נוסף על הספרים שלהלן, פרסמה פרופ'
חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבלת פרס ישראל לשנת תשס"ד בתחום חקר המקרא.
שרה יפת, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, שתרומתה מתבטאת במחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית של ראשית ימי הבית השני ובמיוחד בחקר ספר דברי הימים ובחקר פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים – נולדה בפתח תקוה בתרצ"ה-1934.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' מנחם הרן, יו"ר, פרופ' שמואל אחיטוב, פרופ' יאירה אמית
פרופ' שרה יפת היא מבכירי חוקרי המקרא בארץ, ומעמד בולט נודע לה במחקר הבינלאומי. מחקריה מעידים על ראייה רחבה של העדויות, על התבוננות מעמיקה בנתונים הפילולוגיים וההיסטוריים ועל יכולת מרשימה של ניתוח ושיפוט. אחד ממוקדי ההתעניינות שלה הן יצירות ההיסטוריוגרפיה המקראית של ראשית ימי הבית השני, שנציגן המובהק הוא ספר דברי הימים. חיבורה של פרופ' יפת על עולם האמונות והדעות הנשקף מספר זה ועל מקומו במחשבה המקראית הוא פורץ-דרך, והוא מאיר את ספר דברי הימים בצורה מקורית ויסודית, ואף מבליט את תרומתו הייחודית להבנת תהליכים ספרותיים ורעיוניים במחשבה היהודית הבתר-מקראית. פירושה המקיף והמפורט לספר דברי הימים הוא מן הפירושים החשובים שנכתבו על הספר עד כה. נוסף על שני חיבורים אלה פרסמה פרופ' יפת מחקרים בעלי תרומה משמעותית הקשורים בספר עזרא ונחמיה ועל בעיות מיוחדות הקשורות בתקופה הפרסית. שרה יפת היא בין המבססים את חקר המקרא בארץ כדיסציפלינה מרכזית בחקר תרבות ישראל.
מוקד אחר בעבודתה של פרופ' יפת הוא תרומתה הייחודית לחקר פרשנות המקרא בימי הביניים, ובמיוחד אסכולת הפשט הצרפתית. תרומה בעלת חשיבות מכרעת הם ספריה ומחקריה על פירושיו של הרשב"ם (ר' שמואל בן מאיר) לספרי קהלת ואיוב. את הפירוש לאיוב פרסמה פרופ' יפת על-פי כתב-יד שנתגלה בתחילת שנות השלושים של המאה שעברה, לאחר שזיהתה היטב את שייכותו לרשב"ם. נוסף על שני פירושים אלה תרומתה ניכרת אף במחקרים לשוניים ורעיוניים נוספים שעניינם פרשנות ימי הביניים.
פרופ' שרה יפת היא מורה מסורה ומחוננת, שהעמידה תלמידים הרבה ההולכים בדרכה וממשיכים לפתח את תורתה בדרכם שלהם. היא הוזמנה ומוזמנת למוסדות אקדמיים שונים מחוץ לישראל ולכינוסים מדעיים בינלאומיים. נוסף על המחקר ועל ההוראה היא הקדישה ומקדישה מזמנה, מניסיונה ומידיעותיה לפעילות ארגונית אינטנסיבית במסגרות אקדמיות וחינוכיות-ציבוריות של מדינת ישראל.
על כל אלה אנו רואים לנכון להמליץ על הענקת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ד לפרופ' שרה יפת.
קורות חיים
שרה יפת לבית איזקסון נשואה לעו"ד גדעון יפת. לזוג ארבעה ילדים ועשרה נכדים.
לימודים והשתלמויות
1952–1955 תואר B.Ed. בתכנית משותפת לבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין ולאוניברסיטה העברית בירושלים
1959–1960 תואר B.A. במקרא ובספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1961–1965 תואר M.A. בהצטיינות יתרה במקרא ובלימודים צמודים, האוניברסיטה העברית בירושלים
1966–1973 תואר Ph.D. בציון מעולה במקרא, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בארץ
1962–1965 מרצה בבית הספר להשתלמויות מורים בחיפה ובתל אביב
1965–1973 אסיסטנטית מדריכה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים
1973–1977 מרצה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים
1977–1981 מרצה בכירה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים
1981–1987 פרופסור חבר בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים
1984–1986 ראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים
1987–1989 ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים
1987 ואילך פרופסור מן המניין בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים
1990–1993 ו-1996 פרופסור בבית המדרש למדעי היהדות בירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1977–1978 פרופסור אורח במחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי
1978 פרופסור אורח בבית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק
1983–1984 עמית אורח בוולפסון קולג' באוקספורד ובמרכז ללימודים עבריים באוקספורד
1989–1990 פרופסור אורח במחלקה לשפות ולתרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת הרווארד בקימברידג' בארה"ב
1994–1995 עמית במרכז למדעי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה
2001–2002 עמית במרכז למדעי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה
2002 פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה
2003 עמית אורח ב"קלייר הול" בקימברידג'
תפקידים אחרים באוניברסיטה העברית בירושלים
1991–1994 יו"ר הוועד המנהל של המרכז ללימודי חוץ ומרכז בובר לחינוך מבוגרים
1996–1997 יו"ר הוועדה האקדמית של הוצאת הספרים ע"ש מאגנס
1997–2001 מנהלת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
במשך כל השנים חברה פעילה בוועדות רבות בכל תחומי הפעילות האוניברסיטאית.
תפקידים ופעילויות אקדמיות מחוץ לאוניברסיטה העברית
1981–1984 יו"ר הוועדה המקצועית העליונה למקרא במשרד החינוך
1986–1988 חברת הסינט בבית הספר הגבוה ללימודי היהדות בהיידלברג, גרמניה
1998 ואילך חברה במועצת האיגוד העולמי למדעי היהדות
1988–1995 חברת הוועד המנהל של המרכז הבינלאומי להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות
הייתה ועודנה חברה פעילה בארגונים מדעיים בארץ בעולם.
מפעל חיים
"בית ההורים השפיע עליי באופן שקשה לאמוד אותו. ערך העבודה, כערך עליון, היה מציאות חיים יום-יומית שאפשר לסכמה בססמה שגורה בפי אמי: בן אדם צריך להביא תועלת". כך מספרת פרופ' שרה יפת על בית הוריה. היא נולדה בפתח תקווה בשנת 1934. הוריה היו "חלוצים" במשמעה המלא של מילה זו. אביה, שמואל איזקסון, עלה לארץ בגיל 18 בשנת 1921, והיה לפועל חקלאי בפרדסי ד"ר מזיא. הוא היה נאמן לעבודת האדמה עד יומו האחרון. אמה, חנה לבית חבויניק, עלתה לארץ באמצע שנות ה-20 והחלה לעבוד כאחות רחמנייה, תפקיד שפרשה ממנו כשהגיעה לגיל 73.
"בבית הוריי קלטתי את האהבה לספר, את חשיבות הלימוד וההשכלה ואת ההזדהות העמוקה עם כל דבר יהודי", היא מסכמת. את חינוכה היסודי קיבלה שרה בבית הספר פיק"א בפתח תקווה, ואחר כך המשיכה בגימנסיה הרצליה. בה בעת הייתה חברה ב"גורדוניה" וב"תנועה המאוחדת", שהשפיעו על עיצוב עולם הערכים שלה.
לאחר לימודיה בתיכון עברה שרה לירושלים ללמוד בבית המדרש למורים העברי ע"ש דוד ילין, והייתה בין התלמידים הראשונים בתכנית האקדמית להכשרת מורים שהוקמה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית.
בתקופה זו עבדה בבית ספר ערב לנערים עובדים ולעולים. בסיום לימודיה, משלא נמצאה לה עבודה בהוראה בירושלים, עבדה שנתיים בתפקידים שונים במשרדי הממשלה, ואחר כך שימשה מורה ומנהלת בית התלמיד בבית הספר "גאולים" בירושלים. לאחר הולדת בתה הבכורה מיכל ב-1959 שבה שרה ללימודים אקדמיים והשלימה תואר ראשון במקרא ובספרות עברית וכן את לימודי תעודת ההוראה בבתי ספר תיכוניים בבית הספר לחינוך. בנקודה זו קשרה שרה את גורלה עם האוניברסיטה העברית: היא המשיכה בלימודי התואר השני במקרא ובלימודים צמודים, שאותם סיימה ב-1965 בהצטיינות יתרה, ולאחר מכן למדה לתואר דוקטור, שאותו קיבלה ב-1973 בציון מעולה. ואגב, היא הייתה ילידת הארץ הראשונה שזכתה בארץ בתואר דוקטור בתחום הזה, ויש אומרים שהייתה האישה הראשונה בארץ שזכתה בתואר דוקטור בתחום המקרא.
עם סיום התואר השני נתקבלה שרה למשרה מלאה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית, ומכאן המשיכה במסלול האקדמי הרגיל: מרצה, מרצה בכירה, פרופסור חבר ובשנת 1987 פרופסור מן המניין. בשנים אלה אף נולדו שלושת ילדיה הנוספים: חגית, גלעד ושלומית, וכפי שהיא מציינת: "תמיד ראיתי את תפקידי העיקרי בחיים לא כחוקרת, אלא כאישה וכאם."
כל שנות עבודתה באוניברסיטה, ובעיקר לאחר השלמת הדוקטורט, הייתה שרה עסוקה בפעילות האקדמית, האוניברסיטאית והחוץ-אוניברסיטאית, בארץ ובחו"ל, ובמחקר אינטנסיבי. התעניינותה האקדמית נוגעת בכל התחומים של חקר המקרא, אך פרסומיה נסבו בעיקר סביב כמה נושאים מרכזיים, ובהם הספרות המקראית, ובעיקר ההיסטוריוגרפיה המקראית לתולדותיה; האמונות והדעות במקרא; תקופת שיבת ציון, תולדותיה וספרותה; פרשנות המקרא היהודית, ובעיקר אסכולת הפשט בימי הביניים ותולדות מחקר המקרא בעת החדשה. היא חיברה וערכה ספרים העוסקים בחקר המקרא, וכתבה עשרות מאמרים בכתבי עת, בספרי יובל ובקבצים שונים.
אחד התחומים שבהם השקיעה פרופ' שרה יפת מאמצים רבים בכל שנות פעילותה האקדמית הוא ההוראה, מתוך מחויבות עמוקה לתלמידיה, למחקר המקרא ומדעי היהדות ולתרבות המדעית בארץ. היא העמידה תלמידים הרבה, וחינכה דוקטורנטים הממשיכים את דרכה, ובכך היא גאה. בסוף 2003 פרשה פרופ' שרה יפת מעבודתה רבת השנים באוניברסיטה העברית בירושלים.
את מחקריה בהיסטוריוגרפיה המקראית היא מסכמת כך: "ההתעניינות שלי הייתה בכתיבה ההיסטורית במקרא מתוך רצון לגלות את השקפת העולם שהניעה את ההיסטוריון המקראי כביטוי לתקופה שבה חי ופעל. ההיסטוריון רצה לתאר את העבר באופן שיתאים להשקפותיו ההיסטוריות והדתיות. כך, למשל, מחבר ספר דברי הימים לא סיפר על יציאת מצרים ועל כיבוש הארץ, כי לדעתו הייתה רציפות לקיום הישראלי בא"י מבני יעקב לתקופת המלוכה. הוא גם תפס באופן אחר את הדרך שבה אלוהים מנהיג את ההיסטוריה של עם ישראל, ומבטו היה מופנה לעתיד. לעומתו מחבר עזרא-נחמיה תיאר את תולדות שיבת ציון מנקודת מבט בדלנית קיצונית ומתוך השלמה עם המציאות הפוליטית בתקופתו. עם זאת אני רוצה להדגיש שענף גדול וחשוב בעיסוק המחקרי שלי הוא תולדות הפרשנות למקרא והפרשנות היהודית במיוחד".
פרסומים נבחרים
-
- אמונות ודעות בספר דברי הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, 1977 ו-1996 (מהדורה אנגלית: 1989 ו-1997)
- פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לקהלת, בשיתוף עם ר' סולטרס, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1985 (מהדורה אנגלית מורחבת, ירושלים, 1985)
- Chronicles I and II – A Commentary, Old Testament Library Series, SCM Press, London – Westminster Press, Philadelhphia, 1993 (מהדורה גרמנית בשני חלקים: 2002–2003)
- פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לספר איוב, הוצאת מאגנס, ירושלים, תש"ס
- Studies in Bible, Scripta Hierosolymitana xxxi, Magnes Press 1986 Jerusalem (עורכת)
- המקרא בראי מפרשיו – ספר הזיכרון לשרה קמין, הוצאת מאגנס, 1994, ירושלים (עורכת)
- שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרכים יב–יד, 2000–2004 (עורכת)