פרופ' שאול פלדמן

פרופ' רות ארנון, יו"ר, פרופ' עודד אברמסקי, פרופ' ברכה רגר, פרופ' ברכה רמות

פרס ישראל בחקר הרפואה מוענק לפרופ' שאול פלדמן על מחקריו החשובים בתחומי האלקטרופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה של פעילות המוח, על קידום הנוירולוגיה בארץ ועל תרומתו להעלאת רמת ההתמחות במקצועות הרפואה ורמת הרפואה במדינת ישראל.

פרופ' שאול פלדמן הקים את המעבדה הנוירופיזיולוגית בבית החולים הדסה, ובכך היה מראשוני הרופאים שעסקו במחקר מדעי מתקדם במסגרת הרפואה הקלינית ומחלוצי המחקר במדעי המוח בישראל. בשנת 1969 הוא נבחר לנהל את המחלקה הנוירולוגית בבית החולים האוניברסיטאי הדסה בירושלים, ובמשך עשרים שנות כהונתו כמנהל התבלט כרופא מוביל, כחוקר מצוין וכמורה לדור של רופאים נוירולוגים אקדמיים שתרם לרמה הגבוהה של הנוירולוגיה האקדמית במדינת ישראל.

פרופ' פלדמן חקר את החשיבות של מערכת העצבים המרכזית בוסות הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל האחראי על הפרשת ההורמונים הקורטיקוסטרואידים לדם ולגוף. להורמונים אלו יש חשיבות מרכזית, חיונית לחיים, בתפקוד כל האיברים והמערכות בגוף, בתיאום תהליכים פיזיולוגיים ומטבוליים בתגובה לגורמי דחק (STRESS) שונים, במיתון מערכת החיסון ובדיכוי מצבים דלקתיים. במחקריו הראה פרופ' פלדמן מצד אחד את ההשפעה של אזורים אחדים במוח, דרך הציר המוחי-הורמונלי, על פעילות ההורמונים, ומצד שני את השפעת ההורמונים על הפעילות החשמלית והתפקודית של המוח.

פרופ' פלדמן שם דגש במחקריו על חשיבות המוח בביטוי וגם בדיכוי של מצבי דחק של הגוף. הוא אפיין שני מנגנוני דחק בגוף: כאלו הפועלים על המוח באופן מערכתי וכאלו הפועלים באמצעות מסלולים עצביים מוגדרים. הוא היה הראשון שהראה שתגובת הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל למצבי דחק תלויה בפעילות של נוירוטרנסמיטורים מוחיים (נוראפינפרין, סרוטונין וגלוטמט) במסלולים עצביים המובילים מגזע המוח ומהמערכת המוחית הלימבית אל ההיפותלמוס ומההיפותלמוס אל ההורמונים ואל מערכות הגוף. הוא גם היה הראשון שהראה שהשתלת קורטיקוסטרואידים באזורי מוח שונים מעכבת את תגובת המוח למצבי דחק שונים, ובכך הוכיח שפעילות תקינה של הציר תלויה בגורם משוב שלילי של הקורטיקוסטרואידים עצמם, המעכבים את פעילות הציר.

השפעה על מצבי דחק הודגמה על ידו בעזרת גירוי או הרס של אזורים אחדים במוח (ההיפוקמפוס והאמיגדלה). לאזורים אלו יש תפקוד חיוני בתהליכי זיכרון, למידה והתנהגות. הקורטיקוסטרואידים מושפעים מהאזורים המוחיים או משפיעים עליהם, ולכן נראה שלהפרעות בציר שחקר פרופ' פלדמן יש השפעות קליניות על מחלות מוח ניווניות כגון מחלת האלצהיימר ועל מחלות נפשיות כגון דיכאון. יתרה מזו, לקורטיקוסטרואידים יכולה להיות השפעה ישירה על מחלות נוירולוגיות שונות: פרופ' פלדמן היה מהראשונים בארץ ובעולם שהראה שיש השפעה לטובה של טיפול בקורטיקוסטרואידים על מחלות נוירולוגיות דלקתיות, כגון טרשת נפוצה, תסמונת גיאן-ברה ושחפת מוחית-עוצבתית.

אפשר אפוא לסכם שמחקריו של פרופ' פלדמן במשך עשרות שנים תרמו במידה רבה להבנת המנגנונים העצביים המעורבים בפעילות הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ובפעילות ההדדית שבין מערכת העצבים למערכת ההורמונים, הן ברמת המחקר הבסיסי והן ברמה הקלינית. מאמריו הרבים פורסמו בעיתונות מדעית מהשורה הראשונה והקנו לו מוניטין ומעמד אקדמי בארץ ובעולם.

נוסף למנהיגותו במחקר רפואי נוירולוגי ובנוירולוגיה קלינית תרם פרופ' פלדמן רבות לקידום הרפואה והבריאות במדינת ישראל. כאשר שימש יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל הוא עיצב את נוהלי ההתמחות במקצועות הרפואה השונים וגם הנהיג לראשונה את בחינות ההתמחות כתנאי לקבלת תואר של מומחה ברפואה. בכך תרם להעלאת רמת ההתמחות במקצועות הרפואה וברמת הרפואה בישראל. כאשר שימש דיקן הפקולטה לרפואה בירושלים הוא כונן לראשונה בישראל את בתי הספר לבריאות הציבור, לריפוי בעיסוק ולסיעוד כבתי ספר אקדמיים במסגרת של אוניברסיטה, ובכך הוא תרם להעלאת הרמה המדעית והקלינית של מקצועות הבריאות במדינת ישראל.

פרופ' פלדמן תרם רבות לקידום מעמדה של הרפואה הישראלית בעולם. הוא שימש, בין השאר, סגן נשיא הפדרציה העולמית לנוירולוגיה והיה חבר הוועד הפועל של ארגון דיקני הרפואה האירופיים ונציג האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים בוועדת המחקר של הקרן האירופית למדע ובארגון הבינלאומי לחקר המוח. בתפקידיו הבינלאומיים האלו והאחרים הוא דאג לחשיפתם ולקידומם של חוקרים ורופאים ישראלים בעולם, והביא כבוד לשמה של הרפואה במדינת ישראל.

על כל אלה מוענק לפרופ' שאול פלדמן פרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשס"ה.

שאול פלדמן – נוירולוג קליני וחוקר בעל שם בינלאומי בתחום הנוירופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה – חקר את הקשרים בין מערכת העצבים לבין מערכת ההורמונים של קליפת יותרת-הכליה ואת המנגנונים הקובעים את תופעת הדחק בבני האדם.

לימודים והשתלמויות

1942 סיום הלימודים בגימנסיה הרצליה וקבלת תעודת בגרות
1943–1945 לימודים בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית
1946–1948 לימודי רפואה באוניברסיטת ג'נבה, שוויץ
1950–1952 לימודי רפואה בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, סיום הלימודים בהצטיינות, קבלת פרס ראשון מתרומת פי למדא קאפא וקבלת תואר דוקטור במחזור הראשון של בית-הספר לרפואה
1957–1959: השתלמות בנוירופיזיולוגיה ניסויית ובנוירולוגיה קלינית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובבית-החולים הר סיני בניו יורק

פרופ' שאול פלדמן נולד ב-1923 באודסה שבאוקראינה. הוריו היו רופאים, שניהם נוירולוגים בהתמחותם. עם עלייתם לארץ ב-1934 העלה אביו את עצמותיו של הרופא והפובליציסט ד"ר יהודה ליב פינסקר, ממחוללי תנועת חיבת ציון ומראשיה. שמונה שנים אחר-כך, ב-1942, סיים פרופ' פלדמן את לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה בתל-אביב והתנדב לשנת שירות בקיבוץ איילת השחר. את לימודיו בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית החל ב-1943, ולאחר תום מלחמת העולם השנייה נסע ללמוד בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ג'נבה בשוויץ. "הושפעתי מהעובדה שהוריי היו נוירולוגים", הוא מספר. "גדלתי בבית שהייתה בו אווירה נוירולוגית. היה לי עניין במקצוע הזה ובאפשרויות המחקר".