במרוצת השנים פרסם יותר מ-300 מאמרים בעיתונות הרפואית בארץ ובעולם.
פרופ' שאול פלדמן
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ה בתחום חקר הרפואה.
שאול פלדמן – נוירולוג קליני וחוקר בעל שם בינלאומי בתחום הנוירופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה – חקר את הקשרים בין מערכת העצבים לבין מערכת ההורמונים של קליפת יותרת-הכליה ואת המנגנונים הקובעים את תופעת הדחק בבני האדם.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' רות ארנון, יו"ר, פרופ' עודד אברמסקי, פרופ' ברכה רגר, פרופ' ברכה רמות
פרס ישראל בחקר הרפואה מוענק לפרופ' שאול פלדמן על מחקריו החשובים בתחומי האלקטרופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה של פעילות המוח, על קידום הנוירולוגיה בארץ ועל תרומתו להעלאת רמת ההתמחות במקצועות הרפואה ורמת הרפואה במדינת ישראל.
פרופ' שאול פלדמן הקים את המעבדה הנוירופיזיולוגית בבית החולים הדסה, ובכך היה מראשוני הרופאים שעסקו במחקר מדעי מתקדם במסגרת הרפואה הקלינית ומחלוצי המחקר במדעי המוח בישראל. בשנת 1969 הוא נבחר לנהל את המחלקה הנוירולוגית בבית החולים האוניברסיטאי הדסה בירושלים, ובמשך עשרים שנות כהונתו כמנהל התבלט כרופא מוביל, כחוקר מצוין וכמורה לדור של רופאים נוירולוגים אקדמיים שתרם לרמה הגבוהה של הנוירולוגיה האקדמית במדינת ישראל.
פרופ' פלדמן חקר את החשיבות של מערכת העצבים המרכזית בוסות הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל האחראי על הפרשת ההורמונים הקורטיקוסטרואידים לדם ולגוף. להורמונים אלו יש חשיבות מרכזית, חיונית לחיים, בתפקוד כל האיברים והמערכות בגוף, בתיאום תהליכים פיזיולוגיים ומטבוליים בתגובה לגורמי דחק (STRESS) שונים, במיתון מערכת החיסון ובדיכוי מצבים דלקתיים. במחקריו הראה פרופ' פלדמן מצד אחד את ההשפעה של אזורים אחדים במוח, דרך הציר המוחי-הורמונלי, על פעילות ההורמונים, ומצד שני את השפעת ההורמונים על הפעילות החשמלית והתפקודית של המוח.
פרופ' פלדמן שם דגש במחקריו על חשיבות המוח בביטוי וגם בדיכוי של מצבי דחק של הגוף. הוא אפיין שני מנגנוני דחק בגוף: כאלו הפועלים על המוח באופן מערכתי וכאלו הפועלים באמצעות מסלולים עצביים מוגדרים. הוא היה הראשון שהראה שתגובת הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל למצבי דחק תלויה בפעילות של נוירוטרנסמיטורים מוחיים (נוראפינפרין, סרוטונין וגלוטמט) במסלולים עצביים המובילים מגזע המוח ומהמערכת המוחית הלימבית אל ההיפותלמוס ומההיפותלמוס אל ההורמונים ואל מערכות הגוף. הוא גם היה הראשון שהראה שהשתלת קורטיקוסטרואידים באזורי מוח שונים מעכבת את תגובת המוח למצבי דחק שונים, ובכך הוכיח שפעילות תקינה של הציר תלויה בגורם משוב שלילי של הקורטיקוסטרואידים עצמם, המעכבים את פעילות הציר.
השפעה על מצבי דחק הודגמה על ידו בעזרת גירוי או הרס של אזורים אחדים במוח (ההיפוקמפוס והאמיגדלה). לאזורים אלו יש תפקוד חיוני בתהליכי זיכרון, למידה והתנהגות. הקורטיקוסטרואידים מושפעים מהאזורים המוחיים או משפיעים עליהם, ולכן נראה שלהפרעות בציר שחקר פרופ' פלדמן יש השפעות קליניות על מחלות מוח ניווניות כגון מחלת האלצהיימר ועל מחלות נפשיות כגון דיכאון. יתרה מזו, לקורטיקוסטרואידים יכולה להיות השפעה ישירה על מחלות נוירולוגיות שונות: פרופ' פלדמן היה מהראשונים בארץ ובעולם שהראה שיש השפעה לטובה של טיפול בקורטיקוסטרואידים על מחלות נוירולוגיות דלקתיות, כגון טרשת נפוצה, תסמונת גיאן-ברה ושחפת מוחית-עוצבתית.
אפשר אפוא לסכם שמחקריו של פרופ' פלדמן במשך עשרות שנים תרמו במידה רבה להבנת המנגנונים העצביים המעורבים בפעילות הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ובפעילות ההדדית שבין מערכת העצבים למערכת ההורמונים, הן ברמת המחקר הבסיסי והן ברמה הקלינית. מאמריו הרבים פורסמו בעיתונות מדעית מהשורה הראשונה והקנו לו מוניטין ומעמד אקדמי בארץ ובעולם.
נוסף למנהיגותו במחקר רפואי נוירולוגי ובנוירולוגיה קלינית תרם פרופ' פלדמן רבות לקידום הרפואה והבריאות במדינת ישראל. כאשר שימש יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל הוא עיצב את נוהלי ההתמחות במקצועות הרפואה השונים וגם הנהיג לראשונה את בחינות ההתמחות כתנאי לקבלת תואר של מומחה ברפואה. בכך תרם להעלאת רמת ההתמחות במקצועות הרפואה וברמת הרפואה בישראל. כאשר שימש דיקן הפקולטה לרפואה בירושלים הוא כונן לראשונה בישראל את בתי הספר לבריאות הציבור, לריפוי בעיסוק ולסיעוד כבתי ספר אקדמיים במסגרת של אוניברסיטה, ובכך הוא תרם להעלאת הרמה המדעית והקלינית של מקצועות הבריאות במדינת ישראל.
פרופ' פלדמן תרם רבות לקידום מעמדה של הרפואה הישראלית בעולם. הוא שימש, בין השאר, סגן נשיא הפדרציה העולמית לנוירולוגיה והיה חבר הוועד הפועל של ארגון דיקני הרפואה האירופיים ונציג האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים בוועדת המחקר של הקרן האירופית למדע ובארגון הבינלאומי לחקר המוח. בתפקידיו הבינלאומיים האלו והאחרים הוא דאג לחשיפתם ולקידומם של חוקרים ורופאים ישראלים בעולם, והביא כבוד לשמה של הרפואה במדינת ישראל.
על כל אלה מוענק לפרופ' שאול פלדמן פרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשס"ה.
קורות חיים
שאול פלדמן – נוירולוג קליני וחוקר בעל שם בינלאומי בתחום הנוירופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה – חקר את הקשרים בין מערכת העצבים לבין מערכת ההורמונים של קליפת יותרת-הכליה ואת המנגנונים הקובעים את תופעת הדחק בבני האדם.
לימודים והשתלמויות
1942 סיום הלימודים בגימנסיה הרצליה וקבלת תעודת בגרות
1943–1945 לימודים בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית
1946–1948 לימודי רפואה באוניברסיטת ג'נבה, שוויץ
1950–1952 לימודי רפואה בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, סיום הלימודים בהצטיינות, קבלת פרס ראשון מתרומת פי למדא קאפא וקבלת תואר דוקטור במחזור הראשון של בית-הספר לרפואה
1957–1959: השתלמות בנוירופיזיולוגיה ניסויית ובנוירולוגיה קלינית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובבית-החולים הר סיני בניו יורק
תפקידים אקדמיים בארץ
1953 רופא במחלקת העצבים בבית החולים הדסה
1957 מרצה בנוירולוגיה בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה העברית
1960 מרצה בכיר בנוירולוגיה בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה העברית
1962 רופא ראשי קבוע במחלקת העצבים בבית-החולים הדסה
1963 פרופסור חבר בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה העברית
1965 מנהל המעבדה הנוירופיזיולוגית בבית-החולים הדסה
1969 פרופסור מן המניין בנוירולוגיה בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה העברית
1969–1988 מנהל מחלקת העצבים בבית-החולים הדסה
1977–1981 דיקן הפקולטה לרפואה בירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1965 פרופסור אורח באוניברסיטת פריז
תפקידים אחרים
1963–1969 יושב-ראש האגודה הישראלית לאלקטרואנצפלוגרפיה ולנוירופיזיולוגיה
1970–1973 יושב-ראש החברה הנוירולוגית בישראל
1970–1977 יושב-ראש המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל
1979–1983 חבר הוועדה האקזקוטיבית של איגוד הדיקנים האירופים
1985–1989 סגן נשיא הפדרציה העולמית לנוירולוגיה
2001– נציג האקדמיה הישראלית למדעית בארגון הבינלאומי לחקר המוח ובוועדה למחקר רפואי של הקרן האירופית למדע
אותות הוקרה
- חבר כבוד של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית (מ-1993)
- חבר כבוד של האגודה האמריקנית לנוירולוגיה
- חבר כבוד של האגודה הצרפתית לנוירולוגיה
- חבר כבוד של האגודה האיטלקית לנוירולוגיה
- חבר כבוד של האגודה האירופית לנוירולוגיה
- חבר כבוד של האקדמיה הברזילאית לנוירולוגיה
- נשיא כבוד של הקונגרס הבינלאומי לחקר המוח בירושלים ב-1999
מפעל חיים
פרופ' שאול פלדמן נולד ב-1923 באודסה שבאוקראינה. הוריו היו רופאים, שניהם נוירולוגים בהתמחותם. עם עלייתם לארץ ב-1934 העלה אביו את עצמותיו של הרופא והפובליציסט ד"ר יהודה ליב פינסקר, ממחוללי תנועת חיבת ציון ומראשיה. שמונה שנים אחר-כך, ב-1942, סיים פרופ' פלדמן את לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה בתל-אביב והתנדב לשנת שירות בקיבוץ איילת השחר. את לימודיו בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית החל ב-1943, ולאחר תום מלחמת העולם השנייה נסע ללמוד בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ג'נבה בשוויץ. "הושפעתי מהעובדה שהוריי היו נוירולוגים", הוא מספר. "גדלתי בבית שהייתה בו אווירה נוירולוגית. היה לי עניין במקצוע הזה ובאפשרויות המחקר".
במלחמת העצמאות הוא שירת בצה"ל, וב-1950 נשא לאישה את אביבה בן-ארצי והחל ללמוד בבית-הספר לרפואה בירושלים. את לימודיו סיים בהצטיינות, וקיבל תואר דוקטור לרפואה במחזור הראשון של בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. עם סיום לימודיו גויס לשרת כרופא בספר, ועבד בקיבוץ עין-גב ובה בעת יזם את הקמת ארגון בוגרי בית-הספר לרפואה והיה היושב-ראש הראשון שלו. בשנים שלאחר-מכן היה חבר הוועד המרכזי ואחר-כך היושב-ראש של המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל. ב-1953 החל לעבוד במחלקת העצבים בבית-החולים הדסה, והוא מלווה את פעילותה של המחלקה מאז, במשך יותר מחמישים שנה.
לצד העבודה הרפואית במחלקה והטיפול בחולים החל לעסוק במחקר וללמד בבית-הספר לרפואה. "כבר בשלב מוקדם בקריירה שלי התחלתי לעסוק במחקר", הוא מספר, "גם מתוך העניין המקצועי עצמו, כמובן, וגם מתוך רצון לתרום להבנת מחלות ומצבים שונים, כדי לשפר את הבריאות". אחרי שנתיים של השתלמות בארצות-הברית – באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובבית החולים הר סיני בניו יורק – הועלה לדרגת מרצה בכיר בנוירולוגיה. ב-1962 התמנה לרופא ראשי קבוע במחלקת העצבים בבית החולים הדסה. שנה אחר-כך הועלה לדרגת פרופסור חבר בנוירולוגיה, וב-1965 התמנה למנהל המעבדה הנוירופיזיולוגית בבית-החולים. ב-1969 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין והתמנה למנהל מחלקת העצבים – תפקיד שמילא עד 1988. בשנת 1977 נבחר לדיקן הפקולטה לרפואה, ובתפקיד הזה שירת ארבע שנים.
שמו של פרופ' פלדמן הולך לפניו בעולם כולו כנוירולוג קליני וכחוקר ידוע בתחום הנוירופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה. מחקריו עסקו בקשר בין המוח לבין הורמוני יותרת-הכליה. במשך שנים רבות הוא חקר את המנגנונים הביולוגיים של תופעת הדחק (stress) בבני האדם. "עניין הדחק חיוני לחיים", הוא מסביר, "והתגובה לדחק היא בסיסית. הפרעה בתחום הזה יכולה לפגוע קשה בפעילותו של האורגניזם". הנושא המרכזי של מחקריו היה המנגנון המפעיל את הדחק, או "הציר היפותלמוס-היפופיזה-קליפת יותרת הכליה", כפי שהוא מכנה אותו. "באופן ספציפי חקרתי את השבילים ואת הנוירוטרנסמיטורים המעורבים בהפעלת מנגנון הדחק מחוץ להיפותלמוס בוויסות ההפרשה ההורמונלית", הוא מספר. "כמו כן, הייתי בין הראשונים שהראו איך ההורמונים האלה פועלים בחזרה על המוח באמצעות משוב שלילי, והצבעתי על המיקום של מנגנון המשוב השלילי הזה". כמומחה בתחומו היה מהחלוצים בישראל ובעולם שהחלו לטפל במחלות דלקתיות וזיהומיות של המוח ושל הגוף באמצעות הורמונים סטרואידים.
מחוץ לכותלי בית-החולים והאקדמיה היה פרופ' פלדמן יושב-ראש האגודה הישראלית לאלקטרואנצפלוגרפיה ולנוירופיזיולוגיה (1963–1969) והמייסד והיושב-ראש של החברה הנוירולוגית בישראל (1970–1973), וב-1993 נבחר לחבר כבוד בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' פלדמן הוא חבר כבוד באגודות אחדות לנוירולוגיה, בין היתר בארצות-הברית, בצרפת ובאיטליה. כמו כן הוא היה חבר הוועדה האקזקוטיבית של איגוד הדיקנים האירופים, וכן היה במשך ארבע שנים סגן-נשיא הפדרציה העולמית לנוירולוגיה. הוא היה גם במשך שנים רבות נציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בוועדה למחקר של הקרן האירופית למדע ובארגון הבינלאומי לחקר המוח.