שלוש תנועות הנשים

"נעמת" – תנועת נשים עובדות ומתנדבות

זרעיה הראשונים של התארגנות נשים עובדות התחילו ביישוב הצעיר ב-1911, בכינוסי פועלות ובוועידות שכונסו באופן לא סדיר. ב-1921 נערך בבלפוריה כנס היסוד של ועידת הפועלות הראשונה. "אנו שואפות לשוויון האישה ולשחרורה, שילובה בעבודה ובחברה, מימוש העצמיות ושמירת האני של האישה כאדם", נכתב בהצהרה שחתמו עליה משתתפות הוועידה. מן הכינוס הזה נולדה מועצת הפועלות, ולימים שינתה התנועה את שמה ל"נעמת".

חלוצות העלייה השנייה והעלייה השלישית יצרו את המסגרת הייחודית ואת התשתית לתנועת הפועלות ברוח האמונה הציונית והרעיונות הסוציאליסטיים. הנשים השתלבו גם בכוח המגן העברי מראשיתו, בשאיפה לשוויוניות בבניית המולדת ובעולם העבודה. נציגותיהן הקימו בארצות הברית ובמדינות אחרות תנועות אחיות שהניחו את הבסיס לתנועת "נעמת" העולמית.

בתקופת היישוב וראשית המדינה הפעילה מועצת הפועלות מערך הכשרה חקלאית ומקצועית לנשים כדי לסייע לנשים ותיקות ולעולות חדשות לפלס את דרכן לעולם התעשייה והחקלאות. בד בבד הוקמה רשת של מעונות יום לילדים, כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה.

בימי מלחמת העולם השנייה והמאבקים להקמת המדינה שירתו נשים מישראל בצבא הבריטי, במחתרות, בהגנה, בפלמ"ח ובצה"ל. מועצת הפועלות וסניפיה ליוו את החיילות באמצעות שירותי סעד ותרבות, וסייעו בקליטתן המקצועית והחברתית לאחר תום שירותן.

במשך השנים הובילו נשות "נעמת" מאבקים רבים למען השוויון, והיו שותפות לקידום חקיקה, בין השאר בתחום של שוויון הזדמנויות בעבודה, מניעת אלימות במשפחה, הגנה על נשים חד-הוריות ועל עגונות ומניעת הטרדה מינית.

"נעמת" פרוסה בכל רחבי הארץ – מדן ועד אילת – ומפעילה כ-300 מעונות יום לגיל הרך, רשת של בתי ספר תיכוניים ו-16 בתי ספר טכנולוגיים לנערים ולנערות שלא היטיבו להשתלב במערכת החינוך. כמו כן "נעמת" היא מפעילה שני כפרי נוער חקלאיים שקלטו נוער במצוקה ונוער עולה, לצד 32 לשכות לייעוץ משפטי ומרכזי זכויות לאישה ולמשפחה שבשנות קיומן העניקו סיוע לרבבות נשים. "נעמת" מפעילה גם שני מרכזים למניעת אלימות במשפחה ולטיפול בה ומקלט לנשים מוכות ולילדיהן.

"'נעמת' מובילה מאבקים ציבוריים בשיתוף ארגוני הנשים, ורואה בקידום השוויון בין המינים, בעיקר בעולם העבודה, כלי מרכזי למימוש הערכים הדמוקרטיים וזכויות האישה ברוח מגילת העצמאות של מדינת ישראל וערכיה", אומרת יושבת ראש "נעמת", עו"ד טליה לבני. "האתגר המרכזי הניצב לפנינו כיום הוא התאמתו של עולם העבודה לצורכי הנשים והאמהות והגשמתו

הלכה למעשה של חזון השוויון המגדרי המלא. 'נעמת' פועלת מהקמתה – ותמשיך לפעול – להגשמת המטרה המנחה אותה ב-87 שנות פעילותה: לקדם את מעמד האישה בישראל ולחתור להשגת שוויון בין המינים במשפחה, בעבודה ובכלכלה".

ויצ"ו – הסתדרות עולמית לנשים ציוניות

ב-1919 ביקרה בפלשתינה קבוצה של שלוש נשים יהודיות מאנגליה, ובראשן רבקה זיו, רעייתו של הלורד הנדבן ישראל זיו. האורחות נפגשו עם חלוצות רבות, והבינו כי הנשים והילדים ביישוב הצעיר בארץ ישראל זקוקים לשיפור מיידי בתנאי המחיה באמצעות ייסוד שירותי רווחה וחברה, וכן מוסדות להכשרה חקלאית ולהקניית מקצועות לנערות. זמן קצר לאחר שובן לבריטניה שלוש הנשים ייסדו ב-1920 את ויצ"ו – תנועה לא מפלגתית של מתנדבות שהכירו בצרכים של המפעל הציוני המתחדש בארץ ישראל. חזונה של זיו היה לאחד נשים ציוניות מכל העולם לפעולה משותפת למען הנשים החלוצות בארץ ישראל, ועל בסיס החלום הזה נוסדה ההסתדרות העולמית לנשים ציוניות, וסניפיה הוקמו בכל רחבי העולם. בתקופת השואה הושמדו סניפים רבים באירופה עם קהילותיהם, והוקמו מחדש לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה.

ב-1949, לאחר קום המדינה, העתיקה ויצ"ו את מרכז פעילותה העולמית לישראל. היא מפעילה בארץ 170 מעונות יום לילדים של אמהות עובדות, 9 בתי ספר תיכוניים ו-5 כפרי נוער שאלפי תלמידים מתחנכים בהם בסביבה חמה ותומכת ומשפרים את סיכוייהם להשתלב בחברה. כמו כן ויצ"ו מפעילה יותר מחמישים מועדוני נוער ברחבי הארץ, המעניקים לאלפי נערים ומבוגרים מסגרת חינוכית תומכת ואנושית.

לצד הפעילות החינוכית ויצ"ו מפעילה 34 לשכות משפטיות המעניקות סיוע והגנה לנשים, שלושה מרכזים למניעת אלימות במשפחה ושני מקלטים לנשים מוכות. עשרות משפחות משתתפות בקבוצות התמיכה שנשות התנועה מעבירות.

פעילותה הקהילתית הענפה של ויצ"ו מתקיימת ב-86 סניפים בכל רחבי הארץ, ומיועדת לכל גיל ולכל שכבות החברה. בין שאר פעילויותיה ויצ"ו מפעילה מערך הדרכה לקידום נשים ולהעצמתן בחברה, בחוק ובמשפט.

תנועת ויצ"ו פועלת רבות לעידוד המודעות היהודית והציונית של נשים יהודיות בעולם, לקידום העלייה לישראל וללימוד השפה העברית ולחיזוק הקשרים התרבותיים והרוחניים בין ישראל לתפוצות. לאות הערכה על פועלה הכיר האו"ם בוויצ"ו כארגון לא ממשלתי במעמד מייעץ.

"כל פעילותה הענפה של ויצ"ו בישראל לא הייתה אפשרית בלי תמיכתן הבלתי מסויגת, כבר 88 שנים, של חברות ויצ"ו ברחבי העולם, היוצרות קשר יציב ותומך בין ישראל לקהילות היהודיות בתפוצות", אומרת טובה בן-דב, יושבת ראש הנהלת ויצ"ו העולמית. "ויצ"ו מאמינה כי הנשים הן הלב הפועם של העם היהודי וביכולתן לקדם, להעצים ולטפח את מי שזקוקים לכך. היא תמשיך לפתח את השירותים המאפשרים לנשים לממש את יכולתן ואת כישוריהן, ותמשיך לשאת את דגל השוויון לנשים, כדי לקדמן בחוק, בחברה ובמשפחה ולאפשר להן להיות שותפות בביסוסה של חברה דמוקרטית המיטיבה עם אזרחיה".

"אמונה" – תנועת האישה הדתית-לאומית בישראל

ההיסטוריה של התנועה מתחילה בשלהי 1918, כשקראה "המזרחי" לנשים לעמוד לצד הגברים ולהשתתף בתחייה הלאומית. תפיסתן של הנשים שנענו לקריאה תאמה את התפיסה הגברית כי הבית הוא המוקד לפעילות האישה, אך צירוף הפן הלאומי היה חידוש. בד בבד עם התארגנות "נשי המזרחי" הופיעה בארץ דמות נשית חדשה: החלוצה הדתית. הרוחות שנשבו ברחוב היהודי באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה לא פסחו על היהדות הדתית, וצעירות רבות שאפו לפרוץ את המסגרת המסורתית ולהשתתף במפעל התחייה הלאומי.

ב-1935 עלו לארץ כ-800 חלוצות דתיות, והניחו את הבסיס לארגון הפועלות הדתיות. הן לא הצהירו על שאיפה מודרנית לשוויון בין המינים, אלא ביקשו ליצור כלי ארגוני כאמצעי להשיג לַחֲבֵרה את מקומה הראוי בעבודה, בהתיישבות ובחיי הציבור, בלי לקרוא תיגר על המסגרת היהודית המסורתית. מטרת הארגון הייתה לספק תעסוקה לאלפי חברות חלוצות – בפרדס, בשדה, בבניין או במטבח הפועלים – ולסייע לחברה החלוצה בצורכי קליטתה, במקום מגורים ובהקמת בתי ילדים כדי לאפשר את עבודת האמהות שבין החברות.

שבעים שנה לאחר הקמתה של תנועת האישה הדתית-לאומית בישראל – "אמונה" – רשומות בה רבבות מתנדבות וחברות פעילות. סניפי התנועה בחו"ל פועלים לחיזוק מוסדותיה בארץ, לקירוב החברות בתפוצות לערכי הציונות הדתית, למניעת ההתבוללות, להבאת קבוצות יהודים לביקורים בארץ ולעידוד העלייה.

"אמונה" מפעילה בכל רחבי הארץ 135 מעונות יום – בהם מעונות רב-תכליתיים לילדים בסיכון – מכללה אקדמית להכשרת מורות בתחומי האמנות, העיצוב החזותי והתיאטרון, 5 בתי אולפנה לבנות, 5 כפרי נוער לילדי מצוקה, מקלט חירום וקלט חירום, מדרשה להכשרת מנחות מקצועיות ללימודי הבית והמשפחה וכן 13 מרכזים לייעוץ למשפחה ולטיפול בה ולייעוץ משפטי.

במסגרת תנועת "אמונה" פועלת אגודת "בת-עמי", ובה משרתות מדי שנה אלפי מתנדבות לשירות הלאומי. התנועה רואה בקיומה של המשפחה היהודית ובחיזוקה אבן יסוד לבניינה של החברה בישראל, והיא מעורבת בזירה הציבורית ושותפה עם ארגוני הנשים במאבקים ציבוריים. אלפי מתנדבות "אמונה" פועלות למען קשישים, משפחות במצוקה, נוער בסיכון ועולים חדשים.

"לצד השמחה והסיפוק על הישגינו עלינו לזכור את כובד האחריות ואת המשימות שעדיין מונחות לפתחנו. חכמים כבר אמרו: 'במקום גילה – שם תהא רעדה' (ברכות ל', ג')", אומרת ליאורה מינקה, יושבת ראש "אמונה". "כל השנים התגברנו באמונה ובתעצומות נפש על מכשולים כדי להיענות לצורכי הציבור ולממש חזון חברתי ששותפים לו כה הרבה חברות, מתנדבות, עובדות, ילדים ומשפחות. הלוואי שכל אלה ילוו אותנו ויעמדו לצדנו כדי להמשיך ולבנות את איכותה המתחדשת של החברה בישראל".