עבודותיו של יער פורסמו בספרים ובכתבי עת מקצועיים ברחבי העולם. כמו כן הרבה יער לפרסם מאמרים בעיתונות המקצועית ובעיתונות היומית.
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום האדריכלות.
יעקב יער הוא מחשובי האדריכלים בישראל, בייחוד בתחום התכנון העירוני ושכונות המגורים. עם אשתו, אורה יער ז"ל, הוא היה שותף בתכניות השימור המרשימות ביפו העתיקה וברובע היהודי בירושלים, ובנה שכונות מגורים בכל רחבי הארץ המשלבות בנייה עירונית מודרנית ופונקציונאלית עם שפה אדריכלית מקומית של בנייה ים-תיכונית ושל השתלבות בנוף המדברי, בטופוגרפיה וכמובן בצורכי הדיירים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' זאב דורקמן, יו"ר, אדריכל ברוך ברוך, פרופ' פרלה קאופמן
האדריכל יעקב יער, מהבולטים באדריכלי ישראל בעשורים האחרונים, הוביל (עם אשתו, האדריכלית אורה יער ז"ל) בתחום החשוב, הרגיש ומרובה הקונפליקטים של השיכון הציבורי בישראל. עבודתו מצהירה כי אפשר לנתק את מושגי השיכון והשכונה מהתדמית השלילית שדבקה בהם בשנות החמישים והשישים ולכונן מהם מקומות חיוביים, מורכבים ורבי-פנים, המעצבים מתוכם חללים ציבוריים בעלי משמעות: רחוב, חצר, שדרה, גן וכיכר. יעקב יער הוא ממחוללי העיצוב האורבני בישראל שאותו התווה באמצעות מגורים למפוני שכונות מצוקה, עולים חדשים וזוגות צעירים.
הדרך שבה חברה מעלה את השאלות כיצד גרים ואיך בונים עיר היא ביטוי נאמן לתרבותה הקולקטיבית ולתבניות השיח הציבורי המתנהל בקרבה. יעקב יער הניח לפנינו את התזה המציעה לקורת הגג הפרטית, לבניין המגורים, לקחת חלק פעיל בעיצובה של העיר. בעבודותיו ביקש האדריכל יעקב יער ליצור סביבות מורכבות והטרוגניות לאינטראקציות עשירות של שימושים מעורבים ולמערכות יחסים ארכיטקטוניות עמוקות ומגוונות.
עם עבודותיו הראויות לציון נמנית שכונת "כפיר" בדרום תל-אביב. האמן והעיתונאי עמוס קינן תיאר אותה כך: "היופי של 'כפיר' הוא יופי צנוע, פשוט, נוגע ללב. הבתים אינם אגרסיביים, אינם דוקרים וחדגוניים. יש כאן לובן ים-תיכוני, חצרות ים-תיכוניות וחומות לבנות". זהו ביטוי ראוי לתפיסתו החברתית-תרבותית של יעקב יער, הקובעת כי תכנון ובנייה נאותים עבור מפונים, זוגות צעירים וקשישים הם ערך תרבותי.
גם שכונת "המשתלה" בצפון תל-אביב, שנועדה לאוכלוסייה מבוססת יותר, תוכננה על פי העקרונות של שכונת "כפיר", כהוכחה של השקפה עקבית ושל הרצון למחות נגד הפרטת המרחב הציבורי עד למחיקתו המוחלטת.
פרויקטים בולטים אחרים, אשר נֶהֱגוּ ועוצבו על ידי האדריכל יער ופורסמו בכתבי העת המקצועיים ברחבי העולם, הם "שכונת אלי כהן" בכפר סבא, חלקו בשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים וחלקו בשיקום העיר העתיקה ביפו. פורסמו גם שכונת "פסגת זאב" בצפון ירושלים וכן עבודות רבות נוספות, המביאות לידי ביטוי עמוק את אהבתו לנופי הארץ, את רגישותו החברתית ואת סקרנותו האינטלקטואלית.
במקביל ליצירה הפורייה בפרקטיקה העמיד האדריכל יער תלמידים רבים בהוראה אקדמית רבת שנים בפקולטה לאדריכלות ולבינוי ערים בטכניון ובבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. לימים הפכו חלקם לשותפים החולקים עמו את דרכו המקצועית.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את האדריכל יעקב יער ראוי לפרס ישראל בתחום האדריכלות לשנת תשס"ז.
קורות חיים
יעקב יער מתגורר בתל
לימודים והשתלמויות
1953 תואר מוסמך באדריכלות (בהצטיינות), הטכניון, חיפה
1954 דיפלומה בהנדסה (אדריכלות), הטכניון, חיפה
עבודות נבחרות
שנות ה-60
- שחזור ושימור של יפו העתיקה
- תכנון קבוצות בתים ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים
- שכונת "נווה רסקו", רמת השרון
- שכונת "אלי כהן", כפר סבא
שנות ה-70
- שכונת "כפיר", תל אביב
- תכנון שכונת "בן גוריון", נצרת עילית
- מכון סילבר להנדסה ביו-רפואית, הטכניון, חיפה
שנות ה-80
- תכנון ובנייה של הרובע העירוני "פסגת זאב", ירושלים
- תכנון העיר החדשה ביתר
- שכונת מגורים במעלה אדומים
- תוכנית אב לקמפוס הטכניון, חיפה
שנות ה-90
- שכונת "המשתלה", תל אביב
- שכונת "רכס שועפט" (רמת שלמה), ירושלים
שנות ה-2000
- פרויקט "סומייל", תל אביב
- פרויקט "כיכר השוק" בתל אביב (במתחם השוק הסיטונאי)
- שכונה חדשה ביפיע (סמוך לנצרת)
- רובע "יובלים", קריית שמונה
תפקידים אקדמיים
1966–1989 (לסירוגין) מורה בפקולטה לאדריכלות ולבינוי ערים, הטכניון, חיפה
1997–2002 מורה בבית הספר לאדריכלות, אוניברסיטת תל-אביב
תפקידים אחרים
1981–1985 יושב ראש איגוד האדריכלים בישראל
יער היה חבר בתקופות שונות בכמה גופים ציבוריים, ובהם המועצה לשימור אתרים, הוועד המנהל של הטכניון והמועצה העליונה לאדריכלות ולבניין ערים.
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1967 פרס רוקח על שימורה וחידושה של יפו העתיקה
1969 פרס ע"ש עוזי רוזן על תכנון השיקום ברובע היהודי של העיר העתיקה, ירושלים
1978 פרס רוקח על תכנון שכונת "כפיר" בתל אביב
יער ושותפיו זכו גם בפרסים רבים בתחרויות לתכנון אדריכלי.
מפעל חיים
יעקב יער נולד ב-1929 בגרמניה. ב-1935, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עלתה המשפחה ארצה. הם התגוררו תחילה בתל אביב, וכעבור שנתיים השתקעו ברמת גן. כבר כילד אהב יעקב לצייר בתים וגילה עניין בבנייה. נטייתו למקצועות ריאליים הובילה אותו ללמוד ארכיטקטורה בטכניון בחיפה. "המקצוע היה בעיניי תחום של הנדסה בתקופה ההיא", הוא מספר. "רק אחר כך התוודעתי לצדדים ההומניים והחברתיים של האדריכלות".
ב-1953 סיים יער את לימודיו, ותוך כדי בחינות הדיפלומה התחתן עם חברתו לספסל הלימודים, אורה גרסטנפלד. יער התחיל לעבוד במשרד האדריכלים "שרון-אידלסון", ועסק בתכנון מעונות סטודנטים ומעבדות בקמפוס החדש של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. אורה עבדה במשרדו של דב כרמי, וב-1959 פתחו בני הזוג משרד עצמאי ביחד. העבודה הגדולה הראשונה שקיבלו הייתה תכנון של קבוצת בתים ב"גבעת המורה" שבעפולה. "שלא כמקובל בשיכון הציבורי אז, בנינו את הבתים בשלושה טורים, היוצרים שני רחובות ומקנים תחושה של מקום". האדריכל דב כרמי הגדיר את התכנית "קרן אור בחשכת השיכון הציבורי".
כעבור זמן קצר הוזמנו בני הזוג יער, עם האדריכלים הצעירים סעדיה מנדל ואליעזר פרנקל, לעבוד על שיקומה ועל שימורה של יפו העתיקה. הם חקרו את תולדות העיר ושחזרו חלקים ממנה. האזור המוזנח, שכונה "השטח הגדול", הפך תחת ידיהם למרכז תיירות ואמנות, תוך שימור הבתים העתיקים ושמירה על האיזון בין הישן לחדש. העבודה הקנתה להם את "פרס רוקח", ומיד לאחר מלחמת ששת-הימים הם הוזמנו לעשות עבודת שימור דומה ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. גם עבודה זו זכתה לשבחים רבים.
בשנות ה-60 התחילו בני הזוג יער לעסוק גם בתכנון שכונות מגורים חדשות. הם תכננו את שכונת "אלי כהן" בכפר סבא ואת שכונת "נווה רסקו" ברמת השרון, שעברו להתגורר בה ונשארו שם כ-30 שנה. "שתי השכונות הן עירוניות, והן מאופיינות בשפה אדריכלית ים-תיכונית", אומר יער. בשנים הבאות קיבלו בני הזוג עבודות גדולות יותר, ובראשן שכונת "כפיר" בדרום מזרח תל-אביב, למשפחות שפונו מאזורי מצוקה. הם תכננו שכונה בעלת מרקם עירוני, המשלבת בנייה מודרנית עם חזות ים-תיכונית. "זו שכונת המגורים היפה ביותר בארץ", כתב עליה עמוס קינן ב"ידיעות אחרונות".
מסוף שנות ה-70 תכננו בני הזוג יער כמה שכונות גדולות באזור ירושלים, ובהן רובע "פסגת זאב" שבו כ-10,000 יחידות דיור וכ-2,200 יחידות דיור ב"רמת שלמה" (רכס שועפט) וקבוצת בתים במעלה אדומים. בשכונות אלו שולב המרקם העירוני בטופוגרפיה ההררית של ירושלים.
במעלה אדומים הבנייה המדורגת משתלבת בנוף המדברי ותוחמת שטחי ציבור וחצרות פרטיות מוגנות מסופות המדבר. ב"פסגת זאב" השתמשו בני הזוג יער בגיאיות ובפסגות כדי ליצור מעין "רשת ירוקה" השזורה במבנה השכונה ומתחברת לפארק השכונתי. ב"רמת שלמה" שולב "יער רמות" שבפאתי השכונה במרקם האורבני, וקטע ממנו שומר כחורשה בתוך השכונה.
ב-1988 חלתה אורה יער, ופעילותה המקצועית נקטעה, וב-1999 היא הלכה לעולמה. "הפרס משותף לשנינו", אומר יער. "מהשנה הראשונה בטכניון היו כל עבודותינו משותפות. אין פלא ששניים מילדינו היו גם הם לארכיטקטים והצטרפו למשרד".
יער היה פעיל באיגוד האדריכלים ועמד בראשו חמש שנים והיה גם חבר במוסדות שונים, ובהם המועצה לשימור אתרים והוועד המנהל של הטכניון שבו גם שימש מורה בפקולטה לאדריכלות ולבינוי ערים במשך 23 שנים (לסירוגין). לאחר מכן לימד יער גם באוניברסיטת תל אביב. "המגע עם סטודנטים מביא להתחדשות כל הזמן", הוא אומר. "זה מחייב אותך להתרענן, לחשוב ולהבין לעומק את המקצוע. רבים מתלמידי ומיוצאי המשרד שלנו התקדמו והצליחו מאוד. זה מקור לגאווה רבה".
בשנים האחרונות יער שוקד על שני פרויקטים גדולים בתל אביב שטרם נבנו. האחד הוא "מתחם סומייל" ברחוב אבן גבירול, והאחר הוא רובע מגורים במתחם שבו היה השוק הסיטונאי. בשניהם מתוכננים מגדלי מגורים גבוהים ופארק מרכזי פנימי שישמרו על האופי העירוני והמסחרי של האזור.
רבות מעבודותיהם של בני הזוג יער זכו להכרה בין-לאומית. בכל עבודותיהם הם הקפידו לשלב את המרקם העירוני בנוף ובסביבה. "היינו מחלוצי התנועה המכונה כיום 'ניו אורבניזם'", אומר יער, "ואני יכול לומר שאנו מיישמים את אותם עקרונות תכנון בשכונות יוקרה כבשכונות עממיות".