שלוש תנועות הנשים
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
תנועות הנשים פועלות עשרות בשנים, מימי היישוב הצעיר ועד היום, למען השגת שוויון מלא בין נשים לגברים בישראל. פעילותן הענפה כוללת מנגנוני סיוע לנשים עובדות כמו מעונות יום לילדים ומוסדות חינוך אחרים, לשכות סיוע משפטי להגנה על זכויות נשים ומסגרות להכשרה מקצועית; מערך מקיף של שירותים חברתיים למניעת אלימות במשפחה ולסיוע לנשים נפגעות אלימות; קידום חקיקה מן המתקדמות בעולם להגנה על נשים עובדות, לשוויון מלא לנשים בשוק העבודה ולעיגון זכויותיהן של הנשים בחברה משתנה.
"שוויון בין גברים לנשים הוא מפתח לחוסן חברתי", אומרת ד"ר יהודית זוסמנוביץ', מרכזת המועצה של ארגוני הנשים בישראל, "ותנועות הנשים ימשיכו לחתור להשגת השוויון ולאכיפה של החקיקה המתקדמת שהושגה בזכות עבודה מאומצת של נשים רבות".
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' יהושע שמר, יו"ר, פרופ' יצחק בריק, גב' שלומית כנען
שלוש תנועות הנשים – נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה – הן ארגוני נשים למען נשים המונעות בכוח המחויבות לקידומו של מעמד האישה בישראל. שלוש התנועות קמו בימי טרום-המדינה, ומאז ועד היום הן פועלות למען ההכרה במעמדן של הנשים בחברה הישראלית תוך הבטחת תשתית ארגונית שתסייע לנשים בפעילותן.
לתנועות הנשים מקום מכובד בעשייה החינוכית, מהקמת מעונות לילדי נשים עובדות ועד להקמת רשת של מסגרות חינוכיות – כפרי נוער ובתי ספר תיכוניים.
התנועות יזמו והקימו מערך של לשכות משפטיות הפועלות בתחום דיני המשפחה ודיני העבודה, לשכות המספקות ייעוץ משפטי ומקצועי לאלפי נשים מדי שנה. נוכח תופעת האלימות במשפחה הקימו התנועות גם מרכזים לטיפול באלימות ומקלטים לנשים מוכות.
עשייתן של תנועות הנשים התייחדה ביחסי הגומלין שלהן עם משרדי הממשלה ועם מוסדות המדינה ואפשרה לידע המקצועי, לניסיון ולמשאבים שהועמדו על ידן לסייע בהקמת מערך הרווחה והחברה של מדינת ישראל.
שלוש תנועות הנשים נישאות על כתפי מתנדבות אשר פעילותן אפשרה פעילות חקיקה, מאבקים משפטיים והקמת תשתית ארגונית למען זכויות הנשים וקידומן בחברה, בחוק ובמשפט.
תנועות הנשים נוסדו בראשית המאה שעברה, טרם הקמת המדינה, ומפעלן שימש מענה לצרכים המשתנים של הנשים. על אף שיתופי הפעולה בין תנועות הנשים חשוב להדגיש מעט מהמייחד כל אחת מהן:
נעמ"ת, תנועת נשים עובדות ומתנדבות: התנועה הוקמה בשנת 1911 כתנועת פועלות המחויבת לחזון הציוני ולאמונה הסוציאליסטית. כיום נעמ"ת פרוסה על פני כל הארץ ומפעילה 300 מעונות יום ומתמודדת עם קשיי הנוער בסיכון. ידה רב לה בקליטת העלייה באמצעות כפרי הנוער שבני נוער מעולי חבר העמים ומיוצאי אתיופיה מוצאים בהם את ביתם.
ויצ"ו, הסתדרות עולמית לנשים ציוניות: ויצ"ו היא תנועה עולמית של נשים ציוניות שנוסדה ב-1920. כתנועה לא מפלגתית של מתנדבות שמה לה ויצ"ו ליעד את חיזוק הנשים החלוצות בישראל. כיום, בסיוע נשות ויצ"ו בעולם, התנועה מפעילה מעונות לילדים בגיל הרך, מסגרות של מועדוני נוער ומערך שירותים והדרכה לקידום נשים ולהעצמתן בחברה, בחוק ובמשפט.
אמונה, תנועת האישה הדתית-לאומית בישראל: בשלהי 1918 נענו נשים דתיות לאתגר של מפעל התחייה הלאומי, ומתוך הזדהות עם המסגרת היהודית המסורתית העמידו כלי ארגוני שיאפשר לנשים למצוא את מקומן בעבודה בהתיישבות ובחיי החברה. כיום התנועה מפעילה מעונות יום, כפרי נוער לילדים במצוקה, מקלטי חירום, מדרשה להכשרת מנחות מקצועיות ללימודי הבית והמשפחה, וכן מרכזים לייעוץ משפטי ולטיפול במשפחה. מתוך היענות לצורכי השעה נטלה על עצמה תנועת אמונה את האחריות להפעלת אגודת "בת עמי" שאלפי בנות דתיות משרתות בה במסגרת השירות הלאומי.
על עשייה ברוכה זו, המשמשת תשתית לקידומן של הנשים בחברה הישראלית ולהבטחת מקומן וזכויותיהן, מצאה ועדת השופטים את שלוש תנועות הנשים בישראל ראויות לפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח.
קורות חיים
תנועות הנשים פועלות עשרות בשנים, מימי היישוב הצעיר ועד היום, למען השגת שוויון מלא בין נשים לגברים בישראל. פעילותן הענפה כוללת מנגנוני סיוע לנשים עובדות כמו מעונות יום לילדים ומוסדות חינוך אחרים, לשכות סיוע משפטי להגנה על זכויות נשים ומסגרות להכשרה מקצועית; מערך מקיף של שירותים חברתיים למניעת אלימות במשפחה ולסיוע לנשים נפגעות אלימות; קידום חקיקה מן המתקדמות בעולם להגנה על נשים עובדות, לשוויון מלא לנשים בשוק העבודה ולעיגון זכויותיהן של הנשים בחברה משתנה.
"שוויון בין גברים לנשים הוא מפתח לחוסן חברתי", אומרת ד"ר יהודית זוסמנוביץ', מרכזת המועצה של ארגוני הנשים בישראל, "ותנועות הנשים ימשיכו לחתור להשגת השוויון ולאכיפה של החקיקה המתקדמת שהושגה בזכות עבודה מאומצת של נשים רבות".
"נעמת" – תנועת נשים עובדות ומתנדבות
זרעיה הראשונים של התארגנות נשים עובדות התחילו ביישוב הצעיר ב-1911, בכינוסי פועלות ובוועידות שכונסו באופן לא סדיר. ב-1921 נערך בבלפוריה כנס היסוד של ועידת הפועלות הראשונה. "אנו שואפות לשוויון האישה ולשחרורה, שילובה בעבודה ובחברה, מימוש העצמיות ושמירת האני של האישה כאדם", נכתב בהצהרה שחתמו עליה משתתפות הוועידה. מן הכינוס הזה נולדה מועצת הפועלות, ולימים שינתה התנועה את שמה ל"נעמת".
חלוצות העלייה השנייה והעלייה השלישית יצרו את המסגרת הייחודית ואת התשתית לתנועת הפועלות ברוח האמונה הציונית והרעיונות הסוציאליסטיים. הנשים השתלבו גם בכוח המגן העברי מראשיתו, בשאיפה לשוויוניות בבניית המולדת ובעולם העבודה. נציגותיהן הקימו בארצות הברית ובמדינות אחרות תנועות אחיות שהניחו את הבסיס לתנועת "נעמת" העולמית.
בתקופת היישוב וראשית המדינה הפעילה מועצת הפועלות מערך הכשרה חקלאית ומקצועית לנשים כדי לסייע לנשים ותיקות ולעולות חדשות לפלס את דרכן לעולם התעשייה והחקלאות. בד בבד הוקמה רשת של מעונות יום לילדים, כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה.
בימי מלחמת העולם השנייה והמאבקים להקמת המדינה שירתו נשים מישראל בצבא הבריטי, במחתרות, בהגנה, בפלמ"ח ובצה"ל. מועצת הפועלות וסניפיה ליוו את החיילות באמצעות שירותי סעד ותרבות, וסייעו בקליטתן המקצועית והחברתית לאחר תום שירותן.
במשך השנים הובילו נשות "נעמת" מאבקים רבים למען השוויון, והיו שותפות לקידום חקיקה, בין השאר בתחום של שוויון הזדמנויות בעבודה, מניעת אלימות במשפחה, הגנה על נשים חד-הוריות ועל עגונות ומניעת הטרדה מינית.
"נעמת" פרוסה בכל רחבי הארץ – מדן ועד אילת – ומפעילה כ-300 מעונות יום לגיל הרך, רשת של בתי ספר תיכוניים ו-16 בתי ספר טכנולוגיים לנערים ולנערות שלא היטיבו להשתלב במערכת החינוך. כמו כן "נעמת" היא מפעילה שני כפרי נוער חקלאיים שקלטו נוער במצוקה ונוער עולה, לצד 32 לשכות לייעוץ משפטי ומרכזי זכויות לאישה ולמשפחה שבשנות קיומן העניקו סיוע לרבבות נשים. "נעמת" מפעילה גם שני מרכזים למניעת אלימות במשפחה ולטיפול בה ומקלט לנשים מוכות ולילדיהן.
"'נעמת' מובילה מאבקים ציבוריים בשיתוף ארגוני הנשים, ורואה בקידום השוויון בין המינים, בעיקר בעולם העבודה, כלי מרכזי למימוש הערכים הדמוקרטיים וזכויות האישה ברוח מגילת העצמאות של מדינת ישראל וערכיה", אומרת יושבת ראש "נעמת", עו"ד טליה לבני. "האתגר המרכזי הניצב לפנינו כיום הוא התאמתו של עולם העבודה לצורכי הנשים והאמהות והגשמתו
הלכה למעשה של חזון השוויון המגדרי המלא. 'נעמת' פועלת מהקמתה – ותמשיך לפעול – להגשמת המטרה המנחה אותה ב-87 שנות פעילותה: לקדם את מעמד האישה בישראל ולחתור להשגת שוויון בין המינים במשפחה, בעבודה ובכלכלה".
ויצ"ו – הסתדרות עולמית לנשים ציוניות
ב-1919 ביקרה בפלשתינה קבוצה של שלוש נשים יהודיות מאנגליה, ובראשן רבקה זיו, רעייתו של הלורד הנדבן ישראל זיו. האורחות נפגשו עם חלוצות רבות, והבינו כי הנשים והילדים ביישוב הצעיר בארץ ישראל זקוקים לשיפור מיידי בתנאי המחיה באמצעות ייסוד שירותי רווחה וחברה, וכן מוסדות להכשרה חקלאית ולהקניית מקצועות לנערות. זמן קצר לאחר שובן לבריטניה שלוש הנשים ייסדו ב-1920 את ויצ"ו – תנועה לא מפלגתית של מתנדבות שהכירו בצרכים של המפעל הציוני המתחדש בארץ ישראל. חזונה של זיו היה לאחד נשים ציוניות מכל העולם לפעולה משותפת למען הנשים החלוצות בארץ ישראל, ועל בסיס החלום הזה נוסדה ההסתדרות העולמית לנשים ציוניות, וסניפיה הוקמו בכל רחבי העולם. בתקופת השואה הושמדו סניפים רבים באירופה עם קהילותיהם, והוקמו מחדש לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה.
ב-1949, לאחר קום המדינה, העתיקה ויצ"ו את מרכז פעילותה העולמית לישראל. היא מפעילה בארץ 170 מעונות יום לילדים של אמהות עובדות, 9 בתי ספר תיכוניים ו-5 כפרי נוער שאלפי תלמידים מתחנכים בהם בסביבה חמה ותומכת ומשפרים את סיכוייהם להשתלב בחברה. כמו כן ויצ"ו מפעילה יותר מחמישים מועדוני נוער ברחבי הארץ, המעניקים לאלפי נערים ומבוגרים מסגרת חינוכית תומכת ואנושית.
לצד הפעילות החינוכית ויצ"ו מפעילה 34 לשכות משפטיות המעניקות סיוע והגנה לנשים, שלושה מרכזים למניעת אלימות במשפחה ושני מקלטים לנשים מוכות. עשרות משפחות משתתפות בקבוצות התמיכה שנשות התנועה מעבירות.
פעילותה הקהילתית הענפה של ויצ"ו מתקיימת ב-86 סניפים בכל רחבי הארץ, ומיועדת לכל גיל ולכל שכבות החברה. בין שאר פעילויותיה ויצ"ו מפעילה מערך הדרכה לקידום נשים ולהעצמתן בחברה, בחוק ובמשפט.
תנועת ויצ"ו פועלת רבות לעידוד המודעות היהודית והציונית של נשים יהודיות בעולם, לקידום העלייה לישראל וללימוד השפה העברית ולחיזוק הקשרים התרבותיים והרוחניים בין ישראל לתפוצות. לאות הערכה על פועלה הכיר האו"ם בוויצ"ו כארגון לא ממשלתי במעמד מייעץ.
"כל פעילותה הענפה של ויצ"ו בישראל לא הייתה אפשרית בלי תמיכתן הבלתי מסויגת, כבר 88 שנים, של חברות ויצ"ו ברחבי העולם, היוצרות קשר יציב ותומך בין ישראל לקהילות היהודיות בתפוצות", אומרת טובה בן-דב, יושבת ראש הנהלת ויצ"ו העולמית. "ויצ"ו מאמינה כי הנשים הן הלב הפועם של העם היהודי וביכולתן לקדם, להעצים ולטפח את מי שזקוקים לכך. היא תמשיך לפתח את השירותים המאפשרים לנשים לממש את יכולתן ואת כישוריהן, ותמשיך לשאת את דגל השוויון לנשים, כדי לקדמן בחוק, בחברה ובמשפחה ולאפשר להן להיות שותפות בביסוסה של חברה דמוקרטית המיטיבה עם אזרחיה".
"אמונה" – תנועת האישה הדתית-לאומית בישראל
ההיסטוריה של התנועה מתחילה בשלהי 1918, כשקראה "המזרחי" לנשים לעמוד לצד הגברים ולהשתתף בתחייה הלאומית. תפיסתן של הנשים שנענו לקריאה תאמה את התפיסה הגברית כי הבית הוא המוקד לפעילות האישה, אך צירוף הפן הלאומי היה חידוש. בד בבד עם התארגנות "נשי המזרחי" הופיעה בארץ דמות נשית חדשה: החלוצה הדתית. הרוחות שנשבו ברחוב היהודי באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה לא פסחו על היהדות הדתית, וצעירות רבות שאפו לפרוץ את המסגרת המסורתית ולהשתתף במפעל התחייה הלאומי.
ב-1935 עלו לארץ כ-800 חלוצות דתיות, והניחו את הבסיס לארגון הפועלות הדתיות. הן לא הצהירו על שאיפה מודרנית לשוויון בין המינים, אלא ביקשו ליצור כלי ארגוני כאמצעי להשיג לַחֲבֵרה את מקומה הראוי בעבודה, בהתיישבות ובחיי הציבור, בלי לקרוא תיגר על המסגרת היהודית המסורתית. מטרת הארגון הייתה לספק תעסוקה לאלפי חברות חלוצות – בפרדס, בשדה, בבניין או במטבח הפועלים – ולסייע לחברה החלוצה בצורכי קליטתה, במקום מגורים ובהקמת בתי ילדים כדי לאפשר את עבודת האמהות שבין החברות.
שבעים שנה לאחר הקמתה של תנועת האישה הדתית-לאומית בישראל – "אמונה" – רשומות בה רבבות מתנדבות וחברות פעילות. סניפי התנועה בחו"ל פועלים לחיזוק מוסדותיה בארץ, לקירוב החברות בתפוצות לערכי הציונות הדתית, למניעת ההתבוללות, להבאת קבוצות יהודים לביקורים בארץ ולעידוד העלייה.
"אמונה" מפעילה בכל רחבי הארץ 135 מעונות יום – בהם מעונות רב-תכליתיים לילדים בסיכון – מכללה אקדמית להכשרת מורות בתחומי האמנות, העיצוב החזותי והתיאטרון, 5 בתי אולפנה לבנות, 5 כפרי נוער לילדי מצוקה, מקלט חירום וקלט חירום, מדרשה להכשרת מנחות מקצועיות ללימודי הבית והמשפחה וכן 13 מרכזים לייעוץ למשפחה ולטיפול בה ולייעוץ משפטי.
במסגרת תנועת "אמונה" פועלת אגודת "בת-עמי", ובה משרתות מדי שנה אלפי מתנדבות לשירות הלאומי. התנועה רואה בקיומה של המשפחה היהודית ובחיזוקה אבן יסוד לבניינה של החברה בישראל, והיא מעורבת בזירה הציבורית ושותפה עם ארגוני הנשים במאבקים ציבוריים. אלפי מתנדבות "אמונה" פועלות למען קשישים, משפחות במצוקה, נוער בסיכון ועולים חדשים.
"לצד השמחה והסיפוק על הישגינו עלינו לזכור את כובד האחריות ואת המשימות שעדיין מונחות לפתחנו. חכמים כבר אמרו: 'במקום גילה – שם תהא רעדה' (ברכות ל', ג')", אומרת ליאורה מינקה, יושבת ראש "אמונה". "כל השנים התגברנו באמונה ובתעצומות נפש על מכשולים כדי להיענות לצורכי הציבור ולממש חזון חברתי ששותפים לו כה הרבה חברות, מתנדבות, עובדות, ילדים ומשפחות. הלוואי שכל אלה ילוו אותנו ויעמדו לצדנו כדי להמשיך ולבנות את איכותה המתחדשת של החברה בישראל".