מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' צבי רפופורט

share
שתפו עמוד:
פרופ' צבי רפופורט

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ו בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה.

צבי רפופורט – פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטה העברית – הוא מחשובי החוקרים בארץ בכימיה אורגנית-פיזיקלית. מחקריו מתמקדים בעיקר בפענוח מנגנוני תגובה של תרכובות אורגניות שונות (בעיקר בהתמרה של תרכובות ויניליות), בפיתוח שיטות לזיהוי תוצרי הביניים שלהן, בהכנת אנולים יציבים ובלימוד המבנים והתגובות שלהם.

נימוקי השופטים

פרופ' איתמר וילנר, יו"ר, פרופ' שמריהו הוז, פרופ' אפרת ליפשיץ

פרס ישראל בחקר הכימיה מוענק לפרופ' צבי רפופורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים על מחקריו החלוציים בתחום הכימיה האורגנית-פיזיקלית המתמקדים בבחינת הקשר בין המבנה לפעילות של תרכובות אורגניות, וכן על סדרת הספרים שערך בנושא "הכימיה של קבוצות פונקציונליות".

מחקריו של פרופ' רפופורט הם בשטח הכימיה האורגנית המנגנונית, ובמיוחד בתהליכים הכוללים תרכובות בעלות קשרי פחמן-פחמן כפולים. פרופ' רפופורט יישם שיטות קינטיות, סטריאוכימיות וחישוביות ללימוד השפעת המבנה והממס על הפעילות ועל יחסי סלקסיביות-ריאקטיביות של חומרי-הביניים קצרי-החיים הנוצרים בתהליכים אלה.

פרופ' רפופורט הוא מחלוצי המחקר המנגנוני של ההתמרה הנוקליאופילית בפחמן וינילי. הוא מיפה את המנגנונים הרבים לתהליך זה, וחקר לעומק את שני המנגנונים העיקריים: המונומולקולרי והרב-מולקולרי.

פרופ' רפופורט חקר אנולים פשוטים ארוכי-חיים, את שיווי-המשקל שלהם עם תרכובות הקרבוניל האיזומריות ואת המבנה הגבישי שלהן. בשנים האחרונות הוא פיתח שטח חדש של אנולים של נגזרות של קבוצות קרבוקסיליות, וקבע את חשיבותם של קשרי-מימן אינטראמולקולריים לייצוב האנולים. הוא בחן תהליכי אננטיומריזציה ודיאסטריאומריזציה בתרכובות שמבנן המולקולרי הוא של "פרופלורים ויניליים". מחקרים אלה מציבים אותו בשורת המדענים המובילה בתחום הכימיה האורגנית-פיזיקלית בעולם.

פרופ' רפופורט הוא העורך של סדרת הספרים "הכימיה של קבוצות פוקציונליות" מייסודו של פרופ' פטאי המנוח. הוא ערך כ-50 כרכים שמאמריהם נכתבו על ידי טובי החוקרים בעולם. הסדרה, שהיא אחת מהסדרות המרכזיות בכימיה אורגנית, מצויה ברוב הספריות המדעיות ברחבי העולם.

פרופ' רפופורט פרסם מאמרים רבים בכתבי-עת בינלאומיים, וכן כמה ספרים. הוא ייצג את ישראל בגופים מדעיים בעולם, והרצה במספר רב של כנסים ומוסדות מדעיים בעולם. הוא העמיד דור של תלמידים התופסים מקום נכבד במוסדות להשכלה גבוהה, במוסדות מחקר ובתעשייה בארץ.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' צבי רפופורט ראוי לפרס ישראל בחקר הכימיה לשנת תשס"ו.

קורות חיים

צבי רפופורט – פרופסור מן המניין (אמריטוס) באוניברסיטה העברית – הוא מחשובי החוקרים בארץ בכימיה אורגנית-פיזיקלית. מחקריו מתמקדים בעיקר בפענוח מנגנוני תגובה של תרכובות אורגניות שונות (בעיקר בהתמרה של תרכובות ויניליות), בפיתוח שיטות לזיהוי תוצרי הביניים שלהן, בהכנת אנולים יציבים ובלימוד המבנים והתגובות שלהם.

מתגורר בירושלים, נשוי לשרה, אב לארי, לענת ולגלית וסב לנכדים.

לימודים והשתלמויות

1959 תואר מוסמך בכימיה (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטה העברית, ירושלים
1962 תואר דוקטור בכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית, ירושלים

תפקידים אקדמיים בארץ

1965–2004 מרצה בכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית, ירושלים (מ-1974 פרופסור מן המניין)
1967 מרצה אורח באוניברסיטת תל אביב
1967 מרצה אורח באוניברסיטת בר-אילן
1979 פרופסור אורח במדרשת פיינברג, מכון ויצמן למדע
1986 מכהן בקתדרה לכימיה אורגנית ע"ש אסתר ומארק ווטקינס באוניברסיטה העברית

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1963–1965 מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב
1976–1977 פרופסור אורח באוניברסיטת ויקטוריה, קנדה
1981, 1994–1995 ו-2001–2002 פרופסור אורח באוניברסיטת קיושו, יפן
1984 פרופסור אורח באוניברסיטת כרונינגן, הולנד
1985 פרופסור אורח באוניברסיטת צפון ויילס, בריטניה
1988 פרופסור אורח באוניברסיטת רומא, איטליה
1989 פרופסור אורח באוניברסיטת סינגפור
1991 פרופסור אורח באוניברסיטת גוטברג, שבדיה
2001 פרופסור אורח באוניברסיטת אוקלנד, ניו זילנד

תפקידים אחרים

היה חבר במערכות של כמה כתבי עת חשובים בכימיה, וכן שותף בוועדות בין- לאומיות רבות; בהן:

1984 המועצה המדעית לבחינת הכימיה האורגנית-פיזיקלית בשבדיה
1991–2001 הוועדה לכימיה אורגנית-פיזיקלית של האיגוד הבין-לאומי לכימיה טהורה ויישומית
1995–2001 ועדת ליווי המחקר בכימיה אורגנית-פיזיקלית, אוניברסיטת רומא, איטליה
1998 הוועדה לחקר הכימיה, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1978 פרס קולטהוף מטעם הטכניון, חיפה
1992 פרס המחקר ע"ש הומבולדט, גרמניה (לעבודה באוניברסיטאות פרייבורג, ברלין, וירצבורג ואולם)
1995 מדליית זהב מטעם אוניברסיטת מסריק, ברנו, צ'כיה
2001 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קליארי, איטליה

מפעל חיים

פרופ' צבי רפופורט נולד בירושלים ב-1936 לאריה ולפנינה ז"ל, המזכיר והספרנית של בית הספר התיכון ושל הסמינר בשכונת בית הכרם, אח לזאב, ממייסדי קיבוץ בארי. מילדות נטה רפופורט דווקא למדעי הרוח, "אך בזכות מורה טוב לכימיה בתיכון התאהבתי בתחום", הוא נזכר. לאחר שירות בנח"ל למד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנה השנייה ללימודיו התחיל לעבוד כעוזר מחקר במעבדתו של הפרופסור שאול פטאי, בחקר מנגנונים של תגובות כימיות – נושא שבו המשיך בעבודת המוסמך שלו.

בתגובה הכימית עוברים מחומרי מוצא לתוצרים. במהלכה נוצרים חומרי ביניים הנעלמים בזמן קצר מאוד, אך היווצרותם היא שלב חשוב בקיומה של התגובה הכימית. היווצרות חומרי הביניים יכולה להשפיע על מהירות התרחשותה של התגובה ועל הרכב התוצרים. בעבודת המוסמך ניסה רפופורט למצוא תרכובות שתתפרקנה לחומרי ביניים בעלי אטום פחמן הנושא מטען חשמלי.

לאחר סיום עבודת המוסמך המשיך רפופורט לחקור בעבודת הדוקטור, בהדרכת הפרופ' פטאי, מנגנוני תגובות של מולקולות עם קשרים כפולים בין אטומי פחמן – שהן נפוצות מאוד בחומרי טבע. הוא המשיך לחקור את מנגנוני ההתמרה של מולקולות כאלה ומִיפָּה את האפשרויות המנגנוניות השונות. "הבנת מנגנוני התגובה היא כלי חשוב בתהליכים כימיים רבים, דוגמת פיתוח תרופות", מסביר רפופורט. "אנו מנסים להבין באילו דרכים תתרחש התגובה, מה יהיה המבנה המרחבי של התוצרים וכיצד אפשר לייעל את התגובה: להעלות את כמות התוצר המבוקש, להפחית את כמות תוצרי הלוואי ולקיים את התהליך בטמפרטורה נמוכה יותר".

ההקדמה לעבודת הדוקטור של רפופורט הורחבה לפרק בספר על כימיה של קבוצות פונקציונאליות, והספר צמח לסדרה של כ-120 כרכים בעריכתו של פרופ' פטאי, ולאחר מכן בעריכה משותפת עם רפופורט, שהוא כיום העורך היחיד שלה. "זו אחת הסדרות הטובות בעולם בכימיה אורגנית, ואנו משתפים בכתיבתה חוקרים ישראלים רבים", הוא מדגיש.

את הבתר-דוקטורט עשה רפופורט באוניברסיטת קליפורניה, וחקר מנגנוני תגובות של תרכובות המכילות אטומי מתכת. עם שובו ארצה התקבל לאוניברסיטה העברית, והתמקד בחקר תגובות שתוצרי הביניים בהן הם יונים ויניליים – צורונים בעלי פחמן עם מטען חיובי הקשור בקשר כפול. "רבים האמינו אז שצורונים אלה אינם בני קיום", הוא מסביר. "אלה חומרי ביניים הסמויים מן העין, ויש להוכיח באמצעים עקיפים שהם אכן נוצרו במהלך התגובה". כמה קבוצות מחקר ברחבי העולם ניסו לעשות זאת, ורפופורט, עם תלמידיו, היה בין הראשונים שהצליחו בכך. פרסום מחקריו בתחום קנה לו שם עולמי.

בשנים הבאות התמקדו מחקריו של רפופורט בהכנה של אֶנולים יציבים, בקביעת המבנה שלהם ובחקר תגובותיהם. אנולים הם חומרים שיש בהם אטום מימן ואטום חמצן, קשורים לפחמן בעל קשר כפול. האנולים הם חומרי ביניים בתהליכים כימיים וביולוגיים, אך בדרך כלל הם בלתי יציבים ומתקיימים בריכוזים זעירים מאוד. רפופורט פיתח עם תלמידיו שיטות להכנתם ולמחקר בסיסי של תכונותיהם, החשוב לתהליכים כמו פיתוח תרופות.

השילוב של שיטות פיזיקליות מתקדמות בחקר התגובות של חומרים אורגניים הוא תת-שטח בתחום הכימיה האורגנית-פיזיקלית, ורפופורט הוא מחלוציו בארץ. הוא הוזמן ללמד נושא זה במוסדות אקדמיים בארץ ומעבר לים. באוניברסיטה העברית הוא לימד אלפי סטודנטים, והקורסים שלו זכו לשבחים רבים. כמו כן הוא הדריך עשרות תלמידי מחקר לתארים מתקדמים. "עם השנים היו רבים מתלמידיי למורים ולחוקרים במיטב המוסדות האקדמיים, וכמה מהם מלמדים תחום זה במוסדותיהם", הוא אומר. "אני גאה בהם ובחבריהם התופסים מקום נכבד בתעשייה". מחקריו של רפופורט פורסמו בספרים רבים ובמאות מאמרים בכתבי העת המקצועיים החשובים ביותר.

לפני שנתיים פרש פרופ' רפופורט לגמלאות, והדבר מאפשר לו לעסוק בתחביביו, בהם איסוף בולי ארץ הקודש ובולי כימיה. גם בתחום הזה הוא מוכר בעולם, והוא הרצה על "כימיה על בולים" בעשרות מוסדות בעולם. בשנתיים האחרונות שב רפופורט גם אל מדעי הרוח, והוא לומד לתואר ראשון בהיסטוריה ובלימודי מזרח אסיה ומקווה לסיים השנה את התואר.

בתוך כך רפופורט ממשיך גם כעת במחקריו בכימיה. "העבודה המדעית מספקת את התענוג של התמודדות עם תופעות מורכבות, עד שחושפים את פשטותן. פענוח מנגנון של תגובה כמוהו כהרכבת פאזל: בהתחלה הדברים אינם מסתדרים, אבל כשיש מזל החלקים מסתדרים אט-אט במקומם. הכימיה היא מדע שאי אפשר בלעדיו", הוא אומר. "כל העולם סביבנו, הטבעי והמלאכותי – שבבי סיליקון למחשב, בגדים סינתטיים, חומרי אריזה, תרופות והחומרים המרכיבים את גופנו – הכול כימיה".

פרסומים נבחרים

כמו כן פרסם פרופ' רפופורט כ-290 מאמרים בכתבי עת מקצועיים, נשא הרצאות מוזמנות בלמעלה מ-50 כינוסים בין-לאומיים והרצה על עבודתו במוסדות מחקר ב-28 מדינות.

  • היה שותף בכתיבתם ובעריכתם של 55 ספרים, ובהם:

    • 1967 Handbook of Tables for Organic Compounds Identification
    • from 1970: The Chemistry of Functional Groups (edited over 50 volumes: from 1994 co-editor with S. Patai; from 1999 single editor)
    • 1979 Vinyl Cations (with P.J. Stang, M. Hanack & L.R. Subramanian)
    • 1997 Dicoordinated Carbocations (editor, with P.J. Stang)