מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

הסוכנות היהודית

share
שתפו עמוד:
הסוכנות היהודית

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

"הסוכנות היהודית לארץ-ישראל" היא הגוף האמון על העלאת יהודים ארצה ועל קליטתם, על פיתוח הארץ ויישובה ועל תיאום עבודתם של המוסדות הפועלים בתחומים אלה. הסוכנות נוסדה עוד לפני קום המדינה, ניהלה למעשה את ענייני היישוב היהודי בארץ והניחה את התשתיות להקמת המדינה היהודית.

בשנים האחרונות הרחיבה הסוכנות את פעילותה להעמקת הזהות היהודית והציונית של יהודי התפוצות ופעלה רבות לסייע ליישובים שנפגעו במתקפות הטילים מרצועת עזה ובמלחמת לבנון השנייה.

נימוקי השופטים

פרופ' יהושע שמר, יו"ר, פרופ' יצחק בריק, גב' שלומית כנען

הסוכנות היהודית הוקמה בה' באב תרפ"ט (11.8.1929) בקונגרס הציוני ה-16 כארגון יהודי כלל-עולמי שמרכזו בישראל. עד קום המדינה שימשה הסוכנות היהודית כ"ממשלת המדינה שבדרך" וניהלה את חיי היישוב היהודי ופעלה להעלאת יהודים, לרכישת קרקעות, להעלאת יישובים על הקרקע ולקיום חיי התרבות ביישובים.

מקום המדינה ועד היום הסוכנות היהודית פועלת על פי חוק כגוף היהודי הגלובלי המשותף ליהודי ישראל וליהודי התפוצות. מדינת ישראל הכירה בסוכנות היהודית לארץ ישראל, כמו גם בהסתדרות הציונית העולמית, כ"סוכנויות המוסמכות שיוסיפו לפעול במדינה לפיתוח הארץ וליישובה, לקליטת עולים מהתפוצות ולתיאום פעולותיהם בישראל של המוסדות הפועלים בתחומים אלה".

במהלך השנים התרחבו תפקידי הסוכנות. היא נטלה על עצמה את החינוך היהודי בתפוצות, תוך הפעלת תכניות רבות ומגוונות לביקורים של יהודים צעירים בישראל ולשליחתם של אלפי ישראלים צעירים להדרכה במחנות קיץ לנוער בתפוצות ומאות שליחים מורים לבתי ספר יהודיים בעשרות מדינות. העמקת הזהות היהודית בעולם והידוק הקשר בין יהודי ישראל ליהודי העולם התקיימו גם באמצעות יצירת שותפויות בין ערים ישראליות לקהילות יהודיות בכל רחבי העולם.

הסוכנות היהודית השתתפה בעשרות מבצעים להעלאת יהודים מגלויות רבות ממזרח וממערב, מבצעים שרובם דרשו מקוריות, יצירתיות, תעוזה, אומץ לב והקרבה. עם נפילת המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה נרתמה הסוכנות במהירות רבה, בהתאם לנסיבות החדשות, הפעילה תכניות מעבר לעולים במדינות רבות, התארגנה תוך זמן קצר באופן לוגיסטי להעלאת מאות אלפי עולים לישראל והייתה שותפה באופן פעיל לקליטתם החברתית והתעסוקתית בישראל.

הסוכנות גם התאימה במהירות את סדר העדיפויות בפעולותיה לנסיבות הביטחוניות בשנים האחרונות בדרום הארץ ובצפונה. היא סייעה בשיקומם של מפוני גוש קטיף בתחומים החינוכיים, הפסיכולוגיים והתעסוקתיים והעניקה סיוע למאות נפגעי המלחמה, חיילים ואזרחים, באמצעות הקרן לנפגעי טרור. הסוכנות היהודית רתמה קהילות יהודיות לסייע לתושבי צפון הארץ במלחמת לבנון השנייה בהארחה וברענון במרכז הארץ וגם בשיקום הצפון. הסוכנות גם הפעילה פרויקטים לשיתוף פעולה בין יהודים לערבים ולקידום ההבנה היהודית-ערבית בצפון הארץ.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את הסוכנות היהודית ראויה לפרס ישראל לשנת תשס"ח במפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, תוך הבעת הוקרה לארגון שהביא למימוש החזון של שיבת ציון ולכינון הריבונות היהודית לעם היהודי במולדתו המתחדשת ואשר ממשיך יחד עם יהודי העולם ועם ממשלת ישראל בהגשמה היום-יומית של עיצוב פני החברה בישראל בהתיישבות, בקליטה ובעלייה, בחינוך, בשיקום השכונות ובביסוסה של מדינת ישראל.

קורות חיים

"הסוכנות היהודית לארץ-ישראל" היא הגוף האמון על העלאת יהודים ארצה ועל קליטתם, על פיתוח הארץ ויישובה ועל תיאום עבודתם של המוסדות הפועלים בתחומים אלה. הסוכנות נוסדה עוד לפני קום המדינה, ניהלה למעשה את ענייני היישוב היהודי בארץ והניחה את התשתיות להקמת המדינה היהודית. בשנים האחרונות הרחיבה הסוכנות את פעילותה להעמקת הזהות היהודית והציונית של יהודי התפוצות ופעלה רבות לסייע ליישובים שנפגעו במתקפות הטילים מרצועת עזה ובמלחמת לבנון השנייה.

יושבי ראש הנהלת הסוכנות היהודית

1933–1935 ארתור רופין
1935–1948 דוד בן גוריון
1948–1956 ברל לוקר
1956–1961 זלמן שז"ר
1961–1965 משה שרת
1965–1973 אריה פינקוס
1974–1975 פנחס ספיר
1976–1978 יוסף אלמוגי
1978–1987 אריה דולצ'ין
1987–1995 שמחה דיניץ
1995–1999 אברהם בורג
1999–2005 סלי מרידור
2005– זאב בילסקי

מפעל חיים

ב-11 באוגוסט 1929 החליט הקונגרס הציוני ה-16, שהתכנס בציריך שבשווייץ, להקים גוף שייצג את יהודי ארץ-ישראל והעולם בפני שלטונות המנדט הבריטי, לקראת הקמתו של הבית הלאומי שהבטיחה בריטניה בהצהרת בלפור 12 שנים קודם לכן. שמו של הארגון החדש היה "הסוכנות היהודית לארץ-ישראל".

עד קום המדינה שימשה למעשה הסוכנות היהודית "הממשלה שבדרך", עמדה בחזית המאבק הצבאי והמערכה המדינית להשגת העצמאות, ארגנה את חיי היישוב והניחה את התשתית להקמתה של מדינה עצמאית.

הסוכנות היהודית פעלה מראשית ימיה לעלייתם של יהודים לארץ-ישראל ונאבקה בהגבלות שהטילו הבריטים על העלייה. בנוסף היא עמדה מאחורי מבצעי העלייה ה"בלתי לגאלית" וההעפלה והפעילה את ארגון הבריחה.

המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית הקימה כ-1000 יישובים בכל רחבי ישראל. מבצעי ההתיישבות הבולטים בימים שלפני קום המדינה היו "חומה ומגדל", (1939-1936), שבמסגרתו הוקמו 55 יישובים, בעיקר באזורים מבודדים ומרוחקים ממרכז הארץ, ו"ליל ההתיישבות" ביום הכיפורים תש"ז (1946), שבו הוקמו 11 נקודות התיישבות בנגב ובדרום אזור יהודה. עד להכרזת המדינה הקימה הסוכנות היהודית כ-170 יישובים חקלאיים, אשר מעבר לתרומתם לחוסנו של היישוב היהודי בארץ-ישראל הם-הם שקבעו, בסופו של דבר, את גבולותיה של המדינה.

ב-1933 הוקם בחסות הסוכנות היהודית מפעל "עליית הנוער", שהציל אלפי ילדים מציפורני הנאצים, העלה אותם לישראל וקלט אותם בפנימיות ובקיבוצים. פעילות זו נמשכה גם אחרי סיום המלחמה והורחבה גם לקליטת נוער משכבות מצוקה במוסדות "עליית הנוער" ואחר-כך בכפרי הנוער שהסוכנות היהודית מפעילה.

הסוכנות היהודית הקימה גופים ומפעלים רבים שהיו היסודות לביסוסה של חברה מתקדמת בישראל, ביניהם גופים חיוניים כמו חברת המים "מקורות" וחברת הספנות "צים" ומפעלי תרבות כמו הוצאת הספרים "מוסד ביאליק".

במהלך מלחמת העולם השנייה ארגנה הסוכנות היהודית את גיוסם של בני היישוב לצבא הבריטי ואת הקמתה של "הבריגדה היהודית". עם הקמתה של מדינת ישראל העבירה הסוכנות היהודית את תפקידי השלטון לממשלת ישראל החדשה. מזה 60 שנה הסוכנות היהודית היא הארגון היהודי הגלובאלי הגדול בעולם, והיא משמשת גשר בין העולם היהודי בתפוצות לבין ממשלת ישראל ומדינת ישראל.

בשנים האחרונות הסוכנות היהודית ממקדת את פעילותה בשלושה תחומים עיקריים: עידוד העלייה לישראל וסיוע בקליטתם של העולים; העמקת החינוך היהודי-ציוני בתפוצות, בעיקר בקרב צעירים, וחיזוק זיקתם למדינת ישראל; צמצום פערים בחברה הישראלית, בעיקר בגליל ובנגב.

הסוכנות היהודית פועלת בשיתוף עם ההסתדרות הציונית העולמית, עם איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, עם קרן היסוד ולאחרונה גם עם הקרן לידידות. מקורו של תקציבה בתרומות מהעולם הרחב ומתרומות מהקהילה העסקית והישראלית.

עלייה וקליטה

גם לאחר קום המדינה המשיכה הסוכנות היהודית בעידוד עלייתם של יהודים מכל קצות תבל ובסיוע בקליטתם בארץ. בין מבצעי העלייה הגדולים זכורים במיוחד העלאת היהודים ממחנות העקורים באירופה וממחנות המעצר בקפריסין; מבצע "מרבד הקסמים" להעלאת יהודי תימן ועדן; מבצע "עזרא ונחמיה" להבאת יהודי עיראק; העלאת יהודי מרוקו וצפון אפריקה; עליית יהודי ברית המועצות בתחילת שנות ה-70 והגל הגדול של עליית היהודים לאחר התפרקותה של ברה"מ בראשית שנות ה-90; עליית יהודי אתיופיה ב"מבצע משה" וב"מבצע שלמה"; הוצאתם של אלפי יהודים מסוריה וממדינות נוספות שבהן חיו קהילות יהודיות בסכנה ובמצוקה. בכל המבצעים האלה ארגנה הסוכנות היהודית את העלייה, לעתים קרובות תוך סיכון חייהם של שליחיה, ופעלה לקליטה ראשונית של העולים באמצעות מפעלי דיור, סעד, רווחה וחינוך ותכניות לחיזוק הקשר בין העולים החדשים ובין הישראלים הוותיקים.

בשנים האחרונות פעילותה של הסוכנות מתמקדת בעידוד העלייה. לשם כך היא פיתחה מערכות טכנולוגיות מתקדמות, וביניהן ה"גלובאל סנטר", מרכז מידע ושירות למתעניינים בעלייה ובתכניות חינוכיות שונות שהסוכנות מציעה. מרכז נוסף הוא ה"ג'וב סנטר", המסייע לעולים, עוד טרם עלייתם לישראל, באיתור תעסוקה ההולמת את כישוריהם ואת ניסיונם.

לצורך שילובם של העולים במעגלי החברה הישראלית יזמה הסוכנות היהודית את התכנית "בבית ביחד", היוצרת חיבורים בין אלפי עולים וישראלים ותיקים.

במהלך כ-80 שנות קיומה העלתה הסוכנות כ-3.5 מיליון יהודים לישראל, ונושא העלייה ממשיך להיות תמצית שליחותה הלאומית.

חינוך יהודי-ציוני בתפוצות

באמצעות מאות שליחיה בכל רחבי העולם הסוכנות היהודית מפעילה מערכת חינוך רחבת-היקף בקהילות היהודיות בעולם שנועדה להעמיק את זהותם היהודית של חבריה, לחברם אל שורשי הערכים, המסורת והתרבות היהודית והישראלית ולחזק את זיקתם למדינת ישראל כמרכזו של העולם היהודי.

על רקע מגמות הולכות וגוברות בעולם היהודי של נישואי תערובת, התבוללות והתרחקות מחיים קהילתיים יהודיים פעילים, פעילות החינוך היהודי-ציוני של הסוכנות היהודית היא מרכיב בעל משמעות קריטית להבטחת קיומו ועתידו של העם היהודי. פעילות החינוך בתפוצות מקיפה חינוך פורמאלי ובלתי-פורמאלי, שלוקחים בו חלק אלפי צעירים יהודים, ושיאה בתכניות ביקור לתקופות קצרות וארוכות בישראל. תכניות אלה, ובראשן התכנית "מסע", מזמנות לעשרות אלפי צעירים יהודיים לחוות מדי שנה את חוויית החיים בישראל, ללמוד עברית, לרכוש לעצמם מכרים וידידים במסגרת כ-150 מסלולי לימודים אקדמיים, ולהשתתף בתכניות התנדבות ובפעילות חברתית הכוללת העשרה ביהדות והכרת הארץ, אנשיה ונופיה. תכניות אלה הן אפיק מרכזי לעידוד העלייה לישראל של צעירים מכל העולם.

חיזוק החברה בישראל

בעשרות השנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה המשיכה הסוכנות היהודית להוביל את תנופת ההתיישבות בכל חלקי הארץ תוך תמיכה במתיישבים, בתשתיות ובסיוע כלכלי לפיתוח המשק והתעשייה.

בשנים האחרונות מתמקדת פעילותה של הסוכנות היהודית בעיקר באזורי העדיפות הלאומית והיא עוסקת בפיתוח הנגב והגליל, בצמצום פערים, בקידום הזדמנויות שוות לחינוך ולהשכלה גבוהה ולמצוינות לילדים ובסיוע לקהילות צעירות מחוללות שינוי במטרה לעודד צעירים מהפריפריה להישאר באזורים אלה כמנהיגי העתיד. הסוכנות היהודית גם מפעילה 5 כפרי נוער לילדים ולבני נוער בסיכון, שמתחנכים בהם עולים חדשים רבים.

כגשר בין העולם היהודי בתפוצות לבין המדינה והחברה הישראלית הסוכנות היהודית מפעילה שותפויות בין עשרות יישובים לבין כ-550 קהילות יהודיות בכל רחבי העולם באמצעות 45 שותפויות הפעילות כ"גשר חי" בין התפוצות לישראל.

מאות מבני ציבור, ביניהם מוסדות חינוך, תרבות וספורט בכל רחבי הארץ, ובעיקר באזורי הפריפריה, הם ביטוי נוסף להשקעותיה של הסוכנות היהודית ולמחויבותה לפיתוחה ולחיזוקה של התשתית החברתית והחינוכית במדינת ישראל.

סיוע לחברה הישראלית בעתות חירום

הסוכנות היהודית, בסיוע תורמיה בעולם הרחב ובישראל, נרתמה להשתתף במגביות חירום למען מדינת ישראל בתקופות משבר רבות. בשנים האחרונות השקיעה הסוכנות היהודית משאבים רבים בסיוע ליישובי הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה ולאחריה, וכן סייעה לשדרות וליישובי עוטף עזה במגוון תחומים, ביניהם פינוי ילדים למרכז הארץ וארגון ימי נופש ואירועי תרבות ופנאי, ארגון פעילות העשרה חינוכית לטיפול בטראומת המלחמה וירי הטילים הנמשך, שיפוץ מקלטים וציודם, הענקת מלגות לסטודנטים בגליל ובנגב, וסיוע לאלפי נפגעי טרור וניצולי שואה בצפון ובשדרות, וסיוע בהקמתם של מבני ציבור לשיפור תנאי החיים באזורים אלה. במקביל סייעה הסוכנות למתיישבים שפונו מגוש קטיף.

בהתייחסו להחלטה להעניק את פרס ישראל עבור מפעל חיים לסוכנות היהודית אמר זאב בילסקי, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית: "זהו יום של התרגשות, גאווה ושמחה, יום של הכרת התודה של מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות ולתרומתו המכרעת להקמת המדינה, לפיתוחה ולשגשוגה. תולדותיה של הסוכנות היהודית משקפים את סיפור תקומתו של העם היהודי במאה ה-20, של הגשמת חזון שיבת ציון וכינון הריבונות הלאומית והמדינית במולדתו המתחדשת. ביום הזה ראוי שנזכור את שותפינו בעולם ובישראל, את מנהיגי הסוכנות היהודית לדורותיהם, את חברי חבר הנאמנים ואת אלפי העובדים והשליחים לאורך כל שנותיה של הסוכנות היהודית, שבעשייתם ובמסירותם פעלו וממשיכים גם היום לפעול בשליחות למען העלייה לישראל, להבטחת עתידו והמשכיותו של העם היהודי בתפוצות ולחיזוק זיקתו ומחויבותו לישראל ולביסוסה ולחיזוקה של מדינת ישראל".