מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' ורד נעם

share
שתפו עמוד:
פרופ' ורד נעם

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תש"ף בתחום חקר התלמוד.

פרופ' ורד נעם נמנית בין ראשי המדברים בחקר הספרות התלמודית. היא קנתה לעצמה שם כקובעת סדר יום מחקרי בשורה של חזיתות בתחום הידע הזה. מעטים הם החוקרים שבעיסוקם האקדמי נגעו במכלול ההיבטים של המחקר הביקורתי בספרות התלמוד כפרופ' נעם: היא היסטוריונית של התקופה, חוקרת של גלגולי הספרות ופילולוגית של הטקסטים, ובכל ההיבטים הללו היא מציגה אות ומופת למחקר מדעי.

נימוקי השופטים

פרופ' דניאל שפרבר, יו"ר, פרופ' מיכל בר־אשר סיגל, פרופ' משה בנוביץ

פרופ' ורד נעם נמנית בין ראשי המדברים בחקר הספרות התלמודית. היא קנתה לעצמה שם כקובעת סדר יום מחקרי בשורה של חזיתות בתחום הידע הזה. מעטים הם החוקרים שבעיסוקם האקדמי נגעו במכלול ההיבטים של המחקר הביקורתי בספרות התלמוד כפרופ' נעם: היא היסטוריונית של התקופה, חוקרת של גלגולי הספרות ופילולוגית של הטקסטים, ובכל ההיבטים הללו היא מציגה אות ומופת למחקר מדעי.

בהיבט הספרותי וההיסטורי פרופ' נעם תרה אחר גלגולים של ידע, מסורות וזיכרונות מימי בית שני אל ספרות חז"ל. בספרה המונומנטלי "מגילת תענית: הנוסחים, פשרם, תולדותיהם" היא עסקה במסמך הלכתי־היסטורי קדמון מימי הבית השני שאומץ אל תוך עולמם של חכמי המשנה והתלמוד, ושכבר בשלהי העת העתיקה התלוו אליו מהדורות של פירוש אגדי, פסאודו־היסטורי, המכונה במחקר "סכוליון". מחקרה פורץ הדרך הציג, לראשונה בתולדות המחקר, עיון מקיף וממצה על התהוות הטקסט הזה ועל מסירתו. במבט דקדקני, המתאפיין בברק מחקרי, היא פורשת תמונה מקיפה של המקום שהמגילה והסכוליון תפסו בספרות חז"ל הקלסית. היא חושפת את הסמכות הנורמטיבית של המגילה כבר בעת כתיבתה; ודרך ההבנה של קבלתה בתוך הספרות התלמודית, היא מטפלת בשאלות יסוד הנוגעות לְנורמה וסמכות בחיבורים הרבניים. ספר זה אף מציע מהדורה ביקורתית מפורטת של המגילה וביאורה ובכך מתגלה כוחה כפילולוגית. בעבודה פילולוגית מזהירה, היא הפרידה בין הנוסחים והשכבות של המגילה ולא הותירה משפט בלא ביאור. פיצוח תולדות הנוסח הוא שאִפשר התבוננות ספרותית והיסטורית בלתי אמצעית במסמך זה. 

העיסוק ההיסטורי־ספרותי של פרופ' נעם בא לידי ביטוי ביתר שאת גם בפרויקט המחקרי שהובילה יחד עם פרופ' טל אילן, ובו נבחנו באופן משווה מסורות מימי הבית השני אצל יוסף בן מתתיהו ובספרות חז"ל. הפרויקט המרשים הזה מטפל במאגרים האבודים של מסורות יהודיות על תולדות הבית השני, שמקצתן שרדו באופן בלתי תלוי בקורפוסים האלה. ההשוואה בין המסורות שנשתמרו בשני הקורפוסים אפשרה לשחזר את הגרעין המקורי שלהן, ולעקוב אחר קליטתו ועיבודו בשתי הספרויות. המחקרים של פרופ' נעם בפרויקט הזה, העוסקים בסיפורים על החשמונאים בכתבי יוספוס ובספרות חז"ל, ראו אור בספר מרשים בהוצאת אוקספורד (Shifting Images of the Hasmoneans: Second Temple Legends and Their Reception in Josephus and Rabbinic Literature), והם מעידים יותר מכול על השליטה המיוחדת של פרופ' נעם בתחומי הידע השונים, ועל יכולתה הייחודית למזג בין עולמות הידע ולשבחם זה מזה. 

אף בתחום של שורשי ההלכה התלמודית סללה פרופ' נעם מסילות ייחודיות. ספרה "מקומראן עד חז"ל: היבטים בתפיסת הטומאה" מציע ניתוח מדויק ומבריק של הלכות טומאת המת, מן המקרא, דרך מגילות קומראן, יוספוס ופילון ועד להלכה התנאית, והוא משחזר שכבה הלכתית הקודמת להתפלגות הכיתתית. במחקר הזה היא בוחנת תחום מרכזי בהלכה הקדומה ומאפיינת את המהפכה התנאית בתפיסה הדתית ובאורחות החיים, המתבלטת בעוצמתה על רקע ספרות הבית השני. ספר זה הפך לאבן פינה במחקר הענף על הטומאה.

בכל המחקרים הללו, בתעוזה, לצד אחריות מחקרית, פרופ' נעם עיצבה מתודולוגיה חשובה בחקר הספרות התלמודית: בשלב הראשון שחזור של אוצרות אבודים של מסורות מימי הבית השני, ולאחר חשיפה ואִפיון של המסורות הקדומות, עומדים לרשותה הכלים להנגיד בינם לבין האופן שבו הם מופיעים מאוחר יותר בספרות התלמוד. ההנגדה בין הקורפוסים מאפשרת לה לחשוף את אופני הקליטה של המסורות הללו בתוך ספרות חז"ל. כך היא מציעה תובנות מרתקות על אודות הדרך שבה המסורות עובדו והשתלבו בהקשרים חדשים ביצירות החז"ליות.

פרופ' נעם קנתה לעצמה שם בין־לאומי מזהיר, כפי שמעידים, בין השאר, מאמריה ופרסומיה המרובים שהופיעו בבמות מכובדות בין־לאומיות, וההרצאות שהוזמנה לתת ברחבי העולם.

לאור כל הדברים הללו, אנחנו מתכבדים להעניק את פרס ישראל בתלמוד לשנת תש"ף לפרופ' נעם: חוקרת מהשורה הראשונה, פורצת דרך ומנהיגה בתחום הידע הזה.

קורות חיים

ורד נעם היא מן הבולטים שבחוקרי התלמוד בתקופתנו – בארץ ובעולם. בכלים מוקפדים של פילולוגיה ובדרכי מחקר היסטוריות וספרותיות היא השכילה לעצב מתודולוגיה חשובה בחקר הספרות התלמודית: שחזור של אוצרות אבודים, חשיפה של המסורות הקדומות ואִפיונן. פרופ' נעם מציעה תובנות מרתקות על אודות הדרכים המגוונות שבהן עובדו המסורות לדורותיהן והשתלבו בהקשרים חדשים ביצירות חז"ל. מחקריה עשו לה שם בין־לאומי והיא זכתה וזוכה להעמיד תלמידים הרבה.

פרופ' ורד נעם נשואה לאלחנן ואם לשישה ילדים, מתגוררת בכפר אדומים.

לימודים

1981–1985 תואר בוגר בהצטיינות, תלמוד וארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1986–1989 תואר מוסמך בהצטיינות, תלמוד, האוניברסיטה העברית בירושלים
1990–1997 תואר דוקטור (בציון מעולה), תלמוד, האוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידים אקדמיים בארץ ובחו"ל

2004–2008 מרצה בכירה, החוג ללימודי התרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב
2005–2010 ראש המגמה לתלמוד וספרות העת העתיקה, החוג ללימודי התרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב
2011 מרצה אורחת בלימודי היהדות במלגת Horace Goldsmith, אוניברסיטת ייל, ארה"ב
2014– פרופ' מן המניין, אוניברסיטת תל אביב
2014–2015 יוזמת ומנהלת, עם פרופ' רמי ריינר, את קבוצת המחקר "פרשנות כמחוללת חוק דתי", במכון ללימודים מתקדמים בירושלים
2015–2016 ראש החוג ללימודי התרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב
2016–2017 חברת הוועד המנהל, אוניברסיטת תל אביב
2017– ראש בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה ע"ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב

תפקידים ציבוריים ותפקידי מנהל אקדמי

2010– חברת ועדת המערכת של כתב העת Dead Sea Discoveries (DSD)
2010– עורכת משותפת של סדרת הספרים JAJ Supplement Series
2011– חברת ועדת מערכת של כתב העת Journal of Ancient Judaism (JAJ)
2013– עורכת משותפת של הרבעון ההיסטורי "ציון"
2013– חברת ועדת המערכת של מוסד ביאליק
2015– חברת הוועדה המייעצת הבינלאומית של מרכז כץ ללימודי יהדות מתקדמים, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב
2015– חברת דירקטוריון של הספרייה הלאומית
2017– חברת ועדת המערכת של כתב העת Jewish Studies Quarterly
2019– חברת הוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות

הוקרות ופרסים נבחרים

1998 פרס קנדי־לי על עבודת דוקטור מצטיינת, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1998 פרס אפרים אורבך לבתר־דוקטורים, קרן הזיכרון לתרבות יהודית בארה"ב
2000 פרס ע"ש פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל, החוג לתלמוד, האוניברסיטה העברית
2010 פרס יד הנדיב ע"ש מיכאל ברונו לחוקרים ישראלים פורצי דרך
2014 מצטיינת רקטור בהוראה
2019 בחירת ספרה Shifting Images of the Hasmonean לקו הגמר בתחרות הפרס הלאומי לספר יהודי 2018 (National Jewish Book Award)

מפעל חיים

ורד נעם נולדה בשנת 1960 בירושלים לאימה, סופרת הילדים רבקה אליצור (לבית שמידט) ולאביה פרופ' יהודה אליצור, חוקר מקרא וארץ ישראל. ורד היא הצעירה בחמשת ילדיהם. מילדותה היא זוכרת את אהבתם הגדולה של הוריה לירושלים. אביה כתב בצוואתו: "יבורך אלהי ישעי שזיכני לשבת רוב ימי בירושלים, עיר קדשו ותפארתו". את הבית היא מתארת כבית של תורה ואהבת ארץ ישראל, בד בבד עם שיחות על ממצאי מחקר ונושאים במדעי היהדות.

את הלימודים היסודיים והתיכוניים למדה בבית הספר הממלכתי דתי אוולינה דה רוטשילד. באותה תקופה החל לצמוח בירושלים בית הספר לבנות פלך, שם החלו ללמד תלמוד לבנות בהנהגתה של פרופ' אליס שלוי. "בשלב מסוים הייתי בורחת מבית הספר שלי והולכת לשיעור גמרא בבית הספר פלך", היא נזכרת. "מגיל מאוד צעיר הלימוד הזה היה משאת נפשי, והייתי אסירת תודה לכל מי שנתן לי את הכלים להיכנס בשעריו".

בשנת 1979 התגייסה לצבא ושירתה שנתיים כמדריכה בבית ספר שדה קשת יהונתן ברמת הגולן. הקרבה לגמלא, המגע עם בתי הכנסת העתיקים בגולן ובגליל והעמידה מול כתובת בית מדרשו שלרבי אליעזר הקפר חיזקו את זיקתה לחקר ההיסטוריה של תקופת בית שני, המשנה והתלמוד. "אין חוויה מרגשת מללכת בטבע הירוק ופתאום לראות שרידים של בית כנסת כַּפרי שאבותינו התפללו בו".

בעוד שעולם הלימוד המסורתי היה חסום בפניה, שערי העולם האקדמי היו פתוחים, ועולם זה סיפק בידיה את האפשרות לשלב את שתי אהבותיה: חקר ספרות חז"ל, וקרבה בלתי אמצעית להיסטוריה של עם ישראל במרחב הגאוגרפי של ארץ ישראל. בשנת 1981 נרשמה ללימודים באוניברסיטה העברית, ובחרה ללמוד בחוג לארכאולוגיה, שם זכתה ללמוד בין היתר מפי הפרופסורים יגאל ידין ויורם צפריר, וכן בחוג לתלמוד. "בחוג לתלמוד הייתה ציפייה שתגיע עם ידע קודם", היא מסבירה, "אבל אני הייתי צריכה להשלים את המיומנויות תוך כדי תנועה". בחוג לתלמוד רכשה את הכלים המחקריים, בין השאר, מפי מוריה הפרופסורים יעקב זוסמן, דוד רוזנטל, מנחם כהנא ורוברט ברודי. "זה היה חוג קטן אבל מאוד אריסטוקרטי ותובעני", היא נזכרת. "הייתה לי תחושה של יחידה מובחרת". על חווייתה כתלמידה יחידה בחוג שהיה מורכב מגברים בלבד היא מספרת: "הרגשתי שחובת ההוכחה עליי, ובסך הכול שמחתי לאֶתְגָר".

באותה שנה נישאה לאלחנן נעם, כלכלן העוסק בפיתוח עסקי של ארגונים וחברות, וברבות השנים נולדו להם רבקה, רות, עמיחי, כנרת, אורי ויהודה.

בתואר השני החלה להתמקד בספרות התנאים. "בצד המשיכה שתמיד הייתה לי לסוגיות התלמוד", מסבירה נעם, "מצאתי את עצמי עוסקת יותר ויותר בספרות התנאים המוקדמת ובספרות הבית השני. החידה שהעסיקה אותי מאז ומתמיד הייתה איך נולד וצמח העולם הדתי העשיר שיצרו חז"ל בספרותם, עולם שעיצב את זהותו ואת אורחות חייו של ישראל לדורותיו, והנבדל תכלית הבדל מתרבותו הדתית של המקרא". ספרות הבית השני היא מפתח חיוני לחקר שאלה זו, בהיותה תחנת ביניים בין מקרא למשנה.

את העבודות המרכזיות שלה מיקדה מתחילתן בנקודת השקה זו שבין הבית השני ובין עולמם של חכמים, הן בפן ההלכתי והן בפן האגדי וההיסטורי. עבודת הדוקטור שלה, בהנחיית פרופ' יעקב זוסמן, עסקה במגילת תענית, והיא הבסיס לספר שפרסמה על מגילה זו, הכולל מונוגרפיה ומהדורה ביקורתית. מגילת תענית היא מסמך הלכתי קצר מימי הבית השני שבו מפורטים ימי שמחה שאין להתענות בהם, המפורסמים שבהם – ימי החנוכה. למגילה מצורף פירוש מאוחר יותר המכונה במחקר "סכוליון", ובו ידיעות מסקרנות על ההיסטוריה של הבית השני, כפי שסופרו בתקופת חז"ל. פרופ' ורד נעם האירה במחקרה את אופיים, זמנם, מקורותיהם וגלגולי מסירתם של המגילה ושל ביאוריה. במחקרה שיערה שסתירות ואי־התאמות למיניהן ב"סכוליון" מקורן בכך שהילכו שני נוסחים לחיבור שצורפו יחדיו ביד עורך בנוסח הרווח.

ספר נוסף שכתבה עם פרופ' טל אילן ובשיתוף עם שלושה חוקרים נוספים הוא "בין יוספוס לחז"ל". הספר בוחן את תופעת האגדות ההיסטוריות והפסאודו־היסטוריות בכתבי יוסף בן מתתיהו שיש להן מקבילות בספרות חז"ל. הטענה בספר היא שחז"ל לא שאבו את הסיפורים ישירות מן ההיסטוריון אלא ממאגר אגדות קדום משותף שלא הגיע לידינו.

ספרים ומחקרים נוספים של נעם עוסקים במסורות הלכה במגילות קומראן בהשוואה אל הספרות התנאית. בפן ההלכתי היא עוסקת גם כעת, במסגרת המהדורה שהיא מכינה בעבור הוצאת אוקספורד לאחת ממגילות ים המלח, המגילה ההלכתית "מקצת מעשי התורה".

אחרי קבלת הדוקטורט בשנת 1997 פנתה נעם לעמוד בראש מדרשת לינדנבאום במשך שנתיים. "זהו בית מדרש גבוה, מעין מקבילה של ישיבה, לנשים; ראיתי שליחות בכך שיהיה דור צעיר של נשים שלומדות גמרא", מסבירה פרופ' נעם. בשנת 1999 הצטרפה לסגל אוניברסיטת תל אביב ומאז היא חוקרת ומלמדת שם. "באוניברסיטת תל אביב אני מוצאת, בצד הכלים הפילולוגיים ההכרחיים לחקר הנוסח, מחקר בכלים מגוונים של ביקורת הספרות והתרבות ושל מדע הדתות. חשובה לי גם העובדה שאני עוסקת במדעי היהדות דווקא בתל אביב, בלב הישראליות התוססת והצבעונית, ושהתלמידים והמרצים שלנו באים מכל המגזרים וחלקי החברה. אני מאמינה שאוצרות התרבות והרוח שאנו חוקרים ומלמדים הם נחלתה של כל החברה הישראלית, והם צריכים להיות פתוחים ונגישים לכול".

פרופ' ורד נעם פיתחה במגמה לתלמוד יחד עם עמיתה פרופ' ישי רוזן צבי דגם של מעין בית מדרש בתוך האוניברסיטה. שיעור הדגל בתלמוד, המועבר זה עשר שנים, מיועד לתלמידים מתקדמים, וכל מפגש בו אורך ארבע שעות. חציו הראשון מוקדש ללימוד ב"חברותא" וחציו השני נלמד בהוראה פרונטלית של שני המרצים, המעוררת שיח חי ופורה בקרב הקבוצה כולה.

זו השנה השלישית שפרופ' ורד נעם עומדת בראשו של בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "אני גאה להיות חלק מקהילת הלימוד והמחקר הנפלאה בבית הספר, על חמשת חוגיו, על חוקריו ותלמידיו המעולים ועל מאה ושישים הדוקטורנטים המצוינים שלנו. השילוב של מדעי היהדות וארכאולוגיה, עם הצירוף המפעים בין טקסט וממצא חומרי, הוא בגדר הזדמנות מיוחדת במינה. אני חושבת שהמצוינות של בית הספר מורגשת יותר ויותר בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה".

לסיום מוסיפה נעם: "החברה בישראל שקועה בוויכוח כואב, מקוטב מאוד, על זהותה ועל יעדיה. אי אפשר לנהל את השיחה הפנימית הזאת בלי הכלי ההכרחי של היכרות עם ההיסטוריה, התרבות וההגות היהודית לרבדיה ולנסיבותיה. ללימוד הזה יש כוח מברר, אבל גם כוח מאחד. על כל אלה אנחנו יכולים, וצריכים, לנהל בינינו שיחה פתוחה, קשובה, סקרנית, ביקורתית וגם אוהבת".

פרסומים נבחרים

    • מגילת תענית – הנוסחים, פשרם, תולדותיהם, בצירוף מהדורה ביקורתית, ירושלים תשס"ד
    • מקומראן למהפכה התנאית: היבטים בתפיסת הטומאה, ירושלים תש"ע
    • טל אילן, ורד נעם, בשיתוף עם מאיר בן שחר, דפנה ברץ ויעל פיש, בין יוספוס לחז"ל, ירושלים תשע"ז
    • Shifting Images of the Hasmoneans: Second Temple Legends and Their Reception in Josephus and Rabbinic Literature, New York 2018
    • ספר בעריכה משותפת: מ' כהנא, ו' נעם, מ' קיסטר, ד' רוזנטל (עורכים), ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים, ירושלים תשע"ח
    • "מסורות נוסח קדומות בהגהות רש"י בתלמוד", סידרא יז (תשס"א–תשס"ב), עמ' 109–150
    • "בית שמאי וההלכה הכיתתית", מדעי היהדות 41 (תשס"ב), עמ' 45–67
    • "נס פך השמן: האומנם מקור לבירור יחסם של חז"ל לחשמונאים?", ציון סז (תשס"ב), עמ' 381–400
    • "מעשה בסיפור שנשבה: לגלגוליו של מעשה בין ארץ ישראל לבבל", מחקרי ירושלים בספרות עברית יט, (תשס"ג), עמ' 9–21 "'הוויי דמוסיפין ומחדשין רבנן בתראי': לגלגוליה של סוגית נזיקין", תרביץ עב (תשס"ג), עמ' 151–175
    • "שוב לתחומן של הלכות טהרה", ציון עב (תשס"ז), 127–160
    • "האומנם 'לא המת מטמא'? לדיוקנה של הטומאה בספרות התנאים", תרביץ עח (תשס"ט), 157–188
    • "האם הכירו חז"ל את כתבי יוסף בן מתתיהו?" תרביץ פא (תשע"ג), עמ' 367–395
    • "ההשכיחו חכמינו את זכר החשמונאים? עיון מחודש בשאלה ישנה", ציון פא (תשע"ו), עמ' 295–333
    • “Stringency in Qumran: A Reassessment”, JSJ 40/3 (2009), pp. 342–355.
    • “Corpse-Blood Impurity: A Lost Biblical Reading?” JBL (2009), pp. 243–251
    • “Another Look at the Rabbinic Conception of Gentiles from the Perspective of Impurity Laws”, Benjamin Isaac and Yuval Shahar (eds.), Judaea-Palaestina, abylon and Rome: Jews in Antiquity, TSAJ 147, Tubingen 2012, pp. 89–110
    • “The Story of King Jannaeus (b. Qiddushin 66a): A Pharisaic Reply to Sectarian Polemic”, Harvard Theological Review 107/1 (2014), pp. 31–58
    • “The Emergence of Rabbinic Culture from the Perspective of Qumran”, Journal of Ancient Judaism 16 (2016), pp. 253–274