הרב יעקב אריאל

לימודים

1955–1964 ישיבת מרכז הרב, ירושלים
1962–1965 מכון אריאל לרבנות (מכון הרי פישל)
1965 סמיכה לרבנות בידי הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם אדלר והרב אברהם שפירא; לאחר מכן בידי הרבנים הראשיים הרב יצחק נסים והרב א"י אונטרמן; סמיכה לרב עיר בידי הרבנים הראשיים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו

תפקידי רבנות והוראה

1965–1990 רב מושב בני עקיבא כפר מימון בנגב
1965–1980 ראש הישיבה התיכונית בני עקיבא בית יהודה, כפר מימון
1980–1982 ראש ישיבת ימית, סיני
1982–1990 ראש ישיבת נוה דקלים, גוש קטיף
1990–2018 רב העיר ואב בית דין, רמת גן
1991–2018 מרצה להלכה ומחשבת ישראל באוניברסיטת בר־אילן ובמכללות אורות ישראל באלקנה ותלפיות בחולון
1995– נשיא ישיבת ההסדר רמת גן, מלמד בה שיעורים שבועיים קבועים בתלמוד ומחשבת ישראל, מלמד שיעורים בכולל רצון יהודה בפתח תקווה ובישיבת יפו
2018– ראש הכולל לדיינים ליד ישיבת ההסדר רמת גן

ממשיך בשיעורים יומיים בדף יומי בתלמוד, משנה יומית והלכה יומית ובחוגים שבועיים בתלמוד ובפרשת השבוע
מלמד קורס לתואר שני במדע והלכה באוניברסיטת בר־אילן

תפקידים ציבוריים ותפקידים במכונים וארגונים בעבר ובהווה

• סרן במילואים בחטיבת השריון ואחר כך בגבעתי; בעל אות מלחמת יום הכיפורים ושלום הגליל
• נשיא ישיבת ההסדר ברמת גן
• נשיא מכון התורה והארץ, מכון צורבא מרבנן ומכון חותם – מסגרת המכונים הציוניים־דתיים ליישום הלכתי בחיים המודרניים
• סגן יושב ראש חבר הרבנים בישראל
• חבר פורום תקנה
• חבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא
• יושב ראש ועדת המקצוע למחשבת ישראל במשרד החינוך
• יושב ראש הוועדה ההלכתית במסגרת הוועדה לחוק החולה הנוטה למות
• ראש ועדת השמיטה של הרבנות הראשית תשנ"ד, חבר ועדת השמיטה של הרבנות הראשית תשע"ה
• חבר בית הדין של אוצר בית דין לשמיטה של תנובה תשס"א ושל אוצר הארץ תשס"ח ותשע"ה

את לימודי התיכון החל בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה בהנהגת הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן. ללימודים שם נרשם בהכוונה ובעידוד תנועת בני עקיבא שבה היה חבר ופעיל. בכיתה י' חלה ונאלץ לעזוב את הלימודים, ובכיתה י"א שב ללימודים, הפעם במדרשיית נעם בפרדס חנה בראשות הרב יהושע יָגֵל.

"בבני עקיבא הייתה אווירה חלוצית", נזכר הרב אריאל, "במקביל למסלול החלוצי הייתה אז תסיסה להקים ישיבה גדולה, להתקדם גם בתחום התורני. אז הוקמו ישיבת כרם ביבנה וישיבת הדרום, וגם ישיבת מרכז הרב התחילה להתאושש". הרב אריאל החל ללמוד בשנת 1955 בישיבת מרכז הרב שבירושלים. ראש הישיבה והמנהיג הרוחני־השקפתי היה הרב צבי יהודה קוק, והרב אברהם שפירא (לימים הרב הראשי) העביר את שיעורי התלמוד. "אצלו בבית היה חוג נוסף לחלק מהתלמידים, חוץ מהשיעור בישיבה; הוא היה בקיא עצום", מספר הרב אריאל. לימוד התלמוד בישיבת מרכז הרב נעשה בצורת הלימוד הליטאית ה"קלאסית" שבה מתבצע ניתוח אנליטי של כל סוגיה; אולם החידוש בישיבה זו היה בצד ההשקפתי והחברתי: הדיבור היה בעברית והועברו שיעורים במחשבת ישראל מפי הרב צבי יהודה קוק. "האווירה הייתה ארץ ישראלית, כולם בוגרי בני עקיבא", מסביר הרב. נוסף לכך, הרב דוד כהן, "הרב הנזיר", לימד פילוסופיה יהודית.

בשנת 1959 התגייס לצבא במסגרת המחזור הראשון של "הסדר מרכז". בשבתות התנדבו התלמידים מטעם איגוד המושבים של הפועל המזרחי לצאת ליישובי העולים ולערוך פעולות עם הנוער, תחילה במושבי פרוזדור ירושלים, בהם מסילת ציון וישעי, ואחר כך ביישובי הדרום: שדרות, אופקים, בית הגַדי, שרשרת, יושיביה ועוד. באותה תקופה הלך והתגבש בנגב גרעין מושבי של בני עקיבא שהתעתד לעלות לקרקע בכפר מימון, ולאריאל הוצע לשמש רב המושב. הוא התייעץ עם רבותיו הרב צבי יהודה קוק והרב שפירא והם יעצו לו להמשיך את הקשר עם הגרעין אך להוסיף ולהשתלם בלימודי הרבנות קודם שיקבל עליו את התפקיד. בשנת 1960 נישא לנחמה לבית מנדלסון, בת כפר הרא"ה, בוגרת אוניברסיטת בר־אילן והאוניברסיטה העברית (לימים מרצה לתנ"ך במדרשה לנשים באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת אורות), והשניים קבעו אז את מושבם בירושלים. בשנת 1963 הצטרף הרב אריאל למכון הרי פישל, שם התמקד בלימודי הרבנות והשתלם בהם. אחרי תום לימודיו בשנת 1965 עבר עם אשתו וילדיו למושב כפר מימון וכיהן בראש הישיבה בית יהודה במקום.

"אחרי מלחמת יום הכיפורים אחי ישראל הקים את הישיבה בימית", מספר הרב אריאל. "כשנחתם ההסכם עם מצרים בשנת 1979 נתבקשתי להיות ראש הישיבה וללוות אותה בזמן המעבר כשיהיה צורך. כעבור שלוש שנים אנחנו היינו האחרונים שעזבנו את העיר". הישיבה הוקמה מחדש בנוה דקלים שבגוש קטיף והרב אריאל הוסיף לעמוד בראשה (במקביל להיותו רב המושב כפר מימון) עד שנת 1990, עת מונה להיות רב העיר רמת גן, תפקיד שמילא עד שיצא לגמלאות.

ברמת גן סייע הרב בהקמת שתי ישיבות – ישיבה תיכונית עירונית וישיבה גבוהה; במסגרת זו העביר הרב שיעורים בשני המוסדות האלה, וכן באוניברסיטת בר־אילן, במכללת אורות באלקנה ובכולל רצון יהודה בפתח תקווה. במכללת תלפיות היה שותף בהקמת מסגרת תורנית וגם בה הוא ממשיך ללמד עד היום.

ברבות השנים כתב הרב ספרים רבים ופרסם מאות מאמרים. את הכתיבה שלו מחלק הרב לשלושה תחומים. התחום האחד הוא שיעורים ישיבתיים שדורשים התעמקות בנושאים תלמודיים־תאורטיים, וכמו כן שיעורים לציבור בעל רקע תורני שדורש הבנה יסודית בסוגיות. שיעורים אלו ועיונים נוספים מכונסים למשל בספרו "יושב אהלים".

תחום נוסף שמְזַמֵן כתיבה תורנית הוא תחום המענה על השאלות (שו"ת). במשך עשרות שנות שימושו ברבנות – עשרים וחמש שנים כרב המושב כפר מימון (ולמעשה גם רב הקיבוצים באזור), ושלושים שנה כרב העיר רמת גן – נשלחו אל הרב אריאל אינספור שאלות שהצריכו עיון ובירור מעמיק. נוסף לכך שימש סמכות הלכתית במכונים יישומיים וטכנולוגיים כגון מכון פועה העוסק בענייני פוריות, מכון צומת העוסק בהלכה וטכנולוגיה ומכון התורה והארץ העוסק בהלכה בחקלאות. את התשובות שהשיב כינס בין היתר בששת כרכי הסדרה "באהלה של תורה". בפינת שאלות ותשובות ברשת ענה הרב בקצרה על כעשרת אלפים שאלות. התחום השלישי שבו פרסם הרב ספרות תורנית הוא תחום ההגות היהודית. הספרות בתחום זה עוסקת במפגש שבין ההלכה ובין הציבור, מפגש החיים המודרניים עם התורה ובירור עמדת התורה בנושאים אקטואליים. חלק מנושאים אלה יימצאו בכרכי ספרו "מאהלי תורה" ו"הלכה בימינו". בכל מסלולי הכתיבה התורנית מוסיף הרב לעסוק גם היום בלא הרף.

"התפקידים מחייבים גם לעסוק בהוראה וגם לעסוק בכתיבה", מסכם הרב, "למדתי מרבי הרב אברהם שפירא שתפקידנו להיות חוליה בשרשרת הדורות. זה נעשה הן על ידי הוראה והן על ידי כתיבה או מענה בעל פה. זה התפקיד המרכזי שלנו, להמשיך את השרשרת הרצופה של התורה מדורי דורות – לדורות הבאים".