חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ב בתחום חקר הפסיכולוגיה.
שלמה בנטין – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית. מחקריו בתחום זיהוי הפנים פרצו את הדרך לשדות ידע חדשים ולהבנה טובה יותר של הקשרים בין מבנה המוח לתפקודו. עבודותיו בולטות במגוון רחב של תחומים ונושאים, והניבו תרומה ניכרת לא רק למחקר הטהור, אלא גם לתחומים אחרים, משיפור לימוד הקריאה ועד שיפורים ברפואה הקלינית. פרופ' בנטין הדריך עשרות תלמידי מחקר, רבים מהם ממשיכים להוביל את המחקר הנוירופסיכולוגי בישראל ובמקומות אחרים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' שלמה בנטין נבחר לקבל את פרס ישראל בשל תרומתו המדעית הגדולה למדע הפסיכולוגיה בכלל ולמדעי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והנוירופסיכולוגיה בפרט. פרופ' בנטין הוא אחד המייסדים של המחקר המודרני בתחומים אלה בישראל ואחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה. יתרה מזו, המדען הטיפוסי המצליח רושם בדרך כלל פריצת דרך בתחום אחד ולעתים גם בתחומים קרובים. אחד המאפיינים המרשימים בעבודתו של פרופ' בנטין הוא תרומה ניכרת לתחומים בלתי תלויים שבכל אחד מהם הוא טבע את חותמו.
פרופ' בנטין פרסם בעיתונות מדעית 150 מאמרים בקירוב. אחד התחומים שתרם בו רבות בתחילת עבודתו הוא חקר ההבדלים התפקודיים בין שתי ההמיספרות המוחיות. לאחר מכן עסק בחקר תהליכי קריאה, והוא מחשובי החוקרים הקוגניטיביים של קריאה בשפה העברית. במחקר זה היה פרופ' בנטין חלוץ גם בתחום של רישום גלי מוח, כאשר הראה שינויים בתגובה מוחית בגל 400N כתוצאה מהפעלת המערכת הסמנטית במשימות של זיהוי מילים. עבודותיו של פרופ' בנטין בתחום זיהוי מילים כתובות, קריאה ודיסלקציה התפתחותית השפיעו לא מעט על התפתחות דרכי הוראת הקריאה במדינת ישראל. ממצאיו הראו, כי המערכת הפונולוגית מופעלת בעת קריאה, וכי היעדר מודעות פונולוגית בתחילת בית הספר היסודי גורר קושי בלימוד הקריאה. נוסף לכך,הוא הראה, שאימון פשוט למדי הממוקד בפיתוח מודעות פונולוגית עשוי למנוע במקרים רבים את קשיי רכישת השפה. על בסיס ממצאים אלה וממצאים דומים שפרסמו קבוצות זרות שינה משרד החינוך את תכניות רכישת הקריאה, שינוי אשר הביא לשיפור ניכר בהישגי התלמידים. כחלק מעבודתו בתחום זה, פיתח פרופ' בנטין סוללת מבחנים דיאגנוסטיים בעבור אגודת "ניצן", סוללה אשר משתמשים בה עדיין, והיא עוזרת לבוחנים באבחון קשיי הקריאה של הילדים הנבחנים.
ב-15 השנים האחרונות מוכר פרופ' בנטין בארץ ובעולם בעיקר בגין תגליותיו בתחום המנגנונים הקוגניטיביים והמוחיים, המסבירים את היכולת האנושית לזהות פנים. תרומותיו בתחום זה החלו ב-1996 עם פרסום מחקר שבו דיווח פרופ' בנטין על מנגנון תפיסתי במוח האדם, אשר מגיב באופן ייחודי כאשר מופיעים פנים בשדה הראייה (1996 ,.Bentin et al). אחד הביטויים של מנגנון זה הוא תגובה חשמלית של המוח המופיעה כ-170 אלפיות השנייה מעת הופעת הפנים בשדה הראייה ומכונה בשל כך – N170. מאז פרסום תגלית זו הפך ה-N170 למדד האלקטרופיזיולוגי העיקרי לתפיסת פנים, ונחקר בעשרות מעבדות ברחבי העולם. מאז ועד עתה, עשה פרופ' בנטין שימוש רב במדד זה כדי לשפוך אור על מנגנון תפיסת הפנים.
בשנים האחרונות הפנה פרופ' בנטין חלק מזמנו לתחום מדעי החברה הקוגניטיביים, בהתמקדו בשאלה כיצד אנו מסוגלים על ידי תצפית בפני הזולת ובמבעים השונים שלו לדעת מה הזולת מרגיש, חושב או מתכוון. זהו חלק מתחום חדש המעורר עניין רב בעולם המדעי ומכונה Social Neuroscience. גם כאן הפך פרופ' בנטין לחוקר מוביל. הוא מצא, כי זיהוי האמוציה בפנים נקבעת לא רק מהבעת הפנים אלא בו בזמן ממבעי גוף. כיום משקיע פרופ' בנטין מאמצים ניכרים להבין את מעורבות המערכת המוטורית בתהליך הבנת הזולת, ובשנתיים האחרונות הוא כבר פרסם 6 מאמרים בתחום זה.
על בסיס הישגיו המדעיים הוזמן פרופ' בנטין כבר בשנת 1994 להיות חבר באגודה היוקרתית International Neuropsychological Symposium, אחד משלושת המדענים היחידים בישראל אשר זכו לכבוד זה. כמו כן, הוא שימש עורך ראשי של כתב העת Neuropsychologia, אחד העיתונים הבין-לאומיים החשובים ביותר בתחום הנוירופסיכולוגיה ומדעי המוח הקוגניטיביים.
נוסף על תרומתו המדעית הישירה, תרם פרופ' בנטין תרומה גדולה לחינוך הדורות הבאים של חוקרים. במיוחד ראוי לציין את מספרם הרב של תלמידי הדוקטורט אשר זכו להדרכתו. רבים מהם משמשים חברי סגל אקדמי באוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם.
פרופ' בנטין הוא אחד המייסדים של תחום חשוב ביותר בפסיכולוגיה, Cognitive Neuroscience. נוסף על היותו חלוץ בתחום, התרומה המדעית שלו בתחום זה היא יוצא דופן. הוא גם העמיד דורות רבים של תלמידים שממשיכים את דרכו וחלקם כבר מדענים מובילים בעולם בזכות עצמם. פרופ' בנטין תרם גם תרומה ציבורית חשובה לשינוי השיטה של הוראת הקריאה בישראל.
קורות חיים
שלמה בנטין מתגורר במבשרת ציון, נשוי לעו"ד מירי בנטין, אב לשי, לעינת ולאיילה וסבא לשבעה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1974 תואר בוגר בפסיכולוגיה (בהצטיינות), אוניברסיטת תל-אביב
1977 תואר מוסמך במדעי הרפואה, הטכניון, חיפה
1982 תואר דוקטור לנוירופסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1983–1990 חבר בסגל בית הספר לרפואה (מרצה ומרצה בכיר), האוניברסיטה העברית בירושלים
1985–1986 עמית במכון ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית בירושלים
1991– פרופסור חבר בחוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1991– מייסד וראש המעבדה לאלקטרופיזיולוגיה קוגניטיבית, במחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1994– פרופסור מהמניין לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית
1994–1998 ראש המגמה לנוירופסיכולוגיה, החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
2010–2011 ראש המסלול למדעים קוגניטיביים ומדעי המוח הקוגניטיביים, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1989–1990 פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, ארה"ב
1995 מדען אורח, מכון רוטמן, טורונטו, קנדה
1995–1996 פרופסור אורח, המכון הלאומי למחקר רפואי, ליון, צרפת
1998 חוקר אורח, מכון מקס פלאנק, לייפציג, גרמניה
2001–2002 פרופסור אורח, המכון למדעי הקוגניציה, ליון-ברון, צרפת
2003 פרופסור אורח, אוניברסיטת פדובה, איטליה
2004–2005 חוקר אורח, אוניברסיטת ברקלי ומכון איסט ביי, קליפורניה, ארה"ב
2011–2012 חוקר אורח, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארה"ב
תפקידים אחרים
1976–1990 מנהל המעבדה לפסיכופיזיולוגיה של האדם, בי"ח הדסה, ירושלים
1978–1990 ראש השירות להערכה נוירופסיכולוגית קלינית, בי"ח הדסה, ירושלים
אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים
1982 מלגת ליידי דיוויס לבתר דוקטורט
1983 מלגת מחקר, קרן ג'סלסון, ארה"ב
1989 מלגת קרן מקדונל, ארה"ב
1995 מלגה לחוקרי חוץ מטעם משרד המדע, צרפת
2011 פרס הרקטור על הישגים במחקר ובהוראה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מפעל חיים
"מגיל צעיר עניין אותי לדעת מה מניע אותנו, וכיצד המוח שלנו שולט בנו. בספר המחזור של סיום התיכון כתבו עליי שבבגרותי אהיה פסיכולוג מחקרי", מספר שלמה בנטין, מחלוצי ומובילי תחום הנוירופסיכולוגיה בישראל.
בנטין נולד ברומניה ב-1946, ובגיל 12 עלה ארצה עם משפחתו. הוא למד בפנימייה הצבאית שליד ביה"ס הריאלי בחיפה ושירת בצה"ל כקצין בחטיבת הצנחנים. עם כניסתו לצבא הקבע, לאחר מלחמת ששת הימים, הקים את פלוגת הסיור בחטיבת שריון חדשה. הוא התחתן עם חברתו מילדות, מירי, ונולדו להם שלושה ילדים.
לאחר שחרורו משירות הקבע למד פסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. הוא סיים את הלימודים בהצטיינות והמשיך ללמוד תואר שני בביולוגיה של התנהגות, בביה"ס לרפואה של הטכניון. "בחדרי ניתוח, התחילו להשתמש אז בגז הרדמה חדש, שהשפעותיו הקוגניטיביות נסתרות. מצאנו שריכוזים קטנים של גז זה באוויר חדר הניתוח משפיעים על הצוות הרפואי כמו שתיית אלכוהול: גורמים לקיבעון בקבלת החלטות ומגבירים את הנכונות ליטול סיכון", הוא מספר. מחקר זה היה מן הגורמים להפסקת השימוש בגז הזה.
ב-1976 סיים בנטין את לימודי התואר השני והתחיל לעבוד בביה"ח הדסה בעין-כרם. הוא ניהל את המעבדה לפסיכופיזיולוגיה של האדם ועסק במחקר עצמאי. בזמן עבודתו, למד לתואר דוקטור בנוירוביולוגיה. בעבודת הדוקטורט הוא חקר כיצד מתבטא זיהוי מלים כתובות בגלי המוח ובזרימת הדם במוח. מחקריו על זיהוי מלים הדגישו את חשיבות חקר הקריאה בשפה העברית, שבה מידע על תנועות איננו מוצג בכתב לא-מנוקד. בנטין קיבל תואר דוקטור ב-1982, ויצא להשתלם באוניברסיטת ייל האמריקנית, ובה המשיך לעסוק בחקר פעילות המוח, בין השאר בהקשר לקריאה ולדיבור.
ב-1983 התמנה בנטין למרצה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, וב-1987 למרצה בכיר. הוא המשיך את מחקריו בתחומי הקריאה והדיבור, ותרם להוכחה, כי מדובר במערכת מוחית אחת. מחקריו סיפקו ראיות לחשיבות שיש בהדגשה של מבנה המלים בעת לימוד הקריאה, והיו מן הגורמים להחלפת שיטה כושלת, המבוססת על ניחוש מילים שלמות מתוך הכתב, שהייתה נהוגה בישראל. לצד המחקרים והעבודה במעבדה, הקים בנטין את השירות הקליני לנוירופסיכולוגיה בבית החולים. נוסף לכך, הוא פיתח שיטה להפחתת הסיכון למטופל בעת ניתוחים לתיקון עקמת. הוא יישם בדיקה המאפשרת לוודא בעוד החולה מורדם שאין פגיעה בחוט השדרה, בדיקה החוסכת את הצורך להעירו במהלך הניתוח.
ב-1990 חזר בנטין משבתון באוניברסיטה של קליפורניה בסן דייגו והחל לעבוד במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שם עלה לדרגת פרופסור חבר, ב-1991, ופרופסור מהמניין ב-1994. בה בעת הוא המשיך את מחקריו גם בייל; המחקרים האלו נעשו בחולי אפילפסיה שאלקטרודות הוחדרו למוחם, וכאן הוא התוודע לפעילות מוחית המתעוררת בעת עיבוד פנים. בנטין הצליח לעקוב אחר השינויים האלה גם במדידה לא חודרנית וגילה בין השאר אות חשמלי, המעיד על הפעלת המנגנון לזיהוי פנים במוח. מחקרו הזה נחשב לפורץ דרך בתחום חקר עיבוד הפנים וצוטט יותר מ-1,000 פעמים בספרות המדעית. בנטין הוביל את תחום חקר עיבוד הפנים בארץ ובעולם והראה, כי תהליך זיהוי זה שונה מן האופן שבו אנו מזהים אובייקטים אחרים. כמו כן הוא גילה, כי הליקוי העיקרי אצל סובלים מחוסר יכולת לזהות פנים (שלא בעקבות נזק מוחי) קשור להיעדר התפתחות תקינה של מנגנון התפיסה הגלובלית האופיינית לעיבוד פנים.
בנטין הוא מרצה ומנחה מבוקש והדריך עשרות תלמידי מחקר. רבים מתלמידיו הם כיום חוקרים בכירים במוסדות אקדמיים בישראל ומחוצה לה. "בורכתי בסטודנטים מעולים", הוא אומר. "האינטראקציה עם אינטלקטואלים צעירים, חקרנים ותאבי ידע היא חלק מהנה ביותר בעבודתי".
לפני שנים מספר הרחיב בנטין את עבודתו בתחום זיהוי הפנים, ועם תלמידו ד"ר הילל אביעזר, הוא ניסה לברר את המנגנון המוחי והתפיסתי לפענוח הבעות פנים. הוא גילה כי זיהוי הרגש בפנים מושפע על ידי שפת הגוף וההקשר התפיסתי הרחב. ממצאים אלו פרצו את הדרך למחקר מוביל בעולם של פענוח שפת הגוף, מחקר שהוא עוסק בו גם בימים אלה.
"אנו חיים בתקופה מרתקת של חקר המוח", מסכם בנטין. "יש עוד שנים רבות בטרם נגיע – אם בכלל – להבנה מלאה של הקשר בין הפיזיולוגיה של המוח למנגנון התפקודי-פסיכולוגי. אבל כל יום מניב גילויים חדשים, ואני בהחלט בר מזל להיות שותף לכך".
פרסומים נבחרים
-
-
- 1984 Graphemic and phonemic coding for lexical access: Evidence from Hebrew. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory and Cognition (with N. Bargai & L. Katz)
- 1985 Event-related potentials, lexical decision, and semantic priming, Journal of Electroencephalography and Clinical Neurophysiology (with G. McCarthy & C.C. Wood)
- 1996 Electrophysiological studies of face perception in humans. Journal of Cognitive Neuroscience (with G. McCarthy, E. Perez and others)
- 1999 Selective streaming of visual information in face recognition: Evidence from congenital prosopagnosia, NeuroReport (with L. Deouell & N. Soroker)
- 1999 ERP manifestations of processing printed words at different psycholinguistic levels: Time course and scalp distribution, Journal of Cognitive Neuroscience (with Y. Mouchetant-Rostaing, M. H. Giard and others)
- 2002 Conceptual priming in visual face-processing: Electrophysiological evidence, Psychological Science (with N. Sagiv, A. Mecklinger and others)
- 2006 Processing the trees and the forest during initial stages of face perception: Electrophysiological evidence, Journal of Cognitive Neuroscience (with Y. Golland, A. Flevaris and others)
- 2008 Angry, disgusted or afraid? Studies on the malleability of emotion perception, Psychological Science (with H. Aviezer, R. Hassin and others)
- 2011 Motor and attentional mechanisms involved in social interaction: Evidence from mu and alpha EEG suppression. Neuroimage (with A. Perry & L. Stein)