פרופ' רות לפידות

תפקידים אקדמיים בארץ

1956–2001 חברת סגל באוניברסיטה העברית, בפקולטה למשפטים ובמחלקה ליחסים בין-לאומיים (מ-1980 פרופסור מן המניין)
1989– חוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל
1994–1996 ראש המרכז ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית, ירושלים
2001– ראש תוכנית הלימודים לתואר מוסמך במשפטים, המסלול האקדמי, במכללה למינהל
2001–2005 ראש הוועד המנהל של מרכז קונקורד לחקר קשרי גומלין בין המשפט הישראלי למשפט הבין-לאומי במכללה למינהל

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1971 מרצה אורחת באוניברסיטת פריז, צרפת
1973–1974 עמית אורח במכון ווילסון, וושינגטון, ארה"ב
1976–1977 פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק, ארה"ב
1976–1977 עמית אורח במרכז לחקר הים, דלאוור, ארה"ב
1977 פרופסור אורח באוניברסיטת ז'נבה, שווייץ
1978 ו-1993 עמית אורח במרכז למחקר ולכנסים, בלאג'יו, איטליה
1982–1983 פרופסור אורח באוניברסיטת דרום קליפורניה, ארה"ב
1986 פרופסור אורח באוניברסיטת טוליין, ניו אורלינס, ארה"ב
1987 פרופסור אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שיקאגו, ארה"ב
1989 פרופסור אורח באוניבסיטת דיוק, דורהאם, ארה"ב
1990–1991 עמית אורח במכון האמריקני לשלום, וושינגטון, ארה"ב
1992, 1993 ו-1997 פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון, וושינגטון, ארה"ב
1995 פרופסור אורח באוניברסיטת סלוניקי, יוון
1996–1997 עמית בכיר בקולג' סנט אנתוני, אוקספורד, בריטניה
1999–2000 ו-2003 פרופסור אורח באוניברסיטת מינכן, גרמניה
2000 פרופסור אורח באוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה

תפקידים אחרים

1976–1981 חברה בכמה משלחות דיפלומטיות מטעם ישראל, בין השאר לעצרת האו"ם, לשיחות השלום עם מצרים ולוועידת הצלב האדום
1979–1981 היועצת המשפטית של משרד החוץ, ירושלים
1984–1986 יושבת ראש מועצת המערכת של כתב העתIsrael Law Review
1986–1988 חברה בצוות הבוררות הבין-לאומי לקביעת הגבול בין ישראל למצרים
1989– חברה בסגל הבוררים בבית הדין הקבוע לבוררות, האג

אותות הוקרה ופרסים

1959 ו-1962 מלגות לפרסום ספריה מהמרכז הלאומי למחקר מדעי, צרפת
1995 הדלקת משואה בחגיגת יום העצמאות ה-47, ירושלים
2000 פרס לאישה מצטיינת במשפט בין-לאומי מהאגודה האמריקנית למשפט בין-לאומי
2001 פרס על שם עדנה ואוסקר גאס על חקר ירושלים
2004 אות הוקרה מטעם לשכת עורכי הדין בישראל

עם הקמת המדינה שבה לפידות ארצה, התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל הרפואה. לאחר שחרורה חשבה ללמוד מתמטיקה ופיזיקה, אך אמה שכנעה אותה כי בתחום המשפט תוכל למצוא עבודה ביתר קלות. "גם למשפטים הלכתי בשמחה", היא נזכרת. "רציתי ללמוד הכול, והכול עניין אותי". היא הצטיינה בלימודי המשפטים ונבחרה להתמחות בבית המשפט העליון. לאחר קבלת תואר מוסמך מן האוניברסיטה העברית והסמכה בעריכת דין פנתה להתמחות במשפט בין-לאומי בפריז.

"המראות שראיתי במלחמת העצמאות נטעו בי את ההכרה שעליי לפעול למען השלום, והמשפט הבין-לאומי היה מבחינתי ערוץ לפעילות לקידום השלום", היא מסבירה. בעבודת הדוקטור שלה חקרה לפידות את היחס בין המשפט הבין-לאומי הפומבי למשפט הישראלי הפנימי. בתוך כך למדה במכון ללימודים בין-לאומיים גבוהים של אוניברסיטת פריז, וחקרה שם את כריתתן של אמנות בין-לאומיות בידי ישראל. מחקריה בפריז זיכו אותה במלגות לפרסומם, והספרים שכתבה בעניין נחשבים אבני דרך בתחום.

עם שובה ארצה הצטרפה פרופ' לפידות לאוניברסיטה העברית בירושלים, לימדה קורסים רבים והמשיכה לפרסם מחקרים חשובים. בין השאר היא חקרה את ההיבט המשפטי של חופש השיט. היא בדקה את מעמדם של מצרי טיראן וכן את זכויות השיט בתעלת סואץ. לימים התרחב המחקר לספרים מקיפים על מצרי ים בכלל, וכן על מעמדו המשפטי של ים סוף.

בשנת 1976 הוזמנה לפידות להצטרף למשלחת ישראל לאו"ם, ואחר כך למשלחות דיפלומטיות נוספות. "למדתי שם הרבה מאוד על דיפלומטיה", היא מספרת. בשנים שלאחר מכן היא נמנתה עם הצוותים הישראלים שעיצבו את הסכם השלום עם מצרים, ובין השאר תרמה לניסוח הסעיפים המסדירים את השיט בים סוף ובתעלת סואץ.

ב-1979 מונתה לפידות ליועצת המשפטית של משרד החוץ. היא עסקה בהקמתו של הכוח הרב-לאומי בסיני וצוות המשקיפים על מורכבותו המשפטית הרבה. כמו כן עסקה לפידות רבות במשא ומתן על הקמת האוטונומיה לפלסטינים, כפי שנקבע בהסכמי קמפ-דיוויד ב-1978. השיחות הללו הובילו לכמה מחקרים שראו אור כעבור שנים בספרה על אוטונומיה. הספר זכה לשבחים ולהערכה רבה בחוגי המקצוע ברחבי העולם, ולפידות הוזמנה לייעץ לנציב לענייני מיעוטים לאומיים של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, אף שישראל אינה חברה בו.

כעבור כמה שנים מינתה הממשלה את פרופ' לפידות לנציגת ישראל בצוות הבוררים הבין-לאומי לעניין קו הגבול עם מצרים. רוב הצוות קיבל עקרונית את עמדת מצרים, ואולם מאמציה של לפידות הצליחו להשאיר בידי ישראל כ-250 מטרים מרצועת החוף במפרץ אילת. מעמדה הבין-לאומי של פרופ' לפידות קיבל עוד גושפנקה זמן קצר אחר-כך, כשצורפה לצוות הבוררים של בית הדין הקבוע לבוררות בהאג.

בשנים האחרונות מתמקדים מחקריה של פרופ' לפידות בסלעי המחלוקת עם הפלסטינים – מעמד הפליטים ובעיקר מעמדה המשפטי של ירושלים. צוות מומחים שהקימה במכון ירושלים לחקר ישראל בדק מזוויות שונות את בעיות העיר העתיקה והאגן ההיסטורי שסביבה, ופרסם כמה חלופות אפשריות להסדר עתידי בעיר. "השאיפה המרכזית שלי היא השלום, וכדי להגיע לשלום יש לפתור את בעיית ירושלים", היא מדגישה. "המחלוקת בעניין ירושלים הייתה אחד העניינים שהכשילו את המשא ומתן בקמפ דיוויד בשנת 2000". לפידות נחשבת לאחת מהמומחים הגדולים בעולם למעמדה המשפטי של העיר, ובזכות מחקריה בעניין היא הוזמנה להדליק משואה בחגיגות יום העצמאות בתשנ"ה.

פרופ' לפידות מוזמנת רבות להציג את עבודותיה ולייצג את ישראל בכינוסים בין-לאומיים. גם באוניברסיטה היא לימדה קורסים רבים, ואף נבחרה למרצה מצטיינת. "חשוב לי שהתלמידים יכירו את המשפט הבין-לאומי ויבינו אותו", היא מסבירה. "חשיבות התחום הזה גדלה והולכת, והוא חודר יותר ויותר לחיי הפרט. בכלל, חשוב מאוד לחזק את מעמדו של המשפט, כי הוא המפתח לשלטון החוק".