חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ה בתחום חקר המקרא.
שמואל אחיטוב – פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ולימודי המזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון בנגב – עוסק במשך יותר מחמישה עשורים בחקר המקרא ועולמו: מקרא, אפיגרפיה, תולדות ישראל וארצו בתקופת המקרא וקשרי ארץ ישראל ומצרים בתקופה העתיקה. מחקריו תרמו רבות לחקר ההיסטוריה של תקופת המקרא ולפרשנות המדעית של המקרא. נוסף לכך הוא עוסק רבות בהנגשת תחום המקרא לציבור הרחב בשורה ארוכה של מפעלי תרבות רחבי היקף, ובהם האנציקלופדיה המקראית, "ספריית האנציקלופדיה המקראית" שיסד, סדרת "מקרא לישראל" שיסד עם משה גרינברג ז"ל, וכתבי עת מחקריים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין, יו"ר, פרופ' גרשון ברין, פרופ' גרשון גליל, פרופ' שרה יפת
פרופ' שמואל אחיטוב הוא מבכירי חוקרי המקרא בארץ ובעולם. הוא הרים תרומות רבות וחשובות למגוון רב של נושאים וסוגיות בהיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ובפרשנות הספרות המקראית. נוסף על מחקריו הרבים השכיל פרופ' אחיטוב לקדם את חקר המקרא בישראל בעריכה מדעית נרחבת ביותר ובכינון במות סדירות לפרסום פרי עטם של חוקרים רבים. כמו כן פיתח והרחיב מאוד את לימודי המקרא באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם לימד עשרות שנים, ושם הקים את בית ההוצאה האוניברסיטאי.
תחום התמחותו הבולט ביותר של פרופ' שמואל אחיטוב הוא בחקר כתובות עבריות וכנעניות מתקופת המקרא. הוא זכה לפענח ולפרסם לראשונה כתובות רבות, כמו הכתובות הישראליות החשובות שנתגלו בכונתילת עג'רוד, היושבת על הגבול בין הנגב ובין מצרים, וכמו שבר מצבה הנושא עליו חלק מכתובת מואבית. תרומה גדולה הרים בהצגתו במהדורה מדויקת, מוערת ונגישה את רוב הכתובות מארץ ישראל ושכנותיה מתקופת המקרא. ספר זה, "הכתב והמכתב", ובמהדורתו הלועזית Echoes from the Past, משמש חוקרים, תלמידים ושוחרי תרבות בארץ ובעולם באשר הוא כלי עזר נחוץ לחקר ההיסטוריה והספרות של עם ישראל בתקופת המקרא.
תחום התמחות נוסף של פרופ' אחיטוב הוא חקר הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בתקופה הקדומה. בתחום זה פרסם ספר על שמות מקומות בארץ כנען המתועדים בכתבים מצריים, מחקר שחשיבותו תקפה מאז הופעתו לפני למעלה משלושים שנה. כן פרסם אטלס מדעי של תקופת המקרא לשימושם של תלמידים.
מאמריו של פרופ' אחיטוב בחקר המקרא משתרעים על תחומים רבים – היסטוריה, ריאליה וארכיאולוגיה מצד אחד, אמונות ודעות וספרות מצד אחר. ראויים לציון הפירושים היסודיים והמועילים שכתב על ספר יהושע ועל ספרי הנביאים צפניה וחבקוק בסדרה המדעית "מקרא לישראל", המיועדים הן לקהל הרחב הן לעולם המחקר.
צד משלים של פעילותו המחקרית של פרופ' אחיטוב הוא היוזמות הספרותיות שלו. במשך שנים רבות שימש עורך בפועל של המפעל הענק "האנציקלופדיה המקראית". נוסף על עריכתו המלומדת והקפדנית אף כתב בעצמו ערכים רבים, קטנים וגדולים. לימים אף כונן סדרה ענפה של ספרי עיון בחקר המקרא, "ספריית האנציקלופדיה המקראית", סדרה שהוא ממשיך לערוך עד היום. כמו כן היה שותף להקמת הסדרה הפרשנית "מקרא לישראל", וזה עשרים וחמש שנים הוא עורך לבדו את הסדרה המוערכת. בתפקיד העורך מוסיף אחיטוב עומק, ידע וטוב טעם למחקרים רבים שכותבים אחרים. ידיו רב לו וטביעות אצבעותיו הטובות ניכרות בכל מוצר מוגמר. מעבר לסדרות ספרי המחקר שהוא כונן וממשיך לערוך, הקים פרופ' שמואל אחיטוב את כתב העת האקדמי "באר שבע" והוא עורך את כתב העת המוביל Israel Exploration Journal ומשמש חבר המערכת של כתב העת "בית מקרא". בכל הבמות הנזכרות מקדם ומעמיק פרופ' אחיטוב את חקר המקרא בארץ ובעולם.
על תרומותיו הייחודיות לחקר המקרא ועולמו, ועל יוזמותיו ופעילותו בתחומי הפרסום והעריכה המדעיים בפרשנות המקרא, מצאה ועדת השופטים את פרופ' שמואל אחיטוב ראוי לקבלת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשע"ה.
קורות חיים
שמואל אחיטוב – פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ולימודי המזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון בנגב - עוסק במשך יותר מחמישה עשורים בחקר המקרא ועולמו: מקרא, אפיגרפיה, תולדות ישראל וארצו בתקופת המקרא וקשרי ארץ ישראל ומצרים בתקופה העתיקה. מחקריו תרמו רבות לחקר ההיסטוריה של תקופת המקרא ולפרשנות המדעית של המקרא. נוסף לכך הוא עוסק רבות בהנגשת תחום המקרא לציבור הרחב בשורה ארוכה של מפעלי תרבות רחבי היקף, ובהם האנציקלופדיה המקראית, "ספריית האנציקלופדיה המקראית" שיסד, סדרת "מקרא לישראל" שיסד עם משה גרינברג ז"ל, וכתבי עת מחקריים.
שמואל אחיטוב מתגורר בירושלים ונשוי לאראלה. הם הורים לאילן ולהדס ולהם שישה נכדים: ניצן, דרור ועדי, זיו, תמר ושחר.
לימודים והשתלמויות
1960 תואר ראשון במקרא ובהיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
1965 תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית בירושלים
1979 תואר דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים
1980–1984 מרצה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מ-1984 חבר בסגל המחלקה למקרא וחקר המזרח הקדום, אוניברסיטת בן גוריון בנגב (מ-1987 בדרגת פרופסור, מ-2003 פרופסור אמריטוס)
1993–1995 ראש המחלקה למקרא וחקר המזרח הקדום, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
תפקידים אחרים
1962–1966 חבר מערכת, האנציקלופדיה המקראית
1966–1975 מזכיר המערכת, האנציקלופדיה המקראית
1975–1986 עורך מְרַכֵּז, האנציקלופדיה המקראית
1986–1990 עורך ראשי, האנציקלופדיה המקראית
מ-1982 עורך ראשי, ספריית האנציקלופדיה המקראית
מ-1985 עורך סדרת "מקרא לישראל"
1987–2001 מנהל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב
1990–2006 עורך כתב העת "באר שבע"
1990–1992 יו"ר הוועדה לתכניות לימודים בתחום לימודי ארץ ישראל, משרד החינוך, ירושלים
מ-2000 עורך כתב העת Israel Exploration Journal
מ-2006 חבר הוועד המנהל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
פרסים ואותות הוקרה
2001 ספר היובל לכבודו "תשורה לשמואל"
2009 פרס לוי-סאלא, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
2010 "ישראל וארצו", דברי כינוס לכבודו לרגל פרישתו
מפעל חיים
"פענוח כתובות עתיקות הוא עבודת בילוש של ממש – מהאותיות אתה מנסה להבין את התוכן, וממנו ללמוד על ההקשר ולפתוח צוהר להצצה אל חיים בני אלפי שנים", אומר חוקר המקרא והאפיגרף פרופ' שמואל אחיטוב. "כשאתה מצליח לפענח כתובת הקשורה לתולדות ישראל או לארץ ישראל זו התרגשות מיוחדת, כי זו לא רק עבודה מדעית, זה משהו שקשור לתרבותנו".
שמואל אחיטוב נולד בתל אביב ב-1935 וגדל בראשון לציון. "מגיל צעיר נמשכתי לעולם המקרא", הוא מספר. "אבי נהג לקרוא לי מסיפורי המקרא, וכשהייתי ילד כבר קראתי בתנ"ך בעצמי". הוא התחנך בבית הספר היסודי "תלמוד תורה", ולאחריו יצא ללימודי תיכון במדרשיית נועם בפרדס חנה. כעבור שנתיים השלים את לימודיו התיכוניים בת"א. "התעניינתי פחות בלימודים אז, ויותר בפעילות בתנועת בני עקיבא, כשהקמתי את הסניף שלה בראשון לציון", הוא מספר. "סיימתי את הבגרות בלימודי ערב, ובבקרים קראתי והתעמקתי בנושאים שהעסיקו אותי".
בשירותו הצבאי בנח"ל היה אחיטוב חבר בגרעין "גאולים" בטירת צבי שבעמק בית שאן, ושימש מדריך בתנועה בבאר שבע ובחיפה. אחרי השחרור נשאר בקיבוץ ועבד ברפת ובמרעה, ועסק בהדרכת נוער עולה ובהוראה. כעבור שנה וחצי התחיל בלימודי מקרא והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. לקראת סיום התואר הראשון החל ללמוד גם מצרית עתיקה, מה שהוביל אותו לכתיבת התזה לתואר השני על כלכלת ארץ ישראל בתקופה הכנענית המאוחרת על סמך תעודות מצריות בהדרכת פרופ' אברהם מלמט ופרופ' בנימין מזר.
כבר במהלך לימודי התואר השני החל לעבוד במערכת האנציקלופדיה המקראית. תחילה כתב ערכים, בהמשך מונה למזכיר המערכת, לעורך-מְרַכֵּז, ולבסוף לעורך ראשי. "האנציקלופדיה היא מפעל חשוב ששיקף את המחקר הישראלי בתחומי ההיסטוריה, המקרא והארכיאולוגיה באור מאוד ריאליסטי ופחות תאולוגי", אומר אחיטוב. "האנציקלופדיה גם הייתה האוניברסיטה שלי – שם למדתי לכתוב ולערוך".
ב-1967 סיים אחיטוב את התואר השני והמשיך ללימודי דוקטורט בהדרכת פרופ' מלמט ופרופ' זכריה קלעי. עבודת המחקר עסקה בתרומת הרשימות הטופוגרפיות המצריות לתולדות ארץ ישראל בתקופת המקרא. לאחר סיום הדוקטורט יצא לאוקספורד, שם עסק בכתיבת ספרו (שראה אור ב-1984) על שמות המקומות הכנעניים על פי תעודות מצריות.
עוד לפני שנסתיים מפעל האנציקלופדיה המקראית ב-1989 (אחרי שמונה כרכים וכרך מפתחות), הקים אחיטוב את "ספריית האנציקלופדיה המקראית", המפרסמת מונוגרפיות וספרי יעץ בחקר המקרא ועולמו, ובהם "הכתב והמכתב" שחיבר אחיטוב עצמו. עד היום ראו אור במסגרת זו שלושים ואחד ספרים בעריכתו, ועוד כמה נמצאים בהליכי הוצאה.
לאחר שובו מאוקספורד הצטרף למיזם רחב היקף נוסף. פרופ' משה גרינברג ז"ל ואחיטוב יסדו את "מקרא לישראל", סדרת פירושים מדעיים למקרא. עד כה כבר ראו אור שמונה-עשר כרכים, רובם בעריכת אחיטוב. כמה מהם כתב בעצמו – פירושים לספרי יהושע, צפניה וחבקוק. "זו סדרה מדעית מודרנית המשלבת את תרומת פרשנות המקרא המסורתית במחקר המודרני, וכך מהווה חוליה בשרשרת הפרשנות היהודית", אומר אחיטוב.
ב-1983 מונה אחיטוב לחבר סגל במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה וחקר המזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בין השאר לימד אפיגרפיה – חקר כתובות עתיקות – ובשיעוריו הניח את היסוד לספריו (בעברית ובאנגלית) על הכתובות העבריות, שהיו לספרי הלימוד העיקריים בתחום האפיגרפיה העברית בארץ ובעולם.
אחיטוב הקים את הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון וניהל אותה במשך ארבע-עשרה שנים. כמו כן החייה את כתב העת המחקרי "באר שבע" של מחלקתו, וערך בו שבעה-עשר כרכים. בשנת 2000 נעשה עורך שותף בכתב העת Israel Exploration Journal.
מחקריו של אחיטוב משתרעים על פני מגוון רחב של תחומים: תולדות ישראל וארצו בתקופת המקרא, קשרי ישראל והמקרא עם מצרים הקדומה, גאוגרפיה היסטורית, אפיגרפיה ופירוש המקרא. באחת מעבודותיו המרכזיות היה שותף לפענוחן ולפרסומן של כתובות עבריות מימי בית ראשון שנמצאו על כדים, שברי כדים וטיח שנשר מהקירות, בכוּנתילת עַג'רוּד שבסיני. "אנחנו רואים שם הבדלים לשוניים בין העברית של יהודה לעברית של ישראל – אין עוד הרבה עדויות אחרות להבדלים אלה", הוא אומר.
נוסף על עבודת המחקר רואה אחיטוב חלק גדול משליחותו בהנגשת המקרא והישגי מדע המקרא ועולמו לציבור הרחב, באמצעות הפרסומים הרבים שהוא הוביל ומוביל. "המקרא הוא הבסיס שלנו", הוא מסכם. "כל התרבות העברית מתכתבת עם המקרא, ומי שמתנתק מהמקרא נשאר בלי עומק".
פרסומים נבחרים
-
- 1993 אסופת כתובות עבריות
- 1996 ספר יהושע עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל)
- 2005 הכתב והמכתב, אסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשון (מהדורה שנייה, 2012)
- 2006 חבקוק עם מבוא ופירוש, צפניה עם מבוא ופירוש, בתוך: נחום חבקוק וצפניה (מקרא לישראל)
- 2015 "לה' תימן ולאשרתו": הכתובות העבריות מכֻּנתילת עג'רוד (עם אסתר אשל, טלי אורנן וזאב משל)
- 1984 Canaanite Toponyms in Ancient Egyptian Documents
- 2008 Echoes from the Past: Hebrew and Cognate Inscriptions from the Biblical Period
-
- 1993 המחוז שאבד – עיון ברשימת מחוזות יהודה (יהושע טו 21–26), ארץ-ישראל כד
- 1996 מינהל הגבול בין מצרים לכנען, ארץ-ישראל כה
- 1997 פני ה', בתוך: תהלה למשה, מחקרים במקרא ובמדעי היהדות מוגשים למשה גרינברג
- 1999 משפט אלהים – פפירוס משפטי מן המאה הז' לפסה"נ, ארץ-ישראל כו
- 2003 ירמיהו במצרים, ארץ-ישראל כז
- 2011 הכתובות העבריות והמקרא, בתוך: ספרות המקרא – מבואות ומחקרים
- 2012 הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל IIא, ארץ-ישראל ל (עם עמיחי מזר)
- 1992 Land and Justice. In: Justice and Righteousness: Biblical Themes and their Influence
- 2003 A New Moabite Inscription, Israel Museum Studies in Archaeology 2
- 2005 Seventeen Aramaic Ostraca from Idumea: The Late Persian to Early Hellenistic Periods, Maarav 11 (with Ada Yardeni)
- 2008 Ezekiel and Egypt. In Treasures on Camels Humps: Historical and Literary Studies from the Ancient Near East Presented to Israel Ephʿal
- 2014 The Inscriptions from Tel Rehov and their Contribution to the Study of Script and Writing during Iron Age IIA. In Epigraphy and Daily Life - From the Bible to the Talmud – Dedicated to the Memory of Professor Hanan Eshel (with A. Mazar)