של המוסד.
1955 הוחל באיסוף שמות הנספים על "דפי עד".
1957 ראה אור הכרך הראשון של "יד ושם – קובץ מחקרים".
1961 נחנך "אוהל יזכור".
1963 הוחל בהענקת תוארי "חסיד אומות העולם" ללא יהודים.
1968 החלו כינוסי החוקרים הבינלאומיים ביד ושם.
1968 נחנך "היכל השמות", שבו שמורים מיליוני שמות הנספים שנאספו.
1973 מפעל "פנקסי הקהילות" זכה בפרס ישראל לספרות השואה.
1973 נפתח המוזיאון ההיסטורי ביד ושם.
1982 הוקם "מוזיאון אמנות השואה".
1985 נחנכה האנדרטה לחיילים, לפרטיזנים וללוחמי הגטאות.
1987 נחנך "יד לילד" – אתר ההנצחה למיליון וחצי ילדים שנספו בשואה.
1992 נחנכה "בקעת הקהילות" – אתר ההנצחה לכ-5,000 קהילות ישראל שחרבו או נפגעו בשואה.
1993 הוחל בתכנית הפיתוח "יד ושם 2001", הכוללת 6 מרכיבים, ובהם גם הקמת המכלול המוזיאוני החדש.
1993 הוקם "המכון הבינלאומי לחקר השואה" ביד ושם.
1995 הוקם בית הספר המרכזי להוראת השואה.
1996 נחנך ביד ושם "גן חסידי אומות העולם", ובו לוחות שיש שעליהם חרוטים שמות המצילים לפי מדינות.
1998 מוחשב המאגר של שמות הנספים.
1999 נחנך הבניין של בית הספר המרכזי להוראת השואה, והתקיים הכינוס החינוכי הבינלאומי הראשון.
2000 נחנך בניין הארכיון והספרייה החדש, הכולל מסדי מידע ממוחשבים.
2001 ראתה אור "האנציקלופדיה של הקהילות" (באנגלית).
2002 עד שנה זו הוכרו 19,500 "חסידי אומות העולם".
2003 פורסם הכרך הראשון של אנציקלופדיית חסידי אומות העולם.

בין מאות המכתבים שהותירו יהודים שהובלו אל מותם נמצא גם מכתבה של זלטקה וישניאצקי בביטן מפולין, שכתבה ב-31 ביולי 1942: "…אני חושבת שעוד יימצא אדם שיוכל למסור על סבלנו ועל מרחץ הדמים אצלנו…". ואכן, יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, הוקם בשנת 1953, והוא מופקד על תיעוד קורותיו של העם היהודי בתקופת השואה ועל שמירת זכרם של המיליונים, איש איש וסיפורו האישי, ועל הנחלתם לדורות הבאים. חוק יד ושם הוגש לכנסת על ידי שר החינוך דאז, פרופ' בן ציון דינור, מבכירי ההיסטוריונים בדורו ומי שנתמנה ליו"ר הראשון של יד ושם.