תנועות הנוער

תנועות הנוער במספרים

• 250,000 חניכים
• 30,000 מדריכים צעירים
• 2,000 סניפים
• 1,200 מתנדבי שנת-שירות

תנועות הנוער – עקרונות פעולה ויעדים

• טיפוח שכבת מנהיגות צעירה בעלת חזון ערכי
• הנחלת חשיבותה של הפעילות למען החברה והגדלת המעורבות החברתית
• צמצום פערים חברתיים ויצירת סולידריות בין קבוצות התרבות בישראל
• יצירת אפיקי התנדבות והגברת המוטיבציה להשתלבות במשימות לאומיות, תוך שימת דגש על יציאה לשנת שירות לפני הגיוס לצה"ל
• עידוד הנוער לשירות המדינה בצה"ל ובשירות הלאומי
• הקמת גרעיני התיישבות וייסוד יישובים חדשים ופיתוחם
• הצעת מסגרות פעילות לילדים ולבני נוער בכל רחבי הארץ
• שילוב נוער עולה והקמת מסגרות ייחודיות בתנועות הנוער
• חיזוקם של יישובי פריפריה ושכונות מצוקה
• שילוב ילדים ובני נוער בעלי צרכים מיוחדים
• חיזוק הקשר עם העולם היהודי
• עידוד פעילות המשך של בוגרי התנועות במסגרות תנועתיות ולאומיות

תחומי פעילות ומפעלים עיקריים

• תנועות הנוער פועלות במסגרות קבועות הבאות לביטוי בפעולה שבועית, בטיולים ובמחנות קיץ ארציים ואזוריים.
• תנועות הנוער מקיימות רצף פעילות לילדים מכיתה ד' סיום הלימודים בתיכון, לפני הגיוס לצה"ל ולשירות הלאומי. הבוגרים יכולים להשתלב בשנת שירות ובתנועות בוגרים.
• תנועות הנוער מקיימות קשר עם תנועות נוער בארצות רבות. משלחות מגיעות לישראל, ובני נוער, חניכי התנועות בארץ, משתתפים במשלחות לחו"ל.
• תנועות הנוער הקימו ומפעילות מסגרות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, כחברים בעלי מעמד שווה בפעילויות.
• נוער עולה משתלב בפעילות התנועות במסגרות הקבועות ובמסגרות שהוקמו במיוחד לנוער עולה.
• תנועות הנוער נרתמות למבצעים לאומיים למען הקהילה, החברה והמדינה.
• תנועות הנוער מפעילות בוגרי תיכון במסגרת שנת שירות. המתנדבים עוסקים בפעילויות מגוונות ובהן עבודה קהילתית, חניכה, עזרה לאוכלוסיות נזקקות וטיפוח מנהיגות צעירה.
• גרעיני הנח"ל של תנועות הנוער מחזקים שכונות ויישובים קיימים ועוסקים בפעילות קהילתית לחיזוק הקהילה ולצמיחתה.
• בוגרי תנועות הנוער מתארגנים בקבוצות ופועלים בכמה נושאים: הדרכה, גיוס תרומות ופעילות קהילתית.

כבר מראשית דרכן פעלו תנועות הנוער למען כלל היישוב, ונוסף על הפעילות החברתית והערכית של חניכיהן הם התגייסו גם לסייע לכוח המגן העברי. הם חפרו שוחות והקימו עמדות מגן בערים שהיו מוקדי עימות, וסייעו במאבק ההעפלה לארץ ובהקמת יישובים חדשים. במלחמת העצמאות התגייסו רבים מבוגרי התנועות לפלמ"ח ולזרועות ההגנה האחרות. על תרומתם האדירה של הבנים והבנות חברי תנועות הנוער למלחמה על הקמת המדינה מעידים שמותיהם הרבים החקוקים על האנדרטאות ועל לוחות הזיכרון.

לאחר קום המדינה לא סיימו תנועות החלוציות-ציוניות את תפקידן. פעיליהן, חניכיהן ובוגריהן נרתמו לשורה ארוכה של משימות לאומיות. שיתוף הפעולה בין תנועות הנוער למערכת הביטחון הניב אפיק שירות חדש, הנח"ל (נוער חלוצי לוחם), שבמסגרתו שילבו בוגרי התנועות ובוגרותיהן שירות ביחידות לוחמות עם פעילות חלוצית והתיישבותית. בעיקר הקימו יוצאי תנועות הנוער יישובים במקומות מרוחקים ומסוכנים, שאיש מלבדם לא הסכים להתיישב בהם.

תנועות הנוער תרמו רבות לקליטתם של גלי העלייה שהגיעו לישראל. הן הקימו מחלקות לקליטת העולים במולדתם החדשה ופעלו לשילובם בחברה. בשנות השישים התמקדו תנועות הנוער בסיוע לשכבות מצוקה. בשיתוף עם משרד החינוך ועם צה"ל נשלחו מדריכים בוגרים ליישובי הפריפריה, להדריך בבוקר בבתי ספר ולפעול אחר הצהריים במסגרות שונות.

במלחמות ישראל פעלו חניכי תנועות הנוער רבות לחיזוק העורף – מסיוע במיגון מבנים ובתחזוקת מקלטים ועד מילוי מקומם של עובדים בחקלאות ובתעשייה שגויסו לשירות מילואים ממושך.

עם התבססותה של מדינת ישראל, והשינויים שחלו בחברה הישראלית השתנו בהתאם גם האתגרים שתנועות הנוער התמודדו עמם. הנהגות התנועות העמידו לנגד עיניהן את הצורך להתמודד עם הקיטוב הכלכלי ועם השסעים החברתיים, והחליטו להעמיק את הפעילות באזורי מצוקה. ביזמת החניכים הבוגרים יצאו יותר ויותר גרעינים לשנת שירות בערי פיתוח ובשכונות מצוקה, כדי לצמצם את הפערים החברתיים ולקדם את בני הנוער המקומיים. בשנים האחרונות הורחבה עוד הפעילות הזאת, וחניכי התנועות פועלים במאבק בעוני ובסיוע לנזקקים בתחומים שונים. כמו כן התנועות עושות רבות לשלב בפעילותן נערות ונערים בעלי צרכים מיוחדים. גם תרומתן בתחום הזה זכתה להערכה רבה.

גם בגלי העלייה האחרונים מילאו תנועות הנוער תפקיד מרכזי בסיוע לעולים ובקליטתם המוצלחת. על הפעילות הזאת קיבלה מועצת תנועות הנוער את פרס יושב-ראש הכנסת בשנת 1997.

לצד פעילותן החברתית והקהילתית הענפה תנועות הנוער הן בראש ובראשונה מפעל חינוכי ציוני, המקנה לחניכיו ערכים אישיים וחברתיים ומנחיל להם את אהבת הארץ ואת ידיעתה. חניכי התנועות מרבים לטייל ברחבי הארץ ולהכיר את נופיה ואת תולדותיה. המציאות המיוחדת שבה תלמידי התיכון מדריכים את בני השכבות הצעירות יותר מסייעת ביצירה ובטיפוח של מנהיגות צעירה, ערכית ובעלת מעורבות חברתית גבוהה. רבים ממובילי החברה הישראלית – קציני צבא, מנהלים בכירים ונבחרי ציבור – הם בוגרים של תנועות הנוער.

ב-1974 התאגדו התנועות והקימו את מועצת תנועות הנוער – ארגון הגג המייצג את התנועות במשותף, מתאם ביניהן ומסייע להן בגיוס משאבים. במסגרת המועצה נעשות פעולות רבות, בשיתוף תנועות הנוער מאזורים שונים וממגזרים שונים בחברה, שתכליתן ללכד את החברה הישראלית על כל גווניה. "יש הבדלים אידיאולוגיים בין התנועות, אבל המכנה המשותף רחב מאוד וגדול מן ההבדלים", אומר מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, נפתלי דרעי. "בשנים האחרונות אנו משתדלים להגביר עוד את השיתוף בין התנועות השונות בפעילות משולבת ובאמצעות הרחבת ההידברות בין התנועות ומיסודה".

"טיפוח הנוער הוא ההשקעה הטובה ביותר לישראל", אומר דרעי. "כל שקל המושקע בתנועות הנוער מחזיר את עצמו לחברה עשרות מונים. ילד שגדל בתנועת נוער הופך להיות אזרח טוב יותר, מועיל יותר ותורם יותר לחברה ולמדינה. את מכלול ההתנסויות שבני הנוער מקבלים בתנועה בתחום המנהיגות, הפיתוח האישי והחינוך הערכי אי אפשר למצוא בשום מקום אחר. ההתנסות הזאת תורמת להעצמת האישיות שלהם. לימים אנו מזהים בחברה הישראלית את פעילי תנועות הנוער כשהם מתבגרים והופכים לדמויות מובילות בכל תחומי חיינו".